יבול שיא
הרפת והחלב
השוואת מחירי חלב גולמי

שבועות בפתח – האם מחיר החלב הגולמי בישראל באמת יותר גבוה משאר העולם?

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

מבדיקה שערכה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עולה כי דווקא מחירי החלב הגולמי בישראל נמוכים או דומים למחירי החלב בשורה של מדינות אירופה. מבדיקת המשרד ועל סמך נתוני הנציבות האירופית מפברואר האחרון עולה כי מחיר החלב הגולמי הישראלי עומד על 57.98 אירו ל-100 ק"ג, לעומת ספרד שמחיר החלב הגולמי בשטחה עומד על 58.5 אירו ומלטה על 60.6 אירו. מדינות כמו איטליה ואוסטריה דומות מאוד במחיריהן למחיר בישראל.

סמנכ"ל מחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, אורי צוק-בר: "דוח המבקר האחרון מציע שורת המלצות הדורשות לבחון את הדרכים לשיפור ההתייעלות בענף, שיביאו להפחתת מחיר המטרה ולהשפעה על המחיר הסופי לצרכן, אך נתוני הדוח בחלקם לא עדכניים למחירים היום. מחיר החלב הגולמי, הנקרא "מחיר המטרה", נקבע על ידי ועדת היישום בהתאם לתקנות  שחברים בה כלכלני משרד האוצר, כלכלני מועצת החלב וכלכלני התאחדות חקלאי ישראל. על פי ההסכם בענף החלב נקבע כי בכל סקר מחירים לקביעת מחיר המטרה יש להעלות את הרף של הרפתות הנסקרות, כך שמחיר המטרה יקבע על פי עלויות הייצור ברפתות שמייצרות בכמויות גדולות, לא על פי הרפתות הקטנות. בסקר קודם זה עמד 600,000 ליטר ייצור שנתי, ומאפריל השנה (2023) הוא מחושב רק לפי רפתות מעל 800,000 ליטר. בדרך זו מתייעל הענף כולו, והמחיר יורד. במקביל רפתות קטנות נסגרות ורפתות בינוניות גדלות ומתייעלות". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן