שבוע ראשון למלחמה 

החמאס יובס, אבל תמונת ניצחון לא תהיה * המחדל הנורא ותיאוריית הקונספירציה * לאלוהים לא נשארה ברירה 

 מי יופיע בסיוטי הלילה של נתניהו? 

שבוע שהוא אולי הקשה ביותר בתולדות מדינת ישראל. כל כך הרבה כאב וצער. כל כך הרבה משפחות שחרב עליהן עולמן.  כל כך הרבה תסכול, כעס, חוסר אונים. חלף הרהור במוחי, שלנתניהו אין  כרגע עניין שהמלחמה הזו תיגמר, כי הוא יודע מה מצפה לו כשזה יקרה. הוא היה רוצה  לסיים את המלחמה בתמונת ניצחון,  שאולי תשכך במעט את הזעם כלפיו, אבל תמונת ניצחון כזו הרי לא תהיה. גם אם  צה"ל יצליח לחסל סופית את החמאס, יעד מוצהר שלא ברור איך יושג, גם אם יגיע רגע שבו חיילי צה"ל יצטלמו עם גווייתו של יחיא סינוואר,  אנחנו נישאר עם עדויות הזוועה  מיום השבת הארור,  עם המראות הקשים, עם התדהמה, עם תחושת הכישלון. גידי וייץ כתב ב"הארץ", שהמתים ירדפו את נתניהו בלילות והחיים ירדפו אותו בימים. החצי השני נכון. בתום המלחמה תהיינה הפגנות מחאה שטרם ראינו כמותן.  אבל בסיוטי הלילה של נתניהו, אם יהיו לו כאלה, כנראה שלא יופיעו חללי מלחמת "חרבות ברזל". סביר יותר שהוא יראה בהם את פניהם של השופטים היושבים במשפטו.  

בשישי בצהריים הובא לקבורה בקיבוץ נחשון, רב סרן (מיל.) עדו חוברה חבר סופה, בן 36 אב לשלושה, שנהרג בשבת בלחימה עם מחבלי החמאס, כשהוא מגן על קיבוצו יחד עם חבריו לכיתת הכוננות.  לרעייתו, נעה, בני משפחה בנחשון,  ובהתחשב בקושי להגיע לסופה בעת הזו, החליטה שעדו ייקבר כאן. קהל רב נכח בלוויה. חברים מנחשון, נושאים דגלי ישראל בידיהם, עמדו בפתח בית הקברות וקיבלו את פני הבאים. טקס צבאי מלא,  ארון עטוף בדגל ישראל, "אל מלא רחמים" מפי חזן צבאי, דברי  הספד של האב השכול, הרעיה, חבר סופה וחבר בשרות הצבאי. ארבע  חיילות  במשמר הכבוד ירו מטחי אש בסיום.    

"אל מלא רחמים.  אלמלא האל מלא רחמים, היו הרחמים בעולם ולא רק בו…. אני, שהבאתי גוויות מן הגבעות ,יודע לספר, שהעולם ריק מרחמים". (יהודה עמיחי). 
 

תתכוננו לרעידת אדמה 

כדי לתת תוקף אמין יותר לתיאורית הקונספירציה, לפיה שיתוף פעולה מבפנים הוא שהביא למחדל הנורא בשבת בבוקר, גרסה שאומצה בחום על ידי חובבי הז'אנר הזה, צורפו  בסוף השבוע למפיצי התיאוריה שני עיתונאים מוכרים.   

ראשון גויס יאיר לוי, עיתונאי חרדי, כתב  בחדרי חדרים, לו הוצמד הדיווח הבא: "איש שמאל קיצוני שם קץ לחייו כעת. בעקבות התמונות שרצות עליו  ברחבי המדיה כעוזר למחבלי החמאס. האיש פרסם מכתב התאבדות מפורט שבין השורות כתוב: 'נשבעו לי שהם רק לוקחים שבויים ובלי לפגוע בהם ולכן עזרתי להם'. במוצ"ש הקרוב המכתב והתחקיר המלא באתר בחדר חדרים".  

יאיר לוי מיהר להכחיש. "הידיעה שפורסמה בשמי כביכול נגד איש שמאל, היא פייק מוחלט. לא יצאה שום ידיעה כזו ממני או באתר בו אני עובד. ובכלל, זה דבר נמוך ובזוי, להסית בימים אלה נגד מחנה השמאל הציוני, שממלאים בשעה זו את יחידות המילואים בכדי להגן על עם ישראל."  אחר כך, אחרי שהבין  שהניסוח שלו, שבזוי להסית נגד השמאל "בימים אלה", לא מוצלח במיוחד, הוא הוסיף:" כמובן, שבשום יום בשנה לא ראוי להסית נגד אותו מחנה".   

השני הוא הסופר-ביביסט יעקב ברדוגו, לו יוחס הדיווח הבא: "יש בידי עדויות מוכחות ומוקלטות, של בכירי ממשל ואזרחים,  שסייעו לאנשי חמאס.  כשזה יפורסם, אני בטוח שאזרחי מדינת ישראל  ידרשו גזר דין מוות לאותם אנשים, ובפרט לאותו בכיר. תתכוננו לרעידת אדמה". גם ברדוגו הזדרז להודיע  – להד"ם. "בזמן שעם ישראל כולו נמצאו במלחמה, מופצות לאזרחים הודעות טקסט שקריות, שמיוחסות אלי. אני מבקש לנקוט במשנה זהירות ולהתעלם מהן. את מה שאני אומר אני אומר בקול  או כאן (בטוויטר). פניתי לגורמים הרלבנטיים בכדי שיטפלו בנושא. שבת שלום".  

מישהו משקיע מאמצים ניכרים לשכנע את עם ישראל שבוגדים בתוכנו, שמאלנים כמובן,  סייעו לחמאס להוציא לפועל את המתקפה בעוטף.  ואם כך, מה רוצים מנתניהו? במקום לדרוש שנתניהו יתפטר, צריכים אזרחי ישראל לדרוש שיוטל גזר דין מוות על הבוגדים.  

ברדוגו כתב, שהוא פנה לגורמים הרלבנטיים שיטפלו בנושא. אם הגורמים מצאו מי מפיץ את הידיעות הללו, נשמח לשמוע.  

עם ישראל חטא לאלוהיו ונענש 

אל מלא רחמים? יואל אליצור, פרופ' לתנ"ך תושב עופרה, פרסם באתר סרוגים מאמר זוועתי, שהמסר המרכזי שלו הוא זה: הטבח שביצע החמאס בעוטף עזה, איננו אלא פעולת תגמול שיזם הקב"ה, כדי להודיע לעם ישראל שהוא נורא כועס עליו. "לא הופתעתי. לא נשארה לקב"ה שום ברירה אחרת" כתב אליצור.  

במה חטאנו שכך נענשנו? ציטוט: "עם ישראל חטא לאלוהיו, כאשר בגד ברעיון  של מדינה מהים עד הנהר  וניסה לעשות שלום עם אויביו… גברו בישראל כוחות שהשליכו  את מרחבי הארץ ואת ערי אבותינו,  שבוחרים בערכי הבל ומטפחים תועבות מיניות". הפתרון אותו מצא הקדוש ברוך הוא כדי "לצאת מהלופ הזה", הוא לגרום ל"קטסטרופה איומה של הסתערות ערבית אכזרית, לא על מתנחלים ולא על דתיים וחרדים ש'מגיע להם', אלא דווקא על אלה שיקרים לליבם של מובילי האסונות והאמונות המסוכנות. אז הנה זה קרה". 

משפחות שלמות נטבחו, ילדים רכים נורו ונשרפו, נשים נאנסו והוצאו להורג, כי אלוהים כועס עלינו. אלוהים ניתח את המצב והגיע למסקנה, שכדי שנסור מדרכנו הרעה אין לו ברירה אלא לחולל את הזוועה שהתרחשה בעוטף עזה.   

איזה אנשים מטורפים הצמיחה הציונות הדתית.