יבול שיא
הרפת והחלב
דמי נסיעה לעבודה מחוץ לשטח מדינת ישראל

שדה המשפט: על דמי נסיעה לעבודה מחוץ לשטח מדינת ישראל

2 דק' קריאה

שיתוף:

מעסיק הופטר מהחובה לשאת בהוצאות נסיעתו של עובד מחוץ לשטח המדינה

דמי נסיעה לעבודה מחוץ לשטח מדינת ישראל : מי שמעסיק עובדים פלסטינאים, מודע לתופעת התביעות מטעמם כנגד מעסיקיהם, גם החקלאים. שטף התביעות שהתפשט כאש בשדה קוצים, מלובה כבר מעצמו בעקבות אין-ספור פסקי דין שבהם נתבעים חקלאים בעניינים שונים, וביניהם בענייני זכויות המוקנות מכ̇ח צו ההרחבה בחקלאות. אחד מרכיבי התביעה הנפוצים מתייחס להחזר דמי נסיעות בשטח הרשות הפלסטינאית. יובהר כי לפי צו ההרחבה בענף החקלאות, עובד חקלאי קבוע וזמני זכאי להחזר הוצאות נסיעותיו (לפי עלותם) מביתו וחזרה(2). יתרה מכך הצו קובע: "במקום שאין תחבורה ציבורית סדירה, יסיע המעסיק את העובדים הלוך ושוב".

הנה כי כן המעסיק אחראי להסעת עובדיו הפלסטינים מביתם למעבר הגבול בבוקר יום העבודה, משם לאתר העבודה, וכך חזרה בתום יום העבודה. יוזמות שונות שניסו לבטל את חובת המעסיקים לשאת בהוצאות נסיעת עובדיהם בשטחי הרשות הפלסטינאית, כשלו, ככל הנראה בשל התנגדות הסתדרות העובדים הכללית החדשה שהינה צד להסכם הקיבוצי שהורחב בצו לכלל ענף החקלאות. לענייננו, פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה באילת, עסק בדמי נסיעות של עובד שהגיע לעבודתו מידי יום מירדן.

דמי נסיעה לעבודה מחוץ לשטח מדינת ישראל

מעשה שהיה כך היה: עובד ירדני עבד כ-4.5 שנים בחברה העוסקת בעבודות עפר ופיתוח. עם סיום קשרי העבודה, הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החברה. בתביעתו שורה ארוכה של נושאים: השלמת שכר ענפי, גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים, העדר שימוע, קרן השתלמות, פנסיה ועוד. ברשימת רכיבי התביעה נכללה גם התביעה להחזר הוצאות נסיעותיו בשטח ממלכת ירדן עד למעבר הגבול.
כאן נעסוק רק ברכיב דמי הנסיעות בשטח שמחוץ לישראל. ודוק, בענף הבניין כמו בחקלאות, מחייב צו ההרחבה את המעסיק לשאת בכל הוצאות נסיעותיו של העובד מביתו לעבודה וחזרה.
בתביעה טען התובע כי הוסע על ידי הנתבעת ממעבר הגבול אל מקום העבודה, אך לא קיבל תשלום עבור הוצאות הנסיעה מביתו למעבר הגבול וחזרה. התובע העמיד תביעתו ברכיב זה על סך של 30,100 ₪.
מנגד טענה הנתבעת כי משסיפקה לתובע הסעה בתוך שטח מדינת ישראל, יצאה ידי חובתה ואין היא חייבת בתשלום נסיעות שמחוץ לתחומי המדינה, וכי האחריות לנסיעותיו בירדן חלה עליו. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע לא הוכיח את הוצאותיו בפועל. לאחר ששמע בית הדין את טענות הצדדים, פסק: "משסיפקה הנתבעת הסעה לתובע מהמחסום ועד למקום העבודה, ומשהוראות ההסכם הקיבוצי אינן מחייבות בהחזר הוצאות בגין נסיעות מחוץ לתחומי המדינה, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות הנסיעה של התובע מעבר לגבול, בירדן. משכך דין תביעת התובע ברכיב זה, להידחות".

יצוין כי פסיקה זו של בית הדין נתקבלה חרף האמור בהסכם הקיבוצי הכללי להחזר הוצאות נסיעה לעבודה וממנה. שם נקבע כי במשק הפרטי מחויב מעסיק לשלם הוצאות נסיעה לפי מחיר נסיעה מוזל בתחבורה ציבורית ממקום מגורי העובד למקום עבודתו. סופו של הליך: לזכותו של התובע נפסק בגין שורת רכיבים אחרים שתבע, סך של כ-104,000 ש"ח וכן 7,500 ש"ח בגין הוצאות.

לעניין מעסיקי עובדים פלסטינאים: פסק הדין ניתן בבית דין אזורי לעבודה, ולכן אינו מהווה תקדים מחייב, ואולם ראוי לשים אליו לב היות שהוא הפוך לפסקי הדין שניתנים באשר לחובת המעסיקים לממן הוצאות נסיעה של עובדיהם בשטחי הרשות הפלסטינאית.

האמור לעיל אינו בבחינת יעוץ משפטי

  • סע"ש 26498-11-16 אל קראלה רמזי נ' מיקי את עודד בע"מ ניתן 30.4.2019.
  • בצו ההרחבה בחקלאות –
    הוצאות נסיעה
    (א) כל הפועלים הקבועים, עונתיים קבועים, והזמניים יקבלו הוצאות נסיעה במלואן ממקום מגוריהם למקום עבודתם ובחזרה, לפי התעריפים הרשמיים בתחבורה הציבורית.
    (ב)  במשקים שהסיעו פועלים ימשיכו להבא באותם הכיוונים. המעסיק רשאי (לעובדים זמניים בלבד) במקום הסעה כנ"ל לשלם הוצאות נסיעה, אם קיימת תחבורה ציבורית סדירה למקום ובחזרה ממנו.
    (ג)  במקום שאין תחבורה ציבורית סדירה יסיע המעסיק את העובדים הלוך ושוב.

כותב המאמר: עורך -דין שמואל גלנץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן