מאבק נגד הקמת שדה תעופה אזרחי בחדרה

פגשנו את אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, שביחד עם שש רשויות באזור מוביל מאבק נגד הקמת שדה התעופה האזרחי במזרח חדרה 

המאבק נגד הקמת שדה התעופה בחדרה מזרח, המהווה חלופה אפשרית לשדה התעופה האזרחי בהרצליה, מתקיים כבר זמן רב.  

שדה התעופה הרצליה הפך למטרד סביבתי עבור תושבי הרצליה, רעננה וכפר שמריהו. השדה, שלאחר קום המדינה הוקם על קרקע חקלאית כמנחת למטוסי ריסוס (עד היום ייעוד הקרקע לא הוסדר), הפך עם השנים לשדה התעופה למטוסים קלים הגדול בישראל, וכולל היום עשרות מטוסים פרטיים, מטוסי בתי ספר לטיסה ומסוקים ומטוסי כיבוי. 

חשוב לציין שהשדה היה מרוחק מהרצליה אך בחלוף השנים התקרבה הרצליה לשדה. הנחיתות וההמראות התכופות מעל בתי התושבים הפכו למטרד סביבתי ומה עושים במדינת ישראל כשיש מטרד סביבתי? מנסים להעביר אותו למקום אחר.  

כבר ביולי 2018 אושרה חלופה לשדה הרצליה בצפון מזרח חדרה, החלטה שעוררה התנגדות רבה בקרב תושבי האזור. בשטח שיתפנה אמורה עיריית הרצליה להקים מתחם מגורים, מסחר ותעשיה. תושבי חדרה וסביבתה לא אהבו את ההחלטה, שהם עתידים לקבל את מה שתושבי הרצליה, רעננה וכפר שמריהו דחו.   

ביולי האחרון יצאה רשות שדות התעופה בהודעה, לפיה יפסיק השדה בהרצליה לפעול ב-13 באוקטובר. בהודעה נמסר כי: "על אף מאמציה (של רש"ת) בשנים האחרונות לגיבוש פתרון זמני לתעופה הכללית, אין ביכולתה לקלוט את הפעילות התעופתית כיום בשדה בהרצליה, וזאת עד להשלמת עבודות נדרשות לקליטת הפעילות התעופתית באופן חלקי וזמני בשדה תעופה חיפה, או עד להשלמת תכנונו והקמתו של שדה התעופה החלופי לתעופה הכללית באתר חדרה." 

ואולם, לאור העובדה שטרם נמצאה חלופה אמיתית לפעילות השדה, ב-7 באוקטובר הגיעו משרד התחבורה והצדדים להסכמות חדשות, לפיהן השדה ימשיך לפעול עד 2025 עד למציאת חלופה. 

שדה תעופה אזרחי בחדרה

מטה המאבק המשותף חדרה-מנשה הוקם בשנת 2018 ושותפים בו ראשי הרשויות ותושבים של העיר חדרה, מועצה אזורית מנשה, עמק חפר, אליכין, באקה אל גרבייה ופרדס חנה-כרכור.

מבחינת מובילי המאבק, כל האזור שבין חדרה לעמק חפר – אזור כפרי, עתיר שטחים ירוקים ושטחי חקלאות – ייפגע קשות אם יוקם שדה התעופה המתוכנן.  

השבוע, בשיחה עם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, ניתן היה להתרשם גם מהלמידה המעמיקה והרצינית שעשו כל השותפים לדבר, גם מנחישותם ואמונתם בצדקת המאבק, ואפילו הורגש קורטוב של אופטימיות באוויר.  

ביום שני, ה-25.10.21, החליטה הות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות), בראשות יו"ר מטה התכנון הלאומי, לא להצביע בשלב זה על הפקדת התכנית שתוכננה לשדה תעופה בחדרה, צעד שמהווה הישג גדול עבור השותפים במאבק.  

אילן שדה כבר למוד מאבקים: "שדה התעופה באזורנו הוא נושא שכבר עלה בעבר," הוא מספר. "בעבר רצו להפוך את שדה תעופה עין שמר לשדה תעופה אזרחי אבל בינתיים הוכנסו לשם מערכות צבאיות אחרות ואי אפשר לעשות את זה יחד."  

גם סביב נושא זה הוא ושותפים נוספים נאבקו במשך חמש שנים, לאחר שדרשו שלא להכניס לשדה התעופה עין שמר את המכ"מ "אורן ירוק" (המשמש כמכ"ם בקרת האש של מערכת ההגנה נגד טילים "חץ") בלי מיגון נגד קרינה שיגן על התושבים: "הגענו עם זה לבג"צ והשקענו מיליונים ובסוף זה הוכנס לתוך מעיין אמפיתיאטרון מבטון ואדמה, סגור לגמרי, שממנו לא יכולה להגיע קרינה."

"יש לנו גם מערכת ניטור ויש את איגוד ערים לאיכות ערים, ויש הסכם חתום בינינו לבין משרד הבטחון שקיבל תוקף מבית משפט." 

"לא שומעת את עצמי" 

כשהתקבלה ההחלטה לסגור את שדה התעופה האזרחי בהרצליה, אחת החלופות שעלתה שוב היא הקמת שדה חדש באזור מזרח חדרה, חלקו על אדמות חדרה וחלקו על אדמות מ.א מנשה.

כיום, שדה התעופה בהרצליה הוא שדה תעופה בו מתבצעות מאות המראות ונחיתות ביום ומשמש גם כבית ספר ללימוד טיסה. על הקרקע שתתפנה בהרצליה מתוכננות להיבנות 12 אלף יחידות דיור.  

"זו הקרקע הכי יקרה בארץ," מסביר שדה. "עד כדי כך שתושבי הרצליה, שחלקם הלכו לבג"צ כדי להוציא את שדה התעופה מעירם, אומרים: 'מה עשינו לעצמנו?'. יקימו 12,000 יחידות דיור, זה 50,000 תושבים, רכבים, זיהום אוויר, פקקים… ולא שזה יפתור את בעיות הדיור, כי מי יקנה שם בהרצליה, זה רק כאלה שזו הדירה השניה או השלישית שלהם, עשירים." 

העמדה הרשמית של כל ששת הרשויות השותפות למאבק נגד הקמת שדה התעופה במזרח חדרה הוא כי יהיה זה אסון להקימו. כאשר מבקש אילן שדה להסביר את הפגיעה ברקמת החיים שתגרם עקב הקמת השדה, הוא מביא תוך הפגנת בקיאות רבה, ציטוטים מהבג"צ שהגישו תושבי הרצליה נגד שדה התעופה בעירם.  

מדובר בבג"צ מלא בעדויות של אנשים, המתארים כיצד הימצאות השדה באזורם משפיעה לרעה על חיי היומיום שלהם.  

שדה: "יש פה למשל אישה בשם דורית, שגרה דווקא ברעננה, ברחוב הלוטוס 5. היא מעידה: 'בזמן האחרון חיינו נהפכו לסיוט של ממש, בריאותנו נהרסת לחלוטין, איכות החיים שואפת לאפס, אי אפשר לעבוד, לא לדבר בטלפון, אני לא שומעת את עצמי לפעמים."

"ערך הנכסים שלנו ירד לטמיון ויש גם סכנה בטיחותית. מטוסי הרצליה טסים לנו על יד החלון כל רבע דקה, משבע בבוקר עד שתיים ושוב אחר הצהריים, כולל שבתות וחגים."

"הרעש מחריש אוזניים גם אם סוגרים את כל החלונות ואוטמים את הבית. זה גורם לסחרחורות, בחילות, עליית לחץ דם ועוד'. יש פה מאתיים תושבים מהרצליה, רעננה והאזור".

שדה אף הגדיל לעשות ובדק את המרחקים מהרחובות המצוינים בבג"צ הרצליה לשדה התעופה שם: "מהבית שלה, למשל, זה 1,750 מטר. זה ברעננה בכלל. יש פה רחוב אחר מרחק 2.2 קילומטר."

"פה יש בתים, במיוחד בבית אליעזר שבחדרה, שיהיו במרחק 400 מטר מהשדה המתוכנן, כך שבכלל לא תהיה אפשרות סבירה לחיים." 

לא לעקור עצים 

מלבד העדויות הנוקבות והמדאיגות, המפורטות בבג"צ הרצליה, שמהן ניתן ללמוד על איכות החיים הירודה של התושבים השכנים לשדה ועל הפגיעה הסביבתית והכלכלית שהוא גורם, קיימות גם חוות דעת רפואיות של מומחי בריאות שונים, המעידות על כך שהימצאות שדה תעופה כזה בקרבת יישובים גורמת לתחלואה פיזית ונפשית.

יש לציין כי כמות התנועות היומית בשדה היא גבוהה ובכל 80 שניות מתקיימת המראה או נחיתה.

מדידות רעש שנעשו סביב שדה התעופה בהרצליה, כפי שמפורט בבג"צ, גבוהות משמעותית מההמלצות לחשיפת רעש מטוסים.  

בוועידת האקלים האחרונה, שהתרחשה אך בתחילת חודש נובמבר 2021, הצהירו מנהיגי העולם וביניהם ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, על מספר מהלכים אשר אמורים, לכאורה, להפחית את פליטת גזי החממה ולהיטיב עם חיינו כאן על הכדור.

בין הצעדים הללו גם התחייבות להפחית בעקירת עצים. "אתמול חתמו מאה ומשהו מנהיגי העולם על כך שלא יעקרו עצים.

שדה התעופה הזה, אם יקום, יעקור 30,000 עצי הדר גדולים, מבוגרים, נותני פרי," מבהיר שדה שפונה ממש באופן אישי לרה"מ: "חתמת אתמול ומצהיר שב-2050 כבר לא יהיו גזי חממה בישראל, אבל מה אתה עושה היום? עוקר עצים. חתמת שלא יעקרו עצים. הנה, נפלה לידך הזדמנות, אני אומר לראש הממשלה ולשרים, למנוע עקירת עצים." 

שדה תעופה לעשירים 

לעומת מטה המאבק, רשות שדות התעופה גורסת כי שדה התעופה האזרחי הוא שדה הכרחי והקמתו היא צורך לאומי.  

גם בכך מטיל אילן שדה ספק: "הייתי בוועדה בכנסת בה נאמר שהקמת שדה התעופה היא קריטית ושבלעדיו כל הטייסים באל-על יהיו טייסים סיניים. יש לנו פה במועצה כמה טייסי אל-על, ביניהם אפילו קברניטים. שאלתי אחד מהם אם שם בהרצליה לומדים להטיס מטוסי בואינג."

"הוא אמר שלא, את זה לומדים בארה"ב ולהטיס איירבוס לומדים בצרפת. שם, בהרצליה, לומדים מי שרוצים לטוס במטוס פרטי. הם לוקחים שיעורי טיסה ומקבלים רישיון להטיס מטוסים קלים, פייפר או ססנה."

"עלות לימודי טיסה, וזה כבר עלה מאז, זה 80,000 ₪ וצריך גם לקנות מטוס. בתוכנית שהם הציגו בות"ל יש 235 מקומות, האנגרים, למטוסים. כלומר זה למטוסים פרטיים של בעלי הון… רק עשירים! אז למה רוצים להקים את זה אצלנו? כי לא רוצים שהם יצטרכו לנסוע רחוק, אם זה לדרום או לצפון…"  

עוד מצטט שדה מהבג"צ של תושבי הרצליה, שכן לטענתו מקרה חדרה-מזרח הוא כמקרה הרצליה: "את התחביב היקר הזה של לימודי טיס ניתן לקיים בשדות תעופה אחרים – חיפה, מגידו, שדה תימן ועוד מקומות, במקום שלא יהווה מפגע רעש עוצמתי ויגרום סבל נוראי לעשרות או מאות אלפי תושבים."

"בוודאי שעצם קיום התחביב הפרטי והיקר, שמהווה את רוב הפעילות בשדה הרצליה, אינו הופך את שדה הרצליה לתשתית לאומית, לכל היותר תשתית פרטית ומסחרית." 

פן נוסף שבגינו מוחים אילן שדה ושותפיו נגד הקמת השדה במזרח חדרה היא הפגיעה הסביבתית המקיפה שתגרם לאזור.

מעבר לכריתת העצים, כאמור, יש באזור בריכות דגים רבות המאכלסות עגורים ושקנאים (סכנה למטוסים) בכמויות גדולות ואת שמורת ביצת זיתא, המהווה את אחד השרידים האחרונים לביצות חדרה ואתר קינון חשוב לעופות מים.  

הקמת השדה תפגע קשות, לדבריהם, לא רק בבני האדם והעצים אלא גם בבעלי החיים: "אנחנו המותניים הצרים של מדינת ישראל במרכז," אומר שדה. "כל התשתיות חוצות אותנו. יש לנו זיהום מתחנת הכוח חדרה, שהיא תחנה פחמית… גם המוביל הארצי עובר פה. כל תשתית כזאת יש לה מגבלות. יש פה קווי גז, קו ההתפלה של המדינה עובר פה…" 

לבחון את החלופות 

ארגונים רבים לשמירת טבע ואיכות סביבה תומכים אף הם במאבק נגד הקמת השדה במזרח חדרה.  

לאורך כל המאבק נפגשו ראשי הרשויות עם חברי כנסת ושרים. איילת שקד, שרת הפנים, תומכת בחלופת חיפה על פני חדרה מזרח. עם זאת, היא לא עצרה את הדיון בות"ל, סמכות המצויה בידה כשרת פנים.

לפי מה שמספר אילן שדה, גם בני גנץ, שר הבטחון, תמר זנדברג, שרת הסביבה ואף חברי מפלגת כחול-לבן הם נגד הקמת שדה התעופה בחדרה מזרח.

 עוד תומך במאבק נגד הקמת השדה בחדרה הוא חבר הכנסת רם שפע, יו"ר סיעת העבודה ובן קיבוץ גבעת חיים איחוד שבעמק חפר. לאחרונה נפגשו ראשי הרשויות גם עם מרב מיכאלי, שרת התחבורה, כאשר הגיעה לבקר באזור עצמו בו מתוכנן השדה.  

בפוסט שהעלתה בפייסבוק כתבה השרה מיכאלי: "ההחלטה שהתקבלה בממשלה הקודמת על סגירת שדה התעופה בהרצליה השאירה את ישראל בפער בכל הנוגע לתעופה האזרחית ואנחנו נדרשות לתת פתרונות ולהקים שדה תעופה חדש, כזה שיאפשר את שיקום התעופה האזרחית, לא יפגע בטבע וישפיע במינימום על מרקם החיים של התושבות והתושבים באזור בו יוקם. 

מדובר במשימה ראשונה במעלה, לכן, אני אשב בהקדם עם שרת הפנים ועם שר הביטחון במטרה לבחון את החלופות.  

"נשקול את מכלול השיקולים – מצד האזרחיות והאזרחים ואיכות חייהן/ם, מצד ראשי הרשויות כמייצגי ומייצגות הציבור וכמובן מצד גורמי המקצוע… לכן את הבוקר פתחתי בשטח יחד עם מנכ"לית המשרד, מיכל פרנק ויו"ר סיעת העבודה, ח"כ רם שפע, במפגש עם ראשי הרשויות הרלוונטיים לאופציה המוצעת לקום בחדרה, שהציגו את עמדות וטיעוני התושבות והתושבים, ויחד עם גורמי המקצוע…  

"ברור שלכל שדה שיוקם יש יתרונות וחסרונות," מוסיפה השרה מיכאלי. "אנחנו מדינה קטנה עם שטח קטן ועלינו לתמרן בחכמה, תוך שקילת השיקולים המקצועיים לטווח הארוך. אני מבטיחה לבחון את כל האופציות והטענות, ויחד עם השרים הרלוונטיים לקבל החלטה במהרה לקראת ההחלטה הקרבה בהליכי התכנון." 

במסגרת פעילותם של התושבים במטה המאבק נגד הקמת השדה נערכה הפגנה מול בית השרה איילת שרד ויצא אוטובוס ובו תושבות רבות של מועצה אזורית מנשה אל ביתה של השרה מיכאלי. הנשים ערכו הפגנה מול הבית ואף שוחחו עם השרה שיצאה לקראתן.  

כעת מתכננים אילן שדה, ראשי הרשויות השותפים לו ואנשי מטה המאבק את המשך צעדיהם. הופעתם בות"ל השאירה רושם רב. 

לדברי שדה, עצם דחיית ההצבעה היא הישג מסוים מבחינתם. כאשר עלתה השאלה על החלופות האפשריות במקום חדרה מזרח, ענה שדה: "שני דברים אני אגיד לך. א. אנחנו אומרים שאנחנו לא צריכים להציע חלופות – כמו שזה לא יכול להתקיים בהרצליה זה לא יכול להתקיים פה. ב' יש אפשרות לפזר שימושים בין שדות קיימים. זה יחסוך צורך לבנות ויחסוך מיליארדים.  

"מדינת ישראל החליטה לעשות מחדש את תמ"א 15. זו תוכנית מתאר ארצית לשדות תעופה, צבאיים ואזרחיים. לעבור על הכל ולתכנן מחדש. כך החליטו שרמת דוד לא יהיה שדה תעופה בין-לאומי."

"ככה החליטה לפני שבועיים הממשלה… אז מתפנה גם שדה מגידו. הוחלט ככל הנראה לסגור את שדה התעופה הצבאי בחצור. אז מתפנה? יש שדה תימן, יש את מחניים… אנחנו אומרים, מבחינת תמ"א 15 החדשה, צריך להכניס גם את המקומות שבהם ילמדו טיסות אזרחיות, אולי זה יהיה מפוצל, אני לא יודע, אבל לא באים והורגים אזור שלם." 

אם תשאלו את שדה, מה שרשות שדות התעופה רוצה לעשות זה פשוט 'קופי- פייסט' (העתק-הדבק) מהרצליה לחדרה מזרח. העתק-הדבק לרעש, העתק-הדבק למפגעים הסביבתיים, העתק-הדבק לנזקים הבריאותיים. אנחנו לא ניתן יד לדבר הזה, לא ניתן. יש לנו תקווה," מסיים שדה. "זה לא מאוחר מידי. זה לא משהו שהולך להיות פה ליומיים שלושה. אנחנו הולכים לחיות עם זה עשרות שנים. לחיות או לא לחיות."