שוויון מגדרי כבר מכתה א': ברוכות.ים השבות.ים לבית הספר

בעמק חפר חוזרים ללימודים אחרי הסגר עם מסר של שוויון מגדרי. מהי הנקודה הא-מגדרית? את מי היא כל כך מרגיזה? מה כוחה של התקשורת החזותית?  מה עושים בעמק חפר כדי שדור העתיד יחייה במציאות שוויונית יותר?

במועצות אזוריות רבות קיימות מועצות נשים, אלא שהצורך בהן מעיד על כך שיש לנו עוד דרך ארוכה לעשות בכדי להגיע לשוויון מגדרי. מועצות נשים במועצות האזוריות מקדמות פרויקטים מגוונים, האתגר הגדול בכל פרויקט הוא ההשפעה על התודעה המגדרית וביסוס היסודות לחברה שוויונית יותר.

השפה היא אחד הסימבולים המרכזיים המעידים על אי השוויון, הפנייה האוטומטית היא בלשון זכר ופניית הרבים, גם כשהן רבות בלבד, מתקיימת בזכר. הסיבה לכך היא כי העברית שומרת על חוקי הדקדוק המקובלים שנוצרו לפני 2000 שנה, מתוך תפיסה פטריארכלית, בה לשון זכר נתפסת כניטראלית.

כל משפט כללי צריך להיאמר בעברית בלשון זכר. מכאן האבסורד הגדול שבעברית תקנית צריכים לומר "איך יולדים ללא כאב?".

בעשור האחרון החל תהליך בו נשים רוצות לייצר שפה שוויונית, פורצת הדרך המפורסמת היא חברת הכנסת מירב מיכאלי, שניסתה להתמודד בעיקר עם השפה הדבורה ולעשות את השינוי התודעתי, אך גם בקרב הנשים ברחבי המדינה הקולות התפצלו בין הכרה במשמעות ההצעה של מיכאלי לבין לעג והתנגדות.

מאז אותו שיח שיצרה מיכאלי החל תהליך זוחל של נשים שרוצות לייצר שפה שוויונית, וקמו קבוצות שעוסקות בנושא, כמו: "דברו אלינו" ועוד. בשנתיים האחרונות הפנייה לנשים וגברים נכנסה גם לתקשורת וזהו הישג משמעותי לכל מי שמקדם את השוויון באמצעות השפה.

עד לא מזמן, אם לדייק, אז אומר שגם בחלק מהמקומות גם כיום, הכתיבה בכל טופס נעשית בלשון זכר ובכוכבית בתחתיתו של הדף מצוין, כי הפנייה מיועדת לשני המינים כאחד (גם במקרה זה אף אחד לא חושב לכתוב "כאחת"). הניסיון שנכנס לאחר מכן לייצר פנייה שוויונית נעשה באמצעות הלוכסן שפנה אתם/ן. בהמשך את הלוכסן החליפה הנקודה הא-מגדרית.

איך הגיעה הנקודה הא-מגדרית לעמק חפר?

נגה כהן ממועצת הנשים בעמק חפר מספרת: "לפני כחודש, גילינו שיש דבר כזה נקודה א-מגדרית. כמו בהרבה מהפכות," אומרת נגה, "גם את החשיבות של המהפכה הזו גילינו דרך תגובת הנגד הנזעמת מצד ארגונים השומרים על טהרת המשפחה. הכול התחיל במודעת דרושים לבית הספר ממלכתי דתי 'דרוש.ה מטפל.ת', שהוליד התנגדות ממסדית בטענה לשימור השפה העברית ודרישה מבתי הספר שלא יפרסמו מודעות עם הנקודה הא-מגדרית. השיח ברשת געש. היו שרצו לשמר את השפה העברית על מאפייניה הפטריארכליים, אך בעיקר עלתה צעקה גדולה מגובה במחקרים על החלשת הנשים באמצעות השפה."

במועצת נשים של המועצה האזורית עמק חפר החליטו שהדרך הנכונה להגיב לזה היא בפעולה, שוויון מגדרי, כפי שאמרה נגה: "רצינו שהתגובה למלחמה השמרנית תהיה במעשים ולא במילים".

פועלים לשינוי

נחזור קצת אחורה בזמן, וזו הזדמנות לפרגן למועצה אזורית גזר שהעמידה שלטים ב"עברית הרב מגדרית", הכוללת עיצוב טיפוגרפי חדש, המאפשר לקרוא מילים גם בזכר וגם בנקבה. פרסום האותיות החדשות המאפשרות פנייה שוויונית לנשים וגברים, יצר גם הוא סערה ברשת הכוללת תגובות אוהדות ומתנגדות ונשמר בתודעה של חברות מועצת הנשים בעמק חפר. "ועכשיו עם הסערה סביב הנקודה הא- מגדרית," אמרה נגה,  "זו הייתה הזדמנות לחזור לרעיון שמציג תפיסה שוויונית מקיפה יותר באמצעות השפה."

מה זו עברית רב מגדרית?

ההוגה והמבצעת של הרעיון היא מיכל שומר. זוהי יוזמה שהתחילה בתור פרויקט הגמר שלה כסטודנטית לעיצוב תקשורת חזותית ב-HIT, המכון הטכנולוגי בחולון. מיכל עיצבה אותיות נוספות לשפה העברית, שמאפשרות קריאה וכתיבה רב מגדריות, היא יצרה אותיות חדשות שמכילות בתוכן גם את המ' ואת הנ' הסופיות או גם את המ' והת', ה-י' וה-ו', המציאה שמות לכל האותיות החדשות, כשמטרתה המרכזית היא הנכחת הנשים בשפה העברית ומטרה נוספת היא יצירת מרחב חדש בשפה, למי שמזדהה במגדר שהוא לא בינארי, כלומר לא גבר או אישה אלא מגדר שהוא על הרצף. הרעיון הוא לנסות להציע עוד אלטרנטיבה. הפתרון של לוכסן, נקודה נתפס לעיתים טרחני בעיניה והיא ניסתה למצוא פתרון שיזרום ללא ההכבדה של הכתיבה הכפולה.

"הנה כשהילדות.ים שלנו יחזרו סוף סוף לבית הספר שלהן.ם, הן.ם יגלו שהעברית לא קופאת על שמריה. הן.ם יגלו שפנייה כללית יכולה להיות מכוונת גם לילדות ולנשים, ושאפשר לפנות לכל המגדרים בבת אחת. זה יראה להן.ם מוזר ואולי גם לחלק מהמורימ.ות ואולי גם יהיה קצת קשה לקריאה. אז הן.ם ישאלו יבררו וילמדו יחד על שפה, מגדר ובעיקר ילמדו שמציאות אפשר לשנות"

מיכל שומר פרסמה בפייסבוק קבצים בעברית רב מגדרית לשימוש חופשי, וכך הגיעו אליה גם חברות מועצת הנשים במועצה אזורית עמק חפר, שהזדהו עם האג'נדה הפמיניסטית שעומדת מאחורי המיזם. רבות מהן מצטטות את המחקרים המעידים על השפעת השפה על התפיסה שלנו. מחקרים המעידים על הבדל בהישגי הסטודנטיות, כפועל יוצא של הפנייה אל הנבחנים. כאשר הפנייה היא בזכר יחיד, ההישגים נמוכים בהשוואה למקומות בהם הפנייה ברבים. ההבדלים הגדולים בציונים רק מעצם ההבדל אם נכתב "ענה על השאלה" לעומת "ענו", "סמן" את התשובה הנכונה" לעומת "סמנו", מעיד על כך שיש מקום לשפה רב-מגדרית.

למרות הסתייגויות שעלו ברשת על עומס האותיות, שהכיתוב לא קריא, במועצת הנשים בעמק חפר הייתה התלהבות גורפת מהרעיון. כאשר קבוצת הווטסאפ הפעילה של מועצת הנשים געשה גם היא סביב הנקודה הא-מגדרית העלתה נגה כהן את הרעיון של מיכל שומר כרעיון לעשייה.

"מה שמקסים במועצת הנשים שלנו," אומרת נוגה, "זה שחלומות של תושבת קטנה, שנזרקים בדיון בווטסאפ, הופכים תוך פחות מחודש למציאות, תחת ידיהן של ד"ר גלית שאול, ראשת המועצה וענת שבזי, היועצת לקידום מעמד האישה."

כך התקבלה במועצה החלטה לתלות שלטי ברוכות.ים הבאות.ים בעברית הרב מגדרית בכניסה לבתי הספר בעמק, לקראת חזרת התלמידים אחרי הסגר.

מועצת הנשים

ענת שבזי, יועצת ראשת המועצה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי, מספרת: "דר' גלית שאול, ראשת המועצה, רואה כשליחות לקדם את התודעה המגדרית. עם כניסתה לתפקיד הוקמה מועצת הנשים, במטרה להביא קולות וצרכים של הקהילה כולה ושל הנשים בפרט."

ענת מובילה את המועצה ביחד עם כרמית שירין, יו"ר מועצת נשים, במועצת הנשים יושבים גם ראשת המועצה וסגנה חיזקי סיבק ומשתתפות בה עשרים ושבע נשים מכל יישובי עמק חפר, כולן מתנדבות. המועצה נפגשת פעם בחודשיים בערך. בנוסף, כל אחת חברה בתתי ועדות כמו כלכלה ועסקים, חינוך, קהילה ועוד. הועדות מתקיימות בנוסף לפגישות הפורום הרחב והווטסאפ הקבוצתי פעיל מאד בדיווחים, יוזמות חדשות ונושאים שעולים לסדר היום.

מועצת הנשים במועצה האזורית עמק חפר פעילה בתחומים רבים, כגון: חינוך מודע מגדר, עשייה קהילתית כמו פרויקט "אם לאם". מועצת הנשים מעודדת שיתופי פעולה בין גורמים ומיזמים שונים בעמק – חברותיה משתפות פעולה עם חברות "קהילת השוות", איתן איגדו מיזמים חברתיים שונים, תחת הכותרת "אימהות בעמק". הן בנו סדרת הרצאות לקהל הרחב, שחלק מחברות המועצה אף הרצו בעצמן.

תחום החינוך הוא מהמרכזיים בפעולותיה של המועצה. חברות הועדה בנו תוכנית חומש לחינוך מודע מגדר. נעשה פיילוט בשלושה גנים בליווי אשת מקצוע והמטרה היא להמשיך מכאן לכל הגנים ואז גם לבתי ספר. בנוסף, קם פורום הורים מודע מגדר בבית הספר היסודי במושב כפר ויתקין, שרוצה לפתוח לבנות אופק זהה לזה של הבנים. נגה שהיא חברה בוועדת החינוך ובמקצועה חוקרת תרבות ומגדר ומתמחה במקומם והשפעתם של שירי ילדים צעצועים. נגה סיפרה בגאווה: "שנה שעברה הפקנו כרזה עם דמויות של נשים פורצות דרך שנתלתה בגנים, כרזה כזו מעוררת השראה בקרב הבנות."

ענת סיפרה בכאב רב על מקרי רצח נשים שהתרבו מאד בזמן הקורונה ועל הצורך לעשות כל שאפשר כדי למנוע אותם. היא רואה בכך נושא דחוף ברמה הלאומית ומועצת הנשים ארגנה לאחרונה טקסי זיכרון והפגנות כנגד מקרי רצח הנשים.

העשייה של מועצת הנשים רבה ומגוונת וכוללת ארגון כנסים אקדמיים העוסקים במעמד האישה וכנס יום האישה הבינלאומי שהשנה ישודר און ליין. בנוסף השנה המועצה חרטה על דגלה תמיכה בקהילה הלהט"בית.

לקראת סוף פברואר הולכים להשיק מיזם חדש, קבוצת מנהיגות לנוער- מנהיגות מודעת מגדר. קבוצה שתכלול בנים ובנות ויש התרגשות רבה  לקראת המיזם שעדיין אין כמותו במועצות אחרות.

חוזרים לבתי הספר

ראשת המועצה, דר' גלית שאול, קידמה במהירות את יוזמת השילוט בשפה רב מגדרית ואמרה: "אני מאמינה ששפה מעצבת ויוצרת מציאות. ככל שהשפה תמשיך להתפתח ולהיות שוויונית יותר – כך יתקדמו תהליכי שוויון בפועל. אני סבורה כי עברית רב-מגדרית היא חלק משינוי שיאפשר לנו לייצר מציאות טובה יותר לילדות ולילדים שלנו, להנכיח נשים בשיח העברי, לצמצם גבולות של מגדר ותודעה ולקדם שוויון בין נשים לגברים."

ענת שבזי הוסיפה: "אנחנו מאמינות שהשינוי צריך להתחיל אצל הדורות הצעירים. אצל מבוגרים קשה יותר לעשות שינוי, קשה לפרוץ פרדיגמות מקובעות. אנחנו מאמינות ביצירת סביבה תומכת שוויון מגדרי למען עתיד ילדינו. מאמינות מאד בממד החזותי. לתפיסתי השפה השוויונית והמציאות השוויונית  מגינות על ערכי המשפחה. זאת בניגוד לדעות שמרניות יותר הרואים בשוויון איום של מוסד המשפחה," היא מוסיפה.

ענת ונגה דיברו רבות על המחויבות של ראשת המועצה לשוויון מגדרי, ועל היכולת שלהן בעזרתה להוציא לפועל במהירות רבה כל רעיון, כמו זה של השילוט בכניסה לבתי הספר.

רגע לפני שתוזמנו להכיר את הגופנים (פונטים) החדשים של העברית הרב מגדרית, מוזמנות ומוזמנים להתיידד עם הנקודה הא-מגדרית, במילותיה של נגה: "הנה כשהילדות.ים שלנו יחזרו סוף סוף לבית הספר שלהן.ם, הן.ם יגלו שהעברית לא קופאת על שמריה. הן.ם יגלו שפנייה כללית יכולה להיות מכוונת גם לילדות ולנשים, ושאפשר לפנות לכל המגדרים בבת אחת. זה יראה להן.ם מוזר ואולי גם לחלק מהמורימ.ות ואולי גם יהיה קצת קשה לקריאה. אז הן.ם ישאלו יבררו וילמדו יחד על שפה, מגדר ובעיקר ילמדו שמציאות אפשר לשנות."