מבוא
גידול אוכמניות (Blueberry) הינו בעל חשיבות כלכלית גדולה בארצות המפותחות, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.
בארה"ב ערך השוק של הפרי הטרי הוערך בכ- 850 מיליון דולר בשנת 2012 ובמזרח קנדה בכ- 56 מיליון דולר בשנת 2000.
שטחי הגידול של האוכמניות גדלו בשנים האחרונות וצפויים להמשיך ולגדול עם העלייה בדרישה לפרי, הנובעת בעיקרה מהתכונות הבריאותיות שלו (פרי האוכמנייה מכיל את הריכוזים הגבוהים ביותר של נוגדי חימצון מבין עצי הפרי).
שיטות לגידול אוכמניות בישראל
בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שבחנו את תנאי ההזנה ותנאי הקרקע האופטימאליים לגידול של אוכמניות. בעבודות אלה דווח שצמחי האוכמניות הם בעלי יכולת התאמה לתנאים מאד מוגבלים של סביבה וקרקע.
לגידול אופטימאלי של צמחי אוכמניות, הקרקע צריכה להיות חומצית (pH 4.5-5.5) ובעלת תכולת חומר אורגני גבוהה מ- 4%. העלייה המתמדת בדרישות לפרי מחייבת הרחבת שטחי הגידול לאזורים בעלי תנאי סביבה וקרקע, שאינם מיטביים לגידול אוכמניות, כדוגמת קרקעות ישראל.
ניצול של קרקעות אלה מחייב פיתוח שיטות גידול חדשות מוכוונות תנאי סביבה וקרקע ספציפיים. רוב קרקעות ישראל מכילות ריכוזי גיר גבוהים (מעל 10%), תכונה המקנה להן pH נייטרלי-בסיסי וכושר התרסה גבוה לשינויי pH.
כיום ניתן לגדל אוכמניות במצע מנותק כאשר לרוב שותלים החקלאים את האוכמניות בדליים של 50 ליטר על מצע טוף או כבול. ניתן לשתול כ 600 שיחים בדונם אך עלות ההקמה יקרה והיא סביב 50,000 ₪ לדונם.
האוכמנית נדרשת לערלה ובהתאם מתארך מועד החזר ההון. בנוסף, שתילה בדליים מחייבת לפחות כיום קטיף ידני. הקטיף הידני הוא עתיר עבודה מאחר והפרי הקטן מבשיל לאט ויש לבצע מספר רב של קטיפים
. מחיר האוכמניות גבוה ועשוי להגיע גם ל 100 ₪ לקילו. בשנים האחרונות עם כניסת מגדלים נוספים לשוק ועליה ביבוא הפרי בעיקר בחורף אנו עדים לירידה במחיר וצפוי כי ירידה נוספת תקשה על החזר ההון ותוריד את רווחיות הגידול, למרות הפוטנציאל הגדול הקיים בפרי.
שיטות וחומרים
בעבודה משותפת למו"פ ההר, מכון וולקני ומו"פ צפון בחנו במשך 3 שנים את גידול האוכמניות בדרום רמת הגולן.
מטרת העבודה הייתה בחינה של גידול האוכמניות בקרקע ובמצע מנותק (מצע אודם של מרום גולן) ובחינה של שיטות השקיה שונות בקרקע על מנת לבחון היתכנות גידול השיחים ישירות בקרקע ובכך להקטין את עלות ההשקעה.
בנוסף, בחנו גידול של השיחים בתעלות טוף (תעלות מפל) על מנת לאפשר קטיף מכני. במחקר זה בחנו מספר זנים שיובאו על ידי מו"פ ההר וניתנים לרכישה במשתלת מי עמי.
במהלך 2017 הוקמה חלקת ניסוי לבחינת שבעה זני אוכמניות: אוקלוכוני, סאן שיין, טיטאן, רייבל, ג'אורג'יה דון, גולף קוסט ובלו ריי. הזנים נבחנו בחוות אבני איתן (גובה 400 מטר). הקרקע היא ממקור בזלתי, יחד עם זאת הקרקע בסיסית בשל אחוז גיר (5%) ואחוז חרסית (70%) גבוהים.
הזנים השונים נשתלו במצע מנותק ובקרקע כאשר בקרקע נבחנו 4 שיטות החמצה שונות:
- החמצה בעזרת חומצה גפריתית – החמצה זו נעשתה על ידי דישון בדשן שפר 5-3-8 ובהוספת חומצה גפריתית. הוספת החומצה נעשתה על ידי מדידת ערכי pH במי הטפטפת כך שרמתו עמדה על 3.5. יש לציין כי בהתאם להמלצות שקיבלנו הרחקנו את מקור החומצה והדשן כך שהחומצה הוספה למי ההשקיה בראש המערכת והדשן הוסף במרחק של 20 מטר ממקור החומצה.
הרחקת מקור החומצה מהדשן מאפשר ערבוב של החומצה במים כך שכניסת הדשן לא משפיעה על pH המים והערכים המתקבלים בטפטפת יציבים. - החמצה בעזרת יחסי אמון חנקה שונים – החמצה באמצעות יחס אמון גבוה, פעילות השורשים והאוכלוסייה המיקרוביאלית גורמות להחמצה של בית השורשים.
טיפולי האמון\ חנקה כללו: 100, 60 ו-30% אמון מכלל החנקן שיושמו באמצעות מערכת ההשקיה (הדשיה), בהתאם לטיפולים שנבחנו בעבודות קודמות במו"פ ההר המרכזי.
דישון נעשה בדשן מורכב מוכן של חברת דשנים בריכוזי האמון השונים. ריכוז יסודות ההזנה שיושמו באמצעות דשנים אלה מפורטים בטבלה 1. טיפול ה- 100% אמון הורכב לבד היות ולא קיים דשן מורכב מסחרי ברמת אמון זו (טיפול 1).
במהלך המחקר נבחנו משתנים קרקעיים וצמחיים:
משתנים קרקעיים- רמת ה-EC וה-pH נבדקה באופן תדיר אחת לשבוע במי ההשקיה ובמי הנקז בגידול במנותק מהקרקע.
משתנים צמחיים- בניסוי בחינת זנים נבדקו מדדים פיזיולוגיים של הצמחים: מועדי הפריחה והקטיף, יבול ואיכותו (בריקס pH ומשקל פרי ממוצע) מחמישה צמחים נבחרים בכל זן.
טבלה 1: טיפולי ההדשיה השונים
מספר טיפול ריכוז אמון (%) דשן מסחרי 1 100 2 60 שרית 6-6-6+6 3 30 שפר 5-3-8+6 4 30 שפר 5-3-8+6 חומצה גופריתנית
תוצאות – מדדים פיזיולוגיים – מועד שיא הפריחה:
בזנים גולד קוסט וסאן שיין מועד שיא הפריחה היה ב 20.4. בתאריך זה הזנים רייבל וג'אורג'יה דון היו לקראת סוף הפריחה ומועד שיא הפריחה בזנים אלו היה כ 10 ימים לפני כן.
הזנים טיטאן ואוקלוכוני פרחו כ- 10 ימים מאוחר יותר. הזן בלו-ריי פרח מאוחר באמצע מאי והיה הזן היחידי שפרח במועד זה.
מועד קטיף הזנים:
נתוני מועד הקטיף מוצגים עבור המצע המנותק בלבד. בקרקע רמת היבול הייתה נמוכה מאוד כפי שיפורט בהמשך.
הזנים השונים נקטפו במועדים שונים כמפורט בטבלה 5. זמן קטיף לכל זן למעט הזן בלו-ריי היה בין 30 ל 40 יום.
הזנים ג'אורג'ה דון ורייבל הקדימו ונקטפו במהלך מאי. הזנים גולד קוסט, סאן שיין ובלו ריי נקטפו במהלך יוני. הזן טיטאן נקטף מאמצע יוני עד אמצע יולי ואילו הזן אוקלוכוני נקטף במהלך יולי ותחילת אוגוסט.
טבלה 5: מועד תחילה וסיום קטיף בכל זן במצע המנותק. הזנים מסודרים לפי מועדי הקטיף מהמוקדם למאוחר:
זן\מצע קטיף ראשון קטיף אחרון מספר ימי קטיף ג'אורג'יה דון 5.5 5.6 30 יום רייבל 5.5 11.6 37 יום גולד קוסט 2.6 1.7 30 יום סאן שיין 2.6 4.7 31 יום טיטאן 11.6 14.7 33 יום בלו ריי 17.6 1.7 14 יום אוקלוכוני 1.7 10.8 40 יום
יבול וגודל פרי:
נבחרו 5 שיחים מייצגים בכל זן במצע המנותק. כל שיח נקטף במועדי הקטיף השונים ויבול (ק"ג) נמדד עבור כל שיח בנפרד.
בנוסף, מכל שיח ב 3 מועדי הקטיף הראשונים נאספו 10 פירות אקראיים בכל קטיף לבחינת משקל פרי, קוטר פרי, בריקס ו pH. מהשיחים הנטועים בקרקע נאספו נתונים מכלל השיחים בכל חזרה מאחר והיבול היה נמוך.
נתוני יבול ומשקל פרי מוצגים באיור 2. נמצא כי יבול הזן אוקלוכוני היה הגבוה ביותר ועמד על ממוצע של 4.2 קילוגרם לשיח. יבול הסאן שיין והטיטאן במצע מנותק היה בממוצע 2.5 קילוגרם לשיח ואילו יבול הרייבל במצע מנותק היה 1.9 קילוגרם לשיח.
בזנים גולד קוסט וג'אורג'יה דון יבול ממוצע לשיח היה בסביבות 1.2 קילו והזן בלו ריי היה עם היבול הנמוך ביותר במבחן הזנים במצע המנותק ועמד על 0.4 קילוגרם לשיח בלבד.
גודל השיחים שגדלו בקרקע ויבול שיחים אלו היה קטן משמעותית ביחס לשיחים במצע המנותק הן בזן רייבל והן בזן טיטאן (איור 2 ותמונה 3).
יחד עם זאת בהשוואה בין טיפולי הקרקע בלבד נמצא כי יבול השיחים שדושנו ב 100% אמון היה גבוה אם כי לא במובהק מיבול הטיפולים האחרים הן בזן רייבל והן בזן טיטאן ועמד על 0.18 ו 0.1 קילוגרם לשיח בהתאמה. בהתייחס לגודל הפרי הזן טיטאן בלט בגודל הפרי ביחס לזנים האחרים כאשר קוטר פרי זן זה היה מעל 18 מ"מ.
משקל וקוטר פרי גבוה אם כי לא כמו בטיטאן נראה גם בזנים אוקלוכוני ורייבל. יש לציין כי גודל הפרי בשיחים שגודלו בקרקע היה קטן ביחס לגודל הפרי במצע המנותק (איור 2 ותמונה 3).
נתוני איכות פרי:
כאמור ב 3 הקטיפים הראשונים נדגמו פירות מכל זן לבחינת אחוז סוכר (בריקס) ו pH (איור 3).
נמצא כי הזן סאן שיין הוא המתוק ביותר עם 15.4 אחוזי סוכר. רמת הבריקס בזנים אוקלוכוני, רייבל, גולד קוסט ובלו ריי הייתה קרובה ל 14 ואילו בזנים טיטאן וג'אורג'יה דון רמת הבריקס הייתה סביב ה 12 בלבד. זנים אלו חסרו מתיקות בטעם.
רמת ה pH מעידה על רמת החמיצות כאשר יחס נכון בין מתיקות לחמיצות מקנה לפרי טעם איכותי יותר.
הזן אוקלוכוני אופיין בטעם האיכותי ביותר בין הזנים השונים (לא נערך מבחן טעימה מסודר וההתרשמות היא מחוות דעת צוות המחקר בלבד).
יש לציין כי הזן ג'אורג'יה דון אופיין כחמוץ ובהתאם רמת ה pH בזן זה הייתה נמוכה ועמדה על 3.1 pH. מאידך הזן טיטאן שרמת ה pH בו הייתה 3.2 pH לא אופיין כחמוץ אלא כחסר טעם דומיננטי.
תמונה 3: שיחים ופרי במצע המנותק ובקרקע באבני איתן. תמונה ימנית – שיחי הזן טיטאן במצע מנותק ליד שיחי טיטאן בטיפול הדישון בשפר בלבד.
תמונה אמצעית – שיחי ריבל בקרקע בטיפול ה 100% אמון. ניתן לראות את סימני ההמלחה שנוצרו בקרקע החרסיתית. תמונה שמאלית – שיחי רייבל במצע המנותק.
תמונה תחתונה – מימין פרי ריבל שנקטף משיחי הקרקע בטיפול ה 100% אמון (הטיפול המוצלח בקרקע) ומשמאל פרי שנקטף משיחי הרייבל במצע המנותק.
איור 2: יבול ומשקל פרי ממוצע באבני איתן:
בכל קטיף נקטף כל שיח בנפרד ונשקל. יבול (ק"ג) ממוצע לשיח (עמודות כחולות) חושב מסכום סה"כ הקטיפים בכל זן.
ממוצע משקל פרי (גרם) נבדק ב 3 הקטיפים הראשונים בכל זן (עמודות אדומות). בכל מועד קטיף נבחרו אקראית 10 פירות ונשקלו בנפרד.
ממוצעים ושגיאות תקן חושבו בתוכנת JMP מ 5 חזרות לכל זן במצע המנותק (שיח לחזרה) ומ 24 חזרות (שיח לחזרה) בקרקע.
איור 3: אחוז סוכר (בריקס) וחמיצות pH בפרי הזנים השונים באבני איתן:
אחוז סוכר (בריקס) (עמודות כחולות) ו pH (עמודות אדומות) נבדקו ב 3 הקטיפים הראשונים.
בכל זן בכל מועד קטיף נבחרו אקראית 10 פירות. פירות אלה נסחטו והנוזל שימש לבחינת בריקס בעזרת רפרקטומטר ו pH בעזרת קולונת pH.
ממוצעים ושגיאות תקן חושבו בתוכנת JMP מ 5 חזרות לכל זן במצע המנותק (שיח לחזרה) ומ 2 חזרות ( 12 שיחים בכל חזרה) בקרקע.
דיון ומסקנות – שיטות לגידול אוכמניות בישראל
במהלך העונה התפתחו היטב הצמחים הנטועים על מצע מנותק באבני איתן ואילו התפתחות הצמחים בקרקע הייתה חלשה מאוד.
נראה כי באבני איתן אין אפשרות לגידול אוכמניות בקרקע. רמת המליחות שנמצאה באבני איתן גבוהה למליחות המקובלת בעולם, בגידול אוכמניות.
רמת המליחות הגבוהה נגרמת ככל הנראה מרמת שטיפה נמוכה של הקרקע החרסיתית ועלייה היגרוסקופית של מלחים לפני השטח בעונה היבשה, תופעה שבאה לידי ביטוי בהצטברות מלחים על פני השטח. המליחות הגבוהה גרמה ככל הנראה לעיכוב בצימוח.
בנוסף, ייתכן ורמת החמצן בקרקע החרסיתית נמוכה בעונות מסוימות וגם היא גורמת לעיכוב בצימוח. בעבודות קודמות שבוצעו על ידנו הראנו שפגיעה בצימוח בזנים מתרחשת ב-pH שמעל 5.5. מדד ה-pH קשה למדידה, ולרוב שונה בסביבת הריזוספרה בהשוואה לקרקע.
יש להניח ש-pH של 6, שנמדד באבני איתן, אינו הגורם המגביל היחיד בגידול אוכמניות בקרקע זו. אנחנו מזהים בשלב זה 4 זנים פוטנציאלים לגידול במצע המנותק.
הזנים הם: רייבל כזן מקדים (מאי) הזנים סאן שיין וטיטאן כזני אמצע העונה (יוני אמצע יולי) והזן אוקלוכוני כזן מאפיל (יולי אמצע אוגוסט). יבול זנים אלו היה גבוה כאשר הזן אוקלוכוני הצטיין הן ביבול (4 קילו לשיח) והן בטעם.
זאת למרות היותו זן עם דרישות קור גבוהות יחסית. נראה כי לזן זה פוטנציאל גבוה גם בצפון הגולן שם הוא צפוי להיקטף בסוף אוגוסט בתקופה בה המחירים גבוהים.
המלצות מחקר זה מצביעות על כך שלא ניתן לגדל אוכמניות בקרקע בדרום הגולן ויש לגדל במצע מנותק. יחד עם זאת מבוצע מחקר המשך הבוחן שיטות נוספות לגידול בקרקע בדרום הגולן. יתכן ומחקר זה ייתן כלים לגידול הקרקעי.
כותבי המאמר: עומר קראיין, רון איתן, אוהד שליו, ג'מיל פארחת – מו"פ צפון; ניר דאי – המכון למדעי הצמח, מרכז וולקני; גלעד פרוינד וגיא תמיר – מו"פ ההר המרכזי – המאמר באתר מו"פ צפון
