שילוב קוטלי זחלים עם תכשירים מקבוצת הקרבמאטים והפירתרואידים להדברת גדודנית פולשת

נווה יער, 2025

ניצן כהן, מדריך הגנת הצומח, שה"מ, משרד החקלאות, דוא"ל: [email protected];

רוחי רבינוביץ', מדריכת הגנת הצומח, מרכז חקלאי העמק, דוא"ל: [email protected];

יואל רובין, מדריך גידול, מרכז חקלאי העמק, דוא"ל: [email protected];

זהר בן-שמחון, היחידה החקלאית, מרכז מחקר נווה יער, דוא"ל: [email protected];

פביאן באומקולר, היחידה החקלאית, מרכז מחקר נווה יער;

מוחמד עבד אלהאדי, היחידה החקלאית, מרכז מחקר נווה יער

*תמונה ראשית: קטיף תירס בגליל העליון. צילום: הייב פייסל, החברה לפיתוח הגליל

תקציר

גדודנית פולשת היא כיום המזיק הקשה ביותר בתירס בישראל. מזיק זה פוגע בגידול משלב הצצה ועד קטיף. המזיק לרוב חבוי באיברי הצמח השונים, ולכן במקרים רבים תוצאות הריסוס אינן מספקות. בניסיון לשפר את היעילות כנגד הזחלים ולפגוע בבוגרים, התבססה פרקטיקה של הוספת תכשירים בעלי רעילות גבוהה מקבוצת הפירתרואידים והקרבמאטים לריסוס בקוטל זחלים, אך בשלב זה לא ברורה מידת תרומתם. הוספה זו פוגעות בסביבה, באויבים טבעיים ובאדם, ובמקביל מייקרת את ההדברה. הניסוי הנוכחי בוצע בנווה יער ורוסס במרסס משקי. מטרתו לבחון את תרומת שילובם של טלסטאר (פירתרואיד) ומתומקס (קרבמאט), לחוד וביחד, עם קוטלי זחלים שונים, לאורך כל תקופת הגידול בעונת שיא פעילות המזיק (תירס בגידול סתווי). התוצאות מעידות על מגמה עקבית, ואף שלא התקבלה בכל המקרים תוצאה המובהקת סטטיסטית, עדיין  הן מצביעות על יתרון לטיפולים המשולבים, ובמיוחד לטיפולי הקרבמאט. בטיפולים אלה נרשמה במהלך הגידול נגיעות נמוכה יותר, התקבלו ציונים גבוהים יותר לחיוניות הגידול, נמדדו צמחים גבוהים יותר, ובשורה התחתונה התקבל יבול גבוה יותר של קלחים מסוג א', כשהם בעלי משקל קלח גבוה יותר ואחוזי פחת נמוכים יותר.

מבוא

גדודנית פולשת (Spodoptera frugiperda) היא מזיק פולש רב-פונדקאי בעל תפוצה עולמית, הגורם לנזק משמעותי למגוון גידולים חקלאיים בעולם. במקרים רבים יש קושי ממשי בהדברתו. המזיק חדר לישראל בקיץ 2020 וכיום הוא פוגע בעיקר בגידול התירס משלב ההצצה ועד סיום הגידול. הזחל ניזון מחלקי הצמח השונים בהתאם לשלב התפתחות התירס, והוא לרוב חבוי בין העלים, במשי או באשבול, כך שבמקרים רבים תוצאות הריסוס של חומרי הדברה אינן טובות דיין, זחלים רבים מצליחים לשרוד ולהסב נזק לגידול, והנגיעות עולה. מצב זה מוביל לריסוסים חוזרים ונשנים, הכרוכים בעלויות גבוהות המאיימות על רווחיות הגידול.

בניסיון לשפר את תוצאות ההדברה ועל סמך ניסיון פקחי המזיקים, התבססה, בעיקר בעיצומה של העונה, פרקטיקה של הוספת תכשירים מקבוצות הפירתרואידים (Bifenthrin, טלסטאר ודומיו) וקרבמאטים (Methomyl, לאנט ודומיו) לריסוס בתכשירי קוטלי הזחלים (כגון מעכבי גדילת חרקים, דיאמידים, אוורמקטינים וספינוזינים). לעתים אף משלבים את כולם יחד, מתוך שאיפה לקטול גם את שלב הבוגר ולשפר את יעילות קטילת הזחלים. פירתרואידים וקרבמטים הם חומרים רעילים הפוגעים בסביבה, באויבים הטבעיים ובאדם, והשימוש בהם מייקר את פעולת ההדברה אף יותר. בסתיו 2022 בוצע ניסוי לבחינת תרומת המתומיל והביפנתרין להדברת המזיק, אולם הניסוי לא הניב תוצאות חד-משמעיות והוא הופסק לאחר ריסוס אחד בלבד בשל נגיעות גבוהה בהיקש בחלקה מסחרית¹. הניסוי הנוכחי נועד לבחון שוב את תרומת שילובם של טלסטאר (פירתרואיד) ומתומקס (קרבמט) לחוד וביחד עם קוטלי זחלים שונים בכל שלבי התפתחות התירס בעונת שיא פעילות המזיק (תירס בגידול סתווי). בניסוי נבחנה ההשפעה המצטברת של הטיפולים על רמת הנגיעות בשלבים השונים של התפתחות הצמחים, על היבול ועל כמות הפחת הסופית.

שיטות וחומרים

הניסוי נערך בשטחים החקלאיים במרכז המחקר נווה יער, בחלקת תירס מזן סנטינל (תירס סופר-מתוק) ששטחה 12 דונם, על כרב קצח לזרעים. החלקה נזרעה בתאריך 17.8.2025 במזרעת שורות מונוסם חשמלית (7 זרעים למטר), 2 שורות לערוגה במרווח של 70 ס"מ. לאחר הזריעה בוצע ריסוס במונעי הצצה של עשבים (דואל גולד 130 סמ"ק לדונם + אטרנקס 80 סמ"ק לדונם) ומיד לאחר מכן בוצע ריסוס בטלסטאר 120 סמ"ק לדונם כנגד מזיקי קרקע. השקיית הנבטה והפעלה של מונעי ההצצה והטלסטאר בוצעו באמצעות ממטרות, בכמות של 50 קו"ב לדונם. הצצה החלה ב-24-25.8.2025. בהמשך העונה החלקה קיבלה השקיה ודישון כמקובל. במהלך העונה בוצעו  8 ריסוסים כנגד גדודנית פולשת במרסס משקי בשעות היממה הקרירות (מוקדם בבוקר, ערב ולילה) בנפחי תרסיס מקובלים (30-15 ל/ד', בהתאם לשלב הגידול).

תיאור הניסוי: הניסוי כלל 5 טיפולים, שהוצבו במבנה של ריבוע לטיני ב- 5 חזרות (5X5) – (איור 10 בפרק הנספחים). כל חזרה כללה 7 ערוגות (רוחב ערוגה 1.93 מטרים) באורך 30 מטרים. במרכז כל חזרה הושארה ערוגה ללא תירס לשם מעבר טרקטור לריסוס קרקעי, ומשני צדיה 3 ערוגות הגידול. חמשת הטיפולים מפורטים בטבלה 1. בכל מועד ריסוס טופלו כל החלקות (למעט היקש) באותו קוטל זחלים, כאשר בחלקות המשולבות, בהתאם למפת הטיפולים, הוסף גם קרבמאט  (מתומקס) ו/או פירתרואיד (טלסטאר). בסך הכול רוססו, כאמור, כל החלקות המטופלות 8 פעמים. רשימת התכשירים מפורטת בטבלה 2.

בסך הכול בוצעו 10 הערכות לנגיעות במועדים ובשלבי ההתפתחות, כלהלן:

• שלב ווגטטיבי (עד שליפה): 31.8 (עלה 2, S1+3), 3.9 (עלה 3, S1+6), 8.9 (עלה 4, S2+4), 15.9 (עלה 5, S3+5), 28.9 (טרום שליפה, S4+9)
• שלב רפרודוקטיבי (משליפה ועד קטיף): 5.10 (שליפה-טרום פריחה, S5+5), 16.10 (סוף הפריה, S6+10), 22.10 (S7+5), 30.10 (S8+7) ו-6.11 (קלחים בשלים, S8+14). 

המדדים הבאים שימשו להערכות יעילות הטיפולים:

1. עומד: ספירת כל הצמחים בשורה אחת לאורך 10 מטרים.
2. אחוז נגיעות: בדיקה ויזואלית של כל הצמחים (נגועים ולא נגועים) בשורה אחת לאורך 10 מטרים. צמח נגוע נחשב כצמח שעלהו העליון מכורסם. צמחים ללא כרסום בעלה העליון נחשבו כבלתי נגועים, גם אם נמצאו בהם כרסומים בעלים נמוכים יותר.
3. בדיקת זחלים חיים ב-10 צמחים רצופים: ספירת הזחלים החיים ומיונם לפי גדלים (קטן: פחות מ- 1 ס"מ; בינוני: באורך 2-1 ס"מ; גדול: ארוך מ-3 ס"מ). בשלב הווגטטיבי נספרו הזחלים בעלים העליונים, ובשלב הרפרודוקטיבי בקלחים.

מדדים אלה שימשו להערכות התפתחות הצמחים:

1. ציון כללי להערכת חיוניות החלקות בין 10-0 (0 – צמחים במצב ממוטט, 10 – צמחים בריאים).
2. גובה הצמחים: נמדד מבסיס הצמח ועד לבסיס המכבד (המפרק התחתון של הפרח הזכרי) ומבסיס הצמח ועד לבסיס עוקץ האשבול. 

מדדים אלה שימשו להערכות היבול והפחת (בהסתמך על דגימת צמחים לאורך 5 מטרים בשורה מכל חזרה):

1. יבול: שקילת קלחיםמסוג א'
2. משקל קלח ממוצע: שקילת קלחיםמסוג א'
3. נגיעות קלחים: ספירת קלחים תקינים, עם נזק של עד 2 ס"מ מהקצה ועם נזק במרכזם (מסוג א')

התוצאות נותחו במבחן ANOVA ותוצאות ציוני החלקות נותחו במבחן א-פרמטרי (Kruskal-Wallis for ranks) להערכת שונות. הניתוח הסטטיסטי בוצע בתוכנת JMP ברמת מובהקות של 5%.

טבלה 1: רשימת הטיפולים בניסוי

* טיפול ההיקש שימש עד לתאריך 15.9.2025 עקב השמדת כל צמחי התירס ע"י המזיק.

טבלה 2: רשימת התכשירים ומועדי הריסוס, כולל פירוט המינון לדונם של התכשירים, החומר הפעיל, קבוצת הפעילות של החומר (IRAC), נפח התרסיס, השלב הפנולוגי של הצמח ותכשירי הפירתרואיד והקרבמאט ששולבו (בהתאם למפת הטיפולים) [הערה לגבי המינונים והשילובים – מתחת לטבלה]

הערה: מינון התכשירים בניסוי גבוה מהמותר בתווית התכשיר, ושילובם עם טלסטאר או מתומקס אינו מופיע בתווית. Mice הוא תכשיר חדש המצוי בתהליכי רישוי.

תוצאות

הערכות בשלב הווגטטיבי

בהערכה הראשונה שבוצעה בתאריך 31.8.2025 (שבוע מתחילת הצצה) עומד הצמחים היה כ-7 צמחים/מטר (איור 1), בהתאם לכמות הזרעים שנזרעה. בתאריך 3.9.2025 (10 ימים מהצצה) החלו להיראות בטיפול היקש סימני עיכוב בצימוח לצד פגיעה בעומד. 5 ימים בלבד לאחר מכן, בתאריך 15.9 (שבועיים מהצצה), כבר נספרו בהיקש רק 1.9 צמחים/מטר (27.5% מהעומד ההתחלתי). לאחר ההערכה החמישית (28.9.2025) הפסקנו לדגום בהיקש בשל היעדר צמחים לדיגום בטיפול. הריסוסים בכל הטיפולים מנעו אובדן צמחים ולא התקבל הבדל מובהק בין הטיפולים המרוססים במדד העומד.

איור 1: ממוצע כמות הצמחים ב-10 מטרים/שורה בשלב הווגטטיבי [בתאריכים 31.8.2025-28.9.2025; בכל הערכה מצוין שלב פנולוגי וימים מהריסוס האחרון; אותיות שונות מציינות הבדלים ברמת מובהקות p<0.05]

אחוז הצמחים הנגועים (בדיקה ויזואלית): בתאריך 27.8.2025, בשלב סיום הצצה (עלה ראשון), תועדה תחילת נגיעות בגדודנית פולשת. בשלב זה נמצאו תטולות בכ-30%-40% מהצמחים, ונצפו גם סימני כרסום ראשוניים. הריסוס הראשון בוצע למחרת, ב-28.8.2025. בתאריך 31.8.2025, שלושה ימים לאחר הריסוס הראשון (כשבוע מתחילת הצצה, בשלב עלה שני), נצפו סימני כרסום ב-96.1% מהצמחים בהיקש (איור 2). לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים המרוססים, ורק הטיפול בקוטל זחלים בשילוב פירתרואיד לא נבדל מההיקש. שלושה ימים לאחר מכן, ב-3.9.2025 (שישה ימים לאחר הריסוס הראשון), חלה החמרה בנגיעות, ובכל הטיפולים נרשמה נגיעות הגבוה מ-85%. בשלב זה כל הצמחים בהיקש היו נגועים, ורק הטיפול בקוטל זחלים בשילוב פירתרואיד וקרבמאט נבדל מההיקש (איור 2). במועדים 8.9.2025 ו-15.9.2025 נבדלו כל הטיפולים המשולבים מההיקש, בעוד שהטיפול בקוטל זחלים בלבד לא היה יעיל דיו ולא נבדל מההיקש. בלטו לטובה הטיפולים שבהם שולב קרבמאט. בתאריך 28.9.2025, בשלב טרום-שליפה, לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים המרוססים, ורק הטיפול בקוטל זחלים בלבד לא נבדל מההיקש (איור 2). ברוב ההערכות הטיפולים שבהם שולב מתומיל (לבד או עם ביפנתרין) נמצאו יעילים יותר.

איור 2: ממוצע אחוז הצמחים הנגועים בבדיקה ויזואלית ב-10 מטרים/שורה בשלב הווגטטיבי

[בתאריכים 31.8.2025-28.9.2025; בכל הערכה מצוין שלב פנולוגי וימים מריסוס האחרון; אותיות שונות מציינות הבדלים ברמת מובהקות p<0.05]

ספירת זחלים חיים: תוצאות ספירת הזחלים החיים וחלוקתם לפי גדלים מופיעות באיורים 8-3. בהערכה שבוצעה בתאריך 8.9.2025, בשלב עלה רביעי (S1+4), נצפה המשך הטלת ביצים מסיבית ובקיעה נרחבת של זחלים. מספר הזחלים הקטנים היה גבוה יותר בטיפולים בקוטל זחלים בלבד ובקוטל זחלים בשילוב פירתרואיד (איור 3). בהיקש נצפה מספר הזחלים הכולל הנמוך ביותר באופן כללי, אולם באופן מובהק נמצאו בו יותר זחלים גדולים (איור 3א'). בשתי ההערכות העוקבות, שבוצעו בתאריכים 15.9.2025 וב-28.9.2025, בשלבים של עלה חמישי וטרום-שליפה, בהתאמה, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים (איורים 4ב' ו-4ג').

איור 3: ממוצע מספר הזחלים בשלב הווגטטיבי [דגימת 10 צמחים מכל חזרה בשלושה מועדים בשלבי התפתחות שונים: בשלב 4 עלים בתאריך 8.9.2025, 4 ימים מריסוס שני (איור 3א'); בשלב 5 עלים בתאריך 15.9.2025, 3 ימים מריסוס שלישי (3ב'); ובשלב טרום-שליפה בתאריך 28.9.2025, 9 ימים מריסוס רביעי (איור 4ג'); אותיות שונות מציינות הבדלים ברמת מובהקות 0.05]

הערכות שבוצעו בשלב הרפרודוקטיבי

בהערכות אלה נבדקו קלחים מראשית ההתפתחות ועד קטיף.

ספירת זחלים: בתאריך 5.10.2025 (בשלב השליפה-זכרית וטרום-משי, 5 ימים מריסוס חמישי) בוצעה הערכה שבמהלכה נדגמו קלחים בראשית התפתחותם. בהערכה זו התקבל הבדל מובהק במספר הזחלים הכללי, כשבממוצע נספרו פחות זחלים בטיפולים המשולבים, שלא נבדלו זה מזה (4א'). הטיפולים שבהם שולב קרבמאט נבדלו סטטיסטית מהטיפול בקוטל זחלים בלבד. בנוסף, בטיפולים שבהם שולב קרבמאט נמצאו מעט או שלא נמצאו כלל זחלים בגודל בינוני וגדול (איור 4א'). 

בהערכה שבוצעה בתאריך 16.10.2025, לאחר סיום ההפריה ו- 10 ימים מריסוס שישי, לא התקבלו הבדלים סטטיסטיים (איור 4ב'). בהערכה הבאה, שבוצעה בתאריך 22.10.2025 (5 ימים מריסוס שביעי), נספרו בטיפול בקוטל זחלים בשילוב פירתרואיד וקרבמאט פחות זחלים בסך הכול ומכל גודל, ולא נמצאו בו כלל זחלים גדולים (איור 4ג').

איור 4: ממוצע מספר הזחלים בקלחים [דגימת 10 קלחים מכל חזרה בשלושה מועדים בשלבי התפתחות שונים: בשלב השליפה בראשית התפתחות האשבול, בתאריך 5.10.2025, 5 ימים מריסוס חמישי (איור 4א); בשלב סוף הפריה, בתאריך 16.10.2025, 10 ימים מריסוס שישי (איור 4ב'); ולקראת הבשלה, בתאריך 22.10.2025, 5 ימים מריסוס שביעי (4ג'); אותיות שונות מציינות הבדלים ברמת מובהקות 0.05]

התפתחות הצמחים: תוצאות ציוני החלקות בשלב 4 עלים ומדידות גובה הצמחים לקראת סיום הגידול מופיעות באיורים 5 ו-6 בהתאמה. טיפול ההיקש היה במצב ירוד (תמונה 1 צולמה ימים אחדים לאחר מכן) ונבדל סטטיסטית מהטיפולים המשולבים. הטיפול בקוטל זחלים בלבד לא נבדל מהטיפולים המשולבים, אך גם לא מההיקש (איור 9). במדד גובה הצמחים נמצא כי צמחים בטיפולים שבהם שולב קרבמאט היו בממוצע גבוהים יותר, כשבסיס המכבד גבוה ביותר מ-10 ס"מ מהטיפול בקוטל זחלים בלבד (איור 6א'). הבדלים אלה אינם מובהקים סטטיסטית.

איור 5: ציון ממוצע לחיוניות הצמחים בחלקה בכל טיפול (0 – ממוטט, 10 – בריא), בהערכה ויזואלית שהתבצעה בתאריך 8.9.2025, בשלב 4 עלים [אותיות שונות מציינות הבדלים ברמת מובהקות p<0.05]

איור 6: ממוצע גובה בסיס המכבד (א) ובסיס האשבול (ב) במדידות 10 צמחים לאורך שורת הגידול (כל צמח שלישי נמדד), שבוצעו בתאריך 30.10.2025, שבוע לפני קטיף [אותיות שונות בראש העמודה מציינות הבדלים ברמת מובהקות p<0.05]

השפעת שילוב פירתרואיד וקרבמאט עם קוטל זחלים על יבול ופחת:

תוצאות הערכת היבול והפחת עקב נגיעות בגדודנית פולשת מוצגות באיורים 9-7. יבול הקלחים מסוג א' (250ג'< משקל קלח) היה גבוה בטיפולים המשולבים ועמד על 1,848 ק"ג/ד' בשילוב קרבמאט ופירתרואיד; 1,802 ק"ג/ד' בשילוב קרבמאט; ו- 1,733 ק"ג/ד' בשילוב פירתרואיד; לעומת – 1,476 ק"ג/ד' בטיפול בקוטל הזחלים לבדו (איור 7). משקל ממוצע של קלח מסוג א' עמד על 363.4 ג' בשילוב קרבמאט; 359.9 ג' בשילוב פירתרואיד וקרבמאט; 333.4 ג' בשילוב פירתרואיד; לעומת – 315.9 ג' בטיפול בקוטל זחלים לבדו (איור 8). בטיפול הקוטל זחלים בלבד היה אחוז הקלחים הנגועים גבוה יותר ועמד על 31.7%, 26% בשילוב עם פירתרואיד, 22% בשילוב קרבמאט ו-18% בשילוב קרבמאט ופירתרואיד (איור 9). תוצאות אלה אינן מובהקות סטטיסטית.

איור 7: ממוצע יבול קלחים מסוג א' (ק"ג/ד') במדגם מ- 5 מטרים של שורת צמחים בכל חזרה [אותיות שונות מציינות הבדלים ברמת מובהקות 0.05]

איור 8: ממוצע משקל של אשבול מסוג א' במדגם מ-5 מטרים משורת צמחים בכל חזרה [אותיות שונות מציינות הבדלים ברמת מובהקות 0.05]

איור 9: נגיעות בקלחים מסוג א' – ממוצע אחוז הקלחים התקינים, הנגועים בקצה (עד 2 ס"מ מהקצה) והנגועים במרכזם [אותיות שונות מציינות הבדלים ברמת מובהקות 0.05]

דיון

מטרת ניסוי זה היא לבחון את תרומת שילובם של פירתרואיד (טלסטאר ודומיו) וקרבמאט (מתומקס ודומיו) לחוד וביחד עם קוטל זחלים. תרומת השילובים נבחנה באמצעות השוואת יעילות ההדברה של המזיק ובחינת היבול ואיכותו. חלקת הניסוי נזרעה בשיא עונת פעילות הגדודנית הפולשת, ותטולות ראשונות נצפו כבר בראשית ההצצה על עלים פסיגיים וראשונים בכ-30%-40% מהצמחים בכל הטיפולים.

ספירת עומד הצמחים בשבוע הראשון להצצה מעידה על הצצה טובה ואחידה בכל הטיפולים (7 צמחים/מ'), בהתאם לעומד הזריעה. נגיעות גבוהה בהיקש התבטאה בירידה חדה במספר הצמחים עד ל- 1.9 צמחים/מ' תוך שבועיים בלבד מהצצה ועד היעלמות הצמחים לאחר ארבעה שבועות (תמונה 1). ממצא זה מדגיש את רגישות הגידול בשלביו הראשונים לנוכחות גדודנית פולשת וחשיבות הטיפול הכימי ומניעת גדילה והתפתחות הזחלים בשלב זה. כל הטיפולים המרוססים שמרו על עומד תקין (7-6 צמחים/מ' שורה) ולא נרשמו הבדלים ביניהם (איור 1).

הבדיקה הוויזואלית בוצעה לאורך כל השלב הווגטטיבי, ותוצאותיה מעידות על נגיעות גבוהה מאוד שהחלה כבר בהצצה (96.1% בהיקש בשלב עלה שני). הטיפול בקוטל זחלים בלבד לא סיפק הגנה מספקת ונשאר דומה להיקש בכמה מועדים, בעוד שהטיפולים המשולבים הפחיתו את אחוז הצמחים הנגועים ונבדלו מההיקש ברוב שלבי ההתפתחות הווגטטיביים. למרות יעילות פחותה של הטיפול בקוטל זחלים בלבד, לא נרשמה כאמור פגיעה בעומד (איור 1). בלטו לטובה טיפולים שבהם שולב קרבמאט. 

בשלב הווגטטיבי, בשלב ארבעה עלים, בלטו לטובה הטיפולים שבהם שולב קרבמאט (איור 3א'). במועד זה בהיקש, אף שמספר הזחלים הכולל היה נמוך יותר, נמצאו יותר זחלים גדולים (איור 3א'). נוכחות זחלים גדולים, המתאפיינים בצריכת מזון רבה ובקצב אכילה מהיר, מסבירה את הפגיעה הקשה בצמחים בשלב מוקדם זה ואת קריסת העומד בהיקש. גם מהיבט זה בלטו לטובה הטיפולים שבהם שולב קרבמאט. משלב השליפה ואילך נבדקו הקלחים בלבד – מראשית התפתחותם ועד הקטיף. בתאריך 5.10.2025, בבדיקת הקלחים בראשית ההתפתחות, בלטו שוב לטובה הטיפולים שבהם שולב קרבמאט, אשר נבדלו סטטיסטית מהטיפול בקוטל זחלים בלבד במספר הזחלים הכולל. בנוסף, בטיפולים אלה נמצאו בממוצע פחות זחלים בינוניים וגדולים, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית. במועד הבדיקה האחרון, ב-22.10.2025, בלט במיוחד הטיפול בשילוב קרמבאט ופירתרואיד, שבו לא נמצאו כלל זחלים גדולים (איור 4א' ו-4ג').

באופן כללי, ספירת זחלים והתפלגות גודלם בנקודת זמן מסוימת משמשת מדד איכותי להערכת יעילות הטיפול, הן במועד הבדיקה והן לאורך זמן. זחלים צעירים רגישים יותר לחומרי הדברה, וסבילותם הולכת ופוחתת עם גדילתם והתבגרותם. בנוסף, מבחינה התנהגותית, זחלים גדולים של גדודנית פולשת נוטים להסתתר עמוק במשפך ובקלח ולהשלים בחסות זו את התפתחותם כזחל, ולכן עלולים להיחשף לתת-מינונים או לא להיחשף כלל לחומרי ההדברה, במיוחד כשמדובר בקוטלי מגע^2,3,4. טיפול יעיל מתאפיין לא רק בהפחתת מספר הזחלים הכולל, אלא גם ביכולתו למנוע את התפתחותם של הזחלים לשלבים מתקדמים. לפיכך, שיעור נמוך של זחלים בינוניים וגדולים מעיד על אפקטיביות גבוהה במהלך הניסוי ועל הגנה טובה יותר לצמח מפני המזיק לאורך זמן. מנגד, הצטברות זחלים גדולים מעידה על יעילות מוגבלת של הטיפול, בין אם בשל קטילה חלקית בלבד, עמידות או מגבלות חדירת החומר הפעיל לעומק המשפך או הקלח, ונוכחותם מסבה נזק חמור יותר לצמח. שילוב מנגנוני פעולה שונים, ובמיוחד שילוב תכשירים בעלי לחץ אדים גבוה, כמו Methomyl, משפר את סיכויי ההדברה.

לצורך הערכת התפתחות הגידול וחיוניותו, הוענקו לכל חלקה ציונים, ובסוף הגידול נמדד גובה הצמחים. מצבו הירוד של ההיקש בשלב 4 עלים התבטא בציון נמוך. בחלקות שבהן שולב קרבמאט, ניתן ציון גבוה יותר, והצמחים בחלקות אלה נמצאו גבוהים יותר, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית משאר הטיפולים המרוססים.

מבחינת מדדי היבול והפחת והסופי ולמרות היעדר מובהקות סטטיסטית, התקבלה מגמה עקבית וברורה בכל מדדי היבול: טיפולים משולבים, ובמיוחד בשילוב קרבמאט, הניבו יבול גבוה יותר של קלחים מסוג א', משקל קלח גבוה יותר ואחוז נגיעות כללי נמוך יותר, בהשוואה לקוטל זחלים בלבד. בטיפול בשילוב קרבמאט ופירתרואיד הוערך יבול הגבוה בכ- 400 ק"ג/ד' מהיבול בטיפול בקוטל זחלים בלבד (איור 7). יתרה מזאת, בנתוני היבול הסופי המוצגים (איור 7) אין התייחסות לפחת (איור 9). שקלול התוצאות של יבול גבוה יותר ואחוזי פחת נמוכים יותר בקבלה במפעל בטיפולים המשולבים מדגיש את חשיבות הפרקטיקה בשילובים שנבדקו.

סיכום

הניסוי בחן את ההשפעה המצטברת של שילוב התכשירים על הנגיעות, הנזק, היבול וחיוניות הצמחים, לאורך כל תקופת גידול התירס, מהצצה ועד קטיף. בסך הכול התקבלה מגמה עקבית וברורה, המצביעה על היתרון הטמון בטיפולים המשולבים, ובמיוחד בטיפולי שילוב הקרבמאט. בטיפולים אלה נרשמה בשלבים שונים לאורך הגידול נגיעות נמוכה יותר, התקבלו ציונים גבוהים יותר, צמחים גבוהים יותר, ובשורה התחתונה התקבל יבול גבוה יותר של קלחים מסוג א', בעלי משקל קלח גבוה יותר ואחוזי פחת נמוכים יותר. כיוון שהניסוי בחן את ההשפעה המצטברת של טיפולים אלה בעלי הרעילות הגבוהה, נחוץ מחקר המשך שיבחן את תרומתם במועדים ובשלבים פנולוגיים שונים וקריטיים בגידול, וזאת כדי לצמצם את היקף השימוש בהם ואת תדירותו.

הבעת תודה

העבודה בוצעה במימון קרן המחקרים של שה"מ (עבודה מספר 12784-24) ובמימון מועצת הצמחים. תודה לגילי אשר, לגיורא שהם ולאדווה בר טוב – על הסיוע בהערכות השונות, שניתן בסבלנות ובמקצועיות רבה.

מקורות

1. כהן נ., רבינוביץ' ר., שטרן ע., אלון א., (2023). בחינת תרומת שילוב פירתרואיד וקרבמט לקוטל זחלים להדברת הגדודנית הפולשת בתירס מתוק.
2. Yu, S. J. (1983). Age variation in insecticide susceptibility and detoxification capacity of fall armyworm (Lepidoptera: Noctuidae) larva. Journal of Economic Entomology, 76(2), 219-222.‏
3. Mink, J. S., & Luttrell, R. G. (1989). Mortality of fall armyworm, Spodoptera frugiperda (Lepidoptera: Noctuidae) eggs, larvae and adults exposed to several insecticides on
4. cotton. Journal of Entomological Science, 24(4), 563-571.‏ Van den Berg, J., & du Plessis, H. (2022). Chemical control and insecticide resistance in Spodoptera frugiperda (Lepidoptera: Noctuidae). Journal of Economic Entomology, 115(6), 1761-1771.‏

איור 10: מפת הטיפולים בניסוי. כל חזרה כללה 7 ערוגות (רוחב ערוגה 1.93 מטרים) באורך 30 מטרים. במרכז כל חזרה הושארה ערוגה ללא תירס (מסומנת בפס מקווקו) לטובת מעבר טרקטור לריסוס קרקעי ומשני צדדיה 3 ערוגות הגידול. חמשת הטיפולים מפורטים בטבלה 1. בכל מועד ריסוס טופלו כל החלקות (למעט היקש) באותו קוטל זחלים, כאשר בחלקות המשולבות, בהתאם למפת הטיפולים, הייתה תוספת של קרבמאט  (מתומקס) ו/או פירתרואיד (טלסטאר).

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.