שייקה דרורי, הכל מתחיל ונגמר באנשים

במשך עשור כיהן שייקה דרורי, מנורדיה, כמזכיר אגודת הנוקדים והגיע להישגים מדהימים, בתחום קידום צריכת מוצרי החלב מן הצאן בישראל. והחל מינואר 2004, במשך עשור, כיהן כמנכ"ל מועצת החלב, אלא שמאז נעלם מאור הזרקורים. תמר פלד עמיעד נפגשה עם שייקה דרורי, שמרכז היום את אגודת כפר יהושע ומנהל את מכון התערובת במושב

הכרתי את שייקה דרורי לפני הרבה שנים, בתקופה בה ניהל את אגודת הנוקדים. דרכנו נפגשו בהמשך, עת ניהל את מועצת החלב. בחרתי לראיין אותו, דווקא בימים אלו, משום שבארבעת השנים האחרונות שייקה מרכז את אגודת המושב כפר יהושע ומנהל את מכון התערובת של המושב.

הבחירה נבעה גם בשל אישיותו של שייקה. בכל שנות היכרותי עם שייקה נפגשתי עם מנהל מסוג אחר. גם בשעות משבר קשות, ידע לנווט ולהוביל, כשהמוטו המלווה את חייו נוכח  בכל  מצב. שייקה נהנה  ושמח בכל עשיותיו. סמוך להיכרותי עם שייקה, פניתי אליו וביקשתי טיפים שייתן לי בעקבות תפקיד שלי. נפגשנו, ואז שייקה אמר לי את המשפט הזה: "תמר, כל מה שתעשי, תזכרי, בכל תחום בו תעסקי – תמיד העניין מתחיל באנשים ושם זה גם מסתיים."

"אני מוביל במחשבה לטווח הרחוק והקרוב. הקרוב הוא ביום-יום והרחוק פועל עלפי ראיית עולם המנחה אותי לעתיד. העתיד שאליו אני מוביל הוא בחזון ובראייה המנחה, איך תיראה כפר יהושע בעוד עשר שנים. הניהול והעבודה שלי במושב כפר יהושע עם אנשי המושב הם מקור נהדר של הנאה, הנעה וחדוות יצירה"

היתה זו עצת זהב, עצה זו חרוטה בי עד היום. בשיחה שניהלנו באותם ימים אמר לי: "אני אף  פעם לא רב עם עצמי," וזה מסביר הכל. אני מדגישה זאת, משום שכל מי שעבד עם שייקה כמוביל ומנהל, נכח באווירה בה תמיד מלווה חיוך ושמחה את העבודה המשותפת עימו, גם כשיש מחלוקות וחילוקי דעות.

ספר על ההיקפים והמפעלים שכלולים בעבודתך בכפר יהושע?

"בכפר יהושע יש מכון תערובת שזה מפעל בפני עצמו. כמו כן, המושב מנהל את נושא הקרקע והמים, 6,000 דונם אדמה ומעל מיליון קוב מים. בנוסף, יש למושב בתים אותם הוא משכיר. לאחרונה, עשינו פרויקט של חשמל סולארי על גגות וכן, מיזם חדשני – ייצור חשמל סולארי בשדה סולארי צף על המאגרים של המושב. פרויקט זה נוצר ממש לאחרונה – הוא מייצר את כל צריכת החשמל של מכון התערובת, וכך הורדנו עלויות באופן מאד משמעותי. פרויקט נוסף שאנו מבצעים עתה הוא פרויקט נטיעת כרם עבור יין תעשייתי, אבל עיקר העבודה שלי הוא במכון התערובת."

ספר על מכון התערובת?

"מכון התערובת של כפר יהושע נוסד עוד לפני קום המדינה. לפני כחמש שנים, המושב עמד על צומת החלטות כאשר הכיוון היה מכירה של מכון התערובת. לבסוף הוחלט לשנות כיוון ולא למכור. ההחלטה להישאר עם מכון התערובת הובילה למגמה נוספת של השקעות. השקענו במכון התערובת הרבה מאד כסף בציוד, במחשוב, הוספנו כח אדם צעיר ומיומן ולשמחתנו התוצאות מצוינות."

מהו הפרוייקט הסולארי שעשית במושב?

"היינו אחד מהמושבים הראשונים שעשו פרויקט שכזה. הרעיון של מערכות סולאריות צפות על המים הוא כזה – מניחים פאנלים סולארים על המים, הם יושבים על מצוף  מפלסטיק. הפנלים עצמם מיוצרים ברמה גבוהה, על מנת למנוע קורוזיה. כנראה שייצור החשמל בטכניקה זו על המים מייצרת תפוקת חשמל יותר גבוהה."

שייקה ספר לי עליך ודרכך?

"נולדתי בנורדיה "מושב שיתופי". אבא שלי עבד בדיר של המושב ואני כילד גדלתי ועבדתי בדיר בכל ימי ילדותי. לאחר הצבא חזרתי לנורדיה, עבדתי בדיר של המושב ובהמשך ניהלתי את ענף הצאן במושב. לאחר זמן הגיעה משלחת מאגודת הנוקדים, שביקשה ממני לקחת את הניהול של אגודת הנוקדים. לקחתי את השרביט והובלתי את כל ענף הצאן לשיאים חדשים."

דרורי ניהל את אגודת הנוקדים עוד בתקופה שהאגודה כללה גם את ענף הכבשים וגם את ענף העיזים, יזם פריצות דרך בשיווק והטמעה של כל נושא חלב הצאן הן בארץ והן בעולם. שייקה יזם עבודה משותפת עם שפים והכניס את חלב כבשים על כל נגזרותיו למטבח הישראלי. שייקה קידם ועודד את כל נושא המחלבות הפרטיות והכניס בפעולותיו את המודעות לאיכות חלב הכבשים והעזים, הן ברמת הטעמים והן בתחום הבריאות והאיכויות של חלב הצאן. למעשה, שייקה יצר שוק חדש לגבינות הצאן, שכתטצאה מכך עלתה צריכת מוצרי חלב מן הצאן במאות אחוזים. במקביל פתח את ייצוא המוצרים לארצות הברית ושווקים נוספים נפתחו בעולם.  גם היום, חלק  נכבד מחלב הצאן המיוצר בארץ נמכר בארה"ב.

שייקה: "היתה זו תקופה של עבודה עם אנשים נפלאים, עבודה שנעשתה עם אנשים שבאו ועשו והכל בהתנדבות ומכל הלב. הייתה אז המון חדוות יצירה, פריצות דרך עם כל הקשיים שנלוו לבניית הענף והצלחה מרובה. העבודה באגודת הנוקדים פתחה לי את הראייה הכוללת. בכל פרויקט שאני עובד בו, אני מתחיל בפרטים הקטנים. ההחלטות שאני עושה הם רק כאשר אני רואה את התמונה הרחבה הכוללת. בתקופה זו למדתי את המערכות הגדולות ואת המרחב הציבורי.  הייתי באגודת הנוקדים עשר שנים. בשנים אלו נפתחתי ללמידה רבה בתחומים רבים ואני עד היום בעקומת למידה, כל הזמן. הבנתי שכשיש רצון והוא המוביל – התוצאה תמיד גדולה וטובה יותר מאשר מתבססים על יכולות בלבד."

מאגודת הנוקדים, בינואר 2004, עבר מונה שייקה לנהל את מועצת החלב. "הנוף האנושי די שונה בין מגדלי הכבשים למגדלי הפרות, צורת החשיבה היא שונה. נוכחתי שאחד המכנים המשותפים הוא שכל האנשים אותם פגשתי, אנשים שמגדלים בעליי חיים, הם אנשים שמחים, חבר'ה עם שמחת חיים גדולה. התחלתי את עבודתי במועצת החלב לפני מחאת הקוטג', כאשר מעמד החקלאים היה משופר. מחאת הקוטג' הפכה את הקערה על פיה, והיא למעשה הראתה  כמה החקלאים הם החוליה החלשה והכי פחות רווחית בשרשרת הייצור של הענף. במשך כל שנות כהונתי במועצת החלב הצבתי לי למטרה להביא את ענף החלב ליציבות והצלחתי. כשניהלתי את מועצת החלב, יזמתי שענף החלב יעזור לעצמו בשעת חרום. לכן יזמנו תרחישים לשעת חרום, בהם שיתפנו את כל משרדיי הממשלה. גם היום מועצת החלב היא המועצה היחידה שמוכרת כמפעל חיוני ומרכזת את הפעילות של ענף החלב מול הרשויות."

שייקה סיים את עבודתו וניהול מועצת החלב, לקח פסק זמן ויצא לטיול הגדול עם חגית, האשה שאיתו.

שייקה: "טיילנו בעיקר בניו-זילנד, גם בארה"ב ובסין. בשנה זו למדתי פרספקטיבה של החיים. ניוזילנד היא הקוטב של מדינת ישראל. אם כאן הכל נעשה באינטנסיביות ובמערכות לחצים, שם חיים ללא לחץ ומתוך שקט ויצירה. הייתה זו שנה של ניתוק. שלושת בנותינו גדולות ואנו טיילנו כזוג ללא מחויבויות של החיים. זו הייתה שנה נפלאה."

בא נחזור להווה, לימי הקורונה. איך התארגנתם לקראת המשבר ואיך אתם מתפקדים בימים אלו?

"נערכנו להשלכות של נגיף הקורונה כבר בתחילת פברואר. הזמנו מלאים גדולים של חומרי גלם לתערובת, למספר חודשים קדימה, מתוך הנחה ברורה שאנו ממשיכים לעבוד ולייצר בכל מצב. בתחילת מרץ שינינו את מתכונת העבודה שלנו. העבודה נעשית עתה בשתי משמרות שלא נפגשות. כל אדם שאינו עובד בייצור, קיבל לפטופ ועובד מהבית.

"בתקופה שלפני הסגר הגדלנו בצורה משמעותית את המכירות. אנשים קנו למפרע כמות תערובת גדולה, ממש כפי שאנשים קנו ואגרו לביתם. כרגע יש רגיעה. במכון התערובת אנו ממשיכים בפרויקטים כרגיל ומובילים קדימה, אבל כל סגנון העבודה שונה עכשיו. אני מקפיד למשל שאנשי התחזוקה רק חציים נמצא ועובדי. המפתיע שיש בכך התייעלות ויעילות.. אין בזבוז זמן על נסיעות בכבישים, כולם עובדים, מי מביתו ומי במכון התערובת. אני מקיים פגישות הנהלה  דרך הזום. גם הנהלת הכפר נפגשת בפגישת זום, על אף שחלק מחבריי ההנהלה עברו את גיל השבעים ואף את השמונים. הישיבות מאד יעילות, אנו מקבלים החלטות והעיקר – זה עובד."

ספר לי מה עוד קורה בכפר יהושע בעצם ימים אלו?

"במושב יש ועד מוניציפלי וקבוצת צח"י (צוות חירום ישובי) שעובדת בצורה מדהימה. האגודה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם צוות צח"י. סך הכל העסק עובד מצוין והאוירה הכללית מעוררת התפעלות."

מה אתה יכול לומר על מושב כפר יהושע?

שייקה דרורי צוחק כמו תמיד: "אני רואה את כפר יהושע כקולחוז רוסי פולני, הד.נ.א של האנשים בכפר הוא ד.נ.א של אנשים שאכפת להם מהכפר, שאכפת להם מהאגודה, שאכפת להם אחד מהשני, אלו אנשים שפועלים ועושים מכל הלב והנשמה."

אני מבקשת משייקה שיסכם במשפט את עשייתו בכפר יהושע: "אני מוביל במחשבה לטווח הרחוק והקרוב. הקרוב הוא ביום-יום והרחוק פועל עלפי ראיית עולם המנחה אותי לעתיד. העתיד שאליו אני מוביל הוא בחזון ובראייה המנחה, איך תיראה כפר יהושע בעוד עשר שנים. הניהול והעבודה שלי במושב כפר יהושע עם אנשי המושב הם מקור נהדר של הנאה, הנעה וחדוות יצירה."

שייקה דרורי חי את חייו בשלום עם עצמו, בהנאה מכל עשיותיו והנעה מחדוות יצירה.

מרכז מזון נהלל – שיחה עם עוזי אנגל