יבול שיא
הרפת והחלב
dikam

שלושה קווי ייצור במפעל 'דיקם' לטובת המדבקה מאיה

2 דק' קריאה

שיתוף:

שלושה קווי ייצור במפעל 'דיקם' בעין חרוד מאוחד,  עובדים סביב השעון כדי לייצר את המדבקה מאיה, אותה מצמידים למסכת הקורונה, והיא הורגת את הווירוסים המגיעים אליה

מפעל 'דיקם' של עין חרוד מאוחד עובד בימים אלה סביב השעון בייצור מדבקה ייחודית אנטי-וירלית ההורגת את וירוס הקורונה, להבדיל מהמסכות הרגילות אשר רק חוסמות את דרכו ולא הורגות. זוהי חדשנות פורצת דרך ברמה עולמית, ועין חרוד זכתה בו. למעשה, היום  זהו פרויקט הדגל של 'דיקם'.

אירית חן-זמרו (תמרת), ד"ר לביוכימיה, העובדת במפעל שנה (20 שנה במפעלים אחרים),  מספרת: "יום אחד בני איתי, סטודנט לרפואה בטכניון, קרא בעלון האינטרנטי  של הטכניון על מדבקה שמנסה לפתח פרופ' זוסמן. הוא סבר שהיא יכולה להתאים ל'דיקם', המייצר ניירות תרמים ודבקים ייחודיים. אחרי שהראה לאמו את העלון היא מיד נדלקה. "לא ישנתי בלילות, היא מספרת, הבנתי שזו טכנולוגיה פורצת דרך. הייתי חדורת מוטיבציה לבצע את הייצור ב'דיקם'. הרעיון הוצג בפני מנכ"ל 'דיקם' אריק אברהם ששיתף פעולה כבר מההתחלה.

אירית ויואב ברנד, איש האחזקה בעל ניסיון רב-תחומי, נפגשו עם פרופ' זוסמן שנתן את ברכת הדרך, ואף ביקש שהמדבקה תיקרא 'מאיה' על שם בתו, והתהליך החל לקרום עור וגידים. בהתחלה בקטן –  חודש של ניסיונות וחיפושים איך להפיק דבק רפואי שניתן יהיה  לנשום דרכו, והיום כחצי שנה מאז פרוץ הקורונה, פועלים כבר שלושה קווי ייצור סביב השעון, והבאים יבנו בשבועות הקרובים. היא מתפעלת מהיכולות הטכניות הגבוהות של הצוות המקומי, המסוגל להתאים את המכונות למוצר החדש הנפלא הזה. למעשה, זהו מפעל בתוך מפעל, כאשר המטרה להגיע לייצור של מיליונים. כבר עתה מייצאים לקנדה ויפן. בארץ שווקה המדבקה לבתי חולים, ל-5 מרכזים רפואיים, ולמרפאות שיניים. היא משווקת לקהל הרחב דרך האינטרנט. כמו כן הופק תשדיר פרסום לטלוויזיה. המדבקה קיבלה אישור של משרד הבריאות.

מה יש בתוך המדבקה שהורג את הווירוס?

אירית מנסה לתאר את התהליך הביוכימי המורכב: בתוך המדבקה יש חומר המכיל יוד וחומרים נוספים, שיוצרים שני מנגנוני פעולה. האחד – סינון הווירוס ע"י רשת צפופה בנויה מננו סיבים, והשני קטילת הווירוס ע"י היוד. כידוע היוד הוא חומר חיטוי המשמיד וירוסים  וחיידקים. כל התהליך מיוצר בתהליך אלקטרו ספינינג.  עד היום אירית אינה נרגעת מהמהלך המטורף הזה, של הוצאת הרעיון מהכוח לפועל בתוך חצי שנה בלבד! היא כבר חולמת על ייצור מוצרים נוספים כמו פילטרים למזגנים ועוד.

ונא לא לשכוח: הכול התחיל מאינטואיציה אימהית, ומהקשר שלה עם בנה.

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן