הפלמ"ח הוקם ב-15 במאי 1941, עת החליטה המפקדה הארצית של ארגון "ההגנה" על הקמת "פלוגות המחץ". מיום הקמתו הייתה ההתיישבות העובדת, קיבוצים ומושבים, מקור לגיוס לוחמים ומפקדים.
ביולי 1944 נחתם "הסכם ההכשרות" שסיפק לפלמ"ח מקור קבוע של כח אדם מאורגן ואיכותי: בוגרי תנועת הנוער, רובם גדלו בערים, שהיו מאורגנים בגרעיני נוער וראו בהתיישבות העובדת אידיאל ויעד להגשמה.
הפלמ"ח היה עמוד השדרה
מסלול ההגשמה כלל הכשרה בקיבוצים ובעקבות ההסכם גויסו צעירים אלו לפלמ"ח. בין השנים 1944 ל-1949 הוקמו על ידי גרעינים אלו 36 ישובים חדשים, ו-32 ישובים קיימים זכו ל"השלמות". עשרות קיבוצים הוקמו על ידי ההכשרות המגויסות של הפלמ"ח מגבול הלבנון ועד צפון הנגב.
הפלמ"ח היה עמוד השדרה של הכוח הצבאי של הישוב העברי בארץ טרום הקמת המדינה ומילא תפקיד מרכזי במלחמת העצמאות עד להקמת צבא ההגנה לישראל.
ההשפעה שהייתה לדור הפלמ"ח על תולדותיה של המדינה חורגת מתרומתו הצבאית והמאבק בשלטון המנדט הבריטי: בעלייה, בהתיישבות ובמבצעי העפלה, הייתה לו גם תרומה תרבותית בספרות ובזמר העברי ובאתוס הקמת המדינה, הוויה ייחודית של חלוצים, לוחמים ומפקדים.
הנהלת עמותת דור הפלמ"ח, שבראשה עומד אלוף בדימוס שייקה גביש, החליטה לציין את שנת השמונים לייסודו של הפלמ"ח באירועים רבים ושונים מחוץ לבית הפלמ"ח, בנוסף לשלל הפעילויות הנערכות בבית.
הפנייה לפריפריה היישובית, לאו דווקא העירונית, מהווה שינוי לעומת השנים הקודמות בהם נערכו כנסי פלמ"ח בתל-אביב בלבד.
שמונים שנה לפלמ"ח
בשיתוף חברים הפזורים ברחבי הארץ נערכו התכנסויות בקיבוצים אלונים, הזורע, יפעת, משמר העמק, נען. במועצה האזורית אשכול, במועצה האזורית משגב. בבית גבריאל על שפת הכנרת, באתר הח'אן בשער הגיא וכנסים נוספים יערכו בבאר-שבע, סדום, בית-השיטה ושדות ים, "ועוד היד נטויה."
חברי "דור ההמשך" של העמותה ומזכירתה אסנת הראל, אסף סלע, רבקהל'ה צביאלי, ארנה ענבר, יחיעם חורב ויואב רגב, מנצחים על המלאכה, הם היזמים, לעיתים המבצעים בפועל, וכך גם חבריהם לדרך ביישובים השונים.
לשלל האירועים מוזמנים חברי וחברות הפלמ"ח המתגוררים במרחבים הגיאוגרפיים בהם נערכים האירועים הללו.
חברי דור ההמשך מובילים "מבצע" שילוט הנצחה ליחידות הפלמ"ח השונות אשר חנו בכארבעים קיבוצים בין השנים 1948-1942.
עד כה הוצבו שמונה שלטים כאלה בקיבוצים כנרת, גבעת חיים, עין החורש, אפיקים, שער העמקים, צרעה, רביבים וחולתה.
שלטים נוספים יוצבו בהמשך. השלטים מנציחים את היותה של התנועה הקיבוצית בית ליחידות הפלמ"ח השונות, לוחמי הפלמ"ח עבדו בקיבוצים, התאמנו בהם ומהם יצאו אל קרבות מלחמת העצמאות.
יואב רגב (70) בן להורים חברי פלמ"ח, חנה וצבי רגב, מספר שבכל קיבוץ נמצא "משוגע לדבר": "והוא שמיישם בפועל את היוזמה הברוכה הזאת, המסייעת בשימור מורשתו של הפלמ"ח."
