יבול שיא
הרפת והחלב
WhatsApp Image 2025 07 28 at 18.07.03

תגובת “מים לישראל” להכרזת שר האוצר על מצב הבצורת

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

*תמונה ראשית: איתן ברושי. צילום: אלון גלבוע

יו״ר מים לישראל איתן ברושי: “החתימה הרשמית על מצב בצורת הגיעה באיחור ואינה משקפת את המציאות הקשה בשטח זה חודשים רבים. באזורים שבהם הכרזת הבצורת אינה נותנת מענה, יש להכיר באסון טבע כדי לאפשר סיוע מתאים. רוב החקלאות בישראל נמצאת באזורי גבול ועימות ולכן אין די בהכרזה בלבד.
המדינה נתפסת כלא מוכנה: אין תכנית לניצול מלא של כל פוטנציאל מי הקולחין באזורים שאין בהם קולחין, וחסרה הקמה של מתקני התפלה נוספים. הפער בין היכולת להתפיל לבין הצרכים הולך וגדל. על הממשלה לקיים דיון מיוחד בהובלת משרד החקלאות ולהציג תכניות מיידיות עוד לפני אישור תקציב 2026, כדי להיערך לבצורות נוספות בשנים הבאות.
אנו רואים בהכרזה צעד חשוב המעיד על הכרה ממשלתית בעומק המשבר ועל הצורך לתגבר את הסיוע לחקלאים ולאזרחים בטווח הקצר. עם זאת, חתימה לבדה איננה פתרון. שינוי האקלים כבר כאן והוא מאיים על ביטחון המים וביטחון המזון של ישראל. כדי להיערך לשנים שחונות יותר, על הממשלה לאמץ תוכנית רב שנתית מקיפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!