סריקת מעבדה בתבדידים סבילים לסקולר זיהתה כמה תכשירים בעלי פוטנציאל מול קשיונה גדולה ובוטריטיס * השלב הבא יהיה מבחן באריזות גזר בתנאי אחסון
ד"ר נדב ניצן | היחידה לפיטופתולוגיה, מו״פ עמק המעיינות
בקצרה: בניסויי סריקת תכשירי הדברה, בתנאי מעבדה, בלטו הפונגצידים שידו וולום־פריים מול קשיונה גדולה, וכמה תכשירים נוספים הציגו פעילות טובה גם מול בוטריטיס. אלו תוצאות ראשוניות בתנאים מבוקרים שישמשו לבחינה מסודרת בבית האריזה להרחבת סל התכשירים.
זו עדיין לא המלצה לשימוש מסחרי.
מדוע צריך להרחיב את סל התכשירים?
קשיונה גדולה (Sclerotinia sclerotiorum) ובוטריטיס (Botrytis cinerea) הם שניים מגורמי הריקבון המרכזיים בגזר הנשמר לתקופות ממושכות בקירור. הנזק מתפתח לאחר האסיף ועלול להתגלות רק במהלך האחסון או השיווק, לאחר שכבר הושקעו בגידול, במיון, באריזה ובקירור משאבים רבים. בשנים האחרונות נכנס לשימוש התכשיר סקולר, המבוסס על החומר הפעיל פלודיאוקסוניל. בסריקות יזומות לעמידות, שמטרתן לנהל במושכלות את השימוש בסקולר, נמצאו תבדידים של שני גורמי המחלה, שהראו סבילות או עמידות לחומר. אין פירוש הדבר שסקולר חדל להיות יעיל, גם בניסוי הנוכחי הוא הפחית ריקבון לעומת ביקורת המים בצורה יעילה. עם זאת, הסתמכות ממושכת על חומר פעיל יחיד מגדילה את הסיכון לשחיקת היעילותו. לכן, נדרש סל תכשירים רחב יותר, שיאפשר בעתיד לשלב או להחליף חומרים פעילים ולנהל את הסיכון לפיתוח עמידות בממשק ההדברה באופן מושכל ואחראי.
איך בוצעה הסריקה?
אחד־עשר תכשירים מסחריים, מקבוצות כימיות שונות ובהם גם תכשירים ביולוגיים, נבדקו במעבדה בריכוזים שהומלצו על ידי החברות המספקות. מקטעי גזר, באורך של כחמישה סנטימטרים נטבלו בתמיסת התכשיר למשך 30 שניות, ולאחר מכן אולחו בתבדיד קשיונה או בוטריטיס בעל סבילות לסקולר. המקטעים הודגרו בחושך בטמפרטורה של 16 מעלות צלזיוס, ולאחר עשרה ימים הוערך שיעור הרקבון. הסריקה נעשתה בגישת משפך. תחילה נבדקו כל התכשירים מול קשיונה גדולה, והבולטים בניהם נבדקו פעם נוספת לאימות. רק התכשירים שעברו את השלבים הראשונים התקדמו לבחינה מול בוטריטיס. בדרך זו צומצם במהירות מספר המועמדים, והמאמץ הופנה לחומרים שהראו את הסיכוי הטוב ביותר לפעילות מול שני גורמי המחלה יחדיו.
מה נמצא מול קשיונה גדולה ובוטריטיס?
בבחנים ליעילות נגד קשיונה גדולה שני התכשירים הבולטים ביותר היו ולום־פריים, המבוסס על פלואופירם (fluopyram), ושידו, המבוסס על פנטיופיראד (penthiopyrad). בשניהם נמדדה רמת ריקבון נמוכה בכ־20 אחוזים במובהק מזו שנמדדה בטיפול הסקולר. מירביס־פריים, המשלב פידיפלומטופן ופלודיאוקסוניל, וכן התכשיר BY049, המשלב פלודיאוקסוניל ואזוקסיסטרובין, היו יעילים כמו הסקולר (טבלה 1). בבחני הבוטריטיס הפחיתו ולום־פריים, שידו, מירביס ומירביס־פריים את הריקבון לרמה דומה לזו שהתקבלה בסקולר. זהו ממצא חשוב, מפני שהמטרה אינה למצוא תכשיר הפעיל רק נגד גורם מחלה אחד, אלא לבנות פתרון מעשי ככל האפשר לשני גורמי הריקבון העיקריים. מירביס לבדו בלט מול בוטריטיס, אך לא הציג את אותה רמת פעילות מול קשיונה גדולה, ולכן לא נכלל בקבוצת המועמדים הסופית בעלי הפוטנציאל הכפול. BY049 נבחן בשלב זה רק מול קשיונה גדולה.
המועמדים להמשך הדרך:
| טבלה 1. רשימת התכשירים שהדגימו פעילות טובה נגד קשונה גדולה ובוטריטיס בניסויי הסריקה. | |||
| תכשיר | חומר פעיל | קשיונה גדולה | בוטריטיס |
| שידו | Penthiopyrad | הדגים יעילות טובה מהסקולר | פעילות דומה לסקולר |
| ולום־פריים | Fluopyram | הדגים יעילות טובה מהסקולר | פעילות דומה לסקולר |
| מירביס־פריים | Pydiflumetofen + Fludioxonil | פעילות דומה לסקולר | פעילות דומה לסקולר |
| BY049 | Fludioxonil + Azoxystrobin | פעילות דומה לסקולר | טרם נבדק |
הטבלה מסכמת פוטנציאל להמשך ניסויים בלבד; היא אינה מדרג מסחרי ואינה המלצת טיפול.
מה המשמעות למגדלים ולבתי האריזה?
התוצאות מספקות כיוון פעולה ברור: קיימים בשוק חומרים פעילים נוספים שכדאי לבחון לעומק כחלופות או כשותפים עתידיים בתוכנית הדברה. הרחבת הסל חשובה לא רק לשיפור ההדברה, אלא גם לניהול עמידות ולשמירה על יעילות החומרים לאורך זמן. עם זאת, מבחן על מקטעי גזר בתא לח הוא מבחן סריקה בלבד ולא העתק של המציאות בבית האריזה. באריזה מסחרית משפיעים על התוצאה איכות הגזר, עומס הנגיעות, פיזור החומר, זמני היישום, אוורור, פציעות, טמפרטורה, לחות ומשך האחסון. לכן תכשיר שהצליח במעבדה חייב להוכיח את עצמו גם על גזר שלם, באריזה ובקירור, לפני שניתן יהיה לגבש מסקנה יישומית.
השלב הבא: מבחן באריזות של 5 ק״ג
באוקטובר 2026 מתוכנן ניסוי המשך באתר גזר בגלבוע. התכשירים שנבחרו ייבחנו באריזות של חמישה קילוגרמים, תחת אילוח יזום ובתנאי אחסון כפי שבוצע בעבר באיתור הסקולר כתחליף יעיל לרובראל. שלב זה יבחן האם הפעילות שנראתה במעבדה נשמרת גם במערכת הקרובה יותר לעבודה המסחרית, ויאפשר לצמצם את הרשימה לקראת ניסוי חצי־מסחרי בצוברים בבית האריזה. רק לאחר השלמת שלבי האימות, ובכפוף לרישוי ולתוויות התכשירים, יהיה אפשר לבחון כיצד לשלב את החומרים בתוכנית מעשית. נכון לעכשיו, המסקנה היא שיש כמה מועמדים ראויים להמשך ושיש בסיס מקצועי להמשיך את העבודה באופן ממוקד.
המחקר בוצע במסגרת דף שער 2026 – שולחן גזר, מועצת הירקות.
התוצאות המוצגות הינן תוצאות מחקר בלבד ואינן המלצה מסחרית לחקלאים.
