מוחמד יוסף אבו טועמה – מדריך לגידול תות שדה, שה"מ
לידן פלאח-בלוק – תחום הגנת הצומח, אגף ענפי השירות, שה"מ
תקציר
בדפון זה מפורסמות הנחיות לגידול תות שדה בחלקות מניבות במנהרות נמוכות בשדה הפתוח, מהיבטים של אגרוטכניקה, דישון והשקיה והגנת הצומח.
מבוא
השנה נשתלו כ-5,000 דונמים של חלקות תות שדה, שטח הגדול בהיקפו מזה שהיה אשתקד. במשקים הפרטיים נראתה מגמת יציבות, כשכל חלקה נאמדה ב-100-15 דונמים. לאחרונה התווספו מגדלים חדשים למעגל המגדלים במבנים, במנהרות נמוכות ובשיטת 'גידול תלוי', כך שבאופן כללי מסתמנת מגמה של מעבר לגידול בחממות.
דרישת השוק כיום היא לפרי איכותי יותר, טעים יותר ונקי משאריות חומרי הדברה, אך ניכרת גם חשיבות רבה לחיסכון במים, לייעול השימוש בגורמי הייצור, ובעיקר בכוח העבודה, לחיטוי הקרקע, להדברה משולבת ולהגדלת היצוא. התמודדות מוצלחת, מקצועית ויעילה עם המשימות הללו תשפר את מצב הענף בעתיד.
הנחיות לטיפול בשדות המניבים
טיפולים לפני החיפוי: כעבור שלושה שבועות מהשתילה מסירים מבסיס הכתר עלים יבשים, חולים ומבוגרים ומרחיקים אותם מהשדה. מחליפים שתילים חלשים בהעתקת שתילים ממאגר שתילים שנשתלו מבעוד מועד על הערוגות, בכדי לשמור על אחידות השדה. ניתן לשתול שתילי גוש למילוי. כשבוע לאחר מכן מיישרים את פני הערוגה במנקשת תלת-אצבע, לשם שבירת הקרום שעל פני הערוגה ועקירת עשבים. פעולת היישור חשובה מאוד למניעת גומות, שיצטברו בהן מים, ולצורך מגע מקסימלי של החיפוי עם פני הערוגה.
חיפוי קרקע ייעשה כחודש לאחר השתילה באמצעות כיסוי פלסטיק. לסוג הפלסטיק ולמועד החיפוי חשיבות מכרעת לצמיחה. החיפוי הנפוץ במרבית המשקים הוא כסף-חום או כסף-שחור, אך יש המשתמשים גם בחום, בשחור או בחיפוי שקוף. החיפוי השקוף גורם להתחממות הקרקע ולהמרצת הגידול, וחסרונותיו מתבטאים באי-יכולתו למנוע נביטת עשבים ובחימום יתר של הקרקע, המעודד התפרצות של מקרופומינה בתקופות החמות, בסתיו ובאביב.
אם משתמשים בחיפוי השקוף, יש לפרוש את הכיסוי בסמוך למועד הופעת ניצני הפריחה ככל הניתן ולפני הופעת הפרחים עצמם, בכדי למנוע צימוח יתר, איחור בפריחה ונזק לפרחים. בזנים האפילים או במועדי שתילה מאוחרים ניתן לפרוש חיפוי לפני המרצת הצמיחה, ואף להקדים את מועד התקנת המנהרות מחשש לפגיעת הגשמים במבנה הערוגות ובצמחים. חיפויים רפלקטיביים, המחזירים קרינה, כמו כסף-חום או כסף-שחור, אינם גורמים להמרצת הגידול, כפי שקורה בחיפוי השקוף, מכיוון שהם אינם מחממים את הקרקע אלא רק ממתנים את השינויים בטמפרטורה שלה. חיפויים שקופים ורפלקטיביים מונעים נביטת עשבים. החיפוי השחור מתחמם ועלול לצרוב עלים, אך אינו גורם לחימום הקרקע. חיפוי זה עשוי לעכב במידת מה את הצימוח או לדחות את מועד הקטיף, בעיקר בשנים קרות.
כיסוי המנהרות – בשנים קרות הסתמן יתרון לכיסויים התרמיים (IR) המחוררים או האטומים. הכיסוי התרמי עשוי להביא לצימוח נמרץ ולהפרת האיזון של הצמח (מבחינת הפריחה והצימוח), אך תוצאות השימוש בפלסטיק שקוף (UVA) או מוטבע אינן כמו אלה המתקבלות מהשימוש בכיסוי התרמי. בכמה משקים נהוג להשתמש בחומרי הכיסוי במשך יותר מעונה אחת, אולם יש לוודא תחילה כי היריעות שלמות ותקינות, ללא פגמים, וכי הן ניתנות לשימוש בעונה נוספת. נוהלי הפתיחה והסגירה של המנהרות תלויים בזן, במועד השתילה, במצב הצימוח ובמזג האוויר. לעידוד הצימוח ניתן לסגור את המנהרות מוקדם (שעות אחר הצהריים המוקדמות) ולפתוח אותן מאוחר (שעות הבוקר המוקדמות), בתנאי שהטמפרטורה בתוך חלל המנהרה לא תעלה על 30 מ"צ במהלך היום. התקנה נכונה – הכוללת מתיחת הכיסוי וחיזוקו בקצוות ובצדדים באמצעות גומיות (אחת לכל 10-5 מטרים) או שקיות חול (אחת לכל 3-2 מטרים) – תבטיח הגנה טובה על הצמחים במהלך העונה כולה, במיוחד בעת סערות.
אוורור
השימוש בכיסוי פלסטיק מיועד למניעת נזקי מזג אוויר (קור, גשם וברד), ולכן חשוב לשמור על הצמחים מפני נזקים אלה באמצעות סגירתם, לפי הצורך. כיסוי הפלסטיק משמש גם לוויסות הגידול, להמרצת הצמיחה, לזירוז ההבשלה ועוד. חשוב מאוד לפתוח את המנהרות כדי למנוע הצטברות חום רב או לחות גבוהה, העלולים להסב נזק לגידול. לחות גבוהה בחלל המנהרה תשבש את ההפריה, שבעקבותיה עלולים להיווצר עיוותים בפרי, ותעודד מחלות אוהדות לחות, כמו עובש אפור (בוטריטיס), שהאוורור מצמצם מאוד את התפתחותן. יש להפעיל תמיד שיקול דעת בנוגע לפתיחתן ולסגירתן של המנהרות, בהסתמך על תנאי מזג האוויר, כלהלן
ימים בהירים – פתיחה מלאה בבוקר.
ימים מעוננים וסיכוי לגשם – פתיחה חלקית מצד אחד.
גשם לפרקים, ללא רוח – סגירה והשארת פתחי אוורור קטנים בצד.
גשם ורוחות חזקות – סגירה מלאה וחיזוק המנהרות בשקים או בגומיות.
השעות המומלצות לפתיחה ולסגירה של המנהרות
התקופה שעת פתיחה שעת סגירה נובמבר 7:00-7:30 15:00-15:30 דצמבר 8:00-8:30 13:30-14:30 ינואר 8:00-8:30 13:30-14:30 פברואר 7:30-8:00 14:00-14:30 מרס 7:00-8:00 14:30-15:30 אפריל מוקדם בבוקר קרוב לשקיעה
השקיה
תות השדה נחשב גידול הרגיש לעודפי מים ומגיב קשה בסימני הצהבה למחסור ביסודות קורט (מיקרו-אלמנטים), כמו ברזל ומנגן. יש להתחשב במזג האוויר ובסוג הקרקע לקביעת מנת המים והמרווח בין ההשקיות. ההשקיה תיקבע בהתאם לצריכה, באמצעות שיטות אחדות: מישוש הקרקע, שימוש בטנסיומטרים בעומק 15-10 ס"מ, שמירה על מתח מים הגבוה מ-14-12 סנטיבר והתבססות על טבלאות ההשקיה המתפרסמות על ידי אגף שירות שדה.
מנות ההשקיה היומיות לפי תקופת הגידול
התקופה גודל מנת ההשקיה היומית בטפטוף מ"ק/דונם/יום* המרווח בין ההשקיות בימים אוקטובר 2.5-3 2-3 נובמבר 1.5-2 2-3 דצמבר 1-1.5 3-4 ינואר 1-1.6 4-7 פברואר 1.5-1.6 3-5 מרס 1.7-2 2-4 אפריל 2-3 2-3
*נתונים אלה מתייחסים לאזור המרכז. באזורים אחרים או בקרקעות קלות מאוד (דיונות) – יש להיוועץ במדריכי שירות שדה באזור. בכל מקרה של שרב – יש להשקות בהתאם.
דישון
תוכנית הדישון וסוג הדשן ייקבעו בהתאם לכמה מדדים: צריכת הגידול, רמת היסודות בקרקע לפי בדיקת מעבדה ועצת המדריך. ניתן להרכיב את הדשן במשק או לקבלו מורכב בצורתו הנוזלית או המוצקה ישירות מהמפעלים. חשוב לקבוע את מנת החנקן בתקופה שבין הצמיחה עד הפריחה (אוקטובר-נובמבר), בהתאם למזג האוויר, למצב הצמח ולזן. עודף חנקן בתקופה זו יביא לצמיחה מופרזת, ליציאה מהאיזון ולעיכוב בפריחה ובניבה. כמו כן, בתקופה הקרה יש להפחית את רמת הדישון בשל יכולת הקליטה המוגבלת של הצמח.
הצריכה היומית של היסודות השונים לפי שלבי הגידול
התקופה חנקן צרוף (N) גרם/ד'/יום זרחן צרוף (P2O5) גרם/ד'/יום אשלגן צרוף (K2O) גרם/ד'/יום אוקטובר ונובמבר – צמיחה 50-70 15-20 50-70 דצמבר וינואר – גל ראשון 100-150 15-20 150-200 פברואר – גל ראשון 150-200 15-20 200-250 מרס – גל שלישי 200-250 15-20 200-250 אפריל ומאי – גל שלישי ורביעי 100-150 15-20 150-200
הרמה המיטבית של כל אחד מהיסודות, כפי שנקבעה בבדיקת הקרקע במעבדה היא: חנקן חנקתי: 30-15 מ"ג/ל'; זרחן במיצוי: 35-25 ח"מ; אשלגן מסיס: 1.5-1.0 מא"ק לליטר. לתיקון מחסור בברזל יש להשתמש בקלטי ברזל אחת לשבועיים, בדרך כלל במנה של 500-250 גרם/דונם (בהתאם להמלצות היצרנים). יסודות קורט אחרים יינתנו בהתאם לצורך. רמת סידן של 100-80 ח"מ במי ההשקיה משפרת את מוצקות הפרי, ולכן במקרים שבהם מי ההשקיה דלים בסידן, יש צורך בתוספת דשנים מוצקים או נוזליים, המכילים סידן, כדי להשלים את החסר.
הפריה
עם הופעת פרחים בכ-10% מהצמחים, יש לדאוג להצבת כוורות של דבורי דבש בסמוך לחלקות המניבות (כוורת אחת לכל 4-3 דונמים). שימוש בדבורים הוכח בעבר כתורם להפחתת העיוותים, להעלאת כמות הפרי מסוג א' בכ-75%, ולהגדלת היבול הכללי בכ-15%. ניתן להשתמש בדבורי בומבוס (כוורת אחת לדונם) במבנים סגורים. שימוש בלתי מבוקר בחומרי הדברה עלול לגרום לדחייה או לקטילה של הדבורים, ובעקבות זאת, להגברת העיוותים בפירות. זרמי אוויר ומשבי רוח משפרים את ההפריה והחנטה, במיוחד במזג אוויר קר, ולכן בגידול במבנים, אם ההפריה על ידי דבורים אינה תקינה, ניתן לשפרה באמצעות אוורור מלאכותי במפוחים, במיוחד במרכז המבנה, במקומות שזרימת האוויר בהם חלשה מאוד.
הגנת הצומח
מלדרה מטרידה (חומיני) – החיפושית תוקפת בשלב המשתלה ובחלקות המניבות, בעיקר בחלקות הצמודות לפרדסים. הנזק מתבטא בגזירת העלים על ידי הבוגרים, ובאכילת שורשים ותמותת צמחים על ידי הדרנים. בחלקות המועדות לנזק, מומלץ לטפל נגד המלדרה, בנוסף לטיפול שלאחר השתילה, גם לפני פריסת חיפוי הקרקע. הטיפול ייעשה באמצעות ריסוס הערוגות ובהפעלת המטרה לאחר מכן. לגבי התכשירים המתאימים לשימוש – יש להיוועץ במדריכים.
קימחון – מחלה קשה בעונת הסתיו, הפוגעת בעלים ובפרי, וחשוב להדבירה בשלב המשתלה ולפני עונת הקטיף. למניעת התפתחות עמידות לתכשירי הדברה, יש לטפל לסירוגין בתכשירים מקבוצות כימיות שונות (פולר, סטרובי, אופיר ואחרים). ניתן להשתמש גם בתכשירי גופרית, אך יש לקחת בחשבון כי הם מלכלכים את הפרי ואינם מתאימים לשימוש בחורף, כאשר הטמפרטורות יורדות מתחת ל-17 מ"צ. בחודשי האביב (מרס ואפריל) צפויה עלייה מחודשת בנגיעות בחלקות.
אקרית אדומה מצויה – המזיק המשמעותי ביותר בתות שדה. תנאים של אבק, יובש וטמפרטורה גבוהה מעודדים אקריות. יש לטפל היטב כנגד האקרית כבר בשלב המשתלה, כדי שבחלקה המניבה יישתלו שתילים נקיים ככל האפשר. עדיף להשתמש בשלב זה בתכשירים שאינם בררניים לאקריות טורפות, כגון תכשירי אבמקטין (ורטימק ודומיו). אקרית הפרסימיליס יעילה מאוד להדברת אקרית אדומה מצויה. בחלקות שבהן נוקטים בשיטה של הדברה משולבת, לאחר פיזור האקריות הטורפות ניתן לבצע טיפולי תיקון בתכשירים: פלורמייט, אקסמייט, דיפנדר ואפולו (כנגד הדרגות הצעירות), בתוספת שמנים, כמו נימגארד ונימבי. לאחרונה השתמשה חברת ביו-בי גם באקרית הקליפורניקוס לטיפול מונע כנגד האקרית האדומה המצויה. אקרית הקליפורניקוס עמידה יותר לתכשירי הדברה.
כנימות עלה – בתות שדה מדובר בעיקר בכנימת עלה הדלועיים. בחלקות הדברה משולבת מפזרים בהתאם לצורך את צרעת האפידיוס. טיפולי תיקון ניתן לעשות בתכשירים: קונפידור (בתקופת הפריחה), ביסקייה/ קלימרה, אקטרה, טיפיקי, צ'ס או פלאש, שאינם פוגעים באויבים הטבעיים.
זחלי עשים – פרודניה, לפיגמה, הליותיס ועש הרקפת (דופונצ'ליה) – עלולים לכרסם בצימוח הצעיר, ובכך לעצור את הגדילה של הצמח. יש לטפל לפי הצורך בתכשירים המורשים.
תריפס הקיקיון – גורם להשחרת העלים עד כדי פגיעה קשה בנוף. פעיל בקיץ בשלב המשתלות ובתחילת הגידול. יש להקפיד על טיפול כנגדו לפי הצורך. תכשירי אבמקטין (ורטימק ודומיו) יעילים כנגד מזיק זה, וניתן להשתמש בהם עד שבועיים מפיזור האקריות הטורפות.
תריפס הפרחים המערבי (קליפורני) – ככל שהטמפרטורה עולה – כך גדלה אוכלוסייתו, ולכן הוא מופיע לרוב בסוף עונת הגידול, ולא נדרש טיפול מיוחד כנגדו במהלך העונה. הנזק של התריפס מתבטא בגירודים ובהכספות על הפרי, העלולים לפגוע בחיי המדף שלו. במקרה הצורך, ייעשה הטיפול באחד החומרים המורשים, כמו טרייסר אולטרה.
מיני פשפשים צמחוניים – רמת האוכלוסייה של הפשפשים משתנה משנה לשנה, והיא מתרבה עם התחממות מזג האוויר באביב. נזקם כרוך בעצם הימצאותם על הפרי הקטוף ובסלסלות הפרי המשווק. הנזק הישיר, שגורמים לפרי פשפשים אלה, טרם הוברר דיו. בשל החשש מגירודים בפרי, שיזיקו לחיי המדף, או מהגעתם של פשפשים לתעשייה ולפירות המשווקים בסלסלות, שיפגעו בהם מבחינה אסתטית, נהוג לרסס להדברתם באביב, עם העלייה ברמת האוכלוסייה. קטיף בשעות הבוקר המוקדמות יחסית עשוי להקטין את הבעיה באופן משמעותי, שכן בשעות אלה הפשפשים עדיין אינם פעילים. נוסף על כך, משבי רוח ממאווררים שיכוונו לפרי בעת האריזה, יסייעו להרחקתם. התכשירים איפון ותותח נמצאו יעילים בהפחתת הנגיעות בפשפשים, אך משום שמרבית האוכלוסייה חבויה מתחת לפלסטיק, הם יעלו שוב ושוב לפני השטח.
זבובי תסיסה – דפון המוקדש כולו למזיק זה בתות שדה, מפורסם באתר שה"מ.
כתמי עלים – נגרמים בעיקר מנוכחות המחלות רמולריה ומרסונינה. יש הבדל ברגישותם של הזנים השונים למחלות אלה. למניעת כתמי העלים משמש התכשיר בראבו.
עובש אפור (בוטריטיס) – מחלת חורף קלאסית, שעוצמתה תלויה בגורמים אחדים, כמו רמת המדבק בשטח ובאזור, תנאי מזג האוויר (לחות גבוהה, עננות), מיקום החלקה, צפיפות הנוף ועוצמת הפריחה. לאמצעים האגרוטכניים, הכוללים סניטציה ואוורור המנהרות, יש חשיבות עליונה בהתמודדות עם מחלה זו. הסניטציה תבוצע באמצעות הסרה והרחקה של חלקי צמח נגועים (פרי, פרח או עלה) בשעות הבוקר המוקדמות. למניעת פיזור הנבגים ייאספו חלקי צמח נגועים לכלים סגורים ואטומים (כמו שקי פלסטיק), ירוכזו בבורות ויכוסו בקרקע. אוורור מרבי של הצמחים באמצעות פתיחת מנהרות ממושכת ככל האפשר, בהתאם לתנאי מזג האוויר, יקטין את הנגיעות. טיפולי הדברה כימיים יבוצעו במקרה הצורך מיד בתחילת הנגיעות בעונה הגשומה והלחה בתכשירים המורשים בגידול. אין להשתמש באותו תכשיר או באותה קבוצת תכשירים ברציפות. יש להתחשב במרווח הימים שבין הריסוס לקטיף, ליצוא או לשיווק מקומי, בכדי למנוע הימצאות של שאריות תכשירי הדברה על הפרי.
רשימת תכשירי הדברה מעודכנת לגידול תות שדה המיועד לשוק המקומי מפורסמת באתר שה"מ באינטרנט.
בתקווה לעונה מוצלחת,
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,
ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
