השנה העונה מקדימה בשבועיים עם קטיף האשכולית, הפומלית והלימון של מרכז הארץ בהצלחה!
לאחרונה התקיים מפגש מעניין בנושא תקני שיווק תוצרת חקלאית. מאז שנת 2011 יצר משרד החקלאות חוק, שמטרתו לתקון תקני שיווק למכירת תוצרת חקלאית, אך עד היום כמעט לא קרה עם החוק הזה, כלום.
לשמחתי הרבה (ואני מאוד בעד), לאחרונה החל משרד החקלאות לקדם שוב את הנושא. מטרת החוק היא ליצור תקן מינימום לשיווק תוצרת חקלאית. לדוגמה: מכירים שאתם קונים אבטיח שהוא קמחי? נקטרינה קשה? אבוקדו שבחיים לא יבשיל? אולי לימון בלי מיץ?
המשפט המוכר "חמוץ בפה מתוק בכיס" צריך להשתנות. כצרכן בסופר (אני עושה את הקניות והבישולים אצלנו בבית) לא פעם אני מתבאס כשאני קונה תוצרת חקלאית יקרה, אבל היא איננה אכילה (מתחילת אוגוסט הפסקתי לקנות אבטיח ומלון). לצערי, גם אצלנו בענף לא חסר; לימון אינטרדונטו נמכר בתחילת העונה ללא אחוזי מיץ מספקים, או פומלו ללא סוכר, 'מיכל' שלא מוכנה ועוד.
השאיפה שלנו צריכה להיות – להניח על המדף בסופר תוצרת ראויה ומשובחת ולא כזו שהיא רק נראית טוב.
המפגש בנושא היה עם אנשי משרד החקלאות, הצוות המשפטי, יחד עם ציפי שאחראית על הנושא מהצד החקלאי ועם אנשי הפירות, הירקות וענף ההדרים במועצת הצמחים. כולנו הסכמנו שהחוק חשוב ושיש לקדמו אבל:
1. מה שחל על המגדלים הישראלים חל גם על היבוא.
2. האכיפה חייבת להתקיים רק או בעיקר באזורי המכירה. לדוגמה: סופרמרקטים, שווקים פתוחים ועוד. אחרת אין פה קטע, עוד רפורמה שחלה רק על החקלאי…
3. התקן יחול על איכות פנימית בלבד.
מקווה מאוד שהחוק יקודם על פי המלצות החקלאים ובשיתוף פעולה מלא כפי שהוא התחיל.
תיקון חוק המים
ביום רביעי האחרון (04.09) הוזמנתי על ידי הילל גרוסר (פרדסן ומנהל אגודת המים עין חרוד) לפגישה של אגודת מים לישראל באגודת המים עין חרוד. במפגש סיירנו במתקן ההתפלה החדש. היה מאוד מרשים, הציוד והטכנולוגיה הם המילה האחרונה בתחום. הילל מזמין אותנו החקלאים לתאם סיור משותף. וכמובן קבלנו עדכונים על הנעשה לגבי חוק המים.
תיקון חוק המים על קצה המזלג – "תיקון חוק המים מבקש לייצר הוגנות בתשלומי המים עבור חקלאים, בעיקר באזורי הפריפריה, כך שיישקלו בהם בין השאר רכיבי עלויות שונים, יכולת התשלום בהתאם לכושר הנשיאה של החקלאים, סוגי המים בכל האזורים ובעיקר באזורים הנעדרים חלופת שימוש במי קולחין" (אתר התאחדות חקלאי ישראל).
נכון להיום החקלאים משלמים על מים מחיר הגבוה מהתחשיבים האמיתיים. על החקלאים מושתים חיובים מיותרים ו/או עודפים על מה שהם לא צריכים לשלם. למשל, עלות הטיפול במי קולחין מושתת היום על החקלאי. לפי כל מקום אחר במדינה 'מי שמזהם משלם'. בפחי האשפה בבתים אתם האזרחים משלמים על פינוי וטיפול בפסולת הביתית – אז למה במקרה של המים המצב שונה? לא יתכן שהמצב הזה יימשך. אני מקווה ומאחל שכל הארגונים יתאחדו למטרה זו, כי בלי מים זולים אין חקלאות!
מחירון קטיף בזמן המלחמה עונת 24-25 (במידת הצורך יצא עדכון) – מתחילת הלחימה אין כניסה של עובדים פלסטינאים, דבר שהקשה על מציאת ידים עובדות והאמיר את עלויות כוח העבודה. היום רוב הקטיפים מבוצעים עם עובדים זרים וקצת עובדים ישראלים.
המחירים כוללים נסיעות!
להלן מחיר עלויות הקטיף למיכל:
זן מיכל דולב משקל מיכל רגב (מיכל מהדרין) משקל פומלית ואשכוליות* 60 320 65 350 קליפים שוק מקומי: ראשון, מיכל, נובה, אודם, אורה ועוד 184 375 200 410 תפוזים: טבורי 110 370 120 400 שמוטי 110 370 120 400 ולנסיה 145 380 160 410 אור (מקטפה) 215 370 235 410 לימון 184 365 200 400
*בתחילת עונה משקל הדולב 265 עד 320
קיץ קשה
ביום ראשון (01.09.24) קמנו לבוקר קשה. צה"ל מסר הודעה שביום שבת (יום קודם) נמצאו 6 גופות חטופים שנרצחו באכזריות כמה שעות קודם לכן. אחת הנרצחות היא כרמל גת מקיבוץ בארי, הבת של אשל גת, אשר פעל רבות בוועדות השונות ותרם רבות מזמנו לענף. אני שולח חיזוק ומשתתף בצער המשפחות.
שבוע קודם לכן צה"ל פעל בצפון, כמכת מנע לחיזבאללה, כדי שהוא לא ישלח טילים למדינת תל אביב אלא ישאיר את הלחימה בצפון.
אנחנו עוברים קיץ קשה שמאתגר את הנפש, ימים רבים כל כך ישנם חטופים ומפונים, חבלי ארץ שלמים שלא ראו את בתיהם זה חודשים ארוכים. סיטואציה לא נתפסת.
בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכל החטופים שיחזרו הביתה מהר ובשלום, בריאים בגופם ובנפשם, שהחיילים ישמרו על עצמם, שהמפונים יחזרו לשגרת חייהם ושתהיה לנו שנה חדשה, טובה, שקטה, שהגשם יבוא בזמנו ושיהיה חורף מצוין עם עונת הדרים מדהימה וכתומה.
