אנו נמצאים עתה בעיצומה של עונת קציר התחמיץ, כשהחקלאים קוצרים את החיטה הירוקה לצורכי הכנת מזון לבעלי חיים. תחמיץ החיטה הוא המקור העיקרי למזון גס לבקר ולצאן בישראל.
כמה נקודות חשובות על קציר התחמיץ:
תחמיץ החיטה הוא המזון הגס המועדף להזנת הצאן והבקר, בהיותו מנצל את גשמי החורף ומספק מזון לחודשי הקיץ, תוך שימוש יעיל בשטחים )מאפשר דו-גידול( וניצול מקסימלי של נפח בורות התחמיץ במרכזי המזון.
התחמיץ מייצג גידול חורפי משמעותי (מתוך 1.2 מיליון דונם חיטה הגדלים בארץ, כ- 500,000 דונמים של חיטה מיועדים לתחמיץ, כ- 200,000 דונם חיטה – לשחת, וכ- 500,000 דונם – לקש ולגרעינים). תחמיץ החיטה מהווה כ70%- מסך התחמיצים, והשאר תחמיץ תירס, כשבעבר נהוג היה להכין תחמיץ גם מצמח הסורגום.
מועד הקציר המקובל הוא בין אמצע חודש מרס לסוף אפריל, בשלב שבו הגרעין נמצא בין החלב לדונג, ואז מתקבל יבול מקסימלי עם איכות ונעכלות טובה. במועד זה קוצרים את הירק הטרי, ובהמשך הוא נאסף על ידי קומביין ומובל לבורות התחמיץ. תהליך זה חייב להיות מתוזמן, יעיל ומתוכנן היטב, כדי לחסוך בהוצאות מיותרות.
מה קורה לאחר קציר החיטה והכנסתה לבור התחמיץ במרכז המזון ברפת?
הידוק – תחמיץ הוא תוצר של שימור ירק לח אשר עבר תהליך תסיסה בתנאים של חוסר חמצן (אנאירוביים), לכן ההידוק הוא קריטי והוא מסייע בסילוק עודפי אוויר מהירק בבור. החומר המוחמץ יכול להישמר כל זמן שתנאי הסביבה לא ישתנו. תחמיץ שאינו מהודק יאפשר חדירת אוויר שתביא להתפתחות מיקרואורגניזמים בלתי רצויים ולקלקול התחמיץ.
להחמצה מיטבית, שיעור החומר היבש לפני כניסתו לבור ינוע בדרך כלל בין 30% ל- .38% אם במועד הקציר נבדק ונקבע שהחומר לח יותר, נדרשת הקמלה שמשכה תלוי בטמפרטורת הסביבה ובמהירות הרוח) בין שעתיים ליומיים).
כיסוי הבור – בשלב הסופי, בתום הידוק הירק, יש לאטום את הבור באמצעות כיסויו, כדי למנוע כניסת אוויר. איטום החלק העליון ייעשה על ידי יריעות פוליאתילן ייעודיות, שעליהן מצמידים חומרים שונים, כדי למנוע את זרימת האוויר תחתן.
לכמה זמן מכסים ומתי התחמיץ מוכן להאבסה?
תהליך התסיסה עד לייצוב החומר בבור התחמיץ נמשך כחודש ימים, ואז ניתן להתחיל להאביס ממנו למקנה. אם התחמיץ אטום היטב – רמת החומציות נמוכה דיה והפעילות הביולוגית בתחמיץ מועטה, ולכן הוא יכול להישמר באופן זה תקופה ממושכת.
