יבול שיא
הרפת והחלב
תחנת כוח לאגירה שאובה

תחנת כוח לאגירה שאובה בצוק במנרה, הספקו של הפרויקט הוא 156 מגה-ואט

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

יוזמה שהחלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית של מועצה אזורית הגליל העליון והחברה לפיתוח הגליל, מגיעה לשלב היישום. חברת "אלומיי אגירה שאובה" חתמה בפברואר השנה הסכם עם  חברת אלקטרה בע"מ להקמת פרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה. הספקו של הפרויקט הוא 156 מגה-ואט.

הצפי הוא שתקופת ההקמה של תחנת הכל לאגירה שאובה, שעלותו 470 מיליון דולר, תסתיים בשנת 2027. ההסכם הינו ל-20 שנה, למכירת חשמל לחברת החשמל, לפיו יקבל הפרויקט תשלום מחברת החשמל עבור עלות החשמל שתייצר תחנת הכוח. 

תחנת כוח לאגירה שאובה

הפרויקט, שהוכרז על ידי ממשלת ישראל כפרויקט לאומי, יביא לתרומה עסקית משמעותית לאזור. כחלק מהפרויקט יוקמו שתי בריכות אגירה בנפח של 1.2 מיליון מ"ק בצוק מנרה ו-4 ק"מ דרום לקריית שמונה, צומת הגומא.

טכניקת האגירה השאובה מבוסס על ייצור חשמל באמצעות כוח הידרו-אלקטרי, על ידי שני מאגרי מים, עליון ותחתון, המחוברים בצינור לחץ מאסיבי. תפקידה העיקרי היום הינו ייצוב רשת החשמל והורדת עלות החשמל. 

גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון, אומר: "אנחנו מקדמים בברכה את חברת 'אלומיי', שמקימים באצבע הגליל פרויקט אנרגיה שאובה. הפרויקט יהווה מוקד תעסוקה, יצרוך שירותים בסדר גודל משמעותי, יתמוך ויחזק את הכלכלה האזורית.

יחד עם החברה לפיתוח הגליל נעשה את כל מה שנדרש לתמוך בפרויקט."

התקדמות החזון לקראת ביצוע

ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית: "ברכות ת לחבריי גיורא זלץ, אורי דורמן ושגב ירבעם, על יציאתו לדרך של פרויקט מרכזי שכזה. שמעתי על הפרויקט הזה, לראשונה, מאחי בר-לוי ז"ל, מי שכיהן בשעתו כמנכ"ל פיתוח הגליל.

אחי שהיה בנו של עובד חברת החשמל ואיש מים בכל נימי נפשו, ראה בפרויקט הזה את המפגש של כל עולמותיו. חבל שלא זכה לראות את התקדמות החזון לקראת ביצוע.

אני מבקש לאחל, בשם התנועה הקיבוצית כולה, לכל המעורבים בפרויקט הצלחה מלאה בהקמתו ובטוח כי יתרום תרומה משמעותית לגליל העליון בכלל ולקיבוץ מנרה בפרט".

תחנת כוח לאגירה שאובה | צילום: פיתוח הגליל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן