יבול שיא
הרפת והחלב

תיקון לחוק התכנון הבניה מאפשר פיצול בתים בנחלות ובהרחבות והגדלתם

3 דק' קריאה

שיתוף:

מאת עו"ד גד שטילמן ואריאל רוט

תיקון 155 לחוק התכנון והבנייה שהתקבל לאחרונה, הוא אחד התיקונים המשמעותיים בשנים האחרונות בתחום התכנון והבנייה בישראל. מטרתו להרחיב את היצע יחידות הדיור בישראל באמצעות פיצול חוקי של יחידות דיור צמודות קרקע, ובכך לתת מענה למצוקת הדיור ההולכת ומחריפה.

תיקון 155 יכול לסייע למשפחה המורחבת להסדרה חוקים של בתים דו- משפחתיים וזאת בנוסף לזכות לפצל מגרשים מנחלות. עם זאת, מדובר בהליך מורכב הדורש ליווי מקצועי והיכרות מעמיקה עם החוק, הרגולציה ומדיניות רמ"י.

החוק קובע כי תוספת יחידות מגורים מכח התיקון יכול להתבצע באזורי הנגב והגליל ללא מגבלת יחידות דיור הקיימת לישוב*.

במרכז הארץ, ישובים שמיצו את כל פוטנציאל יחידות הדיור של הישוב לא יוכלו ליהנות מתוספת יחידות לפי תיקון 155. יחד עם זאת, ככל ולמושב במרכז הארץ אין עדיין תכנית לבית שלישי ומבחינת מספר היחידות הקיימות נותר לישוב עודף תכנוני הניתן למימוש, נראה כי הועדה המקומית לא תוכל להתנגד לבקשות פרטניות לפיצול יחידות מגורים הן לבתים בנחלות והם לבתים במשקי העזר וה"הרחבות".

יובהר כי לכל ישוב כפרי קיימת מגבלה למספר בתי המגורים המותרים לבניה בתכנית המתאר הארצית (תמ"א 35). רוב המושבים במרכז הארץ לא סיימו תכנית מתאר המאפשרת בניית בית שלישי בנחלות. למושבים אלה קיים בדרך כלל עודף תכנוני של יחידות דיור הניתן לניצול בפיצול של יחידות מגורים. אולם העודף התכנוני אינו בלתי מוגבל, הוא יוענק רק למי שיזדרז וינצל אותו בבחינת "כל הקודם זוכה".

התיקון לחוק מייצר תמריצים רבים:

ניתן להגדיל את שטחי הבניה של הבית הקיים ב – 45 מ"ר עבור היחידה הנוספת גם אם מדובר בתוספת העולה על השטח המירבי המותר בתכנית המתאר, זאת, גם אם תכנית המתאר קובעת כי כל תוספת בניה מהווה "סטייה נכרת" אסורה. מדובר בהטבה משמעותית המאפשרת בין היתר למי שחרג בשטח ביתו להכשיר את הבניה "בבקשה להקלה" תוך תשלום היטל השבחה מופחת.  

לחילופין, במקום הוספת שטח לבית המגורים ניתן להפוך "שטחי שירות" קיימים ל"שטח עיקרי" עד 60 מ"ר ליחידת המגורים המפוצלת. כך למשל ניתן להפוך מחסן דירתי, חדר כביסה, מרתף וחניות מקורת והמסומנות כ"שטח שירות"  – לחדרי מגורים סטנדרטיים חוקיים כחלק מהדירה המפוצלת הנוספת.

יחד עם זאת קיימות מגבלות שיש לעמוד בהם על מנת לממש את הזכות לפיצול בית המגורים:

  • בית המגורים שפיצולו מתבקש חייב להיות גדול מ 120 מ"ר.
  • שטח יחידת הדיור הנוספת שתפוצל מבית המגורים לא תפחת מ – 45 מ"ר.
  • ניתן להשכיר את הדירה הנוספת או לאפשר לקרוב משפחה לגור בה, אך לא ניתן למכור את היחידה המפוצלת בנפרד מבית המגורים העיקרי.
  • לא ניתן לעשות שימוש שאינו "מגורים" ביחידת המגורים המפוצלת.
  • כרגע, בקשה להקלה לפיצול יח"ד ניתן להגיש לוועדה המקומית עד יום 1.6.2025. יחד עם זאת צפוי שהמועד יוארך בצווים שיוציא שר הפנים.

התיקון מעניק הקלות כלכליות משמעותיות, באופן שעבור פיצול יחידה קיימת ללא תוספת שטח לבית המגורים, היטל ההשבחה הופחת ל-34% בלבד, ובפיצול הכולל תוספת שטח שיעור ההיטל עומד על 50%. מדובר בהנחה משמעותית ביותר. לעניין זה יובהר כי היטל השבחה מחושב לפי מחצית עליית שווי הקרקע במימוש הזכות הנוספת, כך שהנחה של 50% מורידה את סכום ההיטל לרבע סכום.  

עם זאת, התיקון אינו חף מקשיים; רשות מקרקעי ישראל, האחראית על ניהול קרקעות המדינה, נוקטת גישה שמרנית בנוגע לפיצול יחידות מגורים מנחלות שלא עברו הליכי היוון בתשלום "דמי רכישה". נכון למועד כתיבת מאמר זה טרם נקבעו נהלים ליישום התיקון ועל כן לא ברור יחסה של רשות מקרקעי ישראל למימוש זכות זו הקבועה בחוק, בעיקר לזכות להשכרה של היחידות הנוספות שיווצרו בתחום חלקת המגורים. לעומת הנחלות, נראה בעליל כי אין כל מניעה, מבחינת רמ"י, לפצל יחידות מגורים במשקי עזר, בבית מגורים, ובהרחבות.

ככל ורמ"י "תיישר קו" עם הוראות החוק, לכאורה בעל נחלה לפצל כל אחד מבתי המגורים שבנחלתו. כך התיקון יכול לסייע הן למשפחה המורחבת להסדרה חוקים של בתים דו- משפחתיים וזאת בנוסף לזכות לפצל מגרשים מנחלות.

עם זאת, מדובר בהליך מורכב הדורש ליווי מקצועי והיכרות מעמיקה עם החוק, הרגולציה ומדיניות רמ"י. אנו ממליצים לכל בעלי הבתים במושבים להזדרז ולנצל את ההטבה שבתיקון 155 בהגשה זריזה של בקשת פיצול  הואיל וקיים ספק אם התיקון יוארך לאחר יוני 2025 וכן קיים חשש שהעודף התכנוני במושבים במרכז הארץ ינוצל בתוכניות שיקבלו תוקף לבית שלישי, או על ידי בעלי הבתים הראשונים שיבקשו לפצל את בתי מגוריהם.  

עוד יוער כי משרדנו פנה לרמ"י ולכל מהנדסי ועדות התכנון במגזר החקלאי בבקשה לקבל עמדתם והבהרותיהם באשר לאופן יישום התיקון בפיצול יחידות דיור בישובים שבתחום שיפוטם, אולם טרם התקבלו תשובות רשמיות.  

*לוח 2 של תמ"א 35. ** לפי תיקון 1ב' לתמ"א 35

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בית המשפט קבע: "הכתמת שמו של תאגיד יכולה לפגוע במוניטין ובהערכה החברתית שהציבור רוחש לו גם כאשר אינה מסבה לתאגיד נזק כלכלי-מסחרי בטווח הקרוב ובכלל"  בית המשפט העליון, שדן בבקשת רשות ערעור של הזוג יוסף ואיירין גרנות ממושב רמת
2 דק' קריאה
לאחר תהליך בחירה מעמיק וארוך, 14 הישובים ואלפי החניכים בלב השרון חוזרים לפעול בחטיבת בני המושבים כבר בתקופה הקרובה  *תמונה ראשית: חניכי תנועת בני המושבים בטיולי חנוכה האחרונים  אחרי שנים של התחדשות, פיתוח וצמיחה מחדש לאחר
2 דק' קריאה
ענבל אבנעים עמר ממושב תלמי יחיאל אוהבת את חיי המושב ואוהבת לשמח אנשים באמצעות שירה ונגינה. לאחר השבעה באוקטובר, לאחר התלבטויות והיסוס, היא לא ויתרה על מופעים, כי חשה בצורך של האנשים להתאוורר בעת הקשה הזו 
4 דק' קריאה
הקהילה כנבחרת מנצחת מורשת של אלופים ה DNA של נבחרת עין הבשור * ניהול המושב כקבוצת כדורסל מנצחת  *תמונה ראשית: מזכירות מושב עין הבשור  נבחרת עין הבשור נולדה מתוך רוח החלוציות והנחישות של מייסדי המושב, שעלו למגרש החדש בשנת
3 דק' קריאה
הפרויקט מהווה מודל חדשני לדו-שימוש בקרקע: ייצור מזון והפקת אנרגיה מתחדשת במקביל על אותה המשבצת החקלאית  *תמונה ראשית: מתקן המחקר האגרו-וולטאי שהושק בערבה הדרומית. צילום: קק"ל  ביום שלישי שעבר התקיים אירוע השקה חגיגי למתקן מחקר אגרו-וולטאי רחב היקף
< 1 דק' קריאה
"זהו טרור סביבתי לא נאפשר לתושבים ולתושבות להיחנק"  *תמונה ראשית: חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וראשי רשויות בצפון  ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח״כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), קיימה ביום ראשון סיור ברחבי עמק יזרעאל והגליל התחתון, על רקע החרפת תופעת שריפות הפסולת הפיראטיות המאיימות על בריאות הציבור. ח״כ קרויזר, שעם כניסתו לתפקיד הציב את המאבק במפגעים סביבתיים בראש סדר העדיפויות של הוועדה, הוביל את הסיור יחד עם ח״כ יעל רון בן משה (כחול-לבן) וראשי המועצות האזוריות.  מטרת הסיור הייתה לבחון מקרוב את הפערים הקיימים בין היקף עבריינות הסביבה המאורגנת לבין יכולות האכיפה והטיפול של הרשויות המקומיות והמדינה. בסיור השתתפו ראשת מוא"ז עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן; ראש מוא"ז גליל תחתון, ניצן פלג וראש מוא"ז משגב, דני עברי. אליהם הצטרפו נציגים בכירים ממשרדי הפנים, הגנת הסביבה, האוצר והבריאות, לצד גורמי אכיפה מהמשטרה הירוקה, כבאות והצלה ומשטרת ישראל.  המשתתפים סיירו בנקודות שריפה פעילות ובאתרי הטמנה בלתי חוקיים בנצרת, שמשית, גבעת אלה ומחצבת טורעאן, שם הוצגו נתונים מדאיגים על היקפי הזיהום והקושי של הרשויות המקומיות להתמודד לבדן עם התופעה. זאת, בין היתר, בשל היעדר גיבוי תקציבי וחקיקתי הולם, ולנוכח חוסר שיתוף פעולה מתמשך מצד הרשויות הערביות, שמהן מקור רוב המפגעים דבר המקשה משמעותית על אכיפה אפקטיבית ועל מיגור התופעה.  בסיכום הסיור אמר יו״ר הוועדה, ח״כ יצחק קרויזר כי "מדובר בטרור סביבתי לכל דבר, לא ייתכן שתושבי הצפון ימשיכו לשלם בבריאותם בשל אוזלת יד והיעדר אכיפה. לדבריו, הוועדה תפעל בנחישות לקידום חוק ההסדרה של משק הפסולת ולחיזוק כלי האכיפה והסנקציות עד להשגת תוצאות ממשיות בשטח."  ח"כ יעל רון בן משה: ״לאורך הסיור קיבלנו טענות חוזרות על היעדר מתקני קצה זמינים ויעילים ומיעוט אכיפה. אלו הם חלק מהגורמים המרכזיים להשלכת פסולת ושריפת פסולת באתרים פיראטיים ובשטחים הפתוחים. מטרת החוקים שאנחנו מובילים, הם לייצר ולהקים מסגרות חוקיות חדשות לאסדרת משק הפסולת כולו."  ראשת המועצה עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן, הדגישה את חומרת המצב וציינה כי שריפות הפסולת הפכו למפגע בריאותי חמור הפוגע יום יום באיכות החיים בעמק. לדבריה, מדובר בתופעה רחבת היקף שלא ניתן להתמודד עמה ללא מעורבות ממשלתית נחושה ומתואמת. "רק שילוב של אכיפה אפקטיבית, חקיקה מתאימה, הקמת משטרה מועצתית והקצאת משאבים ייעודיים יוכל להבטיח את בריאות הציבור וביטחון הדורות הבאים," אמרה.  ראש המועצה גליל תחתון, ניצן פלג, הודה לחברי הוועדה על הסיור: "כבר בשטח ניתן לראות נכונות ומאמץ אמיתי מצד מועצת טורעאן לפעול בנושא, אך בסופו של דבר מדובר בטרור סביבתי שממנו סובלים כלל תושבי הגליל. הגיע הזמן שהמדינה תראה את הגליל ותפעל בהתאם."  קצין אח״מ מרחב עמקים, חגי מימוני, ציין: "בשבוע שעבר עצרנו מתחם משמעותי להשלכת פסולת בנצרת, שפעל בשיתוף משפחות פשע, יחד עם המשטרה הירוקה. משטרת ישראל מתעדפת את הטיפול בהצתות פסולת ותמשיך להגביר את האכיפה בשיתוף ראשי המועצות והקב״טים היישוביים."  
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!