באוגוסט 2021 קיבלה השופטת תמר שרון נתנאל, מבית המשפט לעניינים מינהלים בחיפה, את עמדת המדינה לפיה יש לאזן את זכות הגישה לנחל האסי עם זכויות ניר דוד, ועל המדינה להסדיר זאת. בנוסף, השופטת התייחסה גם לתוכנית בשם "נחל עמל קדום", ש'נתקעה' במוסדות התיכנון ולא קודמה, שייעודה פיתוח אזור לנופש ורחצה, בצד המזרחי של הקיבוץ (מעבר לכביש 669).
מאחר והשופטת הסיקה שהסיכוי של קיבוץ ניר דוד לקדם תוכנית זו הוא קלוש, היא פסקה שאם הקיבוץ לא יוכל להשלים זאת, "תיטול רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) על עצמה את קידום התוכנית" (באשר היא הבעלים של הקרקע), בתוך 120 ימים מהיום" (מועד פסק הדין), "וכן תפעל לזירוז התוכנית ולקידומה".
התקופה חלפה, והעותרים (המבקשים) המקוריים בתביעה (ח"כ משה ארבל ותנועת ש"ס), באמצעות עורכי הדין, ישראל באך ואליעזר רודין, הגישו לבית המשפט "בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט", בטענה שהמדינה ורמ"י לא קידמו את התוכנית, הגם התקופה שחלפה.
כך, מצאו עצמם הצדדים שוב באולמה של השופטת. "בקשה לביזיון" היא הליך קיצוני-משהו, בו מבקשים מבית המשפט לכוף באמצעי ענישה ביצוע פסק דין כנגד מי שלא מקיים אותו, ובמקרה זה כלפי המדינה ורמ"י.
קיים אמנם ספק משפטי בשאלה אם ניתן לכפות ציות על המדינה, באמצעות 'פקודת ביזיון בית המשפט', אך השופטת אמרה שהיא אינה נדרשת לכך בשלב זה, במיוחד כאשר התברר בבית המשפט כי "נעשו מהלכים להגיש תכנית מתוקנת בשיתוף פעולה עם הקיבוץ", וכי זו תוגש בתוך כשבועיים.
המדינה, באמצעות עורכת-דין חאנין מויס, אמרה בבית המשפט כי היא פועלת לקידום התוכנית והביעה פליאה שהעותרים מיהרו להגיש את "הבקשה לביזיון", כאשר יכלו לפנות "אל רמ"י או לפרקליטות ולבקש את פירוט הדברים". השופטת אכן תהתה מדוע לא נעשתה "פנייה טלפונית", אם העותרים לא הסתפקו בתשובה שקיבלו בכתב.
התוכנית שהגישה רמ"י, כפי שעולה מדברי ההסבר של "הוראות התוכנית", שהופקדה בוועדה המחוזית צפון לתכנון ובנייה, עוסקת בהרחבה של נחל עמל קדום (שהוא אפיק קדום של הנחל), לאורך של 750 מטר, עם זרימה קבועה של מים, שיכלול 70 דונם של שטחים פתוחים נגישים לכלל הציבור, בילוי, חנייה וכיו"ב. לצורך הגדלת הפארק נענה ניר דוד לבקשת רמ"י והעביר לרשותה 40 דונם משטחיו החקלאיים.
השופטת רשמה לפניה את הודעת המדינה וקבעה כי "לפנים משורת הדין" היא לא מחייבת את המבקשים בהוצאות ההליך, והעירה שהיא מצפה שבהמשך "יערכו המבקשים בירורים מול הצד שכנגד ויקיימו עימו שיח, טרם יפנו לבית המשפט, ומהצד שכנגד, היא מצפה לשתף פעולה עם בירורים אלה כדי לייתר פניות לבית המשפט כשאין בהן צורך".
