תלם – כתב עת חדש הגיליון הראשון של תלם מתמקד בעיקר בסוגיית בניין הכוח של מחנה השמאל. הוא ירד לדפוס קצת אחרי הבחירות הקודמות ועורכיו לא צפו שאלה יהיו רק חזרה גנרלית לבחירות הנוספות של 2019. הנושאים נשארו רלוונטיים
ערך – פעולה – שינוי – כך מגדירה עצמה קרן ברל כצנלסון בכותרת המשנה לשמה. ייתכן וכותרת זו שנחקקה בשנת 1946 כשהוקמה הקרן, היא שגרמה להוצאתו של "תלם – כתב עת לשמאל ישראלי" שהחוברת הראשונה שלו יצאה בחודש שעבר, בהוצאת קרן ברל כצנלסון בסיוע יד לוי אשכול.
בתקופה זו, כשעל פניו השמאל כביכול איבד את כוחו והרלוונטיות שלו, יש שיחשבו שזאת "חוצפה שמאלית" להוציא כתב עת שיעסוק בדיוק בתפיסה ההפוכה. שהשמאל הישראלי לא רק שלא איבד את הרלוונטיות שלו, אלא שיש לעודדו ולהמליץ עליו כדרך הנכונה לחברה הישראלית.
רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, אדם רז וטל ויינטראוב עורכי כתב העת, קוראים: "בואו לחרוש איתנו את התלם הזה". הם מסבירים: "תלם מהווה במה כתובה להתחדשות רעיונית של מחנה השמאל בישראל. הוא מבקש לקיים דיון מעמיק אודות האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל ולהציע תפיסה רחבה של דמותה העתידית הראויה, דרך עיסוק בשאלות היסוד, במדיניות ובאסטרטגיות פעולה. תלם ייצא 3 פעמים בשנה ובמרכזו של כל גיליון יעמוד נושא אחד, אליו יתייחסו מיטב הכותבים והכותבות במחנה, תוך מתן ביטוי לקולות חדשים ועדכניים. לאחר שנים רבות בהן לא הייתה למחנה שלנו במה שכזו, אנחנו לא רק נרגשים לייסד אותה, אלא גם ובעיקר מזמינים אתכם להיות שותפים פעילים: בקריאה, בכתיבה, בדיונים ברשתות החברתיות, באירועי קהילה שנקיים סביב הגיליונות השונים, וכמובן בחתימה על מנוי".
הגיליון הראשון של תלם מתמקד בעיקר בסוגיית בניין הכוח של המחנה. הוא ירד לדפוס קצת אחרי הבחירות הקודמות ועורכיו לא צפו שבחירות אלה יהיו רק חזרה גנרלית לבחירות הנוספות של 2019, ובכל זאת תכניו רלוונטיים מאד.
רמי הוד כותב שעלינו להתמסר לבניית כוח מול הימין הדתי וכי על השמאל להיגמל מהלקאה עצמית. אסף שרון במאמר "מלחמת אזרחים במעמד צד אחד", שואל כיצד הוביל רגע השפל ההיסטורי של הימין דווקא לחיסול השמאל? ותשובתו היא שיש לחזור 25 שנה אחורה, אל רצח רבין – נקודת האפס של הפוליטיקה הישראלית. רווית הכט קובעת, שלפי הבחירות האחרונות האסטרטגיה של מפלגות המרכז עוזרת רק לימין: "כל עוד השמאל נתון בתחפושת ומתחבא מאחורי מסכות, סיכויי ההצלחה אינם גבוהים במיוחד". איציק שמולי טוען שהשמאל הציוני חייב להפוך לחיל החלוץ החדשני והלוחמני של המחנה הדמוקרטי ומונה חמישה צעדים במסע לשיקומו.
בפרק " כוח רעיוני" משתתפים אבישי בן ששון-גורדיס, שעוסק בין מי שמאמינים שיש ביכולתנו לעצב את גורלנו לבין אלה שהתייאשו. מוסטפה כבהא טוען שכדי לחזור לשלטון, השמאל הציוני חייב לכרות ברית אסטרטגית עם הציבור הערבי "זה לא יהיה פשוט, זה מוכרח להיות אפשרי". מריאנה מזוקטו מפתיעה בקביעה שמאחורי רשת האינטרנט, המכונית החשמלית וטכנולוגיות האייפון לא עומד המגזר הפרטי אלא דווקא ממשלות אמיצות.
בחלק השלישי של תלם "כוח מוסרי" משתתפים יולי תמיר, טל אלמליח ויאיר טרצ'יצקי.
תלם – כתב עת חדש: מדוע נבחר השם תלם? העורכים מסבירים: "תלם עשוי להישמע כמו שם מיושן לכתב עת פוליטי חדש. מי עוד עוסק בחקלאות, למה שוב לבחור בשם נרדף לדרך ארוכה, לדמיין בוץ ושמש קופחת ועבודה מיוזעת על המחרשה, ומי יודע לאן תוביל הדרך הזאת בכלל ותמלא את ייעדה? אבל תלם הוא בדיוק הדבר שנחוץ לנו עכשיו – אנחנו צריכים להיזכר שיש לנו אדמה מצוינת לעבוד בה; להיזכר מה היא הניבה לנו פעם; לעבור לבגדי עבודה, להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד – עם מחרשה, עם חמור, עם כלים כבדים, עם מה שצריך; נחוצים לנו משרטטים ומודדים וחורשים וזורעים וקוטפים. נחוצים גם מי שיודעים להתבונן על הכול מלמעלה, לוודא שהתלם ישר, לבדוק את מזג את מזג האוויר ולהתכונן לבאות. מה יצמיח התלם הזה? את הסיפור שלנו, של השמאל הישראלי בכלל והשמאל הציוני בפרט".
אדם רז (35) מעורכי תלם, מדגיש בשיחה אתו: "אנחנו חרדים לדמותה של החברה הישראלית. תלם נוצר כבמה רעיונית – אינטלקטואלית של השמאל הישראלי, אך קורא ויקרא לפעולה ו'ללכלך את הידיים' בעשייה. יש לנו סימפטיה לתנועת העבודה ותלם הוא מקום לעשיית חשבון נפש וגם למחשבה ביקורתית. תלם אינו סגור רק לכותבים של אנשי שמאל ויהיה פתוח. על פי אמות מידה של איכות הכתיבה, לאנשים מרקעים שונים".
כמחווה לברל כצנלסון, בסופו של גיליון תלם מובאים דבריו במועצת ההסתדרות ב-28 בינואר 1941 בהם פרש את חזונו שהוגשם למעשה במציאות בהסתדרות הכללית, סולל בונה, קופת חולים, ספריית פועלים ומפעלים נוספים שהכינו את המדינה לעצמאותה.
הגיליון הבא של תלם יעסוק בשלושה נושאים: פתרון הסכסוך – שתי מדינות, סיפוח, מדינה אחת: שותפות פוליטית יהודי-ערבית; דמוקרטיה ושלטון חוק.
