לקיבוץ, השוכן בגובה 700 מטר מעל פני הים, הגיע גולני, במקור ממושב מולדת, לאחר השירות הצבאי והשתלב בעבודה במטעים "על הטרקטור, ריסוסים, קטיף". הוא נישא לבת הקיבוץ ושניהם נדדו למרכז לטובת לימודים.
הוא למד חקלאות ובהמשך מנהל עסקים עד שב-2008 החליטו ש"די, חוזרים לחקלאות". הם חזרו למלכיה, משפחה צעירה עם שלושה ילדים, וגולני נכנס לנהל את ענף המטעים.
מלכיה היא משק שמושתת על חקלאות. הקיבוץ נמצא על קו הגבול, כך שאין הכנסות מנדל"ן או השכרות. לקיבוץ אין תעשייה והחקלאות היא הפרנסה. לאורך השנים נצברו חובות גדולים ולא ניתן היה להפקיד כסף לפנסיות עבור החברים. עם כניסתו של גולני לתפקיד, הצליחו ריווחי המטעים לפרוע את החובות של מלכיה, לכסות את הפנסיות ולבנות את הקיבוץ מחדש.
לא הכול בסל אחד
"אומרים שיש שלוש דרכים להפסיד כסף" חוזר גולני על הבדיחה המוכרת "נשים, הימורים והדרך בטוחה ביותר – חקלאות. הסיכון גבוה מאוד, ויש תלות גדולה בטבע. במלכיה ענף המטעים חזק מאוד ומושתת על מספר ענפים קטנים, לא רק תפוחים.
כדי לא לשים את כל התפוחים בסל אחד, ענף המטעים במלכיה כולל מספר גידולים שונים: קיווי ירוק, דובדבן מוקדם, מישמש מאוחר, אפרסמון, הדרים ועוד. "הבנו שיש ביקוש לקיווי גדול. התחלנו לחקור ולפתח את הנושא עד שקיבלנו קיווי ענק. השוק רוצה דובדבנים מוקדם בשנה? נעשה מחקר איך לעשות זאת. יש סל מובחר ויש פיזור. ככה גם אם משהו פחות מצליח, יש משהו אחר שמפצה.
גולני רואה בעבודתו אידיאולוגיה, שליחות, ומשלב כל חבר שיכול בעבודה במטעים, גם בני נוער וגם פנסיונרים: "אני רואה את המקום כמו מכבי תל אביב בכדורסל, כמו מועדון הכדורגל של ברצלונה: מופת להתנהלות שיש בה מסורת, שיש בה כבוד לוותיקים ושפועלת לגדל ולטפח את הדור הצעיר.
תפוחים חקלאות קיבוץ מלכיה
הפנסיונרים עוסקים בצביעת עצים נגד מחלות, קוטפים את הפרי שנשאר אחרי הקטיף, מכינים שילוט לכל שורה. עבודות נדרשות, שלא תמיד יש זמן להתפנות אליהן.
בני הנוער מעשבים, נוטעים, עושים רישיון על טרקטור, הם הופכים לחלק מהמסורת של עבודת המטע. כולם משתלבים בעבודה ולא הופכים לנטל."
גולני מעיד על עצמו "אני הכי אוהב לגדל אנשים, לראות חבר'ה צעירים צומחים לתוך המקצוע. מי שבא מבחירה ישתלב בזה למרות הקשיים.
"מעבר לחברי הקיבוץ במטעים עובדים גם סטודנטים מחו"ל שבאים ללמוד ולעבוד, סטודנטים מהארץ שבאים לקטוף בקיץ ויש גם תאילנדים. "הקטיף לא יכול להתבסס רק על כוח אדם מקומי. בקורונה היה לזה יותר משקל."
"תחלמו להיות המטע של מלכיה"
השינוי שחולל גולני במטעים של מלכיה השפיע גם על המטעים של קיבוצי הסביבה: "המטע של חולתה היה על סף פשיטת רגל. הקמנו אותו מחדש בהתנדבות. הבאנו כסף, והמון חזון, אידיאולוגיה ותוכן. לכל דבר צריך סיבה, אני לא עובד בשמש או קם באמצע הלילה בשביל כסף. צריך יותר מזה. זה המוטו שלי.
בכל יום אנחנו יוצרים מציאות מחדש, אנחנו משנים את העולם. המוצרים היום הם בריאים יותר, יש טכניקות ירוקות, כל חוקר עם רעיון ירוק בא למלכיה. המציאות היא דינמית ויש יכולת להשפיע באמצעות אמונה, כוח רצון, נחישות, התמדה, בסוף הטבע לא יכול להם.
אני אומר לילדים שלי שאנחנו משחקים שח מול הטבע, שיודע "להפוך שולחן" ואנחנו לא מוותרים, נאסוף את הכלים ונתחיל משחק חדש וננצח.
" גולני מספר שבשנת 2018 ירד ברד כבד וכל היבול נהרס. "בכוחות משותפים עברנו ומיינו פרי פרי, הביטוח, שלא שש לשלם, ראה את העבודה היסודית שאנחנו עושים וגם לקח חלק. אנחנו יודעים להתאושש וחלק מזה הודות לפיזור המינים".
אילו זנים של תפוחים אתם מגדלים ומה מזה מגיע לשוק המקומי?
"יש את ה'גאלה' מקדימה, שבספטמבר-אוקטובר תגיע לשוק. יש תפוח 'זהוב', הזן האהוב עלי (מתחרה עם אפרסמון). יש 'גרנד סמית' ו'פינק ליידי', הפרי הבעייתי ביותר והיקר ביותר לגידול. הפסדנו מיליון ש"ח בגללו וזו הייתה שנה עצובה שלמדנו ממנה.
יש לו את הפריחה הכי מוקדמת, היבול הכי מאוחר, דורש ליווי עונה שלמה, חוטף מכות, נסדק בקלות, הציפורים הכי אוהבות אותו, הוא מצריך טיפול אינטנסיבי, ממש נסיכה."
התפוחים מיועדים לשוק המקומי ובמלכיה מנסים להביא את התוצרת הכי טובה לשוק הישראלי התובעני והקשה. "הייתה מחשבה לייצא לאמירויות," מגלה גולני, "אבל כרגע המלונות ריקים. אולי בהמשך, אלו ימים סוערים בארץ ובעולם." בעזרת טכנולוגיות ששומרות על הפרי בקירור, ניתן לצרוך את הפרי שעונתו כשלושה חודשים, במשך השנה כולה.
"יש טכניקות קירור ששומרות על התפוח ברמה טובה. אני בעצמי קונה תפוחים מקירור, הילד שלי אוכל קילו תפוחים ביום. אנחנו עובדים עם 'בראשית', זו חברה לאריזה ולשיווק שמאגדת את מרבית הקיבוצים בגולן ובגליל.
'בראשית' עושה את תהליך האריזה יעיל ומשווקת את יבול התפוח והנשירים. זה טוב שיש מי שמכוון – איזה זנים, מה צריך, משפרת את טכנולוגיית האריזה והקירור, מפקחת על חומרי ההדברה. זאת הבקרה הכי מוקפדת שיש זו והיא גם חותמת על החוזה מול הצרכן."
ולמה גם הילד של גולני אוכל תפוחים שמגיעים מקירור ולא מהמטע? במטעי מלכיה יש כלל: לא לוקחים פרי מהמטע. "רק בסוף העונה, כשנגמר הקטיף, אני מוציא הודעה לחברי המשק שאפשר לקחת מה שנשאר.
אנשים לא מבינים, אנחנו ארץ זבת חלב וחום, לא מבינים כמה קשה לגדל. אנחנו שומרים על הפירות ונועלים את השערים ויש לנו התמודדות אין סופית עם חזירי הבר שעושים שמות על הגבול."
מה אתה אומר על הרפורמה שעושה שר האוצר לגבי יבוא הפירות וירקות?
"יש לנו את המוצר הכי טוב שיש. תפוח מיובא עוטפים בחצי ס"מ דונג ואחר כך אין טעם לתפוח. שר האוצר רוצה להציף את השוק, מה שיחריב את החקלאות הישראלית. הצרכן בארץ מקבל המון פירות, לפעמים במחיר יקר ולעיתים במחיר זול. אבטיח ומלון היו יקרים, המון חקלאים זרעו והמחיר התרסק. לפני שנה הנקטרינות והאפרסקים היו זולים."
"זה לא גרם לצריכה מוגברת של המוצר. השנה פירות הקיץ עלו לכותרות בגלל מחירם היקר. משרד החקלאות יכול היה לעצור את עלית המחירים בכך שהיה קובע רף. זה קורה אחת לכמה שנים שפרי כזה או אחר נמכר במחיר שיוצא מגדר הרגיל. אפשר לנהל את המשבר הזה, אבל בגלל שלא רוצים לנהל אותו מעדיפים להציף את הארץ בפירות מיובאים.
אם יש בעיה בצבא לא מביאים צבא אלטרנטיבי. זו חבורה של קומבינטורים שמנסה להשיג הישג באמצעות דמוניזציה של החקלאים. יש דרכים לנהל את השוק, לקבוע מחיר לחקלאי. אני לא גאה במחירים שהיו השנה, אבל זה עניין שאפשר לנהל, כמו שמנהלים את מערך החיסונים. רוצים נדל"ן ומחריבים את החקלאות.
הציבור ישפוט ואנחנו ננצח
זה מסע השמצות פרוע. הסבים והסבתות שלנו ברחו מפולין מהפרעות ואנחנו נאכל תפוח פולני במקום ישראלי?! זה מה שאנחנו רוצים?! זה מזעזע.
הציבור ישפוט ואנחנו ננצח. צריך לזכור גם שעם השנים נוספו עלויות, בעבר המדינה לא לקחה כסף על המים. כל העלויות האלה מתגלגלות על המוצר. היום המוצרים ירוקים יותר, בריאים יותר. פעם היו ריסוסים, היום יש חקלאות טובה יותר לצרכן. המחירים הם נגזרת של הכלכלה המקומית ולא עושים לנו חיים פשוטים.
האווירה סביב החקלאות היא קשה. מפתיע ומאכזב שזו ממשלה שהרבה מהאנשים שלנו בהתיישבות בחרו בה, ודווקא היא נלחמת בחקלאים.
אני מאמין שהכוח שלנו הוא עבודת אדמה ויושר. אסור להיכנע. גם מהמאבק הזה נצא חכמים יותר. שינויים זה דבר מבורך אבל כאן מדובר על רפורמה חד צדדית ללא הידברות, בלי להבין איך הממשלה מתייחסת לחקלאות.
אנחנו מתמודדים מול החקלאות המסובסדת של אירופה, זה מעורר אנטגוניזם גם אצל אנשים שמאמינים שצריך לעשות שינוי. לא זו הדרך."
למרות שהוא מחובר לאדמה גולני מאמין שילדיו לא יהיו חקלאים: "זה מקצוע שתלוי בחסדי הטבע, צריך כוחות על בשביל לשרוד. אבא שלי חיבר אותי בגיל חמש לטרקטור, היום המציאות שונה. המדינה צריכה לחשוב איך היא מעודדת צעירים להיכנס לחקלאות, וזה מה שאני עושה במטע. אני נושא את האלונקה אבל אני רואה את היחס לחקלאות".
תפוחים חקלאות קיבוץ מלכיה | תמנונה: ויקפדיה
