בהמשך לכתבה מהחודש שעבר, אנו מביאים כאן חלק מתקצירי ההרצאות שניתנו בכנס
החומר האורגני בקרקע – חשיבותו לבריאות הקרקע ולסביבה
ד"ר צפריר גרינהוט – תחום אגרואקולוגיה, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שימוש בחומר אורגני לטיוב קרקעות חקלאיות הוא ממשק מקובל ומועיל משחר ההיסטוריה. ליישום זבל בשדות יש תועלת רבה אך הוא עלול לייצר גם מטרדים ומפגעים סביבתיים, בריאותיים וחקלאיים. מפגעים אלו נובעים, בין היתר מטיפול ושימוש שגוי בזבל אך גם מהצפיפות והקרבה בין תושבים למשקים החקלאיים.
להבנת היתרונות החקלאיים, הסביבתיים והכלכליים שיש ביישום החומר האורגני בחקלאות, דרוש ידע בדבר תפקודו וחשיבותו בקרקע. החומר האורגני בקרקע נמצא ברובו במקטע החרסיתי. חלקו ספוח לחלקיקי הקרקע ואינו מסיס במים, וחלק ממנו מסיס בתמיסת הקרקע. כמותו הכוללת בקרקעות החקלאיות בישראל לרוב אינה עולה על 3% , וכאן עולה השאלה: כיצד כמות מזערית כזו של חומר אורגני משמעותית ביותר לתפקודה?
החומר האורגני בקרקע מגיע מכמה מקורות עיקריים: חומר אורגני שנוצר בתהליכי התהוות הקרקע; חומר אורגני שמקורו ביצורים מתים; חומר אורגני שמקורו בשאריות הגידול; וחומר אורגני שמקורו בהפרשת השורשים של הגידולים בשטח החקלאי. איכות החומר האורגני משתנה מאוד, בהתאם למקור החומר ולהרכבו הכימי. כך לדוגמה, זבל ממקורות שונים יכיל כמויות שונות של חומרי הזנה ומלחים, ואיכותו תלויה מאוד בתכולת הרטיבות של הזבל ובפרמטרים כימיים וביולוגיים נוספים.
החומר האורגני תורם באופן משמעותי להזנת הצמח בכך שהוא מספק באופן ישיר ולאורך זמן יסודות הזנה, באמצעות תהליכי מינרליזציה של יסודות הזנה ובהעלאת זמינותם לצמח. החומר האורגני תורם גם לטיוב מבנה הקרקע באמצעות שיפור יציבותה, גודל התלכידים, הנקבוביות והאוורור, ובאמצעות שיפור בתאחיזה ותנועת המים בקרקע.
החומר האורגני הוא הבסיס העיקרי לפעילות הביולוגית ולמגוון הביולוגי בקרקע. המיקרואורגניזמים בקרקע משפיעים על פירוק ומחזור חומרים, סימביוזה ותמיכה בגידול, דיכוי מחלות – סופרסיביות וכדומה. לתפקוד המגוון הביולוגי בקרקע יש חשיבות גדולה הן מההיבט הסביבתי והן מההיבט החקלאי. בנוסף, ממשק נכון, הכולל הוספה של חומר אורגני לקרקע, יוביל לרוב גם לקיבוע פחמן אורגני בקרקע ולצמצום פליטות גזי חממה.
בקרקעות, שבהן ניכר שיפור באחוז החומר האורגני בקרקע, נמצא לרוב גם שיפור במדדי פוריות ובריאות הקרקע. בקרקעות אלו נראית הטבה בייצור החקלאי, צמצום בסיכון לנגר עילי, סחף וזליגת מזהמים לסביבה. בנוסף, נמצא גם שיפור בפעילות התפקוד והיציבות של המערכת האקולוגית בקרקע ואף השפעה חיובית על תהליכי ויסות האקלים.
במחקרים רבים נמצא כי הוספת זבל וקומפוסט לקרקעות חקלאיות העלתה את אחוז החומר האורגני בקרקע ושיפרה את בריאות הקרקע והיבולים. אולם, העלייה באחוז החומר האורגני בקרקע אינה תלויה אך ורק בכמות ובסוג החומר האורגני המוסף אלא גם בממשק החקלאי הכולל. במחקרים רבים נמצא שללא הוספה של חומר אורגני ונקיטה בממשק חקלאי מתאים, אחוז החומר האורגני בקרקעות חקלאיות עשוי לפחות עם הזמן כתוצאה מפירוקו במהלך השנים. פירוק החומר האורגני תלוי בהיבטים רבים, הכוללים, בין היתר, את סוג הקרקע, האקלים, הגידול, הממשק החקלאי ועוד.
לסיכום, תוספת זבל אורגני וקומפוסט לקרקעות חקלאיות היא ממשק חשוב, התומך בגידול, בבריאות הקרקע ובסביבה, אולם יש לבצעו באופן שיצמצם למינימום את הסיכונים הקיימים ביישומו. בנוסף, כשם שהרפתן והלולן דואגים לאיכות הביצה והחלב, יש בידיהם להשפיע גם על איכות הזבל היוצאת מחוות הגידול. בנוסף לכך, על החקלאים בענף הצומח להכיר בכך שקיימים איכויות שונות לזבל ולקומפוסט ממקורות שונים, ועליהם לדעת מה איכות החומר שאותו הם מיישמים, כדי להשיא את יתרונותיו לגידול ולסביבה, בהתאם לצרכיהם.
תקשורת ושיתופי פעולה מפרים בין מגדלי בעלי החיים והיוגבים באותו אזור גאוגרפי עשויים להוביל לשיפור הממשק החקלאי, לצמצום סיכונים סביבתיים ולשיפור בתפקוד הכולל של השטח החקלאי, מהיבטים של סביבה, כלכלה וחברה.
הסיכון לשיבוש שדות בעשבים רעים שמקורם
בזבל רפתות
מאור מצרפי – המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים, מינהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר נווה יער;
יעקב גולדווסר, טוביה יעקובי, משה סיבוני, ברוך רובין – הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות, האוניברסיטה העברית
פרש הפרות המצטבר ברפתות הוא מקור לזבל טרי ולזבל מעובד (קומפוסט), המפוזר בשדות גידולים חקלאיים להעלאת פוריותם. מחד, מהווה הדבר פתרון לסילוק הזבל המצטבר ברפתות, ומאידך, הוא משמש לטיוב הקרקע. מזון הפרות מורכב בעיקר מכוספאות, שמקורן בזרעים מחו"ל, ומחומר צמחי המגיע לרפת משדות חקלאיים. המזון הצמחי, שנאסף משדות משובשים, נושא בתוכו זרעי עשבים רעים שנאספו יחד עם הגידול. בבחינת מקורות המזון נמצאו עשרות עד מאות זרעי צמחים שונים לק"ג מזון, רובם של גידולים חקלאיים, וחלקם זרעים בלתי מזוהים, כפי הנראה של עשבי בר. בניסויים מבוקרים נבחנה יכולת השרידות של זרעים שונים במעבר דרך כרס הפרה. נמצא כי זרעי דגניים וצמחים טפילים, כגון עלקת וכשות, לא שרדו את התהליך. לעומת זאת, זרעי מיני ירבוז וחלמית מצויה שרדו את המעבר דרך כרס הפרה, וחיוניותם אף עלתה לעומת זרעי הביקורת.
בנוסף, בניסויים בהטמנה של זרעי עשבים רעים בקומפוסט, נמצא כי זרעי עשבים שונים, כדוגמת כשות השדות, יכולים לשמור על חיוניותם אף לאחר שהייה של יותר מחודש ימים בקומפוסט. הימצאות של זרעי עשבים רעים במקורות המזון ויכולת השרידות של חלקם בתהליכי העיכול של חיות המשק -מעלות את הסיכון להתפשטות העשבים הרעים בפיזור זבל רפתות בשדות. טיפול נכון בזבל רפתות לפני הפיזור, כדוגמת קומפוסט, יכול להפחית את יכולת הנביטה של זרעי העשבים השונים ולהוריד את הסיכון לשיבוש בשדות חקלאיים.
השפעה ארוכת טווח של זבל אורגני על החקלאות האורגנית
אורי אדלר, מועצת הצמחים והארגון לחקלאות אורגנית
זבל וקומפוסט משמשים כבסיס לטיפוח פוריות הקרקע לזמן ממושך. בניסויים ארוכי טווח הנערכים בעולם, בוצע מעקב אחר מגוון ההשפעות שיש לזבל ולקומפוסט על הגידול ועל הקרקע.
בהרצאתי זו אתייחס לשלושה ניסויים כלהלן:
1. ניסוי המתקיים יותר מ- 40 שנה במכון רודל, פנסילבניה, ארה"ב.
2. ניסוי רב-שנתי שבוצע בחוות נווה יער ובגילת על ידי קבוצת חוקרים בראשות פרופסור אשר ברטל מהמכון לקרקע ומים במינהל המחקר החקלאי.
3. ניסוי המתבצע למעלה מ- 40 שנה במכון FIBLE בשוויץ.
בנוסף, אזכיר מחקר הדן בתוצאות השימוש העודף בקומפוסט, כפי שנמצא במחקר שבוצע בזיקים על ידי צוות מאוניברסיטת באר שבע ברשות ד"ר עודד דהן.
לסיכום, קומפוסט במינון הנכון משפר את פוריות הקרקע במובן הרחב של המושג והוא יכול להיות תחליף טוב לדשנים כימיים, אך גם קומפוסט כשניתן בעודף, עשוי להסב נזק סביבתי. מסיבה זו, בגידול אורגני בחממות אני תומך בגידול במצע מנותק ובאיסוף מי הנקז לשימוש חוזר להשקיית גידולים אחרים.
סוגי קומפוסט, איכותם והתאמתם לתנאי הגידול השונים
משה ברונר
סוגי הקומפוסט נבדלים זה מזה בשני פרמטרים עיקריים:
א. הרכב ואיכות חומרי הגלם
ב. תהליך ייצור הקומפוסט
הקומפוסט "המסורתי" והמוכר יותר מורכב מפסולות בעלי חיים. מזה עשרות שנים קיימים בשוק סוגי קומפוסט נוספים, המבוססים על פסולות אורגניות עירוניות או תעשייתיות, וכן קומפוסט המבוסס על בוצת שפכים של מכוני טיהור.
ניתן לייצר גם שילובים של חומרי הגלם השונים המצוינים בהתאם לצרכים או לאילוצים שונים ((Co-composting.
לכל סוגי הקומפוסט מוסיפים חומר צמחי כחלק מחומרי הגלם.
הפעם נתמקד בעיקר בקומפוסט מזבל בעלי חיים.
חומרי הגלם:
1. שימוש בזבלים "טריים", כלומר, לא בכאלה שהיו מונחים במשך שנים ללא טיפול.
2. שימוש בחומר נקי מעצמים זרים.
3. שמירה על יחס נכון בין חומרי הגלם.
תהליך הייצור:
1. שמירה על תהליך אאירובי.
.2 תכולת רטיבות נאותה במהלך כל תקופת הייצור.
3. מעקב אחר מהלך הטמפרטורות בכל שלבי הייצור.
4. היפוך או ערבוב למניעת "כיסים" של חומר שאינו מעובד דיו.
5. ניפוי הקומפוסט במקרה הצורך.
קיימים דגשים נוספים לשמירה על איכות הקומפוסט, אך אלה שלעיל הינם העיקריים.
בנוסף, יש להתאים את אופן יישום הקומפוסט לתנאי הגידול, כמצוין להלן:
1. סוג הגידול (עונתי, רב-שנתי, נשיר, ירוק-עד וכו')
2. חקלאות אורגנית או חקלאות קונבנציונלית
3. תכונות הקרקע
4. איכות מי ההשקיה
5. אמינות אספקת מי ההשקיה
ועוד…
יש לתכנן את ציוד ההשקיה ואת משטר ההשקיה, כך שיינתן מענה מיטבי לתנאי הגידול ותתקבל התרומה המקסימלית מיישום הקומפוסט.
הסיכון להיווצרות מפגעי זבובים מזבל בעלי חיים בחקלאות והדרכים לצמצומו
עדו צורים, המכללה האקדמית אחוה ומו"פ עוטף עזה
זבוב הבית (Musca domestica; Diptera) הוא חרק פעיל יום, בעל תפוצה עולמית נרחבת, המאכלס מגוון רחב של סביבות חיות, בפרט בקרבת בני אדם.
התפרצויות תדירות של אוכלוסיית זבוב הבית, הגורמות למפגעים קשים, מוכרות היטב ברוב חלקי העולם. בהיותו וקטור מכני למגוון רחב של פתוגנים, זבוב הבית מהווה מפגע תברואי, וטרינרי (מחלות מעיים, דלקות ריאה, דלקות עיניים ועוד), וככל הנראה גם של הגנת הצומח. לפיכך, התפרצויות זבוב הבית עשויות להסב פגיעה קשה באיכות החיים ובכלכלה (חקלאות, תיירות).
לזבוב הבית גלגול מלא (Holometabola), המורכב מביצה, שלושה שלבי זחל (רימה), גולם ובוגר. הביצים מוטלות במצע של חומר אורגני לח, המתאים להתפתחות הזחלים כגון חומר צמחי לח או מרקיב, בוצה בעלת תכולה אורגנית גבוהה, צואת בעלי חיים, פגרים ועוד. מצעי גידול שמקורם מהחי, ככל הנראה, טובים יותר ממצעי גידול צמחיים. לזבובים המתפתחים במצעים אלה, במיוחד בזבל עופות, מחזור רבייה מהיר יותר, ומצב גופני, תוחלת חיים, כושר רבייה ומרחק הפצה טובים יותר. זבוב הבית יכול להשלים מחזור התפתחות מלא בתוך 10-7 ימים, ובתנאים מתאימים אוכלוסיותיו יכולות להתפרץ במהירות ובעוצמה רבה. בנוסף, ההפצה של מין זה יכולה להיות מהירה מאוד ורחוקת טווח, עד כדי מספר קילומטרים ביום.
הדרך הנכונה והטובה ביותר להילחם במטרדי זבוב הבית היא למנוע את היווצרותם באמצעות מניעה במקור (Source reduction), כלומר מניעת היווצרות, או חיסול אתרי הגידול המתאימים להתפתחות רימות הזבובים. טיפול במפגעי זבוב הבית באמצעות הדברת הזבוב הבוגר היא כלי משני, לרוב בעל יעילות נמוכה מאוד וזיהום סביבתי מיותר. יכולתו של זבוב הבית להשתמש במגוון רחב מאוד של מצעי גידול וכושר ניידותו הרב הופכים את המניעה במקור לאתגר ממשי, אך היווצרות אתרי הרבייה של זבוב הבית ניתנת לרוב למניעה. אי ידיעה, הזנחה, כשלי תחזוקה, ומגבלות תקציב הם גורמים עיקריים לכשל בממשק של מפגעי זבוב הבית.
המרחב החקלאי מייצר אתרים פוטנציאליים רבים ומגוונים להתפתחות זבוב הבית, ומהווה לא אחת מקור להתפרצויות משמעותיות של אוכלוסיות מין זה ולמפגעים נלווים קשים ביותר. אלה זולגים לעתים קרובות גם אל מחוץ למרחב החקלאי וגורמים למפגעים סביבתיים קשים גם באזורים סמוכים. בעוד שכל פסולת אורגנית לחה ומרקיבה עשויה לשמש מצע גידול לרימות זבוב הבית, ההתפרצויות המהירות והקשות ביותר – מקורן במצעי גידול מן החי, במיוחד זבל עופות.
זבל מין החיבמצבו הגולמי משמש עד היום כדשן לגידולים חקלאיים, אולם במקומות רבים הוצא מהשימוש, ממגוון סיבות, שבהן גם סיבות תברואתיות. בעת האחרונה נעשים מהלכים להשבת השימוש בדשן גולמי מן החי לדישון ולחיטוי קרקע. מעבר ליתרונותיו האפשריים, נלווה לשיטה זו, המיושמת בשטחים נרחבים, סיכון רב להתפרצויות מהירות, נרחבות ומשמעותיות של זבוב הבית.
נקודות חשובות לתשומת לב: אופן צבירת הזבל לפני השינוע ומצבו בעת הצבירה, אופן ומשך השינוע, אחסון הזבל ביעד לפני היישום, ואופן יישום הזבל. ככלל, זבל לח בכמות מספקת, החשוף לאוויר החופשי, מהווה מצע גידול מצוין ונגיש לרימות זבוב הבית, ואבן שואבת לנקבות מטילות. חשוב לזכור שזבל עשוי להגיע לכל אחת מתחנות המעבר כשהוא כבר מאולח בביצים, רימות וגלמים מתחנתו הקודמת.
פתרונות אפשריים: בראש וראשונה, תשומת לב ומודעות. רצוי לשנע ולאחסן זבל יבש בלבד. במהלך השינוע והאחסון יש לקצר את משך זמן החשיפה לאוויר החופשי על ידי כיסויו ולמנוע ככל האפשר הרטבה וצבירת לחות מספקת. לאחר השימוש יש למנוע את היותו אטרקטיבי לנקבות מטילות או לחסום גישה לזבל באמצעות הצנעתו, כיסויו או תיחוחו. קיימות גם אפשרויות הדברה, למשל באמצעות טיפול מונע בזבל בתכשירים מווסתי גידול חרקים הפוגעים ברימות.
פיתוח כלים: יש להשלים פערי ידע בנושא, בעיקר לגבי מטרות היישום של זבל מהחי, התאמת כלים או מתודות עבודה ייעודיים לכל מטרה, שיטות כיסוי והצנעה, הפחתת אטרקטיביות לנקבות מטילות, הורדת האיכות, כך שלא תתאים להתפתחות זבוב הבית, ועוד.
