פיתוח זני הדרים חדשים
שוקי קנוניץ' – ענף ההדרים, מועצת הצמחים
רקע:
ענף ההדרים הישראלי כמו גידולי מטע אחרים בישראל עושה מאמצים ניכרים לקדם את עצמו בשווקים התחרותיים ביצוא ובשוק המקומי בשלושה נתיבים מרכזיים:
- שדרוג הביצועים של הזנים המובילים ביבולים, באיכות הפרי וברווחיות ביצוא ובשוק המקומי כאשר בראשם המנדרינה 'אורי' – ראש החץ של ענף ההדרים .
- התמודדות עם מזיקים המהווים איום על קיומו של הענף.
- פיתוח זנים חדשים מיוחדים ואיכותיים שיהיו מבוקשים מאד כמו מנדרינה 'אורי' ויתאימו גם לדרישות שוקי היצוא וגם לשוק המקומי.
יעד מרכזי:
פיתוח זן חדש, מיוחד, טעים, יפה, איכותי, פורה, פרי גדול, בדגש על מנדרינות חסרות זרעים, אך לא רק.
פיתוח מנדרינה מוקדמת (ספטמבר- דצמבר) ומאוחרת (אפריל- מאי) – טעימה, חסרת גרעינים, מתקלפת בקלות, בעלת מראה אטרקטיבי. מנדרינה ברמת איכות של האורי שתוכל להיות משווקת בתקופה בה אין בשוקי היצוא מנדרינות איכותיות (ספטמבר – דצמבר).
פיתוח מנדרינה אדומה (ציפה וקליפה) – כמובן בעלת כל התכונות החיוביות הנ"ל. מנדרינה כזו עשויה להוות מוצר חדש ומיוחד בשווקים.
זנים מיוחדים דמויי אשכוליות – עם טעם מיוחד וללא המרכיב הקיים באשכוליות אדומה ולבנה (פורנוקומרינים) המונע מאנשים נוטלי תרופות לצרוך אותם.
שיטת העבודה:
ענף ההדרים – (מועצת הצמחים, מגדלים ומדריכי ההדרים בשה"מ) בשיתוף עם אנשי
ההשבחה במינהל המחקר הקים ונטע מספר חלקות של זנים חדשים ללימוד מעקב ומבחן.
בצפון – אניעם וחוות החולה. עמק חפר – מטעי עמק חפר, אביחיל וכפר מונש. מישור החוף מו"פ – בית דגן, מו"פ לכיש. בנגב: עלומים, ופטיש (פרדס מושבי הנגב). בערבה – יוטבתה. בחלקות אלו מתבצע מעקב ולימוד תכונות הזנים.
טבלת הזנים העיקריים בחזית הפיתוח
| הערות ויתרונות אזוריים | תכונות עיקריות | זמני הבשלה | שם הזן | |
| הקדמת הבשלה, טעם מצוין וצבע בולט בחלקות בצפון | מתקלף ומתפלח מצוין. טעים מאד. מוצק | נובמבר-ינואר | עינב | 1 |
| זן חדש. ניטע ב2022- בבית דגן | מקדים בשבירת צבע. טעם טוב מאד | נובמבר-ינואר | נוגה | 2 |
| המידע מעצים ספורים בבית דגן | פרי גדול. טעם מצוין. רגיש לאלטרנריה | דצמבר-פברואר | סער | 3 |
| נראה מוצלח במישור החוף | טעם מעולה, צבע אדום חזק | דצמבר-פברואר | תמר | 4 |
| זן חדש. עדיין בפיתוח. נכנס לשלב הוצאת הגרעינים | טעם טוב מאד, מראה מרשים. ציפה אדומה בדומה לתפוזי דם | ינואר-מרץ | מנדרינה דם | 5 |
| הקדמת הבשלה באזורים החמים | דמוי אשכולית לבנה מתוקה. הפרי מיצי עם טעם משובח טעים במיוחד | אוקטובר-ינואר | עליזה * | 6 |
| פוריות טובה. טעם מצוין | דמוי אשכולית לבנה מתוקה. דמוי אשכולית לבנה 'קוקטייל' מקליפורניה | ספטמבר-נובמבר נובמבר | קוקי | 7 |
מחקרים בפומלית אדומה 'רדסון '
רון פורת – מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, משרד החקלאות וביטחון המזון
'עינת' ('רדסון') הוא זן חדש תוצר פרויקט השבחת הדרים במכון וולקני, והינו הכלאה בין פומלה חסרת חמיצות דיפלואידית x אשכולית אדומה 'הדסון' טטרהפלואידית. הזן טריפלואידי חסר זרעים בעל ציפה אדומה. נכון להיום, ישנם בארץ כ-400 דונם 'רדסון', בעיקר בעמק יזרעאל, כאשר הפרי עד קוטר 120 מ"מ משווק כפומלית אדומה ('רד סוויטי') בעוד הפרי הגדול יותר משווק כפומלה אדומה ('רדסון'). במחקרים שערכנו נמצא שהפרי ראוי לקטיף מאוקטובר עד ינואר, אולם במהלך ההבשלה צבע הקליפה משתנה מירוק לצהוב. מחקרי חושים הראו שלפירות 'רדסון' פרופיל טעם ייחודי המתבטא במתיקות ופירותיות בינוניים ומרירות גבוהה. מבחני התקבלות והעדפות צרכנים הראו שלמרות המרירות הגבוהה, פירות 'רדסון' הינם בעלי הטעם המועדף ביותר מבין פירות הדר מרים שונים (פומלה, אשכולית ופומלית). מחקרים הראו שמתן טיפול הצמאה לפני הקטיף מגביר את רמות הסוכר וחומרי הארומה, ומשפר מאוד את טעם הפרי. בסוף, בבדיקת כושר אחסון נמצא שקטיף במהלך אוקטובר-נובמבר טרם הגשם, מאפשר אחסון מעבר לפברואר.
בחינת ההדברה של זבוב האפרסק וזבוב ים תיכון במתקני לכידה
נוה הרצנו-גל1, ניצן רוטמן1, שחם מגידיש1, עמירם לוי-שקד1, ד"ר יואב גזית2 , שוקי קנוניץ'3
1שה"מ, משרד החקלאות, 2המכון להדברה ביולוגית, מועצת הצמחים, 3מועצת הצמחים
רקע: זבוב הפירות הים תיכוני Ceratitis capitata (להלן זפי"ת) וזבוב פרי האפרסק Bactrocera zonata (להלן זפ"א) הינם מזיקי הסגר בעלי חשיבות כלכלית רבה לענף ההדרים.
מזה שנים שענף ההדרים מטפל בצורה מערכתית בפרדסי הארץ נגד זפי"ת, על-ידי ריסוסים של התכשיר 'סקסס' (חומר פעיל Spinosad), בהתאם ללכידות זבובים במלכודות ניטור. שיטה נוספת להתמודדות עם נזקי הזבוב היא באמצעות פריסת מלכודות משיכה-קטילה מסוג 'סרה-טראפ', תוך ניטור שבועי במטרה להגיב בריסוס כאשר נצפית נגיעות. עד כה, השיטה האחרונה היתה נהוגה באזורים אשר הוגדרו כנקיים מזבוב האפרסק. הטענה היא שבעוד שריסוסי ה'סקסס' יעילים כנגד שני הזבובים, שיטת מתקני המשיכה-קטילה יעילה רק כנגד זפי"ת, ואין להרחיב את השימוש בה לאזורים בהם נדרשת הדברה גם של זבוב האפרסק. בשנים האחרונות עלה ספק לגבי מידת הנזק הנגרם מזבוב האפרסק בהדרים, וכי נוכחותו במלכודות ניטור באזורים רבים בארץ אינה מעידה על חיבתו להדרים. בנוסף, עדויות מהשטח הראו לכידה של זבוב האפרסק במתקני המשיכה-קטילה באזורים בהם הוא נוכח.
חומרים ושיטות: כדי לוודא את יעילות ההדברה הוצע להעמיד מחקר שמטרתו היא לבחון האם שיטת המתקנים עשויה להיות יעילה בהפחתת נגיעות זפי"ת באזורים בהם היא טרם נוסתה ובמקביל לספק הגנה מזבוב האפרסק, בפרדסי מרכז הארץ שם שני הזבובים נוכחים.
לצורך כך, אותרו חלקות הדרים עם מספר זנים בשלושה גושי פרדסים של מושב בני דרור. בכל גוש נחצה השטח לשניים והוקצו שני הטיפולים:1) טיפול מערכתי ב'סקסס' ו- 2) פריסת מתקני 'סרה-טראפ' (12-10 לדונם) ופיקוח נגיעות. השטח מונה 1000ד', 700ד' מתוכם בטיפול ה'סקסס' ו-300 ד' בשיטת המתקנים.
בתוך כל גוש וסוג טיפול נבחרו חלקות איסוף נתונים. הזנים שנבחרו הם מיכל, אור, ניוהול ופומלית, ובכל גוש נבחרו חלקות אשר יש להן ייצוג שווה בשני הטיפולים, לצורך השוואה מהימנה. בכל חלקת איסוף נתונים נלקחו המדדים הבאים לשני סוגי הזבובים: 1) ניטור זכרים במלכודות ניטור מסוג 'שטיינר', 2) פיקוח בפרי לאיתור נגיעות, 3) בדיקת מיכלים בקטיף לאיתור פרי נגוע, 4) פיקוח בפרי לאחר קטיף בפרי לקט, 5) החלפת מתקני המשיכה ששהו בשטח פעם בחודש, לבדיקת תכולתם (רק בטיפול המתקנים).
תוצאות: עד כה, בשתי שנות המחקר, לא נמצא פרי נגוע בפיקוח הפרי השגרתי באף אחת מחלקות המחקר.
בעונת 2023 פרי אחד נגוע נמצא בבדיקת מיכלים בקטיף, בחלקת אור אשר בטיפול המתקנים. נתוני ניטור הזכרים במלכודות שטיינר מראים מספרים גבוהים יחסית של זפ"א בסתיו, עם ירידה כמעט מוחלטת בחודשי החורף. במהלך החורף, ניטור זכרי הזפי"ת עולה. בשתי עונות המחקר, כמות הזבובים (זכרים ונקבות) הנלכדים במתקני המשיכה-קטילה היא נמוכה מאוד. זפ"ית הוא הזבוב העיקרי הנלכד במתקנים עם מספרי שיא של 0.26 זבובים/בקבוק/יום ב-2023 ו-0.13 זבובים/בקבוק/יום ב-2024. שיאי הלכידה של זפ"א במתקני המשיכה-קטילה אף נמוכים מאלה.
סיכום: שתי עונות המחקר מצביעות על תוצאות דומות בשני הממשקים, הן במספרי הזבובים הנלכדים בניטור והן בהיעדר הנגיעות. בטיפול ה'סקסס' תוצאה זו מושגת באמצעות 10-8 ריסוסים לחלקה כל עונה, ובטיפול המתקנים לאחר פריסת בקבוקי המשיכה-קטילה, לא היה צורך בריסוס תגבור. המחקר מתוקצב לשנה נוספת ולאחר 3 שנות המחקר יסוכמו המסקנות המעשיות, ותישקל ההיתכנות של החלת ממשק המתקנים לאזורים נוספים בארץ.
סיכום עונת המזיקים בפרדסים – אזור הצפון 25-2024
עמירם לוי שקד – שה'מ, משרד החקלאות
כנימות קמחיות היו נוכחות במהלך כל חודשי האביב והקיץ. קמחית הדר לא היוותה השנה חלק משמעותי ובולט בין גורמי הנזק בפרדסים. הטיפולים כללו בעיקר הגמעת תכשירי אימידקלופריד. הריסוס בתכשיר אצטמיפריד להדברת פסילת ההדר ייתכן והשפיע גם הוא כמו גם מריחת טרמינום בחלקות לא רבות.
הדברה ביולוגית הגיעה כמו כל שנה ותרמה אף היא להורדת האוכלוסיות. לא הורגשו בעיות מיוחדות באריזת פרי בבתי אריזה מקמחית ההדר.
כנימה אדומה התחילה כרגיל לעלות בחודשי האביב ותחילת הקיץ. בלבול זכרים נכנס לטיפול בחלקות רבות השנה דבר שהביא להורדה בנגיעות. עם זאת פרדסנים רבים גם ריססו במקביל לבלבול. בחודשי הקיץ המאוחרים הכנימה עלתה ואף גרמה נזק לפרי במספר מוקדים. שיטת הבלבול תמשיך גם השנה.
אקריות – שנה לא רגילה סה"כ עם טיפולים רבים ברוב השטחים בצפון להדברת אקרית אדומה מזרחית שהייתה עיקשת והמשיכה לייצר נזק גם אחרי חודש נובמבר, עקב תנאים נוחים של חום ויובש. אקריות טופלו בעיקר בתכשירי אבאמקטין, שמן אולטרפז, תכשירי גפרית, מטאור ונקסטר לאקרית מזרחית ושטוחה. אקרית שטוחה הרימה ראש ונראתה יותר משנים קודמות .
פסילת ההדר האסיאתית המשיכה להתגלות בחלקות בכל רחבי הצפון וגם דרומה יותר. הפסילה טופלה בהגמעת תכשירי אימידקלופריד וגם בריסוסי מפיסטו וספרטה, לפי המלצת השירותים להגנת הצומח. הטיפול יימשך גם השנה כדי לשמור על אוכלוסיות נמוכות.
עש התפוח המדומה עדיין נמצא כמזיק הסגר בעייתי ומטופל באמצעות ניטור, בלבול זכרים וריסוס חומרים מורשים בחלקות נגועות. נתפסו מספר פירות נגועים בבתי אריזה וגם בחלקות. מזיק זה נראה גם בחלקות אבוקדו בצפון.
זבוב פירות האפרסק ממשיך להרחיב את גבול גזרת הלכידות. ישנה מדיניות 0 נוכחות של המזיק כדי למנוע פסילת משלוחים בפרי לייצוא .
זבוב פירות ים תיכוני היה נוכח ברמה ירודה יחסית וטופל בריסוס סקסס ובפיזור מתקני משיכה-קטילה בגליל העליון והמערבי.
