הזרעים כבר נזרעו כאשר דנה וקובי שטיין, אח ואחות שגדלו כילדים בבית של חקלאים אמיתיים, על פשטות, צניעות, להסתפק במה שיש ולדעת להנות מהדברים הקטנים בחיים.
סבם וסבתם היו דור ראשון ממייסדי אבן יהודה והיו חקלאים, אביהם עבר לאבן יהודה בגיל חצי שנה והמשפחה גידלה ירקות גינה: אפונים, ירוקים, עגבנייה, שומר, ברוקולי וגם פירות.
היה להם משק אוטרקי משלהם עם תרנגולות לביצים, פרות לחלב, עיזים והיו להם גם פרדסים ואביהם נולד הישר לתוך המציאות הזו – לא היתה לו שום ברירה.
בכיתה י', אביהם של דנה וקובי שהיה הבכור במשפחה הפסיק את לימודיו, למרות שהיה תלמיד מצטיין ולא סיים מעולם 12 שנות לימוד, הוא נקרא להיכנס ולעזור במשק עם אביו ואחיו.
לאחר מותו של סב המשפחה, אביהם קנה משק בבית יהושע, וביחד עם אחיו המשיך בשותפות בשנות ה-80' עד שזו התפרקה ואביהם המשיך לבד בחקלאות.
בתור ילדה, דנה עוד זוכרת איך עבדה בשדות כחלק מהמחויבויות של הבית: לעשב, לארוז, למיין, לשתול, לקטוף – כל מה שנדרש. בגיל 17 הוציאה רישיון והיתה נוסעת לבדה עם הטנדר לשוק להביא סחורה.
בימי שבת היתה מתעוררת בארבע – חמש לפנות בוקר לעבוד בשדות, כך שמעולם לא יכלה היתה להזמין חברים לישון אצלה בימי שישי.
"עדיף היה לקום מוקדם ולסיים מוקדם, אלו היו השעות הכי מטורפות עם אבא, אפשר היה בשדות לדבר איתו על הכל, הוא מאוד אהב לשיר ובשדות היינו שרים יחד שירה ארץ ישראלית," מספרת דנה.
חקלאות קצת אחרת
רק שלא תמיד הכל היה דבש, אביהם חווה גם שיברונות לב מהעבודה בחקלאות, הכל היה מעין "רולטה" שתלויה במזג אוויר, שתלויה במצב השוק, שתלויה בהחלטות הממשלה – פעם אחת היית למעלה ופעם אחת היית למטה.
מאז ומתמיד אביהם דיבר על כך, שהוא לא מעוניין שאחד מילדיו ימשיך את דרכו בחקלאות – והקש ששבר את גב הגמל היה תחושת כפיות הטובה שהוא חש מצד הממשלה כחקלאי במדינה, עד שיום אחד החליט לחסל את המשק והפך להיות שכיר.
בגיל 64 כל המשפחה נפשה באילת ושם חטף התקף לב, שבעקבותיו תוך 72 שעות נפטר בהפתעה גמורה. הוא השאיר אחריו אישה ו-3 ילדים.
קובי הבן בדיוק השתחרר מקבע ולמד הנדסת חשמל והשתלב בתעשיית ההיטק, נעמי הבת עבדה בפלאפון ודנה הבת עבדה בידיעות אחרונות – כולם התגוררו סביב האם בבית יהושע, אבל כל ילד עסק בעניינו שלו.
בגיל 33 דנה מקבלת החלטה לעזוב הכל ולצאת לעצמאות ופותחת חנות פרחים, במקביל אחיה קובי מציע לה הצעה – לחזור יחד לחקלאות. תחילה לא קסמה לה ההצעה, "לא הייתי בטוחה שככה אני רוצה לגדל את הבנות שלי, שנחזור אחורה."
אז הציע לה קובי: "לא נהיה חקלאים רגילים, נהיה אורגניים ולא נעבוד בשבת, כדי שנוכל להיות עם המשפחה." השניים המשיכו לדבר ולגלגל את הרעיון בין שניהם וב-2010 נזרעו הזרעים הראשונים.
בשנת 2011 פתחו שני האחים דנה וקובי יחד את "שדה ירוק", שם שקובי הגה ואפילו המציא להם לוגו. דנה המשיכה לתפעל את חנות הפרחים ולעבד יחד עם קובי שדה של 6 דונם בהתחלה – שורת תירס, שורת חסה, שורת כרוב לבן/סגול, שורת גזר וקצת צנוניות – הכל קצת.
תחושה של חלוציות אפפה את השניים, הם החלו גם להנביט בחנות וכשהגיעו לקוחות היו קוצרים להם במקום. בזמנו כל הציוד החקלאי של המשק נמכר לאחר מות האב, למעט הטרקטור וכלי העבודה האישיים של אביהם.
קובי ודנה בחרו בחירה מלאה לחזור לחקלאות ולעשות את זה אחרת, בדרך שלהם. דנה, שהיתה אז בת 38, למדה לשחרר את כל הכעסים שהחזיקה על הילדות ועל היחסים עם אבא ואמא ופתאום למדה להעריך את הכל מחדש.
הערך של פשטות היה חשוב להם להעביר לילדים שלהם, של דנה ושל קובי, החזרה למשק היתה זוג של תיקון עבור דנה, היא הבינה כמה הוריה חינכו אותה לעשות טוב.
קובי נרשם וסיים קורס לחקלאות אורגנית בבית דגן והשניים החלו לפרסם, כך שהשמועה החלה להתפשט מפה לאוזן.
תחילה הגיעו שכנים וחברים ואז ב-2014 נחשפו לראשונה בכתבת חדשות של גלית גוטמן על ירקות אורגניים ועל החסרונות בירקות מרוססים. הכתבה שלקחו בה חלק נתנה להם בוסט גדול לעסק ואנשים מכל רחבי השרון החלו להגיע אליהם.
להכיר בחוזקות של כל צד
"הבנו שיהיה קשה להתקיים רק מירקות ופירות ושהלקוח מחפש הכל תחת קורת גג אחת, את כל הפתרונות האורגניים, והתחלנו לבנות עבור הלקוחות סל מוצרים עשיר ומגוון, כולל קטניות, שמנים, דבש, טחינה, חלווה.
החלטנו לתת במה לחקלאים אורגניים נוספים מכל רחבי הארץ, ומשם הביקוש רק הלך וגדל ככל שהמודעות לאורח חיים בריא הלכה ועלתה," מספרים קובי ודנה.
100 דונם של חקלאות אורגנית
היום קובי ודנה עומדים על 100 דונם של חקלאות אורגנית, מגדלים על האדמות שלהם שהיו מוזנחות מאז שאביהם נפטר.
"התחלנו גם להחכיר אדמות מתושבים בבית יהושע – בנינו חממה, בתי רשת, הכל בצעדים מאוד מחושבים וזהירים לפי תוכנית עבודה מסודרת. היינו נפגשים פעם בשבוע לפגישת עבודה, מעלים רעיונות ומקדמים אותם – זה היה מאוד פורה ומועיל וחיזק את העסק שלנו".
כששואלים את דנה מה סוד ההצלחה שלהם, היא עונה: "אנחנו מאוד אוהבים את מה שאנחנו עושים, בזמן שעצמאיים רבים כבר לא אוהבים את מה שהם עושים.
אנחנו מגדלים מוצר שיש לו חיי מדף קצרים, מוצר שנתון לחסדי שמיים. למדנו עם השנים לצאת ממשברים, לעבוד אחד עם השני ולהכיר בחוזקות של כל צד."
שני האחים החלו מצוות של ארבעה אנשים וכיום צוות שדה ירוק מונה מעל 30 איש. גם הדור הרביעי נכנס בשנים האחרונות לתמונה, הבנות שלהם (נולדו רק בנות במשפחה) התחילו מאריזות של מוצרים יבשים, משמרת של בנות דודות יחד, אחר הצהרים, פעם בשבוע.
35 חקלאים, שמגדלים במיוחד עבורם
כשדנה וקובי החליטו שהן כבר גדולות, הן החלו לעבוד בחנות לבדן מול הלקוחות. "הן מאוד חרוצות הבנות שלנו במשפחה וכייף גם לי וגם לקובי שהבנות שלנו פה, גם הלקוחות מאוד אוהבים אותן," מספרת דנה.
בעקבות בקשות מהציבור המשק החל להתרחב – השתתף בשווקי איכרים, פתח חנות נוספת בגבעתיים ובתל אביב בשכונת פלורנטין ומציע חקלאות ישירה עד לבית הלקוח לצד 1,500 מוצרים שנמצאים באתר המשק.
בכל פעם שתבקרו במשק שדה ירוק בבית יהושע תמצאו את דנה וקובי תמיד עובדים בחנות או בשדות
"אנחנו מקפידים לזכור מאיפה הכל התחיל, אנחנו חלק מהצוות שעובד בעסק, אנחנו באנו מלמטה ועשינו את כל התפקידים וככל שהחקלאות האורגנית הולכת וממשיכה להתפתח – אנחנו נמשיך לקום מוקדם בבוקר ולשרת את קהל הלקוחות שלנו."
לפני 3 שנים הפכו השניים להיות הקניינים של עצמם בתחום הפירות והירקות, ובנו לעצמם רשימה ענפה של חקלאים מעוטף עזה, מרמת הגולן, מכל רחבי הארץ, שמתמחים בחקלאות אורגנית.
כיום הרשימה מונה 35 חקלאים, שמגדלים במיוחד עבורם מוצרים טריים מידי יום ועונה, תוצרת טריה הנמכרת באתר או באחת החנויות ומגיעה מידי יום לביתם של לקוחות מרוצים.
