יבול שיא
הרפת והחלב
גבעת חביבה 2

70 לגבעת חביבה

2 דק' קריאה

שיתוף:

ב"הזמן הירוק" (11-07) פרסם יובל דניאלי מאמר לציון 70 לשנה לגבעת חביבה. המאמר קצת טכני בהתחשב במעמדה המיוחד של הגבעה בין חברי הקיבוץ הארצי, אך כצפוי הוא יצר גם אצלי פרץ של זיכרונות.

הגבעה מילאה תפקידים רבים ומגוונים בתקופות השונות ובחרתי מכולן את העבודה עם ארבע משלחות י"גמלים של השומר הצעיר סביב שנות ה-80 ובתוכן משלחת "הלכתי להיות י"ג ". בתקופה ההיא הגבעה כבר הייתה מפורסמת בתנאים הטובים אשר הציבה לאורחיה ובהם במיוחד המטבח שפעל שם. מצב האכלוס בתקופה בה מדובר איפשר לשומר הצעיר כניסה חופשית בכל עיתוי שנבחר.

בשנים ההן עסקנו בכתיבה מסיבית של תכניות עבודה וביחד עם זאת דאגנו לצייד את הי"גמלים בתכנים ובעזרה הטובים ביותר למילוי התפקיד אשר לקחו על עצמם. פעם בשבועיים היינו מגיעים לגבעה על מנת לקיים בה את מה שכונה בעת ההיא "בית הספר של המשלחת". האירוע היה נפתח בהרצאות, עובר לכתיבת תכניות העבודה השונות בסיוע מנחים ובערב תכנית חגיגית. הוא היה מסתיים בצהרי יום המחרת. חשוב להזכיר מספר מהמסייעים אשר עבדו אתנו ובהם צבי כסה, ענת מאור, שלמה ברלב ז"ל, ישראל רינג ז"ל ורבים נוספים.

70 לגבעת חביבה

בתולדות השומר הצעיר לא נכתבו כל כך הרבה תכניות הדרכה כפי שהיה בתקופה אשר בה מדובר. אולם בסופו של דבר הגעתי למסקנה, כי אין שימוש אמתי בתכניות הללו. הסתבר, שתכנית העבודה שימושית כמעט אך ורק בעת כתיבתה, מאחר והמדריך העוסק בכך משתמש בחומר הנלמד תוך כדי הכתיבה. אולם כאשר הכתיבה מסתיימת, כמעט שאין בתכנית הזו כל שימוש. המסקנה הייתה, כי יש לתכנן בסיס  של עקרונות למבנה העבודה החינוכית, אשר המדריך וחניכיו יבנו בעזרתו את רצף המפגשים שהחליטו עליהם וישתפו פעולה לפי היגיון שיטת הארגון הבלתי פורמלי אשר פיתח ראובן כהנא. זאת, בניגוד לניסוח השגוי של "חינוך בלתי פורמלי" שהתפתח מאוחר יותר. בהמשך כידוע, עברה התנועה הקיבוצית כמעט רק לפעילויות ש"שינים מסוג שונה, שהן קלות ומושכות יותר מהדרכה על אף שגם הן חיוביות בהחלט.

אולם על חינוך קשה באמת לדבר, כאשר עיסוק האחראים הוא כמעט רק בתחום הארגוני מעיקרו. בהמשך התפתחו פעילויות רבות בגבעה ואנו עברנו לבצע את בתי הספר של המשלחות בפלך, אשר הקמנו שם בעת ההיא מרכז הדרכה עם תפוסה של כ-120 מקומות לינה שבנו עבורנו במסגריית קיבוץ אילון וכמו כן סופק לנו מטבח מאובזר על ידי הסוכנות. הי"גמלים ראו בצעד הזה דבר בעתו מכיוון שהם נטו לבקר את העדר העבודה העצמית המתקיים בהכרח בגבעה. לבסוף גם פלך נלקח מאתנו כיוון שמובילי הקבה"א החליטו למסור אותו לגרעין של מודטים.

גדעון שפירא עין-השופט              

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן