יחד עם האוניברסיטאות – המכללות האקדמיות ובעיקר "המכללות האזוריות" שהוקמו באזורים המוגדרים כפריפריה, בגולן, בגליל, בעמק יזרעאל ובנגב – הן בחזית מהפכת ההשכלה הגבוהה, שאפשרו לאוכלוסיות מגוונות ללמוד ולרכוש תואר אקדמי. בכתבה שלפניכם אנחנו מתארים את השפעתה ותרומתה הייחודית של כל מכללה ומכללה למגזר הכפרי בישראל – מכללות בישראל
המכללה האקדמית כנרת
מיקי לב, מנכ"ל המכללה האקדמית כנרת, מהי השפעתה ותרומתה של המכללה האקדמית כנרת על תושבי המושבים והקיבוצים באזור?
"המכללה האקדמית כנרת פועלת מתוך מחשבה: מכללה – סביבה – מכללה, והכוונה היא שבסופו של דבר הכל מעגלי וחוזר אלינו כבני אדם. לכן, אנחנו כמכללה, משקיעים דרך העשייה שלנו ושל הסטודנטים שלנו קודם כל בסביבה, ועל ידי ההשקעה בסביבה הקרובה אלינו, אנחנו, בסופו של דבר אלה שיוצאים מורווחים מכך. ניתן לראות את הפעילות הענפה של המחלקות השונות במכללה, כדוגמה: המחלקה להנדסת מים, בה הסטודנטים מייצרים פרויקטים ומיזמים התורמים לחסכון במים למדינה, אשר נחשבת לענייה במקורות המים שלה, אך גם ייעול מערכות מים עבור החקלאים והתעשייה. דוגמה נוספת, דווקא מתחום של מדעי הרוח והחברה, היא המחלקה לחינוך וקהילה, אשר מייצרת מגוון פעילויות ואירועים שמתקיימים בסביבה הקרובה למכללה. יש עוד מחלקות רבות אשר תוצריהן תורמים לקיבוצים ולמושבים, כגון המחלקה להנדסת תוכנה והמחלקה להכנסת חשמל ואלקטרוניקה, שתוצריהן משמשים את מרבית התעשיות ובין היתר גם את הקיבוצים והמושבים. המחלקה ללימודי אנרגיה גז ונפט, עוסקת בתחום שקרוב מאוד לליבם של תושבי המושבים והקיבוצים – ואלה הם משאבי הטבע, וכיצד אנחנו יכולים לייעל את השימוש בהם לטובת האנושות כולה."
מה הם המסלולים שמסייעים לתושבי המגזר הכפרי במכללה האקדמית כנרת?
"כאמור, באקדמית כנרת רוב, אם לא כל המסלולים נוגעים בצורה זו או אחרת ותורמים למגזר הכפרי, כדוגמת לימודי הנדסת איכות ואמינות, אשר תורמים תרומה משמעותית למגזר הכפרי, כל חברה ומפעל אשר דואגים לאיכות התוצרת, וכך גם לבריאותם ושביעות רצונם של הצרכנים, מחויבים במהנדס איכות ואמינות שיעשה בקרה ופיקוח גם למכשור אך גם מבחינת כוח האדם שמתפעל אותו. בנוסף לכך, מסלולי לימוד במדעי הרוח והחברה כגון לימודי ארץ ישראל, ולימודי ניהול תיירות ומלונאות, מסלולים אשר נוגעים ברובד התרבותי, מקומי, ההיסטורי, והגאוגרפי של המרחב הכפרי, ומכשירים את הסטודנטים שחלקם הגדול מגיע גם מהמגזר הכפרי ללמוד תחומים אשר קרובים לליבם. בנוסף ללימודי התואר, במכללה פועל 'המרכז האקדמי כנרת למרחב הכפרי'. המרכז עוסק בהכשרות מקצועיות לבעלי תפקידים במרחב הכפרי, במחקרים ובקידום יזמים חברתיים בפריפריה. המרכז עובד בשיתוף פעולה עם המועצות האזוריות, ועם גופי התיישבות רבים ומשרדי ממשלה הפועלים לקידום המרחב הכפרי."
היום מדברים על מעבר לחקלאות מתקדמת באמצעות פיתוחים של מוצרים, סיוע ברחפנים וצילומי חלל, גידול קנביס רפואי ופיתוח מוצרי המשך. מה מציעה המכללה האקדמית כנרת בתחום הזה?
"מרכז כנרת לחדשנות ויזמות מהווה כר פורה לחברות, חברות הזנק, יזמים ופיתוחים בכל שלביהם ומציע להם להשתמש הן במרחב הפיזי, אשר ממוקם במכללה, והן בכוח האדם האיכותי, הכולל מרצים, סטודנטים וכך גם את המחקרים שנעשים על ידם ומשמשים את המפתחים בעבודתם.. מרכז כנרת לחדשנות מחבר את הטאלנטים של הצפון למשקיעים מהארץ ומהעולם ויוצר הזדמנויות לצמיחה ופריחה של האקוסיסטם הצפוני על גדות הכנרת"
המכללה האקדמית אוהלו
המכללה לחינוך והוראה בקצרין כבר מזמן לא רק המכללה היחידה באזור הגליל, העמק והגולן להכשרת מורים ומנהלים, היא הצליחה להפוך את הסטודנטים שלה לקהילה פעילה של ממש ואת המעונות לכפר סטודנטים. כי חינוך הוא לא רק במסדרונות האקדמיה.
מכללת אוהלו היא המכללה היחידה באזור הגליל, העמק והגולן, המכשירה בהצלחה והצטיינות מורים, מחנכים ומנהלים למוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים ובמקביל, מאפשרת לסטודנטים להתמחות בהכשרות שונות כמו שייט וספורט ימי, ייננות, מדריכי חדר כושר, תנועה וצליל לגיל הרך, מתאמי ומלווי שילוב בבתי ספר ועוד
אולם, מעבר למרצים הטובים ולתוכניות המתקדמות, הבינו לפני שנים כי ההרמוניה שצריכה להתקיים על מנת שהמוסד האקדמי יצמיח אנשי חינוך ראשונים במעלה, הוא דווקא הדגש על מה שקורה מחוץ לכותלי המכללה. ההבנה כי סטודנטים שמחויבים למקום בו הם לומדים, סטודנטים שרוצים להוביל שינוי בעיירות פריפריה שונות ומוכנים לעשות מאמץ למען קידום אזורים פחות מפותחים, יניבו מציאות של סטודנטים עם הווי ומחויבות למקום ואנשי חינוך טובים יותר.
לתפקיד זה הוכנס רואי פרנקל, שעד אז ניהל את עמותת "איילים" בכרמיאל והוביל שם תוכניות ופרויקטים שונים, כגון פסטיבל בירה (שעד היום נמשך) המסורתי, אינספור תיקונים, שיפוצים ואף הוביל את התנדבות הסטודנטים, שהחליטו להיות חלק מפרויקט איילים. במהלך הזמן מונה רואי לנהל את המרחב הצפוני, שם למד כיצד לשלב מודל של "מכללה-כפר סטודנטים-רשות (מרכזי צעירים)". זאת, מתוך אמונה שלמה שהסטודנטים הם בסיס חזק ליצירת מנוף כלכלי-חברתי בכל עיר, ובייחוד בפריפריה.
במכללת אוהלו קיבל רואי את התפקיד "ראש מנהל דיקנט", התפקיד נבנה בשיתוף מלא של ההנהלה ורואי יחד.
כך נבנתה התוכנית למכללה להוראה היחידה באזור. בקצרין ובגולן יש את התשתית המושלמת להפוך לאזור סטודנטיאלי שייצר את המנופים הכלכליים-חברתיים. קצרין בנויה בצורה כמעט מושלמת מבחינת הגודל שלה, התשתיות שלה ובעזרת חבירה למרכזי הצעירים ולמחלקות השונות יצרו (ועוד ממשיכים לייצר) חזון משותף בלהפוך את קצרין ל-קולג' טאון". מה זה אומר? זה אומר שקהילת הסטודנטים (לשעבר מעונות הסטודנטים) פועלים בעיר וברחבי הגולן, עובדים בגולן ואולי אף יישארו לגור בעיר ובישובים מסביב. זה אומר שימוש בכוח האדם האיכותי של המכללה – הסטודנטים – במחלקות השונות בעירייה ובמועצה האזורית, כאשר כל הפן האקדמי-התנסותי למעשה מתרחש ביחד עם הרשויות. ובהם: קורסי העשרה לתושבים, אירועים לצעירים שמכלכלים את בעלי העסקים, ובעצם – השילוב של קצרין ומכללת אוהלו יכול להניע תהליך של קביעת מדיניות משותפת בחזון העיר.
באמצעות אנשים נהדרים הן מהמכללה והן מהמועצות באזור, אפשר לבנות תכנית "חומש" שלוקחת את המכללה, התשומות שלה, כחלק מאסטרטגיה משותפת. אבל רק ביחד, אפשר ממש להפוך את האזור פה למשהו אחר – שנרקם ומתהווה ברגעים אלו ממש. במילים אחרות, "פה נחייה ופה ניצור, חיי זוהר חיי דרור."
המכללה האקדמית אשקלון
כשניגשים לבחור מוסד אקדמי עליכם לבחון מספר קריטריונים חשובים, המכללה האקדמית אשקלון עומדת בהצלחה בכולם: רמת לימודים גבוהה, עיצוב קמפוס מרהיב וחדשני, תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, אווירה צעירה ותוססת ועוד. ראיינו את נעמה אביר, מנהלת מרכז ייעוץ, שיווק והרשמה במכללה, כדי להבין כיצד הפכה "המכללה האקדמית אשקלון" לאחד מהמוסדות האקדמיים החשובים והמתקדמים ביותר בישראל.
"רמת הלימודים במכללה גבוהה מאוד," מסבירה אביר, "אנו עומדים כבר שנים רבות במדד איכות ההוראה שנקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המדד משקף את היחס המספרי של חברי הסגל האקדמי הבכיר בהשוואה למספר הסטודנטים. יתרה מזאת, בסקר של 'התאחדות הסטודנטים', זכתה המכללה במקום הראשון מבין כל המוסדות האקדמיים בארץ! מדובר בהישג מרשים ביותר לכל הדעות.
"הלמידה בקבוצות קטנות מאפשרת מתן יחס אישי ותשומת לב לכל תלמיד. בפועל, המרצה מכיר באופן אישי כל סטודנט וזמין לו באופן לא פורמלי, לאורך כל תקופת הלימודים.
"חוד החנית של הלימודים במכללה, מתבטא במקצועות הנלמדים בפקולטה לעבודה סוציאלית ובפקולטה לכלכלה. בשנים האחרונות נפתח בית הספר למדעי הבריאות, בו נלמדים שלושה מקצועות אטרקטיביים: בריאות הציבור, סיעוד ותזונה. 'בריאות הציבור' הינו תחום לימוד ייחודי, המשלב שיטות מחקר מתקדמות והקניית מושגים, התורמים לקידום בריאות הציבור ובריאות אוכלוסיית ישראל. "ניתן ללמוד אצלנו גם מדעי המחשב, קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, פוליטיקה וממשל, לימודי ארץ ישראל ותיירות ותואר רב תחומי במדעי החברה במסלולים הבאים: מינהל עסקים / חינוך / משאבי אנוש ותארים שניים בכלכלה יישומית, קרימינולוגיה, קרימינולוגיה קלינית (עם תזה) ועבודה סוציאלית."
האקדמית אשקלון משרתת שנים רבות את היישובים שמעבר לכביש הראשי. אלפי בנות ובני יישובים, כפרים וקיבוצים כבר בוגרים של המכללה וחלקם אף לומדים בה כעת. האקדמית אשקלון גאה בסטודנטים אלו ואף עושה כדי להביאם להצלחה בלימודיהם, אין ספק שאחוז ניכר מתוכם כבר השתלבו בעמדות מפתח בתעשייה הישראלית בתפקידים בכירים. נעמה אביר: "יש לנו למעלה מ-15,000 בוגרים, שחלקם הגיעו לתפקידים בכירים ולעמדות הנהלה נחשבות בארץ ובחו"ל. בסקר שערכנו, נמצא כי 89% מהבוגרים שלנו עובדים ו-76% עוסקים במקצוע שרכשו.
"המכללה האקדמית אשקלון מהווה בית שני עבור הסטודנטים. אצלנו תמצאו תשתיות ומשאבים טכנולוגיים מתקדמים, מצוינות אקדמית עם שכר לימוד אוניברסיטאי, שנה ראשונה חינם לזכאים ויותר מכל – אווירה צעירה וחמה."
המכללה האקדמית תל-חי
מסלול לימודי החקלאות, במכללה האקדמית תל-חי, הינו חלק בלתי-נפרד מעולם מרתק של חקלאות מודרנית ומחקר חקלאי מתקדם. בוגרי המסלול משתלבים בצורה מוצלחת בתחומי החקלאות השונים בישובים הכפריים בגליל ובגולן וכן בחברות אגרוטק שונות.
האקדמית תל-חי ממוקמת במיקום אידיאלי ללימודי חקלאות – ונטועה בגליל העליון, בלב אזור חקלאי מודרני – הכולל מטעים מגוונים, מנשירים ועד סובטרופיים, גידולי שדה קלאסיים וחדשים וכן מערך הדרכה ומחקר חקלאי מפותח, היוצרים סביבה אידיאלית ללימודי החקלאות, מה שמאפשר לסטודנטים הלומדים במכללה להכיר מקרוב את ענפי החקלאות ואת החקלאים באזור כבר במהלך הלימודים באקדמיה ומאפשר להם השתלבות מוצלחת בענפי החקלאות השונים באזור, עם סיום לימודיהם.
התכנית ללימודי חקלאות בתל-חי כוללת את כל קורסי הבסיס המדעיים וכן קורסים רבים העוסקים בביולוגיה, בפיזיולוגיה ובגנטיקה של הצמח. הנושאים הנלמדים כוללים הורמונים צמחיים, ביולוגיה מולקולרית של צמחים, הדברה ביולוגית, גידול עצי פרי וגפן, גידול ירקות וגידולי שדה, קרקע השקיה, הדברת מחלות ומזיקים, אחסון, כלכלה, טיפוח והשבחה ועוד. כך שבוגרי המסלול מצוידים, בתום הלימודים בידע מקיף ומבוקש בקרב מנהלי ענפי החקלאות בצפון.
חלק מהסטודנטים במסלול מצטרפים, החל מסוף שנת הלימודים השנייה, לאחת ממעבדות המחקר העוסקות בתחומי החקלאות ומתנסים בעבודה מעשית, דבר שמסייע להם גם בהמשך להשתלב בתחומי המחקר החקלאי בגליל.
את הקורסים במסלול, מלמדים מרצים בכירים, חוקרים פעילים ממו"פ צפון ומכון המחקר מיגל, העוסקים בקשת רחבה של נושאים בתחום החקלאות כשלרשותם עומדות מעבדות מצוידות במיטב המכשור המדעי. המחקרים עוסקים בנושאים מגוונים החל מתחומי החקלאות המדייקת: דישון, השקיה, ועוד דרך תחומי המתמקדים בשיפור ההפריה ושיפור איכות וכמות הפרי ועד מחקרים העוסקים במניעה והדברת מחלות. מחקרים אלו נעשים בחוות המו"פ ברחבי הגליל, בשיתוף פעולה עם החקלאים באזור. ממצאי המחקרים היישומיים הללו משמשים את החקלאים בגליל ובגולן ומשפרים בצורה ניכרת את הטיפול בשטח ואת יבול הפרי והירק.
לדוגמא ניתן לתת את מחקרו של פרופ' רפי שטרן, חוקר מו"פ צפון, במכון המחקר מיגל ומרצה במסלול לחקלאות באקדמית תל-חי, שהצליח לפתור את בעיית הסדקים ב'פינק ליידי', שפגעה קשות ביבול בגליל ובגולן ובמדינות נוספות ברחבי העולם.
הפינק-ליידי נחשב לזן התפוחים היוקרתי ביותר. הוא פותח באוסטרליה בשנת 1973 והגיע לישראל בשנת 2000. לאחר מחקר מקיף במו"פ צפון, התאמה ואקלום בחלקות ניסוי, החלו החקלאים בגליל ובגולן בתנופת נטיעה של הזן החדש. מהר מאוד זכה הפינק ליידי לתהילה והחל לתפוס את מקומם של הזנים הישנים, בעיקר את מקום זן החרמון / הסטרקינג. אולם למרות עסיסיותו וטעמו המשובח בארץ מיד התגלתה בעיה קשה: שיעור גבוה מאוד מהפירות סובל מסדקים חמורים שהופכים אותם מיד לבלתי סחירים. הבעיה חמורה אף יותר, כי מלבד הפגיעה במראה, דרך הסדקים חודרת פטרייה שתוקפת את הפרי ופוגעת באיכותו. וכמות גדולה של פינק ליידי (כמחצית מהיבול בשנים קשות במיוחד) מושמדת.
בעיה קשה זו שהתחילה בישראל בגליל ובגולן, התפשטה, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, למקומות נוספים בעולם ואפילו באוסטרליה – במקום בו פותח הזן. במחקר מקיף שעורך פרופ' רפי שטרן, נבחן נושא הסדקים והגורמים לפגיעה החמורה בתפוח, שהוא הרווחי ביותר לחקלאי. פרופ' שטרן גילה, כי הפתרון למניעת הסדקים הוא ע"י שיפור מבנה הקליפה, באמצעות הגדלת מספר התאים שבה. מחקר זה הוא דוגמא אחת מיני רבות למחקרים פורצי דרך הנעשים ע"י המרצים במסלול לחקלאות בתל-חי ומשמשים את החקלאים בגליל ובגולן, ובמקרים רבים גם את החקלאים במקומות נוספים בארץ ואף במדינות רבות בעולם.
מסלול לימודי החקלאות בתל-חי הוא חלק מהחוג לביוטכנולוגיה מתוך גישה מתקדמת, הרואה צורך לשלב את לימוד החקלאות העכשווית יחד עם מבט אל העתיד, בו ימלאו פיתוחי ה'אגריטק' תפקיד הולך וגדל ויתרמו לחקלאות הענפה באזור.
המכללה האקדמית אחוה
ד"ר אלי אפללו, ראש המחלקה למדעי החיים במכללה האקדמית אחוה, סיפר כי: "המכללה האקדמית אחוה רואה בחקלאות ובמיוחד באגרוטק ערך לאומי שיש לטפח ולפתח. אחוה ממוקמת בלב אזור חקלאי מגוון ונושק לספר המדבר. החקלאות בישראל מפותחת וכך גם המו"פ החקלאי. כיום פועלים בארץ מעל 700 סטרטאפים בתחומים המשויכים לחקלאות. בישראל גם קיימת פלטפורמה של פיתוחים חדשים אך מנגד, אין כיום מי שילמד בפועל את התחומים החדשים המפותחים והמתפתחים. הפתרון המיידי טמון הן בהכשרה ולמידה של תחום האגרוטק הקיים גם במגמת האגרוטק, שתתקיים באחוה והן בייצור כח-הוראה ומחקר מקצועי לתחומי העניין החדשים ושיתוף פעולה אקדמי עם זרוע מחקרית יישומית, אשר יוכל ליצור פלטפורמה מחקרית-אקדמית תעשייתית לפיתוח הנושא בדרום הארץ."
במטרה להביא לפיתוח האגרוטק באזור הדרום, מקדמת המכללה האקדמית אחוה תכניות בתחום האגרוטק. זאת במטרה להביא להכשרה ויישום של חקלאות אינטנסיבית מתוחכמת ומדייקת ולהוביל למחקר, להדרכה ולהנגשה של טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות ומדייקות. אחד מן הפרויקטים של המכללה בתחום הוא סדרת הרצאות העוסקות באגרוטק מזוויות שונות, הניתנות מפי מומחים בעלי שם מהתעשייה החקלאית. הרצאות אלה מונגשות לקהל הרחב, לחקלאים המתגוררים בסביבת המכללה ועוד, במטרה להנגיש תחום האגרוטק לקהל הרחב ולאזור דרום הארץ.
על מנת לפתח ולהנגיש את החקלאות החדשנית המדייקת, תקום באחוה מגמת אגרוטק ובהמשך מרכז שיחולל ויהווה אכסניה לשיתופי פעולה בין גורמי מחקר ואקדמיה, גורמים עסקיים, חקלאים, זרועות הממשל וגופים שאינם לכוונת רווח. בנוסף, המרכז יאגד המרכז את החקלאים והחוקרים במרכזי מחקר ופיתוח חקלאיים בארץ ובעולם ויעבד וינגיש את הטכנולוגיות והמידע.
בנוסף, סטודנטים הלומדים באחוה יקבלו הכשרה בתחום האגרוטק, יוכלו להשתלב במעבדות מו"פ ובמיזמים אזוריים ולקדם בכך את המו"פ החקלאי. שיתוף הפעולה אשר קורם עור וגידים בתחום, יאפשר גיוס חוקרים חדשים בתחום האגרוטק יוכלו לשמש מרצים במכללה וירמו בכך לחינוך ולפיתוח האגרוטק. שילוב ההוראה והמחקר היישומי יקדמו פיתוח חקלאות ברת קיימא לחקלאי האזור תוך קידום יזמות חדשה בנושאי האגרוטק בדרום הארץ.
"מרכז האגרוטק אשר יקום באחווה שואף להוות גורם מוביל בישראל ובעולם כולו להנגשה של טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות ובעיקר חקלאות מדייקת לצרכי מחקר, הדרכה ושימוש העוסקים בחקלאות במטרה להטמיע שיטות, גישות וטכנולוגיות המשפרות כדאיות, רווחיות ותפוקות חקלאיות. זוהי תרומה חשובה של אחוה לאזור שבו מושבים רבים", הוסיפה נשיאת המכללה האקדמית אחוה, פרופ' שוש ארד.
המכללה האקדמית עמק יזרעאל
עשרות אלפי הבוגרים שסיימו לימודי תארים ראשונים ושניים באקדמית עמק יזרעאל, יכולים להעיד על השינוי הגדול שהמכללה הכניסה לחייהם כשיכולת ההשתכרות שלהם עלתה משמעותית לצד אפשרות לעסוק ברמה בינלאומית בתחומים מובילים ומשמעותיים לחברה הישראלית ועבורם. מר איתי ברדה, מנכ"ל 'הלמן אלדובי', אחד הגופים המוסדיים החזקים במשק, מספר כי הכלים שרכש בחוג לכלכלה וניהול באקדמית עמק יזרעאל מלווים אותו במהלך כל הקריירה. מחקרים מוכיחים כי שכרם של בוגרי תואר ראשון בישראל גבוה ב-39% משכרם של בעלי השכלה תיכונית, ושכרם של בעלי תואר שני גבוה ב-116 אחוזים. המכללה הממוקמת במרחק של שעת נסיעה אחת מהמרכז, נותנת מענה לכל אותם סטודנטים המעדיפים ללמוד בלב הישובים הכפריים, המעיינות והשדות הירוקים ולגור במושבים באזור, במעונות האיכותיים, בדירות שותפים חדשות, בסקאלת מחירים שלא מכירים במרכז הארץ או לחילופין להמשיך לגור עם המשפחה. האקדמית עמק יזרעאל תורמת להון האנושי, בכך שהיא מציעה מגוון של 20 תארים ראשונים ושניים תואמי קידמה, שהיום כל חברה וארגון זקוקים להם, כמו דאטה אנליסט, ניהול תוכן, שיווק דיגיטלי, דאטה סיינטיסט, וכמובן הכשרת אחים ואחיות אקדמאיים, שמשתלבים במערכי הבריאות בצפון ובכל הארץ במקצוע שהנו צורך לאומי. חלק מהמקצועות ניתן אף ללמוד במסלול מהיר במהלכו לומדים תואר ראשון ושני בארבע שנים בלבד.
הנהלת האקדמית עמק יזרעאל בראשות פרופ' יצחק הרפז, נשיא המכללה ומר עפר בוזו המנכ"ל, דוגלת בחדשנות והתאמת התארים האקדמיים לצרכי השוק והחברה באזור, בארץ ובעולם. ברוח זו הושקה השנה לראשונה בישראל ההתמחות הראשונה בישראל בקנאביס רפואי. ההבנה שתחום חדשני זה, שכבר מגלגל מיליארדים ומאוד מתפתח בעולם וברחבי הצפון, משווע לאנשי מקצוע עם תשתית ידע, הובילה להקמת תכנית התמחות, במסגרת החוג למדעי ההתנהגות, ובה יש הזדמנות ללמוד מהמרצים המובילים באקדמיה ובתעשייה למגוון המקצועות שנוצרו סביב הענף ולהתמחות בחוות ובמרכזי המחקר שפועלים בצפון.
האקדמית עמק יזרעאל משלבת כבר במהלך התארים התנסות מעשית בחברות מובילות, המעניקות לסטודנטים נטוורקינג וניסיון בחברות אמיתיות, המהווים יתרון משמעותי בהשתלבות בשוק העבודה. במקביל, בתארים רבים נעשים פרויקטים משותפים עם התעשייה שבמהלכם הסטודנטים תורמים מהידע שלהם לטובת החברות באזור. סטודנטים מהחוג לתקשורת למשל מסייעים לארגונים ללא מטרות רווח בצפון להקים ולנהל פלטפורמות לניהול תוכן, כחלק מפרויקט להעצמה חברתית דרך רשתות. סטודנטים אחרים בחוג מפיקים, בניהולו של משה שלונסקי ובעזרת אולפן הטלוויזיה המשוכלל וחדרי העריכה המתקדמים את פסטיבל הטלוויזיה הגדול בישראל, אליו מגיעים מיטב השחקנים, אנשי התקשורת, סלבס, אומנים אנשי ספורט, צבא ורוח ודנים פנים מול פנים עם תושבי העמק בסוגיות רבות. במסגרת החוג לתקשורת מתנהלת גם תחנת הרדיו האזורית "קול יזרעאל", בה משדרים בשגרה סטודנטים ואנשי מקצוע מהעמק תכניות תוכן ומוסיקה איכותיות, שגורפות מחמאות ממיטב המבקרים.
סטודנטים מהחוג למערכות מידע מפתחים תוכנות שמאפשרות שדרוג של הפעילות בחברות באזור ואף בבתי חולים ובמסגרת פרוייקטי הגמר שלהם הם פתחו מערכת לניהול תאגידי מים שהוטמעה בחברה עסקית, זכו בפרס ראש אכ"א על פתוח והטמעת מערכת, ששכללה את יכולת הצבא לנהל את מערך המילואים, בו גם סטודנטים משרתים, ומספר צוותים מפתחים בימים אלו, יחד עם מומחי בית החולים פדה פוריה – טכנולוגיות מתקדמות לטובת מערך הבריאות.
המכללה מעשירה את תושבי האזור גם בתחום התרבות, החל מתערוכות מרשימות של בוגרי בית הספר "גורן" לתקשורת חזותית, שנפתחות לקהל הרחב בחינם וגם דרך שיתופי פעולה, בהם הסטודנטים מ"גורן" מעצבים קמפיין ממותג לחברות הפועלות בצפון וגם ללהקות מהשורה הראשונה בישראל. האקדמית עמק יזרעאל עורכת מחקרים בינלאומיים ואזוריים התורמים לפתוח הידע ורבים מתושבי האזור משתתפים כקהל בכנסים מדעיים ולוקחים חלק במחקרים המתבצעים במעבדות המתקדמות במרכז הפסיכוביולוגי הקיים במכללה כחלק מהחוגים לתארים ראשונים ושניים בפסיכולוגיה.
שכר הלימוד במכללה זהה לשכר לימוד אוניברסיטאי וקיימות מלגות מגוונות תמורת התנדבות, מתוך רצון לקדם דרכי מעורבות נוספות בקהילה, כגון פרויקט "אמץ סבא" שהנו משמעותי מאוד ומאפשר לקשישים להפיג את בדידותם ולסטודנטים מהווה סיפוק גדול. במלגות אחרות הסטודנטים תומכים בילדים שאחד מהוריהם חלה במחלה קשה, סטודנטים לכלכלה מעניקים שיעורי חינוך פיננסי בתיכונים ועוד. החוזקות של הסטודנטים הרבים במכללה באות לידי ביטוי גם בעתות משבר. בתקופה האחרונה מאות סטודנטים מהחוגים להכשרת אחים ואחיות אקדמאיים, מנהלי מערכות בריאות ועובדים סוציאליים היוו חיזוק משמעותי בעיבוי מערכי הבריאות בתקופת הקורונה, לצד הסטאג' שלהם בבתי החולים. המכללה גם מהווה נדבך משמעותי לשיתופי פעולה עם המועצה האזורית עמק יזרעאל במפעל המשותף, בקיום שיעורי העשרה לוותיקי העמק, פעילויות העשרה לנוער בתחום הסייבר ומכינה ללימודים קדם אקדמיים למגוון גילאים.
אקו הומניזם בסמינר הקיבוצים
מכללת סמינר הקיבוצים הינה מוסד אקדמי ציבורי שהוקם בשנת 1939, כיוזמה של התנועות הקיבוציות להקמת סמינר להכשרת גננות ומורים, ברוח התפישה הפדגוגית שעוצבה בקיבוצים – תפישה חינוכית המתבססת על ההוראה כמכלול המאגד בתוכו את המערכת הבית ספרית, הקהילה והטבע.
ד"ר נירית אסף, מרצה לטבע ומדעים וראש החוג למדעים במכללת סמינר הקיבוצים, מסבירה כי ייעודה של המכללה להכשיר אנשי חינוך וטיפול בעלי גישה הומניסטית ואחריות חברתית סביבתית. בהתאם לכך, פועלת המכללה לטיפוח דעת אקדמית, לביסוס אזרחות דמוקרטית ולשילוב אמנויות בחינוך. ערכים אלו באים לידי ביטוי במגוון תכניות לימודים רב תחומיות וחווייתיות השמות דגש על מיומנויות נדרשות במאה ה-21.
למכללת סמינר הקיבוצים שדרת ערכים מוסריים וחברתיים המהווים אבן יסוד לפעילותה בתחום החינוכי והחברתי: יושרה, דמוקרטיה, אחריות, תרבות ישראל, איכות, דעת. כולם כאחד מתכנסים לערך עליון בחשיבותו – הומניזם – שמשמעותו שוויון ערך האדם, כבודו, חירותו והתפתחותו.
כיום לומדים במכללת סמינר הקיבוצים מעל 6,000 סטודנטיות וסטודנטים במגוון תכניות לימודים לתואר ראשון, שני, הסבה ולימודי תעודה.
בימים אלה החלו בפקולטה למדעים במכללה לקדם תפיסה חינוכית חדשה, 'אקו הומניזם' – תפיסה הוליסטית של חינוך ערכי הפועל להגן על מערכת הטבע והחברה החיוניות להבטחת איכות חיים נאותה לחברה האנושית ותפקוד משגשג לסביבה הטבעית.
כפי שמציין פרופ' נמרוד אלוני, על רקע משבר הקורונה אשר פגע כבר בלמעלה ממילון בני אדם ברחבי העולם, משבר האקלים, קריסת הדמוקרטיות הליברליות ועליית משטרים פופוליסטים, הרחבת הפערים הכלכליים והגירת מיליוני פליטים, מתפתחת ההבנה כי התרבות והטבע קשורים זה בזה וכי עלינו להתמודד עם מערכת (אקוסיסטם) בה הדברים משולבים ומשפיעים זה על זה. לאור זאת יש לקדם חינוך ערכי הוליסטי שמכוחו ישכילו הדורות הצעירים להתמודד בהצלחה עם אתגרי המאה ה-21 (נמרוד אלוני וחובריו מתוך נייר עמדה בנושא אקו-הומניזם).
כך לדוגמא מיושמת בחוג לביולוגיה שבפקולטה למדעים במכללה תכנית אקדמית חווייתית לתואר ראשון, בקבוצות קטנות, המתמקדת בהקניית ידע מדעי מעמיק בחקירת והבנת תהליכי החיים, התפתחות עולם החי והצומח וקשרי הגומלין ביניהם. בעיצומו של המשבר הביולוגי הגדול ביותר בעשורים האחרונים – נגיף הקורונה – מספקת תכנית הלימודים כלים פדגוגיים חדשניים ואת בסיס הידע, השפה והשיח המדעיים, ההכרחיים לכל מתמחה בביולוגיה.
כמו כן, מתנסים הסטודנטים בתהליכי חקר במעבדות המחקר במכללה ובמגוון סיורים לימודיים ותצפיות שטח המאפשרים להם לראות, לחוש, להתבונן ולחוות תהליכים שונים בטבע, נופים, צמחים, ובעלי חיים. ללמידה החווייתית בסביבה הטבעית נודעת חשיבות רבה, במיוחד במציאות שבה הילדים פחות פעילים ופחות שוהים בטבע. למידה כזו מספקת חוויית למידה משמעותית לצד פעילות וחיבור רגשי לסביבה בכלל ולסביבה הקרובה בפרט. ההתבוננות ככלי ללמידה בטבע מאפשרת את החיבור ללמידה ולטבע ממקום אישי ומתוך סקרנותו של כל תלמיד. החיבור האישי בונה את הקשר הרגשי החשוב בין התלמידים לסביבתם הטבעית ובכך גם מעצים את הלמידה.
המכללה הטכנולוגית רופין
המכללה הטכנולוגית רופין היא אחת המכללות הוותיקות ביותר ללימודי הנדסאים בישראל. (פועלת מאז 1961) המכללה מכשירה הנדסאים עם מיומנות מקצועית ברמה טכנולוגית גבוהה, זה למעלה מיובל שנים מובילה רופין ב'רביעיה הפותחת' של בתי הספר להנדסאים בישראל.
ברבות השנים הוכשרו במכללה, אלפי הנדסאים מדופלמים במגוון רחב של 13 מגמות טכנולוגיות לתואר הנדסאי מדופלם. בוגרים אלו נקלטו באופן מידי בתעשייה על מגוון תחומיה כגון: הנדסה אזרחית, מכונות רכב, מכשור ובקרה, טכנולוגיות מים, תוכנה, עיצוב למדיה, תעשייה וניהול אדריכלות ועיצוב פנים, אדריכלות נוף, אנרגי וגז טבעי ועוד.
אנו גאים במיוחד על שיתופי הפעולה האסטרטגיים הרבים הקיימים בין בי"ס להנדסאים לבין שלל חברות תעשייה וגופים מובילים במשק ובכלכלה הישראליים. שיתופי פעולה אלו הם תעודת כבוד להישגי בית הספר, ותורמים באופן ישיר להכשרת בוגרים מקצועיים יותר ולקליטתם הוודאית בשוק התעסוקה.
בשנים האחרונות טבעה המכללה את המושג "JOBUCATION" – EDUCATION + JOB ופועלת כדי לקרב את שוק העבודה לאקדמיה בדרך חדשנית וייחודית. במכלה נפתחו 3 כיתות בהם מעסיקים חונכים סטודנטים עוד בזמן הלימודים, מכשירים ומתאימים אותם לצרכי הארגון עצמו, וקולטים אותם לשורותיהם עם ניסיון בסיום לימודיהם. המעסיקים מוזמנים להשפיע על תוכניות הלימודים, ללמד קורסים המתאימים לצרכיהם- וכל זאת על מנת להוציא בוגרים המותאמים באופן מקסימלי לדרישות שוק העבודה.
אחת המגמות המיוחדות הנלמדות במכללה היא 'הנדסאי גז טבעי'. כפי שנדון רבות, משק האנרגיה הישראלי נמצא בעיצומו של מהפיכת אנרגיה וזאת לנוכח גילויי מאגרי גז טבעי ענקיים במימיה הכלכליים של ישראל. כמויות הגז הטבעי הגדולות שנתגלו בישראל מאפשרים מהפיכת אנרגיה אמיתית, ולאורך זמן. מהפיכה שכבר מקנה למדינת ישראל עצמאות אנרגטית אמיתית.
אנו במכללת רופין מלמדים את כלל מקצועות הגז הטבעי, הן במסגרת חוג הנדסאי אנרגיה וגז טבעי, תכנית הכשרה של בי"ס להנדסאים בו הסטודנט מדופלם כהנדסאי אנרגיה לרבות כל סוגי האנרגיה ובדגש על אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח במקביל ללימודים מעמיקים בהנדסת אנרגיה וגז טבעי. ובמישור השני אנו מלמדים את מקצועות הגז הטבעי, במסגרת בי"ס להשתלמויות של מכללת רופין, בהן הקורסים מיועדים לאנשי תעשייה, שכבר עוסקים בגז טבעי ומבקשים להתמקצע ברזי הנדסת גז טבעי ואנרגיה.
נסכם ונאמר, כי נהיר לכולנו שצריכת האנרגיה רק הולכת ועולה עם השנים, ובהתאם עלינו לחתור ולחפש מקורות אנרגיה נוספים. השילוב של אנרגיות מתחדשות עם דלק פוסילי הירוק ביותר מהווה את השילוב הטוב ביותר עבור מדינה כמו שלנו, המכונה "אי מבודד של אנרגיה".
שוו בנפשכם אם לפני כ-20 שנה היו מתארים בפניכם מציאות, בה ישראל מספקת אנרגיה לשכנותיה ירדן ומצרים ואנרגיה זו תהא בצנרת גז טבעי – לבטח הייתם מרימים גבה…וזאת בלשון המעטה!
(המאמר נכתב בשיתוף אינג' יהודה רודל, ראש החוג להנדסאי אנרגיה וגז טבעי במכללת רופין)
הטכניון לימודי המשך
הטכניון לימודי המשך מוביל את לימודי היזמות בעולם הקנאביס הרפואי. מדובר בתחום מורכב שלא מפסיק לצבור תאוצה, תחום שדורש הכשרה במוסד שלא מפסיק להתעדכן ולהתחדש. קורס יזמות בקנאביס רפואי של הטכניון לימודי המשך הוא הראשון מסוגו בישראל שנוסד בתחום היזמות הטכנולוגית והעסקית בתעשיית הקנאביס הרפואי, הנמצאת בעיצומה של מהפכה עולמית.
הקורס, בהובלה אקדמית של פרופ' דדי מאירי מהטכניון, סוקר את הנושא ממגוון רחב של זוויות ומעניק ידע וכלים מעשיים סביב הגשמת חזון עסקי בתחום הקנאביס הרפואי, החל משלב הרעיון ועד לחברה היוצרת שווי לבעליה. הקורס מתקיים בשיתוף חברת "Cann10".
לאחר 15 מחזורים מוצלחים בקמפוס הטכניון, בשרונה ת"א – והקמת קהילת בוגרים ענפה ומוכשרת, הקורס ייפתח שוב ביוני הקרוב, בקמפוס שרונה ולראשונה גם בקמפוס חיפה. יזמים, משקיעים, חוקרים, חברות תרופות, מומחים מתחום החקלאות ועוד מוזמנים להירשם לקורס המקיף ביותר בישראל, במתכונת של שמונה מפגשים בשעות הערב.
המכללה למינהל
בילדותי במושב, בית-הספר היה מוקד חיי התרבות והחברה של קהילתנו. החגים נחגגו ברוב עם, כשילדי בית-הספר הנרגשים מהווים את מרכזם ומציגים לקהל מסכתות, הצגות, ריקודים ושירים. למעשה, הילדים לקחו חלק בכל פעילות חברתית-תרבותית שהתקיימה במושב, והשתתפו בתהליכים קהילתיים שחרגו מהתפקיד ה"רשמי" של בית-הספר. כך, לבית הספר היה חלק חשוב ביצירת נורמות חברתיות תרבותיות, שבתהליך משלים קודמו גם על-ידי קהילת המבוגרים. סגירת בית הספר המקומי, מסיבות תקציביות, והעברת הילדים לבתי-ספר בערים הסמוכות, הייתה משבר של ממש. לא רק לנו, הילדים – אהבנו מאוד את בית-הספר ולא רצינו להפסיד ימי לימוד, מה שנשמע היום מדע דמיוני – אלא לקהילה כולה, שלמשך זמן ארוך נָדַמָּה בה הפעילות החברתית-תרבותית. ככל שאני זוכרת, זה נמשך עד שהדור שלי, שהיה האחרון שזכה ללמוד שנים ספורות בבית הספר במושב, הגיע לבגרות והחל לקחת על עצמו את חידוש חיי התרבות והקהילה. למרות זאת, מעולם לא חזרו הדברים להיות בעלי אותה השפעה שהייתה לבית-ספרנו הקטן.
ייתכן, שחוויות אלה צרבו בתודעתי את ההבנה, שחינוך הוא הרבה יותר מאשר הוראה והכנת הילדים להישגים, השכלה וקריירה. חינוך הוא מוקד מרכזי בחייה של כל קהילה – והוא משפיע על התודעה התרבותית, החברתית והאזרחית בכל תחומי החיים. בתי-הספר בכל מקום, לא רק ביישובים קטנים, אמורים להיות חלק אינטגרלי מחיי הקהילות שבתוכן הם פועלים, ולהשפיע לטובה על האווירה הציבורית בהן. בו בזמן, חינוך אמור להרחיב את אופקיהם של הילדות והילדים אל מעבר לגבולות הקהילה הספציפית שלהם, ולטעת בהם תחושת אחריות לנעשה בחברה כולה. לחינוך יש תפקיד חשוב בגיבוש חברה סולידרית ובמניעת התפוררותה לאיים מבודדים של קהילות אינטרסנטיות. זהו מאמץ שמחייב שיתוף פעולה בין החברה האזרחית (הארגונים הקהילתיים) ומערכת החינוך, לבניית תודעה אזרחית משותפת מצד אחד, ורב-תרבותית מצד אחר, ולפיתוח כלים להתמודדות עם מחלוקות, מבלי לפגוע במרקם האזרחי המשותף.
כדי להגיע לכך, דרושים צעירות וצעירים מוכשרים ובעלי רצון ואמונה בעשייה החינוכית-חברתית-קהילתית, על כל צורותיה – ודרושה הכשרה שתאפשר להם להוביל ולהנהיג תהליך חינוכי-חברתי רחב אופקים. תואר ראשון בחינוך במובנו כאן, משולב בהכשרה ספציפית כתעודת הוראה או תעודת מנהיג/ה קהילתי/ת, יכול להעצים במנהיגות/מנהיגי העתיד הללו כוחות להתמודד עם מערכות מורכבות כמערכת החינוך והמערכת הקהילתית, ולתת להם כלים ללמידה מתמדת שתאפשר להם להעביר את לפיד החינוך הלאה, אל התלמידים ואל חברות וחברי הקהילה.
* הכותבת, פרופ' עירית קינן הינה דיקנית בית-הספר לחינוך במכללה למנהל
