יבול שיא
הרפת והחלב
יוחאי גור

טורניר כדורסל לזכרו של יוחאי גור, מעגל שנסגר

3 דק' קריאה

שיתוף:

בשנות ה-50 התקיים טורניר כדורסל לזכרו של יוחאי גור מאשדות יעקב, שנפטר מסיבוכי מחלת הצהבת והוא בן 15. הגביע שנמסר לקבוצה המנצחת בתום הטורניר, נמצא לאחרונה אצל אספן עתיקות והוחזר לחיק המשפחה אחרי 57 שנות גלות

 

יוחאי גור בנם הבכור של משה ואסתר גור (גורפינקל) ואחיהם של נתן ורוחל'ה יבדלו לחיים ארוכים  (כל השמות הנזכרים בכתבה הם של אנשי אשדות יעקב בעבר ובהווה), נולד ב-2.2.36 ונפטר ב-11.6.51 והוא בן  15 בלבד, מסיבוכי מחלת הצהבת. הוא נטמן באדמת אשדות. בהספד עליו נאמר: "בצהרי יום שני ז' סיון, הוחרדנו לבשורה הנוראה כי יוחאי ילדנו הצעיר נלקח, ורק חמש עשרה היו שנות חייו. רק אתמול ראינוהו בלכתו ללימודים, בהתאמנו על מגרש הכדורסל, כה בולט בבריאותו, בגופו המוצק, באופיו העצור, השותק, וביחסיו החבריים. עשרה ימים שכב יוחאי בבית החולים שלנו בשל מחלת הצהבת שדבקה בו. בשבת הורע מצבו והוא נשלח לבית חולים שוויצר בטבריה. הרופאים קבעו שמחלתו רצינית וההסתבכות מעוררת דאגה. בערב למחרת אבדה הכרתו ונתברר כי אפסה תקווה. ההלוויה יצאה בשש וארבעים בערב והמשק כולו על  חבריו וילדיו ליווהו בדממה למנוחתו האחרונה. העין הבחינה במשפחה השכולה הכושלת תחת נטל האסון, בכאבן המיוחד של המטפלות בתינוקות שלחשו זיכרונות… ליד הקבר אמר דברים קצרים י. מאור- מורו האחרון, שציין את אהבתו של יוחאי את האמת ואת תכונתו האופיינית שלא להכביד".

 

מעגלים נסגרים

"בגל הראשון של הקורונה בסביבות אפריל בעת הסגר", מתאר חגי ברון, "אשתי רוחל'ה ואני יצאנו מדי יום לטיול בכדי לחלץ עצמות. יום אחד, כשעברנו בקרבת בית הספר, נזכרה רוחל'ה שבשטח הסמוך לבית הספר, היה לפני עשרות שנים מגרש כדורסל עשוי חול מחצבה ('המגרש הלבן' היה כינויו) בו התקיים מדי שנה טורניר הכדורסל  'מגן יוחאי'  לזכר אחיה הבכור יוחאי גור ז"ל, שנפטר בגיל 15 מסיבוכי מחלת הצהבת.   רוחל'ה נזכרה כיצד כילדה קטנה הייתה יושבת ליד שולחן מאורך, עליו הונחו הגביע הנוצץ ותמונתו של יוחאי. בתום הטורניר העניקו הוריה את הגביע לקבוצה המנצחת". ותיקי אשדות יודעים לספר שהיוזמה לטורניר באה מצד חבריו של יוחאי ז"ל, שהיו אז בני 16 בסך הכל, כאשר הפילוג שהתרחש בשנת 1952 לא פגע במוניטין של מפעל חשוב זה, בו נטלו חלק קבוצות מובילות בכדורסל הישראלי ובתנועה הקיבוצית בפרט.  עיתון "חדשות הספורט" סיקר באופן קבוע את המשחקים ופרסם בהבלטה ביום המחרת את תוצאותיהם, כולל קלעי הנקודות. בטורניר בשנת 1959 בו זכתה יגור, בלטו באשדות: אמיר ראובני, יגאל וולודרסקי, יואש אלרואי, חיים שפירא ומאיר ברזילי.

 

טורניר כדורסל לזכרו של יוחאי גור

"בעקבות זיכרונותיה של רוח'לה", ממשיך חגי, "ניגשנו לארכיון ונברנו בארגזים בניסיון למצוא את הגביע  הנכסף, אך לא מצאנו דבר. הארכיונאי של אשדות איחוד הפנה אותנו לארכיונאית המאוחד, שלא מצאה אף היא, אך נזכרה בחבר אשדות מאוחד שעזב את הקיבוץ, בשם איתן רוזנברג (המכונה 'סוניק'), שהיה אחראי על הטורניר בשנותיו הראשונות. לא הצלחנו לאתר את האיש והסיפור נזנח.  לפני שבועות אחדים צלצל חבר קיבוץ לרוחל'ה וסיפר לה ששמע מפיו של מכר, שאספן עתיקות מציע למכירה באינטרנט גביע ע"ש יוחאי גור ורוצה תמורתו 300 שקל. נרגשת ונסערת התקשרה רוחל'ה לאספן העתיקות, המתגורר בנשר, והלה סיפר שיום אחד הגיע לדוכן מזכרות באזור חיפה, שם ראה את הגביע שנראה לו מעניין, ורכש אותו. לדבריו, לאחר שקנה את הגביע, הוא פרסם את פרטיו באינטרנט כולל את דף הזיכרון של יוחאי, אותו הוריד מאתר ההנצחה של אשדות, עם התמונה והסיפור, והמתין לטלפון מהמשפחה. והטלפון אכן הגיע! אמרנו לסוחר שאנחנו שולחים אליו את רועי בננו, שישלם לו תמורת הגביע ויאסוף אותו, וכך נסגר מעגל, והגביע חזר לחיק המשפחה אחרי 57 שנות גלות. הפרט היחיד שנותר עלום לפי שעה, הוא היכן יוצר הגביע ומי אחראי לעיצוב המיוחד שלו. מי שיודע, נשמח שישתף את המשפחה ואותנו".

 

למרות מרחק השנים, הגביע המוכסף שגובהו 30 ס"מ, נשמר בשלמותו (למעט הברק הכסוף שדהה), בחלקו התחתון מוטבעים מגני מתכת עליהם חקוקים שמות הקבוצות הזוכות: יגור, הפועל ירושלים, אשדות יעקב  ועוד. הטורניר, כך ניתן ללמוד מן הכתובים עליו, התקיים ברציפות מ-1952, שנה לאחר מותו של יוחאי, ועד 1963. בשנתיים האחרונות למפעל זכתה בגביע הפועל קריית חיים, ואכן, הסתבר שבעל דוכן המזכרות רכש את הגביע מתושב קריית חיים, שככל הנראה הגביע נותר אצלו, מאחר והטורניר לא המשיך להתקיים.

לאחרונה יצרה משפחת ברון קשר  עם  'סוניק', המתגורר בעפולה, והוא האיר את דמותו של יוחאי. "יוחאי היה החוט המקשר בין חברי קבוצת הנערים שהתגבשה בזמן שהותנו ביגור במלחמת השחרור, וראינו בו סוג של מנהיג. יוחאי ביחד עם יעקב צוק, היו הגורמים הראשיים לכך שהספורט באשדות יעקב המשיך יחד למרות הפילוג והביטוי לכך היה בטורניר, שהציג קבוצה משותפת. בטורניר הראשון שנערך ב-52' זכתה אשדות בגביע לאחר ניצחון על עין חרוד איחוד, בכיכובו של דב תמרי, שנחשבה לאחת הקבוצות החזקות בארץ".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עד שהגיעה לגיל 50 הייתה עדי ליניאל ממושב שואבה עצמאית והתמחתה בהקמת אתרים באמצעות העסק שלה: "עדי ליניאל – פשוט לבנות אתר" * בהמשך הבינה שהיא רוצה שינוי והבינה שהיא טובה ב'ללמד' – מכאן
6 דק' קריאה
הדיון על הסיכום התקציבי הסופי יימשך בהכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית  ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה בשבוע שעבר (12.12) לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק המים באשר לקביעת תעריף המים
4 דק' קריאה
זה נשמע פשוט, מכינים כמה שניצלים ושולחים כתרומה לחיילים בחזית, אבל מיזם "שישניצל" במושב ניר גלים, הפועל בעזרת עשרות מתנדבים ותורמים מהמושב ומכל הארץ, מספק לחיילים בשטח – מידי יום שישי – כ-4,500 כריכי
9 דק' קריאה
יונתן טל מרמת דוד, בן למייסדי גורדוניה וגם נצר לרבי מלובביץ', מתלבט האם להשתקע במדינת יהודה או לסבול את רעש ההמראות והנחיתות משדה התעופה הנוסף שיוקם לא רחוק מחלונו בישראל  על אף היותי בן
3 דק' קריאה
בסרטים, הטובים מנצחים את הרעים. במציאות, את ההיסטוריה כותבים המנצחים. הדי בן עמר חי בסרט  מאז היותי ילד אהבתי לראות סרטי קולנוע.  תחילה היו אלו הוריי שלקחו אותי איתם לראות סרטים – הייתי ילד
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן