נועה ריס-ברגר, ממשגב-דב, יוצרת אוהבת טבע המלמדת ליצור פיות ודמויות מעולמות אחרים בסדנאות מגוונות לילדים ומבוגרים, תוך שימוש בחומרים טבעיים . השם הנבחר לעסק "בת יער" מבטא את שלל הדמיות, שיש להן מקום ותפקיד . "המסר שלי, שכדאי להקשיב ללב, לפעול מתוך חיבור לנשמה. ולמצוא את האור הייחודי שלנו, ולהאיר אותו בכל הכוח. במיוחד בימים כאלו שהמון חושך צף על פני השטח"
מתי בפעם האחרונה ראיתם פיות ובנות יער מעולמות קסומים הניצבות על קונכיות ים, אצטרובלי אורנים, אבנים או מתגוררות בתוך דלעות נוי יבשות? אולי דווקא עכשיו יותר מתמיד, זה הזמן המתאים להתרחק לעיתים ממהדורות החדשות ומעדכוני מצב הקורונה והכלכלה, להביט על היופי והאור הבוקע בחיי הדמויות, המעוררות סקרנות ופליאה. לקחת פסק זמן, ולהתמסר בהנאה לעולמות יצירה דמיוניים ולמסר המרגיע ומרפא שמבחר פיות היער מציעות.
כבר מהכניסה לחצר ולסטודיו של נועה ריס-ברגר במשגב דב (בין גדרה לאשדוד), נשאבים לקסם הממגנט מכל עבר. אפילו שביל האבנים בתוך צמחיית הפרא הטבעית, מכניס לאווירה המסתורית. צעד ועוד צעד של סקרנות והפתעות. כך מגיעים למבנה קטן הפורש לעיני המבקר עשרות בנות יער ססגוניות. חלקן ניצבות על שולחן העבודה המרכזי, על המדפים. חלקן תלויות ומשתלשלות מהתקרה מענפי עצים, כמוביילים עם ניצוצות אור זוהרים – ולכולן מכנה משותף: הן עשויות מחומרים טבעיים מוכרים ופחות מוכרים.
לכל אחת מהדמויות יש מקום של כבוד. יד עם המון דמיון ויצירה עיצבה אותן בכישרון רב, כל אחת באופייה הייחודי שלה ועם נגיעה מותאמת. נועה מכנה את היצירות: "בני יער" כשם כולל לכל שנוצר בידיה ורוקם סביב הדמות סיפור שלם מארץ האגדות. "האם ישנן פיות, מלאכים או יצורי יער (ללא כנפיים)? לא באמת חשוב לי, מי זה ומה זה? התחושה והחוויה שכל דמות מחוללת, היא העיקר בתהליך היצירה שלי ושל תלמידיי," אומרת נועה. "מתבוננים, חווים ומתמקדים בדמויות הממגנטות מכל עבר. בוחנים את עצמנו למה דווקא דמות זו או אחרת משכה אותנו? מה יש בה מיוחד?"
כאן בסטודיו היא יוצרת מתנות ייחודיות לגדולים ולקטנים. יצורים קטנים מקשטים: כלוכדי חלומות, מוביילים, בובות דאגה, מנורות לילה, בתי פיות משולבות בצמחי אוויר ועוד. נועה ריס-ברגר (39), היוצרת האחראית על כל פלאי דמויות הקסם, היא ילידת כפר מרדכי מיישובי גדרות, הבת השלישית להוריה דורית ורני ריס. אחיותיה, מיה ונעמה, גם הן מתגוררות במושבי המועצה. נועה היא בת זוג של ליאור ברגר, יליד משגב דב – תסריטאי, במאי ושחקן, ויחד הם מגדלים שלוש בנות מקסימות: זוהר (11), אלי (9.5) ואלונה (3).
"אני מזמינה כל אחד ואחת, לבוא לבקר ולהתנסות לייצור דמיות ובנות יער קסומות במו ידיו. המסר שאני מבקשת להעביר לאנשים שמגיעים לסטודיו, שכדאי להקשיב ללב, לפעול מתוך חיבור לנשמה, למצוא את האור הייחודי שלנו ולהאיר אותו בכל הכוח. במיוחד בימים כאלו שהמון חושך צף על פני השטח. הסטודיו שופע ביצירות ואוצרות טבע מיוחדים, המחכים לקבל גלגול חיים נוסף, לקשט חללים בבתים ובחצרות ולהרחיב לבבות. בעצם אני משחקת בחומרים ומתחדשת כל פעם בשילובים חדשים. לדוגמא: השילוב עם האורות התחיל בערך לפני כשלוש שנים. עצם היצירה בשילוב האור, באופנים שונים, מהנה אותי מאד. בעצם, המשחק עם האור מבטא את האור הפנימי או מציאת האור הפנימי שלנו. חלק מהדמויות אוספות את האור, חלקן מתבוננות באור. עם כל בת יער חדשה שמתווספת למשפחה אני מרגישה את תהליך הריפוי מתרחש בתוכי ועובר לתוך היצירה."
מתכווננת על האנרגיה
המיוחד בנועה שהיא מקפידה על כל תהליך ביצירה, אפילו עוד לפני בחירת החומרים והישיבה לשולחן העבודה: "בכל פעם לפני שאני ניגשת ליצור בעצמי או עם תלמידי, אני לוקחת כמה רגעים להתכווננות, מדליקה קטורת, עוצמת עיניים ונושמת… חושבת לעצמי: איזו איכות אני מבקשת להכניס ליצירה? אם זו הזמנה, אני מתכווננת על האנרגיה אותה הלקוח או הלקוחה ביקשו – ואם זה לפני השיעור עם התלמידים, אנחנו יושבים במעגל וכל אחד נכנס להתכווננות של כמה רגעים עם עצמו. ומי שרוצה משתף בתחושותיו."
כך שההשתתפות בסדנא היא לא רק עבודת יצירה בידיים. גורמים ותהליכים רבים משפיעים, על בחירת הדמות, החומרים והחוויה כולה. לפעמים היצירה מגיעה מתוך השראה מהטבע. ולעיתים שמבקשים ממנה ליצור משהו בפעם הראשונה. "אני מתיישבת בסטודיו, לאט לאט נבנית הדמות, ואני מנסה להבין ממה הכי נכון לי לצור אותה. אפשר לראות את הקסם שמתרחש במרחב הנפלא הזה, שקורה בין יצירה וחומרים מהטבע."
אילו סדנאות את מלמדת ומפעילה?
"עבודתי נחלקת בין ליצור דמויות בנות יער למיניהן, שיהיו מוצגות לבחירה לקניית הלקוחות בסטודיו ובאתר – ובין יצירת עבודות לפי הזמנה אישית של הלקוחות לעצם או למתנות. החלק המרכזי, בכל זאת, מוקדש לקיום סדנאות יצירה לילדים מגיל 9 לערך ולמבוגרים, בבקרים ואחרי הצהרים. דוגמא לסדנאות מבוקשות: 'משחקים של אור ודלעת', סדנאות יצירה 'בית פיות מדלעת' – המיועדות לגילאי 8-10 שנים. 'סדנת מבראשית' או סדנא 'לגלות עולמות נסתרים'. בחופשת הקיץ נערכו קייטנות יצירתיות מוצלחות: 'כדור פורח ועוד הפתעות' שיועדו לגילאי 11 ומעלה, וכן 'קייטנה קסומה ומגוונת' שיועדו לגילאי 12 ומעלה. לקראת החזרה ללימודים יש סדנת 'התחלות חדשות' – סדנה חד פעמית לעולים לכיתה חדשה ולהוריהם, בה יצרנו יחד 'בובת דאגה' וגם 'בובת משאלות' בעיצוב אישי, שתלווה אותנו במסע החדש. מתקיימות סדנאות נוספות ועוד יפתחו חדשות בהמשך."
איך התחיל העסק המיוחד הזה, "בת היער"?
"עוד כילדה אהבתי לשחק וליצור דברים מחומרים טבעיים שהיו בחצר הורי ובמשקי סבי וסבתי מצד אימי, בקי ויצחק דר ז"ל, בכפר מרדכי. ובמשק סבי דן ריס ז"ל וסבתי תבדל"א, מצד אבי בשדמה. לאחר המון מחמאות ליצירותיי שחילקתי ונתתי כמתנות, החלה דרישה גדולה וביקשו שאפתח מקום לכל היצירה שלי. בתחילה עבדתי יותר ביצירת מוביליים למיניהן, אך תמיד הבסיס היה מחומרים טבעיים.
"באותה תקופה, לפני כשש שנים, בתחילת הדרך, בכלל קראתי לעסק Dancing Seeds Mobiles. לאחר שאלונה, בתי הצעירה נולדה, לא יצרתי כמה חודשים וכשחזרתי שוב לסטודיו – משהו היה שונה, היצירה שלי קיבלה תפנית. מלא רעיונות והשראה נכנסו, כאילו גם אני נולדתי מחדש. פתאום השם של העסק נראה לי לא מתאים ולא מדויק לאופי העשייה. התעורר בי דחף לשנותו. אחרי שהחלטתי על השם 'בת יער' משהו הרגיש לי בית, הרגיש לי יותר שלם עגול ומדויק.
"כשאני נכנסת לסטודיו הנשמה שלי מתעוררת לחיים ואני מיד חייבת ליצור משהו. מתמסרת לתחושה. הכי מרגש אותי זה לראות תרמיל או זרע בפעם הראשונה והיצירתיות גואה בי. כשמבקשים ממני ליצור עבור מישהו מסוים, אחת מדמויות הקסם, המזמין ואני עוברים תהליך בירור. תחילה אנחנו מנסים להבין איזו מהות המזמין מבקש להעביר למקבל המתנה? לדוגמא: מישהי התקשרה אלי, ורצתה להזמין מתנה עבור אחותה שעברה משבר גדול. היא הרגישה שאחותה לא מצליחה לצאת ממנו. שאלתי אותה מה היא מאחלת לאחותה? ולאחר שיחה קצרה הבנו ביחד, שבעצם היא מאחלת לה בעיקר פיקוס ומיקוד, כדי שתדע מה היא רוצה מעצמה ותלך על זה. בסוף החלטנו ביחד שהכי נכון עבורה ה'דמות של הקשתית' – בת יער שמחזיקה חץ וקשת ומכוונת למטרה."
בדוגמא אחרת היא משתפת. שלקוחה רצתה לקנות מתנה לעצמה, אחרי כמה שנים של תקיעות ממשבר גדול. פתאום היא הרגישה שמשהו נפתח אצלה, והיא מרגישה שסוף סוף היא יוצאת מזה. ריס-ברגר יצרה עבורה אישה עם כנפיים גדולות ולבנות, דמות שרוקדת, ופניה לכיוון השמיים. כך היא תהיה תלויה לה בחדר והלקוחה תוכל להיזכר כל בוקר בתחושה הנפלאה הזו. ולהתחבר למהות והמסר.
איך צלחת את תקופת סגר הקורונה הראשון ?
"אחרי תקופת של סגר שנכפה עלינו, היה בי כבר געגוע מטורף, ענק ועמוק. זה מתחיל מגעגוע לצעדים הקטנים והגדולים שבוקעים מהשביל שמוביל לסטודיו, לתנועה שמתרחשת בין שיעור לשיעור, שמניעה את האנרגיה בחלל ומאירה אותי. התחשק לי שוב לראות פנים בפעם הראשונה. לפגוש לבבות מתרחבים כשהם נכנסים לסטודיו, ולנהל שיחה של לב פתוח תוך כדי יצירה משותפת. אני עדיין מאמינה שרק אהבה מביאה אהבה והאור הוא זה שיביא את השינוי. שינוי תודעתי מתוך ההבנה שאפשר לחיות אחרת, ללא הפרדה בלי פחד ולהודות. לחגוג את החיים, עטופים בחיבוק אוהב של אמא. בעיקר התרגשתי מהמחשבה שעוד מעט אחזור להיפגש וללמד בסטודיו."
היו גם ימים קשים, היא מספרת, שכל מיני מחשבות הגיעו, חלקן אף עצרו את הכתיבה והשיתוף שלה בפייסבוק. כמו באחד משבועות הבצורת באותה תקופה, בו תיארה שיותר משבוע שאין בה מילים, הקושי הזה להבין מה קורה ולהתבטא, להתחיל לכתוב משפט ומיד למחוק. "כי הכול מרגיש מגוחך או לא תואם למציאות הזו. שהפכה לשיגרה. מחכה לימים בהם נחזור להתפרנס בכבוד. מתגעגעת לחיבוקים פתאומיים, עם חבר שנתליתי בו בטעות ברחוב. חולמת לחזור וללמד בסטודיו את התלמידים האהובים שלי, כשבאמת חשוך מספיק אור קטן ועדין, לשנות. אמשיך לעשות את מה שאני אוהבת לעשות. גם אם שעה ביום, וגם אם זה לא נחשב לעבודה חיונית. בסטודיו יש המון יצירות יפות מוכנות מיריד שבוטל, המחכות למצוא בית חדש, לתת מעט נחת ולמלא לבבות. כמעט כל יום אני נמצאת בסטודיו משמונה בבוקר עד הצהרים, משתדלת לשמור בקנאות על זמן היצירה. לפעמים מלווים אותי אורות והסטודיו מתמלא בקסם האורות. לפעמים מלווים אותי צלילים של ציוץ ציפורים, פועל שעובד בחממות או טרקטור שעובר בשביל המושב."
אחת היצירות שנולדו באותו הזמן היא משתפת מאוד מתאימה לתקופה, לשינוי המצב העגום: בגדיה עשויים מעלי תירס ועץ אלון, לראשה ספלול שנאסף מהגן הבוטני בירושלים, בעיניה היא קוסמת, ומתאים לה בזמן זה קצת קסמים. בנוסף שזרה ריס-ברגר תפילה עשויה מילים טובות, שיחלחלו לתוך היצירה ומשם יהדהדו בחלל שתהיה.
מהחוויות שהיא חולקת ניכר שאנשים למדו להעריך את מתנת השהיה בטבע. "אני נתקלת שוב ושוב באנשים המשתפים שהיציאה לטבע משחררת, ולו לכמה רגעים. את הפחדים, או העומס בתקופה הכול כך מבלבלת. ומודה לאדמה שמספקת לנו קרקע יציבה ומנחמת. ותודה ליצירה שהיא קצת אמא אדמה עבורי. מזינה ומייצבת אותי עכשיו, ובכלל בחיים."
