רונית שניר מזכ"לית תנועת השומר הצעיר, בת 40, מתגוררת בקיבוץ העירוני אמתי בחריש עם בן זוגה וילד משותף. היא מופיעה לפגישה לבושה בחולצה הכחולה עם השרוך הלבן וסיכה עם סמל התנועה. שניר מחייכת: "אני לא מתקלחת ולא ישנה איתה, אבל כן – אני לובשת את החולצה לכל מקום, כשהשרוך קצת יותר ארוך בצד שמאל – כי אנחנו בצד השמאלי של המפה".
חברי הקיבוץ העירוני, שגילם נע בטווח שבין שלושים לארבעים, הקימו בחריש חטיבת ביניים צומחת עד כיתה י'- "בית הספר לאתגרי העתיד", ומנהלי בית הספר ורבים מהמורים בו הם חברי הקיבוץ. בית הספר שם דגש על חינוך חברתי וערכי, יצירת חברת נעורים, שיטות לימוד חדשניות וגם – תמצאו בכל כיתה גבר ואישה מחנכים. בנוסף, הוקם גם גן עירוני, ששואב השראה מהגן הקיבוצי. חברי הקיבוץ עובדים בגן וגם ילדיהם מתחנכים שם, יחד עם ילדי הסביבה. "מה שמיוחד בגן שהוא הוקם בסמוך ליער ויומיים בשבוע הלמידה היא בטבע מחוץ לגן, כך שיש עקרונות של הלמידה בחוץ, בטבע, שלקוחות מהגן הקיבוצי ומיושמות בדרך החינוך של הילדים."
הקבוצה הקימה מרכז לצדק חברתי למבוגרים, שמעודד אקטיביות חברתית אזרחית. אלו קבוצות פעולה מוניציפאליות, שפועלות גם ברמה הארצית, במטרה לקדם מטרות קהילתיות כמו שבילי אופניים, תחבורה ציבורית ועוד. לחברי אמתי בחריש יש גם רצון לחבור לתושבי העיר – חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים, ולקחת חלק בעיצוב החינוך, התרבות וצביון העיר. "זו המשימה והאתגר של הדור שלנו", אומרת שניר "חריש היא דוגמא לזה, אם נצליח לכבד זה את זה ללא כפייה וליצור שיח – זה מיקרוקוסמוס לחברה הישראלית." מעבר לפעילות המקומית, ברמה הארצית יש קריאה לאישור תקציב המדינה שייתן ביטוי לצד חברתי – תקצוב הולם לחינוך, לרווחה, לבריאות, פרמטרים שנשחקו בשנים האחרות".
רונית שניר נולדה ביבנה וכילדה הצטרפה לתנועת הנוער של השומר הצעיר. הדריכה בקן נווה שאנן שבחיפה, ואחרי השירות הצבאי מילאה שורה של תפקידי חינוך וניהול בשוה"צ כולל סגנית מזכ"ל התנועה. איך מצליחים לייצר מודל של קיבוץ שיתופי עירוני, כאשר הקיבוצים עצמם נפרדו מהשיטה? שניר אומרת שסוד ההצלחה שלהם כקיבוץ הוא שזו חבורה אינטימית, שחבריה כולם בוגרי שמונה גרעינים, הם שואבים מהיסודות של הקיבוץ של פעם ונותנים להם פרשנות עכשווית. "יש שוויון ערך העבודה, יש פיתוח מערכות רווחה, יש קופה משותפת, אבל אין תקנון ויש הרבה דיאלוג בינינו." התקופה שבה בוגרי השומר הצעיר התקבצו לגרעינים והשלימו קיבוצים קיימים חלפה מזמן. היום אחד האתגרים הוא הקמה והצטרפות לקיבוצים עירוניים. שניר: "תפקיד תנועות הנוער הוא להבין מה המשימות החלוציות של ימינו, וכאן יש אתגר. אנחנו רוצים להשפיע ולעצב."
השוה"צ בימי קורונה
תנועת השומר הצעיר היא התנועה הרביעית בגודלה בארץ, ונמצאת בצמיחה דמוגרפית וקהילתית. לתנועה 150 קנים וסניפים בערים, בקיבוצים, בעיקר קיבוצי הקיבוץ הארצי לשעבר, ולאחרונה גם במושבים. יש גם חטיבה ערבית אג'יאל (שפרושו – דורות) שפועלת בכפרים, בערים מעורבות וגם בחברה הבדואית. שניר נמצאת בקשר עם המזכ"ליות של תנועות הנוער האחרות, "יש הבדל בין התנועות ולכל תנועה יש את ההיסטוריה שלה ואת מה שמייחד אותה. החוויה היא לא של תחרות ביו התנועות, אלא חשיבה על איך להגיע לכלל בני הנוער. אני שמחה שכבר אין את האמירות שצריך לאחד בין תנועות הנוער כי לכל תנועה זכות קיום, יש עושר ומגוון."
שניר אומרת, שהקורונה העצימה את הצורך במסגרות החינוכיות והחברתיות. "ילד או נער שנמצא בזום לאורך היום, חסר חברה, חסר קבוצת שייכות, בלי לראות אחרים ובלי שיראו אותו. ההשתייכות לתנועה מחזקת את תחושת המסוגלות, הנחיצות של הילד בתוך החברה – אני לא סתם, אני משנה. בתנועה יש קבוצה, יש מדריך – שהוא כמו אח בוגר משמעותי, הילד המודרך הופך בעצמו למדריך שאחראי על קבוצת ילדים. זו חוויה מכוננת שאין לה תחליף, זה מעצב את האופי ואת האישיות וזו תפיסה חברתית. תנועת הנוער היא במה לילדים להיפגש ולהיות משמעותיים.. וזה חשוב ורלוונטי תמיד, ועוד יותר בתקופת הקורונה."
תנועת השומר הצעיר פועלת בתקופת הקורונה בשני כיוונים עיקריים – הראשון, לשמור על קשר עם החניכים, בפעילות בזום או בשיחות טלפון, או אפילו במפגשים אחד על אחד בחוץ. יש אפשרות גם להתנדב יחד – "ובכל דרך שאפשר פוגשים את החניכים". הכיוון השני הוא התגייסות למשימות לאומיות "וזה משהו שקרה כבר בגל הראשון, המדינה הקימה שמרטפיות לצוותים הרפואיים והשינשינים שהם הבוגרים שלנו (ובמקומות שיש אישור גם החניכים), מפעילים את המסגרות לאורך היום. זו חוויה חזקה וזו הרגשה טובה להיות כוח שמגויס לעזרה שהיא משמעותית. זו תקופה מאתגרת וקורים בה גם דברים יפים. זה דורש יצירתיות". שניר מספרת, שבנוסף לשירות שהבוגרים עושים בשמרטפיות, שזה פרויקט ענק של המדינה, יש השתתפות בפרויקטים נוספים כמו חלוקת מזון ותופות לאוכלוסיות בסיכון, ושיחות טלפון לאזרחים ותיקים. כל צורך שעולה משמש משמעות לתנועה ויש גם עזרה לימודית בישובים וגם התנדבות ועזרה לחקלאים.
שש מזכ"ליות עובדות בשיתוף פעולה במועצת תנועות הנוער (מת"ן): מיה גבע – הנוער העובד והלומד, לירון אבנת – המחנות העולים, ליאור ויטלין – מכבי צעיר, נטע סיזל – האיחוד החקלאי, מאשה בורזיקובסקי – היכלי ענ"ג (חסידות גור) ושניר, ומהוות הנהגה שיש בה ייצוג נשי הולם (שש מתוך 13 תנועות). יחד עם הנתון המרענן הזה, שניר היא האישה השנייה שמשמשת כמזכ"לית השומר הצעיר, כשקודמתה, שרה אשל מחצור, כיהנה כמזכ"לית בשנות החמישים. שניר מספרת שהיא צמחה בתנועה בתפקידים שונים ובחרה להתמודד על התפקיד גם מהמקום הפמיניסטי. בכל שנה נבחר תוכן מרכזי שמלווה את פעילות התנועה, וב-2014 נבחר הנושא של שוויון בין המינים. תנועת השומר הצעיר בחרה להוסיף פמיניזם לערכי הליבה שלה, ומי שיבדוק יבחין בשינוי גם ב"עשרת הדיברות של השומר הצעיר" שעודכנו (הגרסה המקורית – השומר הוא איש אמת ועומד על משמרה. הגרסה הנוכחית – השומר והשומרת הם אנשי אמת ועומדים על משמרה, וכן הלאה) . הביטוי לפמיניזם התבטא בתכנים בהם דנו החניכים, בשפה שיש בה דגש שוויוני וגם בייצוגים לנשים ובהסתכלות על החלוקה המגדרית בתוך ההנהגה. שניר אומרת שעל אף שבתנועה יש מכובד ייצוג לנשים – הדרך לשוויון כזה בחברה הישראלית עוד ארוכה – "אנחנו מעצבים את החלומות והשאיפות שלנו דרך המודלים שיש לנו, ככל שיהיו יותר מנהיגות – יהיו יותר מודלים להשראה. זה מתחיל מהספרים שאנחנו קוראים לילדים שלנו ומי הגיבור או הגיבורה שלהם, דרך טקסטים נבחרים, שראוי שיהיו גם טקסטים שנשים כתבו ועד מודלים של נשים בעמדות הנהגה ובפורומים של השפעה. כרגע יש נסיגה, נשים לא שותפות בקבלת החלטות, וכדאי שנתקדם לעבר מה שקורה בעולם".
יש שוני בדרך שבה נשים מנהלות?
"אפשר לראות לדוגמא את המדיניות והדרך שמובילות ראשות ממשלה במדינות שונות מול משבר הקורונה, שהיא דרך של דוגמא אישית ודיאלוג עם הציבור שמובילה לרמת אמון גבוהה, שיתוף פעולה והתגברות על המגיפה. אני מאמינה ביצירת צוות הנהגה, בשיח, בדיאלוג. מאמינה בהעצמה של בעלי תפקידים שונים, בהעצמה של כל רכז או רכזת בשטח שהם המנהיגים. יש הרבה הבניות חברתיות ונורמות חברתיות שהתעצבו, ולעיתים אני חשה שפונים אלי בזלזול בפורומים שונים. צריך להיות מודעות לעניין, להיות חזקות מול זה, לא להפנים, לענות. הפגישה הבאה כבר תראה אחרת. אני מרגישה גב חזק בפורומים של התנועה. אבל בחברה הישראלית יש לנו עוד דרך ארוכה לעבור. הנושא של הפמיניזם משרת לטובה גברים לא פחות מנשים. זה מאפשר לכולם להשתחרר מתפקידים מסורתיים, פותח אפשרויות חדשות".
בשלוש השנים האחרונות מובילה שניר, עם שותפים ושותפות בחולצות הכחולות "מהפכה של ממש" – ועדה במועצת תנועות הנוער שעוסקת במניעת אלימות מינית ובקידום שוויון מגדרי. לתנאי הסף של תקנות התמיכה לתנועות הנוער בישראל הוכנס תנאי של העסקת רכז/ת מרחב בטוח, שתפקידה לטפל במקרים של אלימות מינית ולחנך למניעתה. 65 רכזים ורכזות הוכשרו מכלל התנועות בקורסים משותפים (דתיים, חילונים, ערבים, דרוזים ואפילו נשים חרדיות) "והשנה אנחנו נערכות לקיום האקתון של תנועות הנוער למניעת אלימות כלפי נשים בשיתוף עם פורום מיכל סלה".
