סביבה המשפיעה על תוצאות הפוריות של הפרות

לחץ זמנים, עקה ועומס עבודה, אינם מיטיבים עם מדדי הפוריות. לעומת זאת, שגרה ורגיעה ברפת משפיעים לחיוב על ביצועי הפוריות. המדיניות הנכונה להזזת ההזרעות לעונת האביב, בעיקר בעגלות ובמבכירות, חייבת בצעדים ממשקיים משלימים ברפת – תוצאות הפוריות של הפרות

שיעור ההתעברות

מדדי הפוריות רבים הם, אולם הנפוץ ביותר בישראל הוא שיעור ההתעברות הנמדד בחתכים של  פר, מזריע, משק, אזור גיאוגרפי, אזור לפי רכז התארגנות ואזור לפי מרכזי המזון.
שיעור ההתעברות מהווה גורם תכנוני רב משמעות, בעונות השנה השונות, וירידה משמעותית בשיעורי ההתעברות, גורמת ליציאה מתכנון ההמלטות הצפוי ברפת. שיעור ההתעברות מושפע ממספר גורמים שהעיקריים שבהם: תחלובה, מספר הזרעה, עקה ובמיוחד עומס החום בעונות השנה השונות, הזנה, המזריע/וטרינר, פר וזרמה, מצב אפידמיולוגי, גנטיקה, ממשק ייחומים וניהול.
שגרת העבודה ורווחת החיה משפיעים רבות על תוצאות הפוריות.
עבודות רבות מצביאות על קשר שלילי בין עקה לפוריות (סקירתו של רוט וחוב. ב- Reproduction Domestic Animals, שנת 2020)

המצב בישראל

בישראל יש מעקב מדויק אחרי תוצאות של כל הזרעה והזרעה, או לחילופין פסילה, לכל השלוחות (עגלות, מבכירות ובוגרות) ומכאן שלל הנתונים הנמצאים במערכת ספר העדר. ההשוואות הנפוצות הם בין:

• עונות השנה.
• בין השנים.
• הזרעה ראשונה, הזרעות 3-1 וכלל ההזרעות.

המדריכים המבקרים את הרפתות במגזרים השונים,  נעזרים בנתונים אלו ומנסים להסביר את הסיבות לשינויים החלים בשיעורי ההתעברות. התמונה מורכבת מאוד, ולא תמיד יש את "התשובות הנחרצות". הניסיון הרב שיש למדריך/ה, מוביל את הדיאלוג לפתרונות אפשריים. כאן ניתן לציין ששיתוף פעולה פורה מתרחש, כאשר מצטרפים לפגישה הזו גם יועץ ההזנה והווטרינר של המשק. בסיעור המוחות המתקיים ביחד עם הרפתן, מנסים לתת את הפתרונות המתאימים. אולם לא תמיד מוצאים……

גורמים שמשפיעים על הפוריות: כאן אני רוצה להעלות נקודות נוספות, שמשפיעות בצורה רבה על הפוריות, שלדעתי, אנו לא מדגישים אותם מספיק.

מדיניות הזזת ההזרעות

זה מספר שנים, הרפת הישראלית מתנהלת במדיניות של הזזת ההזרעות לתקופת סיום החורף והאביב. מדיניות זו מעוגנת בתשלומי פרס/קנס על חלב קיץ/חורף. המהלך הכלכלי העומד אחרי מדיניות זו הוא "יישור עקומת החלב השנתי", כך שנוכל לספק את צורכי השוק, גם בעונות שבהם קשה יותר לייצר את החלב.
בנוסף, מדיניות זו תומכת בהתעברות הכללית של כלל העדר ולא רק של העגלות. הזזת ההזרעות היא מדיניות נכונה, שהביאה תגמול כלכלי רב למשקים הערוכים לכך. אולם, במשקים שאינם ערוכים לכך, מדיניות זו פוגעת, ובעיקר בפוריות.

התמדת עקומת התחלובה של הפרה הישראלית היא מהגבוהות בעולם וזאת, בשל מדיניות טיפוח רבת שנים, ששמה את התכונה באינדקס הטיפוח (ייחודית בעולם).  תכונה זו סיפקה לרפתנים את היכולת להזיז את ההזרעות של העגלות והמבכירות לתקופות הנדרשות.

אולם לא תמיד, מהלך נכון חובק בתוכו את כל הגורמים היכולים להשפיע על מדדי הפוריות הרגישים, המתגלים לאחר מימוש אותו מהלך.

להלן שלוש סוגיות המשפיעות על שיעורי ההתעברות ואשר הושפעו בגין המדיניות המתוארת למעלה:

• צפיפות משתנה של העגלות בסככה
  מספר המלטות משתנה בצורה קיצונית, עד למספר גבוה מאוד בפרק זמן אחד, ולמספר נמוך מאוד בפרק זמן שני. האם הצוות ערוך לכך? האם הסככה ערוכה לכך? האם הרישום המדויק של פרטי ההמלטה ערוכים, למספר רב של המלטות בלילה אחד? האם ממשק גידול העגלות, באותו המשק, מקצועי דיו כדי להתמודד עם "תנועת האקורדיון" הזו, במשך חודשי השנה? ובכן, התשובות לכך מגוונות ורבות. הדגש החשוב הוא ש:

מעבר להזרעות אביב, בלי היערכות מוקדמת של יכולת הצוות, המבנים, הצפיפות, ממשק ההמלטות, גידול העגלות ומקום מסודר להזרעות הוא בחזקת כל ה"עובר" – גורע!

• הורמונים
  סוגיה זו נבחנת בכל ביקור וביקור ברפת. צריך להבדיל בין אוכלוסייה החייבת לקבל עזרה הורמונלית, כדי להכניס את הפרות למחזור המיני, לבין אוכלוסייה אחרת, שהסיבות למתן הורמונים בהן מגוונות מאוד:
• קיבוץ פרות להזרעה בתקופה מסוימת.
• פתרון לרפתות בעלות שיעורי התעברות נמוכים.
• ימי ריק – שימוש מידי בהורמונים, מסף של ימי מנוחה, או בדיקת היריון שלילית.

בארה"ב, השימוש ההורמונלי רב מאוד ותחילת הזרעות בימי מנוחה, קצרים יותר מהמקובל בישראל. פרות רבות מאולצות להיכנס למחזור בעזרת הורמונים. המטרה היא הכנסת פרות רבות יותר להיריון, במחזורים של 21 וקיצור ימי הריק.

במעקב שנתי, אנו רואים עלייה מתמדת בכמות הפרות שמקבלות טיפולים הורמונלים. קיימים הבדלים גדולים בין המשקים השונים, ומדיניות הווטרינר בנושא זה, משפיעה רבות.  פרסומים שונים הראו שבתנאי הארץ, השימוש בהורמונים אינו משפר את ביצועי הפוריות של פרות (באוכלוסייה שהיא מחזורית). להלן ציטוט חשוב:

"עיכוב בחזרה למחזוריות אחרי ההמלטה הינה בעיה ידועה בפרות חלב גבוהות תנובה. עבודות שבוצעו במשקים מסחריים בעולם דיווחו על בין 33%-20% מהפרות, כמציגות עיכוב בחזרה למחזוריות תקינה במהלך ה-60 יום הראשונים לאחר ההמלטה.
הגורמים העיקריים בישראל אשר השפיעו הם: מספר תחלובה, עונת ההמלטה, מחלות המלטה וכן מצב גופני בשיא חלב. מספר מופעי הייחום לאחר ההמלטה ולפני ההזרעה השפיע באופן חיובי על שיעורי ההתעברות.
תיעוד מדויק שלהם יאפשר תזמון טוב יותר בהגשת הפרות למזריע, ימנע הגשת פרות לרופא ללא צורך ויועיל בשיפור שיעורי ההתעברות, אשר ישפיעו באופן חיובי על ביצועי הרפת (ינון ד., יניב ל. כנס מדעי מע"ג 2017)".

שימוש בחיישנים ובטכנולוגיה

המדינה שלנו רוויה בעזרים משוכללים הניתנים לשימוש והמאפשרים ביצועי פוריות טובים, ללא שימוש בהורמונים. אנו בין המדינות המובילות בעולם בחיישנים הנמצאים על הצוואר, על הרגליים או בתוך הגוף והמשדרים בצורה "ידידותית" לרפתן/ית על התנהגות הפרה, וביניהם ממשק הייחומים שלה. וכל זאת אפשרי ורצוי להיות מתועד בתוכנת הניהול של הרפת.

שלא להזכיר נושא חשוב, שהיום יותר ויותר עוסקים בו: רווחת הפרה (שימוש בהורמונים צורך קשירה והזרקה – נוגד רווחה), והחלטות הצרכן שאינו רוצה שימוש הורמונלי כל שהוא, במקור המזון שלו. אין זה חשוב אם ההורמונים יגיעו או לא יגיעו, ברמה מסוימת לחלב או לבשר…..עצם הפעולה, יכולה למנוע את הצרכן מלהשתמש.

מעבר לזאת, שינוי מדיניות של מתן הורמונים במשקים מסוימים, רצוי שתהייה בתיאום עם המזריעים. הגישה לפרה המסונכרנת לביוץ שונה מפרה הנמצאת בדרישה. יש לזה השלכות מעבר למתן הורמונים – זו שינוי מדיניות המשפיעה על כולם.

ואם הוחלט להשתמש בהורמונים, אז מדוע לא לפזרם במשך כלל ימי השבוע. פעולה שתקל על כמות ההזרעות היומית, כמות בדיקות ההיריון היומיות ובהמשך, על פיזור יותר טוב של ההמלטות. במשקים רבים, הרפתן כבר נותן לבד את הטיפול, ומכאן שהתלות בביקור הרופא יורדת.

שעת ההזרעה/יום בשבוע/תקופה בשנה
ההזרעה היא חלק משגרת העבודה ברפת ומספר ההזרעות היומי משתנה במשך ימי השבוע, בהתאם לעומסי העבודה המשתנים. ישנם מספר גורמים המשפיעים על כך, שהבולטים הם שניים.
שבת/חג – מרבית מרפתות ישראל אינן מזריעות בשבת/חג, ומכאן שכמות ההזרעות ביום העוקב, עולה.
2. סנכרון – ביקורי הרופא ותזמון הביוץ בטיפולים הורמונליים, גורמים לפיזור לא אחיד של ההזרעות במשך ימי השבוע. על כך, יש עוד להוסיף את מדיניות הרפת לקיבוץ הזרעות בתקופה מסוימת, ובכך מקצינים את חוסר האיזון בין ימי השבוע. לעומת זאת, שעת ההזרעה "עומדת קשיחה", ללא קשר לכמות ההזרעות הנזקפת בעבודת המזריע. שעה זו מתאימה לכל רפת ורפת וקשורה מאוד לממשק החליבות, צינונים והשער המפריד.

כמות ההזרעות המשתנה, בשילוב של ה"שעה הקשיחה" גורמים לעלייה בלחצים על המזריע וצוות הרפת המלווה. עבודה בלחץ יכולה להשפיע על האיכות המקצועית.

חשיבות יום ההזרעה

אמיר ש. פרסם שלא נמצאו הבדלים, בעלי משמעות סטטיסטית, הקושרים שעת הזרעה מאוחרת להתעברות נמוכה יותר (כנס מדעי מע"ג, 2019). אולם מה ההשפעה של היום בשבוע על שיעורי ההתעברות? עבודה זו הוכנה לכנס המקצועי בירושלים, אולם לאחר ביטולו, נתוניה מתפרסמים בסקירה זו.

הניתוח התבסס על נתוני ספר העדר מהשנים 2018 ו-2019, רק במשקים בביקורת החלב. כמות ההזרעות למזריע נבחנה רק מ–5 הזרעות ומעלה ליום. ניתוח שיעורי ההתעברות התבצעו רק להזרעות ראשונות.

תוצאות:  ימים שבת ושלישי היו הנמוכים ביותר במספר ההזרעות הראשונות, 14,575 ו-37,124, בהתאמה (איור 1). לעומתם, ימים ראשון וחמישי היו הגבוהים ביותר, 54,122 ו-51,484 הזרעות ראשונות, בהתאמה. ימים שני, רביעי ושישי היו דומים במספר הזרעותיהם.

אחוזי ההתעברות, גם התחלקו לשלוש קבוצות: ימים שבת ושלישי היו הגבוהים ביותר, 44.6% ו-43.7%, בהתאמה. לעומתם, ימים ראשון וחמישי התקבלו שיעורי ההתעברות הנמוכים ביותר, 41.8% בשניהם. ואילו בקבוצה השלישית, ימים שני, רביעי ושישי היו שיעורי התעברות דומים, בין 42.3% ל-43.1%.
נמצאה התאמה שלילית בין מספר ההזרעות לשיעור ההתעברות במקדם של 0.94-. כלומר, ככל שמספר ההזרעות עולה, אחוז ההתעברות יורד.

בימים שבהם כמות ההזרעות גבוהה, קיימת השפעה על שיעורי ההתעברות. עמידה בלוחות זמנים קשיחה לרפת, אשר לא מושפעת מכמות ההזרעות המתוכננת למזריע באותו המשק, יכולה להשפיע על שיעורי ההתעברות.

מספר רב של פרות המקובצות כתוצאה ממיון אוטומטי, משפיע על רווחת הפרה בזמן השהייה שלה, עד לבואו של המזריע. נתונים אלו מוקצנים, כאשר הרפת מקיימת מדיניות של הזזת ההזרעות לחודשים מסוימים. כך יוצא, שהמזריע פוגש מספר עשרות פרות במשק בודד, לעומת מספר בודד של פרות באותו המשק, בעונה אחרת, ובשניהם עליו לעמוד "בזמן קשיח" של זמן ההזרעה.

כמות ההזרעות הגבוהה של ימי חמישי ורביעי בשבוע, הם פועל יוצא של טיפולים הורמונליים בימים ראשון ושני. היום שבו שגרת העבודה ברפת היא השקטה והרגועה ביותר הוא השבת. שיעורי ההתעברות הגבוהים בשבת  מושפעים גם מנתון זה.

בעונות השנה, שבהן מדיניות הרפת חפצה בכמות גדולה יותר של פרות להזרעה, והיא נעזרת בהשריית הורמונים, נמצא שמחד יש לזה יתרונות תכנוניים, אולם מאידך, פגיעה בשיעורי ההתעברות.

איור 2 ממחיש את כמות הימים בחודש, שבהם המזריע פוגש 60 או יותר פרות המיועדות להזרעה, ביום העבודה. סף ה-60, נקבע כ"סף שיא". חודשים אפריל עד יוני, הם חודשים עם כמות ההזרעות/פסילות הגבוהים ביותר בשנה (איור 2). אין זו נחלתו של מזריע אחד או שניים, אלא שבעונת האביב, תחילת הקיץ זו נחלתם של מרבית מאזורי המזריע (איור 3).

סיכום

לחץ זמנים, עקה ועומס עבודה, אינם מיטיבים עם מדדי הפוריות. לעומת זאת, שגרה ורגיעה ברפת משפיעים לחיוב על ביצועי הפוריות. המדיניות הנכונה להזזת ההזרעות לעונת האביב, בעיקר בעגלות ובמבכירות, חייבת בצעדים ממשקיים משלימים ברפת.

עומסי עבודה משתנים לאורך השבוע ולאורך עונות השנה, ללא שינוי בשעת ההזרעה, משפיעים על לחץ העבודה, יציאה מהרגיעה והשגרה ובכך, יכולים להשפיע על הביצועים המקצועיים של כולם (מזריע, וטרינר, רפתן). הפרה "מרגישה ומגיבה" לכל פעולה. תגובתה הרגשית וההורמונלית לפעולות המבוצעות בלחץ, יכולות לגרום לירידה במדדי הפוריות.

כמות משתנה של הזרעות במשך ימי השבוע, חודשי השנה, גורמים למספר המלטות שונה בימי השבוע, חודשי השנה ובכך גם לצפיפות שונה של עגלות/מבכירות/פרות בסככות. הטיפולים השונים, במיוחד הטיפולים ההורמונליים, לצד זיהוי טבעי של ממשק הייחומים ברפת, רצוי שייבחן במישורים רחבים יותר, מעבר ל"חלון הצר" והחשוב של כניסת העגלה/פרה להיריון.

ולסיום, הגורמים המועטים שנסקרו הפעם, הם רק חלק ממדדים רבים נוספים, שמרכיבים בסופו של דבר, את הצלחת מדדי הפוריות ברפת.

תוצאות הפוריות של הפרות , כותב המאמר: ד"ר יואל זרון – מנהל מקצועי, שיאון

לכל כתבות הרפת והחלב לחצו כאן