יבול שיא
הרפת והחלב
איתי הדר והדור הבא

איתי הדר – דור שלישי במשק הירש, מושב לכיש

6 דק' קריאה

שיתוף:

משק הירש הוא משק לתפארת במושב לכיש. משק מגוון ומוצלח אותו מנהלים ומתפעלים יחד איתי הדר ואביו חיימק'ה. בכל פעם שאני צריכה "להשוויץ" בחקלאים מסורים, רציניים עם תרבות חקלאית משובחת אני מזכירה אותם. במשק – 300 דונם ענבי מאכל במסגרת "ענבי טלי" לשוק המקומי ו- 100 דונם רימון "וונדרפול" לייצוא. כמו כן, דיר כבשים לבשר ובמקביל מפותח גם דיר לחלב – משק הירש מושב לכיש

 

איתי, אתה דור שלישי של חקלאים במושב לכיש, נכד לסבא וסבתא שהגיעו הנה והקימו את המושב. ספר קצת על זה

"סבתא נולדה וגדלה במושב באר טוביה וסבא במושב בית יצחק והם הגיעו הנה ללכיש בשנת 1955 במסגרת גרעין נחל. לאחר שהקימו שני ישובים תדהר ותאשור, החליטו שהם רוצים להשתקע באזור ולהקים ישוב לעצמם. סבא וסבתא התחתנו בלכיש והביאו לעולם חמישה ילדים, ארבע בנות ואת אבא שלי – חיימק'ה הדר. את הישוב הקימו למעשה שני גרעיני נחל של חבר'ה יוצאי מושבים ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. הישוב התחיל כהיאחזות נחל צבאית באזור שיועד להקמת קיבוץ. מקימי המושב שהיו מושבניקים עקשנים התעקשו להקים מושב בדומה לישובים מהם הגיעו ובתהליך של כמה שנים הפכה היאחזות הנחל לקיבוץ, אחר כך למושבוץ ובהמשך למושב כפי שהוא היום".

 

במה עסקו סבך וסבתך עם הקמת המושב?

"הם הקימו את המשק המשפחתי שהתמקד בעיקר בעדר צאן לבשר. סבתא עבדה במשק וסבא מילא במקביל תפקידים ציבוריים שונים כולל מרכז משק".

 

המשק המשפחתי המשיך באופן טבעי לאביך כבן הממשיך?

"כן, אבא שלי התעניין והיה מעורב כל הזמן במשק המשפחתי. די כמוני, בילה במשק בכל הזדמנות. כשלא היה בית ספר אבא עבד במשק וגם אחר הצהריים. בשנות ה- 80 כשאבא סיים את הצבא והלימודים, די במקביל דודה שלי מיכל ובן זוגה יובל סדן, החליטו גם הם לחזור ללכיש. אבא ויובל עיבדו יחד את המשק המשפחתי וגם חכרו שטחים נוספים בלכיש, ובתקופה הזו החל למעשה הפיתוח המשמעותי של המטעים במשק שלנו. סבא שהמשיך ועבד במשרות ציבוריות מחוץ למשק, דאג תמיד שיהיה פה מישהו שייטע כרמים ושהמשק ימשיך להתפתח ולגדול במקביל להקמת והתפתחות "ענבי טלי".

 

נראה שהשושלת המשפחתית נטועה עמוק בחקלאות, עם זאת אביך לא חשב אולי לעשות משהו אחר?

"למרות שלא שאלתי אותו את השאלה הספציפית הזו אף פעם, אני חושב שלא. זה משהו שהוא נולד אליו, למרות שהיה פה מאוד קשה בתקופות מסוימות. אבא סיפר לי שהם לא גידלו רק ענבים, בחורף הם גידלו פרחים ובאביב-קיץ ענבים וגם תקופה מסוימת אבא היה משווק של "ענבי טלי" תוך כדי העבודה במשק. לאבא היה ברור שהוא ממשיך את המשק".

 

למעשה אתה דור רביעי לשושלת חקלאים.

"שני הסבים רבים (רב סבים) שלי מצד אבא, היו חקלאים. ההורים של סבא שלי מבית יצחק גידלו מטילות והייתה גם רפת חלב, בנוסף היו קצת שטחים בהם גידלו מספוא לפרות. סבא רבא השני שלי מבאר טוביה, גרשון פליישר היה משלושת מייסדי "הרועה", קבוצה של חברי ארגון "השומר" שהיו הרועים העבריים הראשונים בארץ. הקבוצה פעלה בימי העלייה השנייה ליצירת נוקדות יהודית חלוצית בארץ. סבא רבא יחד עם שני חבריו מ"הרועה" הלכו לחיות עם שבט טורקמנים (שבטים בדוויים שהתאסלמו- רובם האוע'וזים) ולמדו מהם איך לרעות ולגדל כבשים בארץ". סבא רבא שלי יחד עם אלכסנדר זייד, היו ממקימי ארגון השומר וארגון בר גיורא ההיסטוריים".

 

אני מבינה את הרקע מהצד של אביך, אתה יכול לספר קצת על הצד של אימך?

"אמא שלי נולדה בקיבוץ גבים להורים שהגיעו לקיבוץ במסגרת גרעין נחל. סבי ז"ל שנפטר לפני כחצי שנה, הקים מפעל פלסטיקה מצליח בקיבוץ והיה איש טכני מצוין. אני בטוח שחלק גדול מהיכולות הטכניות שלי הגיעו ממנו ומאבא שלו שהיה מסגר וחרט. סתם לדוגמא, היום תיקנתי משהו עם מפתח של סבא רבא שלי. הוצאתי אותו מארגז הכלים והחלפתי משהו במרסקת זמורות שלנו, השתמשתי בכלי שלו וכשאני חושב על זה – הכל רווי שושלת והיסטוריה".

 

להוריך נולדו 4 ילדים. אתה הבן הממשיך?

"יש לי שלוש אחיות, עוד לא ברור מי ימשיך. אני הבכור ואחיותיי צעירות ממני ובהתאם לרוח התקופה, זה עוד לא הגיל שממש מחליטים מה רוצים לעשות, למרות שאני במשק כבר שש שנים והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אבא שלי גידל ומגדל את כולנו באותם סטנדרטים.

"זו גישה כזו של סבא ואבא. תבואו, יש מקום לכולם, כולם מוזמנים! תמיד יש מקום! לא משנה זכר/ נקבה, צעיר/ מבוגר רק תבואו. כל האופציות פתוחות ולא סוללים את הדרך לאף אחד. "לי מאוד מאוד טוב במשק ואמא שלי אומרת שבגלל זה לא הלכתי ללמוד".

 


"נשלחתי מטעם "ענבי טלי" לשישה שבועות בקליפורניה, להשתלמות בנושא זנים חדשים, זני הפטנט של "ענבי טלי", כך שהרגשתי שאני מתפתח כאן"


 

בעבר הייתה תקופה שהכרחתי את עצמי לחשוב על דברים אחרים כי רציתי לבוא למשק מתוך רצון ולא מתוך נוחות או מהמקום שזה הכי קל. אחרי הצבא, אורלי, היום אשתי, הציעה שנעבור לקיבוץ שלה, קיבוץ יזרעאל למשך שנה כדי לחוות דברים אחרת ולאחר הטיול שתכננו, נחזור ללכיש ונחליט מה עושים. גם במהלך התקופה הזו היה ברור שחקלאות והמשק זה מה שעושה ויעשה לי טוב.

"אורלי ואני חזרנו ללכיש בשנת 2014, בשנת 2016 יצאתי ללמוד בפקולטה לחקלאות. פיצלתי את השנה האקדמית לשניים ובמקביל עבדתי במשק אבל בגדול. לא הייתה לי חוויה חיובית מלימודים אקדמיים והחלטתי לא להמשיך בכך. היה לי מאוד ברור שאני רוצה לחזור למשק, מילאתי תפקיד של מנהל עבודה ומנהל טכני וגם נשלחתי מטעם "ענבי טלי" לשישה שבועות בקליפורניה, להשתלמות בנושא זנים חדשים, זני הפטנט של "ענבי טלי" כך שהרגשתי שאני מתפתח כאן".

 

החקלאות והמשק עושים לך טוב, האם ואיך זה התבטא כשהיית ילד?

"הקייטנה האמיתית היחידה שהייתי בה מעולם הייתה שבועיים בכיתה א'. מאז לא הייתי באף קייטנה. הקייטנה היחידה הייתה קייטנת אבא. התנאי היחידי שהוצב לי בכל פעם שרציתי להישאר עם אבא היה, שבכל פעם שהולכים לאוטו אני צריך להיכנס לאוטו לפניו.. זאת אומרת, זה בסדר שאתה איתי רק תהיה בקצב שלי. אבא שלי הולך מהר ואני מניח שזה כך בגלל שסבא שלי הולך מהר גם כן".

 

לך תדע, אולי סבא שלך אמר לאבא שלך את אותו המשפט בדיוק..

"כן, נכון.. רק שזה בטח היה אם אתה רוצה לנסוע איתי, תגיע לטרקטור לפני.."

 

איך זה לעבוד היום במשק החקלאי?

"הניהול והעבודה בחקלאות פה בלכיש, מעורבבים מאוד במשפחה ובגידול הילדים. אני קם מוקדם בבוקר, מוודא שכל הצוותים יוצאים לעבודה ובשש וחצי אני חוזר הביתה ומבלה עם הילד שלי שעה עד שאני מוציא אותו לגן. במקביל אני יכול להיכנס הביתה בשש בערב ובשש וחצי יש תקלה כלשהיא ואני יוצא לטפל בה. זה מאוד דינמי ואם צריך, יש ימים שאני לא מגיע לעבודה. אני חופשי להשקיע בחיי המשפחה וככל שהילד שלי תומר יגדל, אני מניח שגם הוא יבלה איתי במשק, מה שילך ויתעצם ככל שנהנה להיות יחד. אני מניח שגם אצל הילד שלי ייצרב בתודעה שלהיות עם אבא בחוץ – בחקלאות זה כייף, מה שאולי יוביל גם אותו להתייחס לחקלאות בצורה חיובית".

 

מה מאפיין אתכם, כחקלאים?

"אני ואבא שלי יודעים להתייעץ ולהקשיב לאנשי המקצוע – למדריכים ופקחים, למרות הניסיון הרב שיש לסבא שלי ולאבא שלי.. אנחנו מתייעצים ובסוף מקבלים את ההחלטה שלנו. זה מוביל את האנשים איתם אנחנו עובדים להעז יותר ולהיות יצירתיים.. למשל, איתי עצמון שמלווה אותנו ברימונים, אומר שהוא חושש לעיתים להציג לנו רעיונות "משוגעים" כי אם הוא מציג אותם מספיק טוב, נעשה את זה. בסוף, תוצאות מערכת היחסים הזו עם האנשים איתם אנחנו עובדים, מוכיחה את עצמה! התוצאות מדברות בעד עצמן. יש לנו שנים מצוינות בכרם וגם ברימונים.

 


"אני מוביל יחד עם אנשים נוספים צוות אגרוטכני שתפקידו הכנסת טכנולוגיות וידע חדשים לכרם מאכל, למשל: רכישה משותפת של "מחלנת עלים" ניסיונית כדי לבחון את הפוטנציאל לחיסכון בכ"א. לחקלאי בודד רכישה של מכונה כזו לניסיון, יקרה מידי ולא משתלמת אבל במערכת שיתופית זה אפשרי בהחלט"


 

"יש את היכולות הטכניות, לדוגמא: היכולת לרסס 100 דונם ביום אחד זה לא משהו שכולם יכולים להוציא לפועל.. זה גם התפקיד שלי, להוציא את הדברים לפועל. אני מארגן את הצוותים, מזמין את החומרים ומוודא שכל הטרקטורים והמרססים תקינים ומוכנים לעבודה.

"דבר נוסף הוא שבמשק אני ואבא שלי יודעים הכול! כל אחד מאיתנו יכול לצאת לחופש/ למילואים או פשוט לצאת בספונטניות עם אשתו לארוחת בוקר. אנחנו מקבלים את כל ההחלטות המקצועיות יחד. ברמת התפעול השותף זה אני: מי שאומר לפועלים לאן לצאת בבוקר – זה אני, מי שאליו מתקשרים כשיש תקלה בטרקטור בלילה – זה אלי. אני מנהל העבודה והמנהל הטכני, אני גם אחראי על הרכש, מזמין חומרים ודואג למלאים. מלבד הנושא הפיננסי, בו אני לא מתעסק כרגע אני עושה הכול.

"זה קשור לזה שאבא שלי אמר לי בא תהיה איתי! אבא שלי לימד אותי הכול וברגע שהרגיש שאני יודע, אמר לי זהו – מעכשיו אתה עושה את זה! למעשה המסר הוא שמרגע שאני יודע מספיק טוב, סומכים עלי ואני עושה את זה! זה משהו שמהדהד כל הזמן, עוד מסבא שלי".

 

מלבד מה שאתה עושה במשק, אתה ממלא תפקידים ציבוריים במושב לכיש?

"לחקלאי לכיש יש את "ענבי טלי" וכולם בסוף משווקים את הפרי תחת אותה מדבקה של "ענבי טלי". ההצלחה של השכן שלי עוזרת לי, כי אם הפרי שלו טוב עם המדבקה של "ענבי טלי", זה מגדיל את הרצון של הצרכנים לרכוש את התוצרת שאנחנו משווקים! זה יצר מערכת שיתופית מובנית בהדרכה ובנושאי הגנת הצומח. יש שיתוף של ידע ורעיונות ובוחנים כל הזמן איך לשפר את הגידול והתוצאות – מה שמוביל לעשייה ציבורית. אני מוביל יחד עם אנשים נוספים צוות אגרוטכני שתפקידו הכנסת טכנולוגיות וידע חדשים לכרם מאכל, למשל: רכישה משותפת של "מחלנת עלים" ניסיונית כדי לבחון את הפוטנציאל לחיסכון בכ"א. לחקלאי בודד רכישה של מכונה כזו לניסיון, יקרה מידי ולא משתלמת אבל במערכת שיתופית זה אפשרי בהחלט. כצוות אגרוטכני הכנסנו תוכנות תפעול שונות, עמודי הדליה מודולריים שיפשטו את הקמת ההדליה בכרמים ועוד. אני גם מרכז את רכש החומרים המשותף כדי לנצל את כוח הקנייה המשותף של חקלאי המושב".

 

אז בעצם אתה עסוק בעשייה רבה.. מלבד היותך אבא צעיר לתומר..

"אני גם נושא בתפקידים ציבורים נוספים בקהילה של המושב וגם כמובן אבא לתומר בן העשרה חודשים.

 

איך אתה רואה את המשך המשק והשושלת?

"אני חושב שכחקלאים אין לנו ברירה אלא לעבוד יחד! המודל של "ענבי טלי" עובד, אך הוא עובד בזכות האנשים. כל אחד מאיתנו מבין שטובתו היא טובת הכלל ולהיפך. "ברמה האישית, כל עוד אנחנו מצליחים להתפרנס – טוב. ובלכיש החקלאות משולבת מאוד במשפחה ובקהילה. אני מאוד מקווה שהבן שלי יבחר בחקלאות ויהיה מבסוט מהבחירה שלו".

משק סנש – ממשיכים לפתח את חקלאות ישראל 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ארגון הצלת המזון ערך אירוע הוקרה חגיגי למאות חקלאים שהמשיכו במשימת הצלת המזון גם בימי מלחמה ובשנה מאתגרת זו. האירוע נערך בהשתתפות שגרירת הארגון נלי תגר, והמנטליסט ליאור סושרד שהדהים את קהל החקלאים ובני
2 דק' קריאה
AROtech היא פלטפורמה חדשנית המאפשרת לחקלאים/ות להנות מ- מגוון הולך וגדל של אפליקציות ווביות שימושיות להורדה על בסיס פיתוחים של אלגוריתמים שונים שפותחו על ידי חוקרים/ות ממכון וולקני. חוקרי המכון צברו נתונים רבים במהלך
ליאם ודור יצאו להתרענן ולספר על טיול בימים לא פשוטים אלה, עם הרבה טבע, מורשת בן גוריון והנבטים וגם ציונות המאה ה-21  *תמונה ראשית: הסלון בצריף בן גוריון. צילום: דור בר  קבר וצריף בן
6 דק' קריאה
מירה פישביין, המתגוררת בעמק יזרעאל, מנהלת ארבעה סניפי ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בצפון הארץ * פישביין היא אישה שכל עבודתה היא חסד והצלת נפשות * בראיון ל"קו למושב" היא מספרת על ה-7 באוקטובר, היום
7 דק' קריאה
אמר שר החקלאות דיכטר בוועדת הכלכלה, על רקע חשש החקלאים להתייקרות מחיר המים * יוני דמרי: "מדובר בחוק שיאפשר לחקלאים לקיים חקלאות ישראלית במחירי מים הוגנים"  *תמונה ראשית: שר החקלאות ובטחון המזון, אבי דיכטר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן