נכשל המאמץ להעלות את קצבת הפנסיה של חברי הקיבוץ

בפעם השנייה נכשל המאמץ להעלות את קצבת הפנסיה של חברי הקיבוץ באמצעות עתירה לבג"ץ. זמן חשבון נפש של העותרים

יש לי חיבה אינסטינקטיבית לדון קישוטים; לאלה שנלחמים בטחנות רוח, לעתים בטחנות הצדק, לעתים בשתיהן יחדיו – כדי להוציא לאור את צדקתם. במלחמתו של בועז אפלל מיפתח (עוד מעט בן 80) על העלאת גובה הפנסיה בקיבוצים, קשה להבדיל בין סוגי הטחנות. כולן נגדו. עוד מעט ימלאו 15 שנה למלחמתו והוא, כנראה, ימשיך בה. יש לו תחושה חזקה של עוול שנעשה לחברי הקיבוץ הוותיקים בחלוקת העוגה של "הקיבוץ המתחדש", ולכן הוא לא ירפה – קצבת הפנסיה של חברי הקיבוץ

תקציב נוסף לגמלאים

הסיבוב האחרון שלו היה בבג"ץ, בנובמבר. אפלל עתר כנגד שר הכלכלה ורשם האגודות השיתופיות באמצעות עו"ד אורן פרג' בנימין וטען כי בתקנות הקיבוץ המתחדש (משנת 2005) נקבע כי חלוקת תקציבים לחברי האגודה יהיו "בהתאם למידת תרומתם, לתפקידיהם, או לוותק שלהם בקיבוץ."

"בהתאם לתרומתם ולתפקידם", זה ברור: שכר דיפרנציאלי; אבל נקבע שגם בהתאם לוותק, מה שלא קורה וגורם לחוסר בהירות לגבי "כוונת המשורר". על סמך זה הגיש אפלל את תביעתו. לדבריו, בשל הוותק, לגמלאים מגיע עוד תקציב בנוסף לקצבת ביטוח לאומי ולפנסיה שהם מקבלים. ביפתח, הוא טוען, זו פנסיה שהיא אפילו פחות מן המינימום שקבע הרשם.

"היום אני מקבל 3640 ₪ לחודש, כשאת היתרה אמורה לכסות חלוקת הכספים שהתקבלו ממכירת מפעל נטפים."  ולא רק זה, אפלל טוען גם לאי צדק באופן חישוב את שנות הוותק של החברים.

יצוין כי בתקנות הקיבוץ המתחדש יש עוד כמה מוזרויות, כמו הקביעה כי "האגודה מאורגנת על יסודות העבודה העצמית." מה שמתרחש היום זה כמעט ההפך.

בג"ץ סגר את הדלת

בפסק דין שניתן ב-20.11.20, דחה בג"ץ את עתירתו של אפלל ואף מתח עליו ביקורת. בפסיקה נכתב: "… לגופם של דברים העתירה מעוררת קושי…העותר לא הניח תשתית משפטית ברורה בכל הנוגע לסמכות האכיפה שלשיטתו על המשיבים להפעיל … ואף לא הפנה למספור הנכון של התקנה הרלוונטית הכוללת את המונח 'קיבוץ מתחדש' בתקנות הסיווג (חרף הערה בעניין זה שצוינה בפסק הדין שדחה את עתירתו הקודמת [של פנסיה בראש, ראו בהמשך ע.ד]). ובמישור היותר כללי: נוכח העובדה שהעתירה מכוונת לשינוי משמעותי בכל הנוגע לחיובים כספיים שבהם יישאו קיבוצים מתחדשים כלפי חבריהם, על הטוען לכך שיש להטיל עליהם חיוב כזה להצביע על מקור סמכות ברור לעשות כן. סוף דבר: העתירה נדחית. לפנים משורת הדין – אין צו להוצאות, אך העותר ישים אל ליבו כי לא לעולם חוסן בהקשר זה."

מה עכשיו, בועז?

"לא יודע, עושים חושבים. חד משמעית, הפסיקה שגויה לחלוטין, היא נפלה על הסף; לא לגופם של דברים, אלא מסיבות פרוצדורליות. אינני מזלזל בבג"ץ, אבל הטיעונים שלו שגויים."

אפלל היה מיוזמי הקמת ההתארגנות של פנסיה בראש לפני 14 שנה. לפני שלוש שנים ההתארגנות הפכה לעמותה לצורך עתירה קודמת לבג"ץ – בדצמבר 2019 – בתביעה שגובה הפנסיה בקיבוץ יהיה 70% מגובה השכר הממוצע בקיבוץ ולא 40% מהשכר הממוצע במשק.

שופטי בג"ץ קטעו כבר בתחילת הדיון את טיעוניו של עו"ד גלעד שר, שייצג את פנסיה בראש והשמיעו הערות לגבי העוגן המשפטי שניתן לייחס לה; לשאלה האם הבג"ץ הוא המקום לפתרון של נושא הפנסיה בקיבוצים והאם נכון שהסמכות השיפוטית תתערב בתקנות שהתקין רשם האגודות השיתופיות.
השופטים רמזו לעותרי פנסיה בראש שכדאי להם למשוך את עתירתם ואלה עשו כן.

מחלוקת בבית

אפלל חלק על התפיסה הזאת ולא האמין בקו של פנסיה בראש ונפרד מהם. הוא האמין שהישועה לגמלאים תבוא דרך תוספת תקציב, לא דרך שינוי המדד לקביעת גובה הפנסיה, ולכן הם נפרדו.

לפיכך, הוא איננו מבין למה בג"ץ, בדחייתו את תביעתו, נדרש לעתירה של פנסיה בראש, שלא היה שותף לה. את גישתם של אנשי פנסיה בראש הוא מגדיר כ"טעות גסה ונקיטת גישה אטומה. הם הלכו בכיוון מופרך. פנסיה בראש – זה כאב ראש."

אבל גם אותך בג"ץ דחה

"אני נדחיתי על הסף לא בגלל התכנים. לא התמודדו עם הטיעונים שלי ועם הצדק." לדברי אפלל, "חלוקת תקציבים, היא המהות היסודית להתחדשות הקיבוץ. מובילי השינוי אמרו 'מחלוקה לפי צרכים, לחלוקה לפי תרומה', וכי הפנסיונרים לא תרמו? לעוזבים שילמו לפי ותק, למה לא מתגמלים את הפנסיונרים על ותק?"

אתה לא מתעייף?

"מפעם לפעם אני מתעייף, הכי קשה זה שאינני מוצא שותפים. הקיבוצניקים מפוחדים, או שאינם מאמינים. חברי הקיבוץ הולכים עם עיניים קשורות. כשהתחלתי עם פנסיה בראש, היו בהתארגנות אנשים מוכרים, אבל הם הלכו והתייאשו. מחלקם נפרדנו בבתי העלמין."

שכר ממוצע מוקפא

אמציה רייז (82, עין המפרץ) הוא מראשי עמותת פנסיה בראש, שאפלל נתן לה גט. העמותה שקמה לצורך העתירה המשפטית, תתפרק עתה והיא תחזור לפעול כמקודם, באפיקים התנועתיים. בדיעבד,  אומר רייז, "היינו צריכים לעשות עבודה רצינית יותר לפני שהגשנו את העתירה שלנו ב-2019, כדי לטעון בשם כלל החברים בקיבוצים. משהתברר לשופטים שכמחצית מן הקיבוצים משלמים מעל למה שקבע הרשם – אף שמדובר היה בנתון סטטיסטי, לא דבר שמתרחש בכל הקיבוצים הללו בפועל – הם פסלו אותנו מלטעון בשם כולם. אבל לא היה לנו כוח וזמן לעבור קיבוץ-קיבוץ."

כיום, בצל הקורונה, חבורה שכוללת את יונה פריטל (מעלה החמישה), אלישע שפירא (עין השופט), עמירם אפרתי (דן), אסף סולץ (מעוז חיים), אלי גרן (גבע) ואמציה עצמו, מתכנסת בעיקר טלפונית. יש גם עמוד פייסבוק בשם "גמלאי הקיבוצים" המעלה תכנים בנושא זה.

הבעיה שעמדה לפניהם לאחרונה, גם כן בשל הקורונה, היא העלייה בשכר הממוצע במשק בעיקר בשל יציאה משוק העבודה של בעלי השכר הנמוך, מה שאמור היה להעלות גם את גובה הפנסיה של חברי הקיבוצים, הצמודה לשכר זה.

הדבר לא קרה. ועדת העבודה של הכנסת, ביודעה שיש הרבה גורמים הצמודים לגובה השכר הממוצע, תיקנה תקנה הקובעת כי השכר הממוצע של 2020 יחול גם על 2021, מה שהקפיא גם את הפנסיה של חברי הקיבוץ.

רייז: "אנחנו מנסים לשכנע שקיום כיום מ-4200 ₪ איננו אפשרי ולפעול, אחרי הסגרים, כדי לחלץ את הגמלאים מן התקנה הזאת של הכנסת. הערתי על חוסר הצדק שיש בהקפאת הקצבה של החברים במועצת התנועה. אמרו לי שהכנסת עשתה בשביל התנועה את העבודה ושניר מאיר שמח על זה."

אז מה יהיה בסוף?

"נצטרך להמתין לכנסת הבאה, בתקווה שיחסי הכוחות בוועדת העבודה יהיו לטובתנו, כפי שהיה בימי חיים כץ. לצערי, הוא עזב לפני שהוועדה הספיקה לדון בהמלצות לשיפורים שהגיש אילן גילאון. אם נצא ממשבר הקורונה ותתחיל צמיחה, אולי הכנסת הבא תשנה את תקרת השכר הממוצע, כך שגם הגמלה הקיבוצית תעלה. אבל המסלול הראשון הוא המסלול התנועתי. נפגשתי עם ניר אחרי הבג"ץ, סוכם, לפני למעלה משנה, שנוזמן לשיחה, בינתיים באה הקורונה ואנחנו ממתינים."

סיכום ביניים, אחרי 14 שנה: פנסיה בראש לא בראש של מזכירות התנועה. והפנסיונרים בקיבוצים? הם ילדים טובים. הם ימשיכו לחכות לקצבת הפנסיה של חברי הקיבוץ