החל מסוף שנת 2010, מו"פ בקעת הירדן נירתם לגיבוש פרוטוקול ליישום מסחרי של תכשיר היוניקונזול (גימיק), שנימצא יעיל בעיכוב ההיתמרות, כולל הליך הרישוי לתכשיר * כבר בראשית פיתוח הפרוטוקול, התברר כי נוסף לאפקט עיכוב הצימוח הושג שיפור של עד 20% בגודל הפרי וגודל היבול, כנגזרת מכך, וכן פחיתה של כ-15% ברמת השילפוח
לפני כ-14 שנים עסק ד"ר יובל כהן וצוותו בנושא עיכוב ההיתמרות בתמר. עיכוב ההיתמרות בתמר היא דרך מקורית וחדשנית להקלת התמודדות עם הצורך להשתמש בכלי גובה יקרים ומסוכנים כדי לטפל בנוף העץ ובפרי.
הניסויים החלו בזריעים ובחוטרים בעציצים, הוכיחו היתכנות לעיכוב היתמרות בעזרת תכשירים מעכבי סינטזת ג'יברלין (2,3) ובהמשך נוסו על עצים הנטועים בקרקע (1). ניתוח הנתונים שנאספו והמסקנות שהוסקו הצדיקו פיתוח פרוטוקול ליישום התכשיר במטע בניסוי בהיקף חצי מסחרי ובהמשך בכלל המטעים. התהליך המתואר חייב בנוסף, רישוי של התכשיר, לרבות בדיקת שאריות ובטיחות שימוש.
החל מסוף שנת 2010, מו"פ בקעת הירדן נירתם לגיבוש פרוטוקול ליישום מסחרי של תכשיר היוניקונזול (גימיק), שנימצא יעיל בעיכוב ההיתמרות, כולל הליך הרישוי לתכשיר. כבר בראשית פיתוח הפרוטוקול, התברר כי נוסף לאפקט עיכוב הצימוח הושג שיפור של עד 20% בגודל הפרי וגודל היבול, כנגזרת מכך, וכן פחיתה של כ-15% ברמת השילפוח. ממצאים דרמטיים אלה, העבירו את מרכז הכובד של השימוש בתכשיר לכיוון שיפור כמות הפרי ואיכותו. תכשיר הגימיק נמצא בטוח בשימוש, ללא שאריות כלשהן בפרי.
הדיווח מסכם בתמציתיות, עשר שנות מחקר, בהן נבדקו מינונים ומרווחי זמן ביישום התכשיר, על קשת של מדדים צמחיים. מהיותו, טיפול חדשני ופורץ הדרך, בקנה מידה עולמי, עדיין נדרשת השלמה של פערי ידע ולצידם נפתחות אפשרויות לשינוי ממשק גידול התמרים.
שיטות וחומרים
בדיווח מתוארים שני ניסיונות בעצי תמר מזן מג'הול. האחד, לאורך 10 שנים במטע מנטיעת 2007, שבו החל הניסוי באוקטובר 2010 והשני במטע צעיר, שניטע ביוני 2012 וטופל באופן חד פעמי באפריל 2013.
שני המטעים נמצאים במו"פ בקעת הירדן. המטע מושקה בשני מתזים לעץ. מרווח נטיעה 9X9 מ'.
תכשיר – על בסיס ניסויים קודמים, התבצע הניסוי בתכשיר "גימיק" (יוניקונזול).
שיטת יישום – הגמעה ידנית של תמיסת גימיק (כמות מומסת ב-1 ליטר מים) בתחילת השקייה, באזור ההרטבה של המתזים.
מועדי הגמעה – הגמעה סתווית ניתנה באופן חד פעמי בנובמבר 2010. בשנים שלאחר מכן כל הטיפולים בוצעו באביב, כשהפרי לאחר חנטה בקוטר 8 מ"מ.
מינונים – נבדקים בעצים החל מגיל 4: במהלך 10 שנות ניסוי, נבדקו מינונים של: 25, 50, 75 ו-100 סמ"ק תכשיר לעץ.
מרווח יישום – נבדק יישום אחת לשלוש שנים, שנתיים וכל שנה.
במטע צעיר, מיד לאחר נטיעתו בוצע יישום חד פעמי, בשני מינונים: 10 סמ"ק לעץ או 20 סמ"ק לעץ.
מבנה הניסוי – כל עץ הינו חזרה. בכל טיפול 4 חזרות. הטיפולים והחזרות פוזרו בשטח בין עצים אחידים, באקראי.
מדידות השאת יבול ושיפור איכות פרי בתמרים
א. מדידת גובה עץ – מבסיס העץ ועד מקום פריצת הלולב העליון ("כתר"). בכל מועד חושב גובה עצים ממוצע והפרש הגובה בהשוואה למועד בדיקה קודם.
ב. ספירת ידות – עם סיום הופעת ידות בוצעה ספירה ולאחר מכן בוצע דילול ידות בהתאם לגיל העץ.
ג. מיון – מיון הפרי בכל עץ בכל הגדידים, לגודל פרי ושילפוח. – מכל חזרה נדגמו בכל גדיד 100 פירות ונשקלו. לאחר הקטיפים נשקל סה"כ היבול, חושב משקל פרי ממוצע משוקלל ונקבע אחוז פרי משולפח.
א. בדיקת שאריות – בדיקת פרי מהעצים שטופלו, בזמן גדיד, לשארית יוניקונזול, במעבדות בקטוכם.
תוצאות השאת יבול ושיפור איכות פרי בתמרים
התוצאות המובאות להלן, הינן קובץ נבחר מתוך מכלול גדול ורחב היקף של תוצאות שנאספו ונותחו בעשור האחרון. תוצאות מפורטות ומלאות, זמינות באתר מו"פ בקעת הירדן www/mop-bika.org.il
·
· השפעות טיפולי הגמעה במווסת הצמיחה "גימיק" על קצב צמיחת העצים:
המטרה הראשונית שעמדה בבסיס תוכנית המחקר לעיכוב ההיתמרות (הגדילה לגובה) של העצים, הושגה במלואה.
באיור 1 מוצג, גרף גדילה לגובה של עצי תמר בלתי מטופלים (היקש), החל מגיל 4, בהשוואה לגדילתם הממוצעת של כל העצים המטופלים, במיגוון המינונים.
בתמונה 1 מוצגים עץ בלתי מטופל ליד עץ שטופל אחת לשנתיים במינון של 50 סמ"ק
באיור 2 מוצג גרף גדילה לגובה, של עצי תמר בלתי מטופלים (היקש), החל מגיל חצי שנה, בהשוואה לגדילתם העצים המטופלים, חד פעמית, במינון של 10 סמ"ק או 20 סמ"ק.
מנתוני האיורים ניתן לראות שלטיפולים הייתה השפעה דרמטית על צימוח העץ הן בעצים בוגרים והן בחוטרים צעירים.
השפעת טיפולים במווסת צמיחה ("גימיק") על היבול, ואיכות הפרי
השפעת הטיפולים במווסת צמיחה על הופעת ידות:
באיור 3 מרוכזים נתוני הופעת הידות בשנים 2016-2020 בתגובה לטיפולי גימיק במינונים ובמועדים שונים. מספרי הידות שהופיעו, עולות, כצפוי משנה לשנה, ללא תלות בטיפול. אולם בתום עשר שנות מעקב אחר העצים השונים, ניתן לקבוע כי לטיפולים במווסת הצמיחה, לא היתה השפעה שלילית על מספר הידות. כפי שניתן לראות מהאיור, בשנים מסוימות הופיעו פחות ידות ואילו בשנים אחרות הופיעו יותר ידות בתגובה לטיפולים, אולם בכל מקרה ההבדלים במספרי הידות, לא היו מובהקים.
השפעת טיפולים במוסת צמיחה על משקל הפרי וגובה היבול:
באיור 4 מתואר משקל פרי בודד בטיפולים שונים בהשוואה להיקש. בכל שנות הניסוי, למעט בשנת 2020, היה הפרי שגדל על העצים המטופלים במווסת צמיחה, גדול יותר, במובהק, מאלו שגדלו על עצי ההיקש.
ההשפעה המובהקת על גודל הפרי, כשהדילול היה אחיד בכל הטיפולים, הוביל להגדלת היבול הכללי לעץ בכל הטיפולים ובכל השנים.
השפעת טיפולים במווסת צמיחה על איכות הפרי:
באיור 5 מוצגים אחוזי השילפוח של פרי מעצים שטופלו בשני מינונים של מווסת הצמיחה בהשוואה לטיפול ההיקש, בשנים 2017 עד 2019. מימצאים אלה דומים במגמתם לאלה שהתקבלו בכל השנים שקדמו לשנים אלה. בכל המקרים מתקבלת פחיתה מובהקת באחוזי השילפוח כתוצאה מהטיפול.
עשר שנים לאחר יישום ראשון של תכשיר הגימיק בעצי תמר מזן מג'הול, ניתן להבחין במספר שינויים מורפולוגיים בעצים המטופלים.
1. שינוי במבנה סנסנים – סנסני העצים המטופלים קצרים מסנסני עצי הביקורת. בנוסף הסנסנים מסולסלים.
2. פיזור כפות – כפות העצים המטופלים נוטים להיות שמוטים, לעומת כפות עצים שאינם מטופלים.
3. מבנה גזע – גזעי העצים המטופלים והמנונסים, יוצרים התעבות במרכז הגזע
דיון ומסקנות:
לאחר עשר שנות ניסוי ומעקב אחר יישום מווסת הצמיחה גימיק,לקרקע, במספר מינונים ובמגוון מירווחי יישום ניתן לסכם את המימצאים בתובנות הבאות:
א. מווסת הצמיחה, יוניקונזול (גימיק), הביא כמצופה על בסיס הניסויים ההקדמיים, לעיכוב בגידול העץ. העיכוב הושג בכל מועדי היישום ובכל המינונים. אפקט עיכוב ההיתמרות נמשך לאורך שלוש שנים אך הוא דועך במהלך פרק זמן זה, עד לכדי הפסקת ההשפעה גם במינון הגבוה (75 סמ"ק לעץ). לעיכוב הגידול השפעה מורפולוגית על מבנה הגזע, המתבטא בעיבוי חריג.
ב. השפעת התכשיר על הגדלת משקל היבול, הגדלת משקל הפרי הממוצע, וההקטנה המובהקת של אחוז הפרי המשולפח, הינן בגדר תופעות לוואי המסיטות את מרכז הכובד של השימוש בתכשיר מעיכוב היתמרות לשיפור כמות ואיכות היבול.
ג. גם ההשפעות על הגדלת משקל הפרי, הגדלת היבול והקטנת השילפוח, דועכות כתלות בזמן, וכמעט שנעלמות לאחר 3 שנים.
ד. יישום חוזר של שנה לאחר שנה, משמר את כל האפקטים המושגים בשנה שלאחר היישום הבודד. לא ניצפו השפעות מצטברות ו/או אפקט מוגבר במדדים שניבדקו.
ה. יישום באינטרוול של שנתיים, חידש את ההשפעות שדעכו והחזירו את ההשפעה הן על עיכוב ההיתמרות והן על גודל הפרי, משקל היבול והקטנת השילפוח.
ו. השפעות על גודל הפרי והפחתת השילפוח הושגו באופן עיקבי מידי שנה. מידת ההשפעה שונה בשנים השונות. עונת 2013 התאפיינה בפרי קטן. תוספת הגודל בהשפעת התכשיר היתה פחותה מזו שהושגו בשנים קודמות. כך קרה גם בעונת 2020, בהם הועמס יבול כבד ביותר על העצים.
ז. בכל השנים, בכל המינונים ובכל מרווחי היישום, לא ניצפו נזקים לרפרודוקטיביות של העץ. עם זאת פיזור הכפות השתנה והפך לשמוט.
ח. ההשפעות על חוטרים מעצים שטופלו במווסת הצמיחה, לא ניבחנו בניסוי מסודר, אולם ההתרשמות היא שאין פגיעה בכושר השתרשות של החוטרים ולא בקצב הגידול והכניסה לניבה של חוטרים אלה, לאחר ניתוקם ונטיעתם.
ט. טיפול חד פעמי במווסת צמיחה, לחוטרים, מספר חודשים לאחר נטיעתם יוצר אפקט דרמטי, מתמשך על התפתחות העצים מבלי לפגוע בכניסתם לניבה.
י. עיכוב היתמרות ושינוי מבנה העץ, פותח אפשרות לנטיעה צפופה יותר ולהשאת יבול ליחידת שטח. מו"פ בקעת הירדן, נערך לנטיעת מטע מג'הול במרווחים של 7X7, לבחינת הנושא.
רשימת ספרות
1. אלוני, ד.ד., פומרנץ, ר., חזון, ה., קרפ, ח., סנדלהם, ד., גלבוע, א., כהן, י. (2009) עיכוב היתמרות של עצי תמר. עלון הנוטע, 63, 22-27.
2. Rademacher W., (2000) Growth retardants: effects on gibberellin biosynthesis and other metabolic pathways. Annu. Rev. Plant Physiol. Plant Mol. Biol. 51, 501-531.
3. Rademacher W., (2001) Chemical regulation of shoot growth in fruit trees. In : Extended abstracts of the 9th International Symposium of Plant Bioregulators in Fruit Production.
כותבי המאמר: סריג פיני, אפרים ציפילביץ', סטרומזה אבי – מו"פ בקעת הירדן
