על תנובות חלב ורכיביו, יעילות וסמנים לעקה חימצונית מתן 56 גר' XP לפרה ליום, לא תרם לעלייה בתנובת החלב, אבל נטה לשפר את אחוז השומן והחלבון ותנובת החמ"ש. כמוכן, היעילות לייצור חמ"ש הייתה גבוהה יותר בקבוצת ה-XP.
מבוא
מוצרים של תעשיית השמרים, מהווים מקור לתוספות מזון בבקר, מזה שנים רבות. קיימים בשוק 2 מוצרים עיקריים: שמרים חיים ותרבית שמרים. תרבית השמרים של Diamond V, מורכבת בעיקרה ממטבוליטים של שמרי בירה, שגודלו בתנאים מיוחדים וממצע המזון אשר עליו גודלו השמרים, וכן מאבקת גרעיני תירס ששימשה לייבוש.
התרבית מכילה: גורמי גדילה, גורמי טעם, אנזימים וקו-אנזימים המעורבים בייצור חלבון מיקרוביאלי, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן ארוכות שרשרת, ויטמינים ועוד.
עבודות רבות שנעשו בעולם, הראו שהוספת תרבית שמרים מסוג XP (Diamond V, Cedar Rapids, IA) למנת פרות חולבות תרמה לשינויים בסביבת הכרס ולשיפור בניצולת המזון.
מסקירה שנערכה בשנת Poppy et al.,) 2012) ובה סקרו עשרות עבודות, נערך ניתוח סטטיסטי בשיטתMeta – Analysis ונמצא ששימוש ב-XP תרם לעלייה בתנובת חלב, שומן וחלבון.
חומרים ושיטות
הניסוי נערך ברפת ההזנה הפרטנית של מינהל המחקר החקלאי בבית דגן, בחודשים יולי עד ספטמבר 2018. בניסוי השתתפו 42 פרות מתחלובה שנייה ואילך, שחולקו ע"פ תנובת חלב, ימים בתחלובה ומשקל גוף.
טבלה 1. הממוצעים ± סטיית התקן של הקבוצות בתחילת הניסוי
| ביקורת | XP | |
| חלב, ק"ג ליום | 50.9 ± 3.8 | 50.6 ± 4.1 |
| ימים בתחלובה | 145 ± 37 | 144 ± 39 |
| מס' תחלובה | 2.9 ± 1.2 | 2.8 ± 0.9 |
| משקל גוף, ק"ג | 652 ± 62 | 641 ± 61 |
הפרות קיבלו 5 צינונים ביום – 3 פעמים לפני כל חליבה ופעמיים בין חליבות, במהלך כל הניסוי, כפי שמקובל ברפת מכון וולקני.
הזנה של הניסוי והביקורת
ביקורת – קבוצת הביקורת הוזנה במנה שהכילה 16.5% חלבון ו-1.78 אנרגיה נטו לחלב לק"ג ח"י, ע"פ ערכי NRC 1989. קבוצה זו קיבלה תוספת יומית של 100 גר' תירס גרוס לפרה ליום.
XP – קבוצה זו קיבלה מנה שהכילה רכיבי מנה זהים למנת הביקורת, וקיבלה פרמיקס שהכיל 56 גר' XP, שעורבבו עם 100 גר' תירס גרוס, לפרה ליום.
הפרות הוזנו פעם אחת ביום והתוספים הוספו ועורבבו באופן אינדיבידואלי, באבוס הפרטני. הכמויות המואבסות והשאריות נרשמו מידי יום לקביעת צריכת מזון פרטנית של הפרות.
נערכו ביקורות חלב, אחת ל-10 ימים מ-3 חליבות רצופות, במשך כל תקופת הניסוי לקביעת הרכב החלב.
דגימות דם נלקחו מכל הפרות, לאחר חליבת בוקר, 4 פעמים במהלך הניסוי בימים: 1-, 23, 49 ו-53 מתחילת הניסוי. בדוגמאות דם אלה, נקבעו ריכוזי סמנים לעקה חימצונית וציטוקינים, שהינם מתווכים במערכת החיסונית.
פעמיים במהלך הניסוי (בשבוע ה-8) נלקחו דגימות כרס מ-15 פרות, מכל טיפול, במועדים זהים: 2-, 2+ ו-4+ שעות, יחסית למועד הארוחה, למעקב אחר pH, ריכוזי חומצות שומן נדיפות (חש"ן) ואמוניה בכרס.
תוצאות
תנובת חלב ורכיביו מופיעים בטבלה 2. – לא נמצאו הבדלים בתנובת החלב בין הטיפולים, ואילו אחוז השומן והחלבון בחלב, נטו להיות גבוהים יותר בקבוצת ה-XP.
לא היו הבדלים בתנובות (ק"ג ליום) השומן בין הטיפולים, ואילו תנובת החמ"ש (4%) נטתה להיות גבוהה יותר (1.3 ק"ג) בקבוצת ה-XP. תנובת החמ"מ הייתה גבוהה יותר ב-0.9 ק"ג ליום בקבוצת ה-XP, אבל הבדלים אלה לא נמצאו מובהקים סטטיסטית.
טבלה 2. תנובת החלב והרכיבים
| ביקורת | XP | SEM | P= | |
| חלב, ק"ג ליום | 44.2 | 44.0 | 0.32 | 0.73 |
| שומן, אחוז | 3.56 | 3.76 | 0.8 | 0.09 |
| חלבון, אחוז | 3.36 | 3.40 | 0.2 | 0.09 |
| לקטוז, אחוז | 4.91 | 4.91 | 0.2 | 0.98 |
| שומן, ק"ג ליום | 1.57 | 1.58 | 0.05 | 0.86 |
| חלבון, ק"ג ליום | 1.47 | 1.44 | 0.02 | 0.47 |
| לקטוז, ק"ג ליום | 2.20 | 2.10 | 0.04 | 0.47 |
| אוריאה בחלב, mg/dL | 14.0 | 14.3 | 0.44 | 0.65 |
| חמ"מ, ק"ג ליום | 44.7 | 45.6 | 0.44 | 0.18 |
| חמ"ש 4%, ק"ג ליום | 40.6 | 41.9 | 0.48 | 0.09 |
צריכת מזון וצריכת אנרגיה מהמזון היו זהים בין שתי הקבוצות. יעילות הייצור לחלב (גר' ח"י לק"ג חלב) לא נבדלה בין הקבוצות ואילו יעילות הייצור לחמ"ש (גר' ח"י לק"ג חמ"ש) נטתה להיות גבוהה יותר בקבוצת ה-XP. כמוכן, לא נמצאו הבדלים ביעילות הייצור לחמ"מ (גר' ח"י לק"ג חמ"מ) בין שני הקבוצות.
לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בזמן העלאת גירה, זמן רביצה או מאזן אנרגיה.
ממצאים מהכרס – חומציות הכרס הייתה גבוהה יותר בקבוצת ה-XP, ולא נמצאו הבדלים בריכוז האמוניה בכרס בין הטיפולים.
לא נמצאו הבדלים בריכוז החומצה האציטית והפרופיונית בין הטיפולים, ואילו ריכוז החומצה הבוטירית היה גבוה יותר בקבוצת ה-XP. כמוכן, לא נמצאו הבדלים ביחס שבין חומצה אציטית לפרופיונית, ואילו הריכוז הכולל של חומצות נדיפות בכרס, נטה להיות גבוה יותר בקבוצת ה-XP מאשר בקבוצת הביקורת.
בדוגמאות הדם בדקנו את ריכוזי הציטוקיניםIL6 ו- TNFαוריכוז MDA שהינו מטבוליט המהווה סמן לעקה חימצונית. נמצא כי ריכוזי ה-IL6 וה-MDA נטו להיות נמוכים יותר בקבוצת ה-XP לעומת קבוצת הביקורת, ולא נמצאו הבדלים בריכוז ה-TNFα בין הקבוצות.
דיון ומסקנות
בעבודה זו לא נמצאה עלייה בתנובת החלב עם מתן 56 גר' XP, אבל אחוז השומן עלה ב-2 עשיריות האחוז ונטה להיות מובהק, וכן אחוז החלבון נטה להיות גבוה יותר בקבוצת ה-XP מאשר בקבוצת הביקורת.
כמוכן, תנובת החמ"ש נטתה להיות גבוהה יותר בקבוצת ה-XP. עבודות רבות הראו עלייה בתנובות חלב או חמ"ש של פרות באמצע התחלובה עם מתן XP. בעבודת סקירה של Poppy וחוב' משנת 2012, נמצא כי מתן XP באמצע התחלובה העלה את החלב ב-1.03 ואת החמ"ש ב-1.65 ק"ג ליום.
בעבודה הנוכחית תנובת החמ"ש הייתה גבוהה יותר בכ-1.3 ק"ג (P < 0.09). ממצאים דומים נמצאו בעבודה דומה של Schingoethe וחוב' משנת 2004 בפרות אמצע תחלובה.
בעבודה הנוכחית נמצא אפקט חיובי על אחוז השומן בחלב בקבוצת ה-XP P < 0.09)). במספר עבודות (Erasmus et al. 2005 Hristov et al., 2010;)
עם פרות אמצע תחלובה, לא נמצא אפקט חיובי על אחוז השומן בחלב, בניגוד לממצאים מעבודה זו ומעבודה נוספת שלDann וחוב' משנת 2000, שבה נמצאה עלייה לא מובהקת באחוז השומן, בפרות שקיבלו XP.
העלייה באחוז השומן תרמה, ככל הנראה, לעלייה בתנובת החמ"ש בקבוצת ה-XP.
חומציות הכרס הייתה גבוהה יותר בקבוצת ה-XP, ויש לציין כי תוצאות ה-pH בעבודות אחרות היו בהן ניתן XP לפרות היו חלוקות: בחלקן נמצאה עלייה ב-pH, ובחלקן נמצאה ירידה ב-pH, כמו בעבודה הנוכחית. יש לציין כי בעבודה הנוכחית ערכי ה-pH היו בתחום הנורמלי בשתי הקבוצות.
בעבודה זו נמצאה עלייה בריכוז החומצה הבוטירית בקבוצת ה-XP, מה שאולי תרם לאחוז השומן הגבוה יותר בחלב. כמוכן, ריכוז ה-VFA הכללי בכרס, נטה להיות גבוה יותר בקבוצת ה-XP, מה שמעיד ככל הנראה, על שיפור בתסיסה בכרס.
בניסוי הנוכחי בחנו השפעת מתן XP על ציטוקינים וסמנים לעקה חימצונית בדם. בעבודה שנעשתה במבחנהin-vitro) ) ע"י Jensen וחוב' משנת 2008 נמצא אפקט אנטי דלקתי ואנטי חמצוני בהשפעת XP. גם בניסוי הנוכחי ישנן עדויות לאפקט אנטי דלקתי ואנטי חמצוני, גם בחיה השלמה.
יש לציין כי תוצאות רבות בעבודה זו, היו על גבול המובהקות, ויכול להיות שאם הניסוי היה נמשך לתקופה ארוכה יותר, או עם מספר גדול יותר של פרות, התוצאות היו מובהקות יותר.
לסיכום – מתן תרבית /שמרי בירה לפרות חלב
מתן 56 גר' XP לפרה ליום, לא תרם לעלייה בתנובת החלב, אבל נטה לשפר את אחוז השומן והחלבון ותנובת החמ"ש. כמוכן, היעילות לייצור חמ"ש הייתה גבוהה יותר בקבוצת ה-XP. הממצאים מהכרס מעידים על שיפור התסיסה בכרס, והממצאים מהדם מראים כי יכול להיות שלמתן XP בעונת הקיץ יש גם אפקט אנטי דלקתי ואנטי חמצוני.
כותב המאמר, מתן תרבית שמרי בירה לפרות חלב: עוזי מועלם, חקר בעלי חיים, המחלקה לחקר בקר וצאן. ליצירת קשר לחצו כאן
