בימים אלה נפתחה בעין חרוד מאוחד תערוכה המוקדשת לעשור הראשון של הקיבוץ, תחת הכותרת 'עין חרוד ליד המעיין'. התערוכה הינה במסגרת אירועי שנת ה-100 לקיבוץ והיא מוצגת במטבח הישן של הקיבוץ.
קיבוץ עין חרוד פיתח בעשור הראשון לקיומו תפיסה של יישוב גדול וגדל השואף לקלוט מאות ואלפי איש, בניגוד לתפיסה של דגניה שראתה בקבוצה הקטנה והאינטימית מימוש הרעיון השיתופי.
הרעיון של קיבוץ גדול וגדל התפשט בכל הארץ, ודחק את הקבוצות הקטנות.
אוצרת התערוכה, גליה בר-אור כתבה: "אין שיעור לכוחות מלמטה שפעלו בתנאים קשים של ראשית ההתיישבות.
קדחת, עבודה מפרכת בחום ובקור, דלות ברמת הקיום והאמצעים, והתנגדות מתמדת של המוסדות לצורת היישוב החדשה, שלא הייתה אז מקובלת".
בתערוכה מוצגים פריטים אותנטיים שנאספו ונשמרו על ידי עשרות חברים, והם מייצגים את תחומי הפעילות השונים של היישוב הצעיר: במבואה נראית תחנת הרכבת ומולה מערת גדעון עם מים מפכים מתוכה.
בתחום הבריאות מוצגת המרפאה הראשונה, שלימים עברה לעפולה והפכה לבית החולים 'העמק'.
בתמונה מוגדלת נראה רופא שניים מטפל בחבר על עגלה רתומה לסוס.
בהמשך, נול צמר לאריגת בגדים ושטיחים מצמר הכבשים שנגזז, סנדלריה לעשיית נעלים לילדים, פינת החינוך, החקלאות, משתלה לצמחי נוי, מוסיקה, אמנות.
בתמונה אחרת נראה קהל רב של אנשי העמק שהתקבץ במחצבה לשמוע את הקונצרט של הכנר הידוע יאשה חפץ.
אתה הולך בין המוצגים ונשאב לימים הראשונים של קיבוץ והמדינה, ומתקשה להאמין שכך חיו אנשים על מנת להגשים את הרעיון השיתופי שבו האמינו.
בר אור הפיקה את התערוכה במשך חצי שנה עם עשרות חברים שנרתמו בשמחה לפרויקט.
"חשוב לי" אומרת בר אור, "להראות את היצירתיות של הראשונים, את היוזמה, החדשנות, וקיום יחסי רעות בין כולם.
הרעיון של קיבוץ גדול היה פורץ דרך, ומנהיגיו הקימו רשת שהזינה את עצמה ובנתה את המדינה".
עין חרוד ליד המעיין היא תערוכה היסטורית מעוררת השתאות, שהיא בית ספר מצוין לילדים ולנכדים שלא ידעו את יוסף.
וגם נוסטלגיה במיטבה למבוגרים. התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב במשך חצי שנה.
שריפה כילתה את רוב המוצגים בתערוכת "10 השנים הראשונות של עין חרוד"
עדכון 8.6.2021
בצהרי השבת האחרונה, כחצי שעה לאחר שאחרוני המבקרים עזבו את התערוכה לציון שנותיו הראשונות של עין חרוד, הבחינו חברים בעשן העולה מאולם התצוגה.
ללוחמי האש שהוזעקו למקום נותר בעיקר למזער נזקים. למי שהגיעו לאחר שהלהבות שככו, ציפתה תמונה קשה: רוב המוצגים והתמונות, שמטבע הדברים היו עשויים מחומרים מתכלים, אבדו, או שנגרם להם נזק בלתי הפיך.
מדובר בין היתר בחפצים וכלים בני כמעט מאה שנים, שנשמרו באהבה בבתי חברים, ושאין להם תחליף.
התערוכה נפתחה במרץ השנה, לקראת ציון 100 שנה לעין חרוד, שעלה על הקרקע באלול תרפ"א, 1921,
האוצרת, גליה בראור, שניהלה את המשכן לאמנות בעין חרוד ואצרה בו תערוכות וקטלוגים רבים, ריכזה תמונות ופריטים שתיארו את ראשית דרכו של מי שהפך לקיבוץ הגדול הראשון, ולתנועה קיבוצית מפוארת.
נירה לויטה, האחראית הלוגיסטית לתערוכה: "התחושות קשות. הושקעו המון אנרגיות, התנדבויות ותקציבים בהקמת התערוכה, ויצא מוצר מרגש ומאוד משמעותי, לנו כחברי עין חרוד וגם לאלפי המבקרים.
הצלחנו להציל חלק מהמוצגים, ולרוב התמונות יש גיבוי דיגיטלי. עדיין לא דיברנו על חידוש התערוכה, אך כבר ברור שלא נוכל להציג את מה שהיה כאן ועלה באש.
גם אם נצליח, זה לא יהיה אותו הדבר. השריפה פרצה דווקא כשהיינו בשיא הביקוש, השבוע ציפינו ללא פחות משבע קבוצות."
האולם בו הוצגה התערוכה שנשרפה היה בעבר (1931) חדר האוכל הבנוי הראשון של הקיבוץ, הפך למטבח עם בניית חדר אוכל חדש, והתפנה כשהתחילו להסתמך על קייטרינג חיצוני. מנהלת הקהילה גליה מרום מעדכנת שהמשטרה ומכבי האש פתחו בחקירת האירוע.
לדבריה, נכון למועד סגירת הגיליון לא נמסר על איתור סיבת התאונה, אך ניתן לומר שלא נמצאה עדות להצתה. אחת ההשערות היא שהשריפה נגרמה מקצר חשמלי במשרד סמוך לחדר האוכל.
תגובה אחת
שאלה: מתי צפויות הדרכות לסיור בתערוכה זו ?
יצחק שריג