גם בשוך מבצע "שומר החומות" תוהה יגאל כרמון, ראש מכון ממרי, על מהות הקשר בין בנימין נתניהו לנסיכות קטאר, התומכת הידועה בטרור, ועל הזמנתה להזרים לחמאס כספים, המאפשרים את התעצמותו הצבאית. ראיון (חלק א')
ב-20.9.1993, שבוע אחרי החתימה החגיגית על הסכם אוסלו בבית הלבן, וכאשר כל המדינה צהלה ושמחה, כתב יגאל כרמון מאמר על "יסודותיו הרעועים של הסכם ישראל אש"ף".
בדיעבד, המאמר צפה בדיוק אכזרי את העתיד לקרות. בעת ההיא הוא נתקל בבוז. כך גם אזהרתו ש"עוד יעופו טילים על אשקלון". כרמון ועמו פרופסור יהושע פורת המנוח, היו הראשונים שראו והזהירו וגם הוקעו אל עמוד הקלון הציבורי, כמשביתי שמחות.
כמה אירוני שליד אותו מאמר בידיעות אחרונות, פורסם באותו יום מאמר חנופה של הסופר עמוס עוז, תחת כותרת: "שמעון פרס, אדריכל", שתיאר את נפלאות ההסכם.
ארבעים שנה כרמון ואני מכירים. תחילה במסגרת פעילות בזירה הפלסטינית, בניסיון לקדם פתרון של שלום על בסיס של פשרה והכרה הדדית, עם תושבים בשטחים, שהתנגדו לשליטה האידיאולוגית והאלימה של אש"ף (כמה מהם שילמו בחייהם);
ומזה עשרים שנה "כעובד אצלו", במכון ממרי לחקר תקשורת המזרח התיכון, אותו ייסד ב-1998. ארבעים שנה אני שומע את הערכותיו, כמזרחן וכאיש אמ"ן לשעבר – שיש לו קילומטרז' גדול בענייני האזור – ומושפע מהן.
בימים שימין ושמאל בישראל נקבעו לפי היחס חם-קר לערפאת, נחשב כרמון לאיש ימין, אבל הוא בכלל לא כזה. מבחינה כלכלית-חברתית, הוא אפילו "אדום מבפנים".
ואחרי פרק הגילוי הנאות, נגיע לקטע שלשמו התכנסנו – מבצע "שומר החומות" – בניסיון להבין איך ולמה זה בא לנו ולאן יש ללכת מכאן. ראיון בשני חלקים.
שלוש פרובוקציות מבית
הסבב האחרון של ההסלמה התחיל, לדברי כרמון, בשלוש פרובוקציות ישראליות מיותרות לחלוטין, שהממשלה לא ידעה על כולן, אבל היתה אחראית להן.
"הראשונה, בשער שכם: קצין משטרה, חסר זהירות במיוחד, החליט להעביר את הפלסטינים מן הרחבה אל השער בין גדרות ברזל, כמו שמעבירים פרות בין חצרות, או אל דרכן האחרונה. לא היה בזה כל צורך ביטחוני. אחרי התפרצויות אלימות, הגדרות הוסרו. השקט חזר, הזעם נשאר.
בשיח' ג'ראח, ביקשו למצות פסק דין של בית המשפט, בלי לעשות את כל מה שאפשר כדי לפצות את המפונים, הגם שאין להם זכות חוקית על השטח.
בשיח' ג'ראח חיות כבר שנים עשרות משפחות יהודיות. בנוסף להוכחת בעלות משפטית על הקרקע, דאגו לפצות באופן משמעותי את המשפחות המפונות.
הפעם נותרו משפחות ספורות, אבל מישהו התקמץ על הכסף ותבע שהממשלה תפנה אותן עבורו בלי שום פיצוי וגרם להתלקחות רבתי.
פעם הייתה קיימת ועדה לביטחון ירושלים, שעסקה בנטרול סכנות לביטחון העיר; ועדה שהייתה 'כולאת ברקים'. היא מנעה מהלכים שהיו עלולים לחולל פיצוץ. סגרו דברים בהסכמה.
הוועדה הזאת כבר לא קיימת. השלטון החליט כנראה, 'להראות להם' מהי ריבונות יהודית, בלי לנסות לרכך את העניינים, כדי להגיע להבנה ופיצוי באופן אנושי.
השלישית, היא הר הבית. ניתן היה לדחות את חגיגות יום ירושלים שלנו, ביודענו שהוא 'נופל' השנה על סוף חודש הרמדאן, ביום שהוא מועד לפורענות. לא היה קורה אסון, לו החגיגות היו נידחות בשבוע. יום ירושלים איננו תאריך קדוש. מי שחשב כך, התקפל לבסוף".
אתה מתעלם מביטול הבחירות הפלסטיניות?
"אינני מתעלם. יצדקו מי שיאמרו שיש רקע רחב יותר להתפרצות והוא נוגע לעימות בין חמאס לאש"ף, שהחריף בעקבות דחיית הבחירות ע"י עבאס."
"גם ברור שאיראן הייתה מעוניינת מאוד בפיצוץ בשטח, כדי לחזק את עמדתה במו"מ עם ארה"ב בנושא הגרעין. גם תורכיה שפועלת בירושלים ותומכת בחמאס, רוצה לחולל תבערה. זהו ההקשר הרחב, אבל ישראל נתנה לחמאס מתנה מן השמים: פרובוקציות המאפשרות לארגון ולכל הגורמים האנטי ישראלים בעולם, להאשים אותנו."
"נתנו לאויבינו עילה לחולל עימות רבתי ולבסוף, גם התקפלנו בשלושת המקומות. זה מה שקורה כשיהירות וחוסר אנושיות מנצחים את ההיגיון. לימדנו אותם שוב שהישראלים מבינים רק כוח".
מלחמה ללא מטרה אסטרטגית
כרמון שופך הרבה אש וגופרית על נתניהו. על מדיניותו, על קביעת המטרות ועל אופן התנהלותו. "שמעתי את ראש הממשלה אומר שמטרתנו הייתה להכות בחמאס, אבל זאת מטרה ברמה של מח"ט ואף פחות מזה."
"לראש ממשלה צריכה להיות מטרה אסטרטגית-מדינית. הלב נשבר למראה ההרס שזרענו בעזה, הגם שנעשה בעל כורחנו, משום שהחמאס מיגן את עצמו בעזרת נשים ילדים והדרך אל פעיליו 'הגיבורים' שהסתתרו עמוק מתחת לאדמה, עברה רק דרך האוכלוסייה האזרחית."
"ידוע לכל שמפקדת החמאס נמצאת מתחת לבית חולים אל-שיפא. תודה לאל שאת בית החולים לא הרסנו, כדי להגיע לסינוואר ודף. כשממשלה יוצאת למלחמה ביודעה את מגבלותיה, עליה לגבש אסטרטגיה ומטרה מדינית שיובילו אותה לניצחון חרף המגבלות הללו."
ישראל, בראשותו של ראש ממשלה חסר מטרה, חוץ מאשר פגיעה בחמאס, פעלה כמו ענק החובט בימינו ובשמאלו במטרות משניות, בלא שתהיה לו תכלית מדינית."
"ביבי גם טען שהוא החזיר את הביטחון לאזרחי ישראל. אזרחי ישראל מבינים כמה זה מגוחך. חמאס השתמש בכשליש ממלאי הטילים שלו ויוכל לחזור ולירות כל אימת שירצה, גם אם במחיר פגיעה נוספת של צה"ל. איזה ביטחון הוחזר כאן?"
לדברי כרמון, "השאלה האמיתית היא מדוע אפשרנו לחמאס להפוך למעצמה בשטח, עם עיר תת-קרקעית ויחידות צבא של 20 אלף איש ויותר."
"את הטילים עצמם סיפק קאסם סולימאני שחוסל בידי ארה"ב, אבל את הבניה האדירה, את מערכת הגיוס הצבאי, את מערך הפיקוד והשליטה על הצבא הזה, איפשר נתניהו בחוסר אחריות מזעזע, בפתחו את כל האפשרויות בפני קטר – תומכת הטרור הידועה – להעביר לעזה מאות מיליוני דולרים, חלקם במזוודות, כביכול למטרות הומניות."
"כל מי שראה בסיקור המלחמה בפעם הראשונה בחייו, את 'עזה סיטי' עם בתים רבי קומות מאופק עד אופק, יכול סוף סוף לדעת ולהבין ששום עניין המוניטרי לא היה כאן."
מעשיות של שנים על משבר הומניטרי, שרבים וטובים בישראל האמינו בהן, הופרכו סוף סוף במראה עיניים נורא. הן נועדו להצדיק מדיניות חסרת אחריות שאיפשרה לחמאס להקים את האימפריה הצבאית שלו, באמצעות הכסף הקטרי.
לטרגדיה הזאת אחראי אדם אחד: בנימין נתניהו. במשך שבע שנים – מאז צוק איתן ובעצם גם לפניו – הוא איפשר לקטר להזרים לרצועה מאות מיליוני דולרים שבנסיבות שליטתה של תנועת החמאס שם ביד ברזל, זה היה כמו לתת לה את הכסף ביד.
וכי נתניהו לא יודע מי זאת קטר? את מי השלטון הקטרי מממן ועל מי הוא מגן? ויותר מכך, האם אינו מבין שבהעדפתו את קטר, הוא תוקע סכין בגבה של איחוד האמירויות שעשתה עימו שלום?
המשטר הקטרי תומך בארגוני טרור בכל העולם הערבי והמוסלמי. הוא שילם לטרוריסטים סונים כדי שישחררו עשרות אנשי משמרות מהפכה איראנים ששבו בעיראק; קטר תומכת ומממנת את הטליבאן באפגניסטן ונתנה הגנה וכיסוי לאיש המבצעים הראשי של פיגועי ה-11 בספטמבר, ח'אלד שיח' מוחמד, כעובד במחלקת המים של עיריית דוחה.
כאשר הגיע ה-FBI כדי לעצרו ודיווח על כך רק לאמיר קטר, האיש נעלם באותו לילה. כיום, את מקומו של ח'אלד שיח' מוחמד, תפסו ח'אלד משעל ואסמאעיל הניה, החוגגים בבירת קטר.
גיליון שלם של העיתון הזה לא יספיק כדי לתאר את זיקתה של קטר לטרור אסלאמי באזור ובעולם. ערוץ התעמולה של האחים המוסלמים המכונה אל-ג'זירה וממומן על ידי המשטר הקטרי, פועל כמכשיר גיוס והגנה על גורמי הטרור השונים.
בכתבה על בן לאדן הם קראו להתגייס לשורותיו. אחד מכתביו אף נאסר בספרד, בגין העברת כספים לאל-קאעדה. זו איננה פעילות תקשורתית".
ביבי וחמאס לנצח
"האם מערכת המודיעין לא יודעת מיהי קטר"? שואל יגאל כרמון, "ואם היא יודעת ולא התריעה ושיתפה פעולה עם מדיניותו המופקרת של ביבי לגבי קטר, זה נורא יותר. ראש המוסד אף הלך בשליחותו של נתניהו כדי לבקש מהאמיר שימשיך להעביר את הכסף לעזה. אין מילים כדי לתאר את האבסורד והזוועה של הסיטואציה הזאת."
"כל זה מוביל לעניין אחד: 'הסוד הגדול' שמוכר לכל החוגים המדיניים והתקשורתיים בארץ, אך לא לתומכי נתניהו מן הימין: ביבי איננו מעוניין היום וגם לא היה מעוניין בעבר, לאחר הסיבובים הקודמים, להרוס את שלטון החמאס בעזה."
"וגם עכשיו, לאחר המלחמה, אין לו מטרה מדינית כזאת. רוב הכתבים שעוסקים בענייני השטחים והביטחון, יודעים שהמדיניות הזאת, שלא לגמור עם החמאס, היא כמעט מוצהרת. הרעיון הוא להשאירו בשלטון, אך קצוץ- כנפיים. זאת עמדה כמעט רשמית שיש לה קונים גם בימין וגם בשמאל; שותפות של המופקרים."
"המאמץ של נתניהו, עליו מדווח כעת בתקשורת, להאשים את המודיעין באי סיפוק הסחורה, הוא פתטי וחצוף נוכח מדיניותו רבת השנים שאפשרה לאימפריה הצבאית של החמאס לקום בעזה".
למה נתניהו פועל כך?
"יש לכך הסברים שונים, שכולם התחכמות חסרת שחר. אזכיר שניים: האחד, הרצון להפריד בין אש"ף לחמאס ובין הגדה לרצועה. הוא ודאי חשב עצמו למתוחכם, אך זו יומרה פרימיטיבית וטיפשית כאחת, שהשיגה בפועל את התוצאה ההפוכה. במדיניות הזאת, הוא אפשר לחמאס להשתלט גם על הציבור הפלסטיני בשטחים ובירושלים וגם חיזק את כוחה של התנועה האסלאמית בישראל."
"ביום שישי שעבר, בעקבות המלחמה, גירשו צעירי החמאס את אנשי הרש"פ והמופתי שלו ממסגד אל-אקצא והפכו לשליטיו הבלתי מוכרזים.
הסבר אחר, אווילי במידה שלא תיאמן, גורס שאם נשבור את שלטון החמאס ישתרר בעזה כאוס; כאוס כזה יחייבנו לחזור ולשלוט שם, ובכך איננו מעוניינים.
ובכן, גם במקרה של כאוס, אין לנו שום מחויבות לחזור ולדאוג לסדר שם, לאחר שהותקפנו. יש את האו"ם, ארגונים בינלאומיים, יש את מצרים, אפשר שאש"ף יחזור לשם לאחר שחמאס סילקו מהרצועה באלימות. ובכל מקרה, אנחנו נטשנו את עזה לבלי שוב ומוטב כאוס מאשר אימפריה צבאית של החמאס שפוגעת בנו".
מדיניות מופקרת כלפי קטר
"ההסברים הללו", ממשיך כרמון, "כל כך חסרי שחר, עד שהם פותחים בהכרח פתח להסברים קונספירטיביים במטרה לפרש את זיקתו המופקרת של ביבי לקטר, הסברים שלא אכנס אליהם. אם ראש המוסד, ראש השב"כ, ראש אמ"ן וראש המועצה לביטחון לאומי, לא יודעים מה תפקידה של קטר בתחזוקת האחים המוסלמים בכל העולם ובמימון החמאס – זו טרגדיה."
"אבל הם כמובן יודעים היטב את העובדות. איך ייתכן שראש ממשלת ישראל מאפשר את צמיחת אימפריית החמאס בעזה וכולם משתפים אתו פעולה, כאילו אין להם אחריות להגן עלינו? דמם של הקורבנות בסיבוב הזה איננו רק על ידיו של החמאס אלא גם על ידיו של נתניהו וכך יהיה גם בסיבוב הבא, אם ימשיך במדיניותו המופקרת. התייחסותו אל קטר כאל גורם לגיטימי, לתיווך ולסיוע לאוכלוסייה, גובלת בפשע".
אז מה עושים?
"יש לפעול בכמה רמות במקביל. ראשית, הכרחי מאבק מדיני, הסברתי ומבצעי נגד החמאס ונגד תומכו הגדול – האמיר של קטר. וזאת, ברמה העולמית; ברמה האזורית, שבה יש לנו תומכים (המדינות המתנגדות לקטר); ובשטח עצמו."
"עלינו להבהיר לכל תומכינו במערב, שקטר וחמאס הם אויבינו ולפעול כפי שידענו בעבר נגד אויבים בחו"ל; אחרי הטבח במינכן בו נרצחו 11 ספורטאים, החליטה ממשלת ישראל לפעול נגד פעילי 'ספטמבר השחור' בכל מקום שיימצאו."
"במלחמה הזאת נורו על ישראל אלפי טילים וחמאס ממשיך לפעול מתוך דוחה כמפקדה פעילה. האם המוסד שידע לפעול לילה שלם בלב טהראן כדי להביא חומר חשוב, לא מסוגל לגרום לסילוק מפקדת החמאס, עם משעל והניה בראשה, מתוך דוחה? ודאי שמסוגל, אבל מישהו צריך להורות לו לעשות זאת והוא איננו מורה."
"יש הגורסים שמלחמה בחמאס לא תוכל להביא תוצאות, אלא על ידי פלישה לעזה ובכך הרי איננו רוצים. הצגת האלטרנטיבה הזאת, היא דחליל שנועד להצדיק את המצב הנוכחי. אין צורך לפלוש לעזה כדי להילחם בחמאס. די לנתקו ממקורות המימון שלו."
"כל כסף קטרי הוא טרוריסטי מורעל ופסול, גם אם יגיע בדרכי עקיפין וגם אם ייועד למימון בתי ספר. בסופו של דבר, חלקו יצמיח לוחמים שטופי שנאה וחלקו ילך לבניית 'המטרו'."
"חשוב להדגיש: מלחמה עם החמאס איננה מלחמה עם הפלסטינים, שעימם אנחנו רוצים פתרון של שלום. חמאס אין פירושו העם הפלסטיני, כשם שהאחים המוסלמים אינם העם המצרי. חמאס הוא ארגון טרור שהשתלט על רצועת עזה והעובדה היא שהוא סילק את אש"ף מעזה באלימות".
מלחמות ללא שדה קרב
לסיכום מצטט יגאל כרמון מדברי מוחמד מסאד, פעיל פלסטיני מאזור ג'נין, שהיה מחבל בצעירותו, התבגר, למד ושינה כיוון. מסאד פנה בסרטון בעברית לציבור הישראלי ואמר: "אין לכם מטרה ובאין מטרה, לעולם לא תהיו צודקים ולעולם לא תנצחו".
כרמון: "אין לנו מלחמה עם הפלסטינים אלא רק עם החמאס ורק מאבק נחרץ בהם יאפשר לגורמים אחרים להתמודד על דרך של שלום. מדינה היוצאת למלחמה היברידית, שאין בה יותר שדה קרב והאויב מסתתר מאחורי נשים וילדים, חייבת לפתח מערכת אמצעים שתאפשר לה להילחם בחמאס, בלי לפגוע באזרחים. הדבר חיוני נוכח עימות אפשרי עם חזבאללה, שגם לוחמיו מסתתרים מאחורי נשים וילדים וברשותו 140 אלף טילים".
תגובה אחת
אין' כאן הצעה לפתרון הסכסוך עם הפלסטינאים. לדעתי כל זמן ששני מיליון פליטים יושבים ברצועת עזה לא ניתן למנוע הקמת ג'יהאד חדש . יש לפנות את כול הפליטים מעזה למדינות העולם ולהקים מדינה פלסטינית בגדה.