בדרך להוצאת היתר בנייה, נבדקת גם החבות בתשלום היטל השבחה, ככל שהוא חל על הנכס המסוים. ככל שחל היטל השבחה, יידרש מבקש ההיתר בתשלום ההיטל כתנאי לקבלת ההיתר.
בפסיקה תקדימית-בחודש פברואר 2020, בעניינו של קיבוץ גזר, פסק בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כי גם חבר קיבוץ מתחדש שטרם הושלם בו תהליך השיוך – זכאי לפטור מתשלום היטל השבחה על יחידת הדיור שלו, לגבי שטח של 140 מ"ר. כך גם פסקה לאחרונה ועדת ערר לתכנון ובנייה – מחוז דרום.
הסבר: היטל השבחה הוא תשלום חובה שהוועדה המקומית, בהתאם לסמכותה לפי חוק התכנון והבנייה, גובה מבעל המקרקעין או מחוכר לדורות.
החיוב הוא במקרים בהם אישרה הוועדה לתכנון ובנייה מהלך תכנוני מסוים ("התוכנית המשביחה") שבעקבותיו עולה ערך המקרקעין. החוק מעניק למי "שמחזיק" בקרקע, בונה או מרחיב דירת מגורים, פטור מתשלום היטל השבחה עבור 140 מ"ר הראשונים משטח הדירה, ובתנאי שיתגורר בדירה במשך ארבע שנים מגמר הבנייה (על בנייה או הרחבה נוספת מעל השטח האמור – יש לשלם היטל).
כדי ליהנות מהפטור צריכה להיות זהות בין "החייב בתשלום" ("הבעלים" של הדירה) לבין "המחזיק" (בדירה). כך ניתן פטור לקיבוץ שיתופי (שהוא 'הבעלים' של הקרקע וגם 'המחזיק' בדירה (לחבר בקיבוץ השיתופי אין זכויות קנייניות בדירה). גם בקיבוץ מתחדש שהשלים את השיוך, ניתן לחבר פטור, שכן יש זהות בין החבר שהוא 'הבעלים' של הדירה וגם 'המחזיק' בה.
הקושי המשפטי התעורר בקיבוץ מתחדש שטרם הושלם בו השיוך. שכן בשלב זה, הבעלים של הדירה, החייב בתשלום, הוא עדיין הקיבוץ, אך המחזיק בדירה הזכאי לשיוך קנייני – הוא החבר.
על פניו אין זהות, ולכן הוועדות המקומיות טענו בעבר שהפטור לא חל. קיבוץ גזר, באמצעות עורכי הדין אופיר לוי וגלי פלד (חגי שבתאי שפירא, עורכי דין), ערער בזמנו על החלטה שחייבה חברים בו לשלם היטל השבחה וטען כי לאפליה לרעה של חבר בקיבוץ שהחל בתהליך של שיוך דירות.
השופט סטולר פסק אז ש"התכלית הסוציאלית" של "הפטור" נועדה לתת הקלה למי שבונה או מרחיב את דירתו למגוריו. "הקיבוץ מחזיק ומתגורר בבתים באמצעות חברי הקיבוץ, המשמשים כזרועו הארוכה", אמר השופט, ו"אין להבחין בין נישומים, רק בשל כך שאחד מהם טרם סיים את הליכי השיוך".
ומקיבוץ גזר לניצנים. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף אשקלון הוציאה חיוב בהיטל השבחה לבני זוג, חברי ניצנים שביקשו היתר לבניית ביתם. הקיבוץ וזוג החברים, עררו לוועדת הערר ובאמצעות עו"ד אופיר לוי (חגי שבתאי, שפירא) טענו כי לפי תקדים גזר, על הוועדה המקומית להכיר בפטור מתשלום היטל השבחה לגבי שטח של 140 מ"ר מתוך שטח הדירה.
הוועדה המקומית, באמצעות עו"ד נחמה נצר, טענה כי הפטור אינו חל. יו"ר הוועדה, עו"ד עמית אופק תמה על כך, ואמר לוועדה המקומית כי פסק דין גזר "בא לטובת חברי הקיבוץ שלא השלימו את תהליך השיוך".
אם החברים היו רשומים ברמ"י כחוכרים של המגרש, שאל יו"ר הוועדה, האם היו מקבלים פטור? משהשיבה הוועדה בחיוב, הקשה יו"ר הוועדה: אם כך, הכיצד לא ניתן הפטור, לנוכח פסק הדין בעניין גזר? לבירור העניין, זומן לדיון מי שערך את שומת ההשבחה וזה הסכים שהוא אכן "התעלם מהפטור". "אילולא התעלמתי", הוא אמר, "הייתי נותן פטור של 140 מ"ר"
סוף דבר, הערר התקבל. החברים מניצנים קיבלו את פטור מתשלום היטל ההשבחה ותקדים קיבוץ גזר שמעניק את הפטור מהיטל השבחה לגבי 140 המטרים הרבועים הראשונים בבניית דירה או בהרחבה הוחל גם בוועדה המקומית לתכנון ובניה.