העגבנייה, ירק משמעותי בסלט ובחקלאות הישראלית כולה, ניצבה החודש למבחן מקיף על מעמדה, כישוריה, יכולותיה, התמודדות מול מזיקיה ועתידה, בכינוס הארצי השנתי שהתארח בעוטף עזה ,במתחם של המועצה האזורית אשכול, באולם שהעיד על מעמד ותיקי הענף – מרכז יום לקשיש.
כנס העגבניות הארצי
בחוץ שרר חום של 35 מעלות בצל, אך באולם האירוע המזגנים היו יעילים ואפשרו לקיים חמש שעות של דיונים מקצועיים, בלא הפרעה וקשיים של מזג אוויר. במהלך האירוע כבה לפתע החשמל והטכנאים השיבו את המצגות אחרי מאמץ רב, כעבור כמחצית השעה, מה שלא השפיע על קהל השומעים, שנאלצו לשבת עוד 30 דקות – כנס העגבניות הארצי.
שמשון עומר, מוותיקי שירות ההדרכה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, כיום מנהל ענפי הצומח (ראה מסגרת נפרדת על השינויים בצמרת שה"מ), נשא דברי פתיחה.
"כנס מגדלים שבו חוקרים ומדריכים מציגים תוצאות של עבודות מחקר הוא אירוע חשוב שמשתף את כולנו במידע חדש, בתובנות חדשות, תובנות שנדרשות להמשך מחשבה יצירתית לקידום הענף"
והוסיף: "גידול העגבניות שהצטיין בהתקדמות מתמדת, בפיתוח ובהתאמת שיטות גידול וטכנולוגיות חדשות, בטיפוח זנים וטיפוסי פרי חדשים ובהתאמתם לעונות הגידול – עובר טלטלה עמוקה".
אי וודאות על רקע ייבוא העגבניות
"מעבר לקשיים, בעיקר וירוסים ואירועי אקלים קיצון, מלווה את המגדלים אי וודאות על רקע היבוא, שהלך וגדל בשנים האחרונות" הדגיש עומר והמשיך בדבריו: "בימים אלה בהם חקלאות ענפי הצומח מתמודדת עם אתגרים רבים, מחסור במים, התחממות גלובלית, עלייה במחירי התשומות ותחרות בשוקי היצוא ובשנים האחרונות גם יבוא, ישנה חשיבות רבה בפעילות מחקרית חדשנית פורצת דרך על מנת להמשיך ולפתח את ענפי הצומח בישראל ברוח הזמן.
אחת הבעיות המרכזיות של ענפי החקלאות השונים ובעיקר ענפי הצומח, היא ירידה מתמשכת ברווחיות. הפתרון ברמת החקלאי לשיפור רווחיות וייצוב המשק, הוא מגוון גידולים וענפים בעלי ערך מוסף בריאותי, או אחר אותם אפשר למתג".
שמשון עומר ציין כי אתגר שמעסיק במיוחד את החקלאים הוא דור ההמשך, שכן בנים ממשיכים הם הכרח להמשך קיומה של חקלאות בישראל. "בשה"מ אנו עוסקים בימים אלה בהכנת תכנית עדכנית למחזור נוסף של קורס "עתידים", הכשרה לבנים ממשיכים.
שה"מ בתהליך של שינוי. בשנים הבאות הוא יעסוק יותר בפיתוח יידע יישומי, מתכלל, לפתרון בעיות ואתגרים. נראה יותר שיתופי פעולה עם יחידות במשרד ומחוצה לו.
נתמקד בריכוז יידע ופתרונות לבעיות בחקלאות
נתמקד בריכוז יידע ופתרונות לבעיות בחקלאות, בדרך של הובלת פרויקטים משותפים ורב תחומיים. להדרכה הקלאסית תתווסף העברת ידע ממקורות מידע שיהיו נגישים יותר לחקלאי וכן יתוספו מקורות מידע נוספים החיוניים לחקלאי".
הדובר השני אמור היה להיות יושב ראש ענף הירקות במועצת הצמחים ומזכיר ארגון המגדלים מאיר יפרח, שהיה שרוי באבל על מות אחיו והחליף אותו המנהל המקצועי של ארגון מגדלי ירקות אלי אהרון.
"ממשרד האוצר מגיע מידע ולפיו יבוטלו מכסי מגן לגידולים מסוימים ובהם חלב וביצים. אנו ניאבק נגד ההחלטה. נציג לשר החדש שיבוא למועצת הצמחים את בעיות הענף. יהיה יותר קל לממש תכניות כאשר שר החקלאות ושר האוצר מאותה מפלגה".
היו"ר החדש של הוועדה החקלאית במועצה האזורית אשכול, אוהד בן גיגי, ממושב אוהד (החליף בתפקיד זה את ליאור קטרי שנשאר בתפקיד מנהל מו"פ דרום), ציין כי "האגרוטק מתחיל לקבל תאוצה. ביישובי אשכול פרושים 17 אלף דונם עגבניות, המהווים 70 אחוזים מהארץ כולה".
שלי גנץ, הדמות המקצועית מספר 1 בתחום העגבניות, שקודמה לתפקיד מנהלת אגף הירקות בשה"מ, ציינה כי בחבל הבשור 57 אחוזים מהכמות הארצית של העגבניות. "עשרה אחוזים בנגב המערבי, והכי הרבה משתלות, ובתחילת הדרך גידול בחממות באנרגיה סולארית".
על ההיבט השיווקי דיבר מנהל ענף הירקות במועצת הצמחים אברהם (נונה) ארליך: "670 מגדלי עגבניות בישראל טרם נואשו מגידול עגבנייה. 320 מהם מגדלי צ'רי. 2500 מגדלי ירקות בישראל על שטח של 550 אלף דונם. חמישים מגדלי ירקות לתעשייה. 120 אלף טון ייצור מקומי ועוד 40 אלף טונות יבוא. ניכרת מגמת ירידה בצריכת עגבניות לנפש מ-25 קילוגרם ל-17 קילוגרם בשנה.
האם כדאי לגדל עגבניות כל השנה? שאלה מנהלת תחום כלכלת הייצור במשרד החקלאות, הכלכלנית ברכה גל והשיבה: "אנחנו מכינים תחשיב לטכנולוגיה הקיימת, מעריכים את תוספת ההשקעות הנדרשת לגדל כל השנה, מעריכים תוספת יבול ומשווים". היא הציגה שורה ארוכה של תחשיבים כלכליים אך לא השיבה במישרין על השאלה שהיא עצמה העלתה. שלי גנץ הרגיעה: "אנחנו מגדלים עגבניות כל השנה".
כיסוי פלסטי משנה את הספקטרום של הקרינה
ד"ר מאיר טייטל מהמכון להנדסה חקלאית בוולקני ייחד את דבריו לכיסוי פוטווולטאי לחממות להצללה וייצור חשמל, וגילה כי אנשי וולקני עם אנשי מקצוע ממשרד המדע עמלים על גיבוש מיזמי אנרגיה, כך שאפשר יהיה ליצור חשמל בחממת גידול כדי שלחקלאי יהיה עוד מקור פרנסה.
"כיסוי פלסטי משנה את הספקטרום של הקרינה ועוצמת האור החודר לחממה, לפי דרישות הצמח והמיקרואקלים הרצוי במבנה. בנינו שתי מנהרות באורך של 22 מטרים וברוחב של שבעה מטרים וחצי, ובניסויים בשנים 2018-19 הוספנו לביקורת רשת הצללה. בשנת 2018 בביקורת ללא הצללה עם קרינה קטנה ב-25 אחוז השגנו 35 אחוזים יבול יותר גדול. בשנת 2019 ביקורת עם הצללה השגנו יבול דומה. אפשר לגדל עגבניות בגידול קיץ, שתילה בחודש מאי,
הצללה של 25 אחוז ללא פגיעה ביבול – 8-9 טון לדונם. היריעות הקטינו את עומס החום. תוך חמש עד עשר שנים ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה. למחקר הזה שותפים קרן בארד, לשכת המדען הראשי במשרד החקלאות וענף הירקות במועצת הצמחים".
הווירוסים הקטלניים של העגבניות
הווירולוג ד"ר אביב דומברובסקי, מהמחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים במכון להגנת הצומח בוולקני דיבר על הווירוסים הקטלניים של העגבניות: Tobrfv ו.Pepmv – הווירוס הראשון "מלווה אותנו שבע שנים מאז נתגלה בחודש אוקטובר 2014 בחלקת גידול במושב אוהד וחברות הזרעים הצליחו לייצר זנים סבילים ועמידים גנטית נגדו. הווירוס השני זוהה לראשונה בשנת 1980 באזור החוף של פרו. הווירוסים חתכו בחצי את היבולים בישראל".
ד"ר עומר פרנקל ממכון וולקני ציין כי "מפתחים שיטות להפחתת נזקי ההתמוטטות המאוחרת בצמחי עגבניות משילוב של Fusarium solani ו – Tobrfv אחרי שאוכלוסיות שונות של הפתוגן זוהו בשנת 2014 בנגב. המחלה הרימה ראש באזור הנגב והווירוס מחליש את הצמח".
ליאור אברהם, מדריך ירקות משה"מ, דיבר על טיפול בפסולת חקלאית והתרכז בגזם. "גזם מבתי צמיחה מהווה מטרד. אין לנו פתרונות קסם, אין פתרונות קצה. צוות מדריכי שה"מ ומו"פ דרום שוקדים על פעולה בעלות סבירה לחקלאי".
נציגים של חברות מסחריות חתמו את הכנס בהצגת טיפול חדש בעש טוטה אבסולוטה.
שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות
שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר עבר שינויים במבנה האגפים והיחידות. מונו שלושה מנהלי אגפים בכירים. שמשון עומר מכפר אדומים הוא מנהל אגף בכיר לענפי הצומח השונים: פירות, ירקות, גד"ש ופרחים. תפקידו הקודם כמנהל ענף הירקות בשה"מ הועבר לידיה של המדריכה הראשית לעגבניות שלי גנץ. שני מנהלי האגפים הבכירים האחרים בשה"מ הם ד"ר גבי עדין לבעלי חיים, וחיים תג'ר לענפי שירות וסביבה.
צילום: דני בלר
