מעמדו של יורש דירה לשיוך לעניין החלטות הקיבוץ

היכול יורש לתקוף את החלטת הקיבוץ?

ליורש של חברת קיבוץ שנפטרה, אין זכות לתקוף את החלטת האסיפה בעניין ביטול שיוך דירות, פסקה השופטת ריקי שמולביץ מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעניינו של יורש שביקש כי בית המשפט יבטל את ההחלטה שקיבלה אסיפת החברים של קיבוץ איל, שביטלה החלטה קודמת שלה בדבר שיוך בתי המגורים לחברי הקיבוץ -מעמדו של יורש דירה לשיוך

מעמדו של יורש דירה לשיוך

באמצעות עו"ד יעקב רוזנבוים, סיפר היורש (אחיה של חברת הקיבוץ שהלכה לעולמה), כי לאחר פטירת אחותו המנוחה, הודיע לו הקיבוץ כי כיורש הוא זכאי רק "לפדיון כספי בגין זכות המגורים" שהייתה לאחותו וכן זכות לפדיון כספי בגין מניותיה בתאגיד אחזקות של הקיבוץ.  

לטענת היורש, הקיבוץ החליט בשנת 2002 על "שיוך דירות", אך משנדרש הקיבוץ לשלם דמי היוון ולהסדיר את "ענייני הרכוש האחרים" שבינו לבין רמ"י, החליטו החברים בשנת 2011 על ביטולה של "החלטת השיוך".

זו החלטה למראית עין, התרעם היורש-התובע. האסיפה ביקשה "ליצור מצב פורמלי כלפי רמ"י, שלפיו אין שיוך, כך שהאגודה תוכל לקבל היתרי בנייה, ו"לבנות בתים חדשים במימון החברים."

בפועל, כולם "מודעים לשיוך" "פועלים לפיו ומקבלים אותו כמחייב. היורש ביקש מבית המשפט לקבוע כי החלטת השיוך תקפה וכי יש לו זכות חוזית לקבלת זכויות חכירה לדורות מרמ"י בגין בית המגורים של אחותו המנוחה. 

הקיבוץ, באמצעות עורכות הדין, דניאלה יעקובי, כרמית דורון ואוסנת נווה, טען שאין ליורש מעמד לתבוע את הסעדים להם הוא עותר, וביקש לדחות על הסף את התביעה כנגדו.

עוד טען הקיבוץ, כי עילת התביעה התיישנה שכן חלפו למעלה משבע שנים מהחלטת הביטול (שהתקבלה בשנת 2012), וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה.  

אשר ל"טענת ההתיישנות"  – אמרה השופטת ריקי שמולביץ שהמועד לחישוב "תקופת ההתיישנות" הוא מועד החלטת האסיפה משנת 2012 שביטלה את שיוך הדירות בקיבוץ לחברים.

חברות באגודה שיתופית נושאת אופי אישי

התביעה שמבקשת לבטל את ההחלטה עוסקת בזכויות במקרקעין, הסבירה השופטת, ולכן זו "תובענה במקרקעין" ולא "תובענה כספית" (שתקופת ההתיישנות לגביה היא 7 שנים). ב"תובענה במקרקעין", תקופת ההתיישנות היא 15 או 25 שנה בהתאם לסיווג המקרקעין. מכאן, שתביעה התוקפת את "החלטת הביטול" טרם התיישנה.  

אשר לטענת הקיבוץ שאין ליורש "מעמד" לעניין החלטות הקיבוץ – באסיפת הקיבוץ רק חברים יכולים להצביע, הסבירה השופטת. חברות באגודה שיתופית נושאת אופי אישי, וחברות של חבר באגודה פוקעת במות החבר.

"חברות" בקיבוץ אינה ניתנת להעברה ואינה עוברת בירושה. היורש אינו חבר קיבוץ, ואין לו "מעמד" בבואו לתקוף את החלטת האסיפה הכללית של הקיבוץ, במיוחד, הוסיפה השופטת כשמדובר בהחלטה לפני שנים, שהתקבלה כ-6 שנים קודם פטירת אחותו (שלא הביעה בחייה כל התנגדות לכך).  

התקנון קובע שהעיזבון יקבל את הסכומים להם היה זכאי החבר

אשר לתביעת היורש לקבל זכות חכירה לדורות בבית אחותו-המורישה – תקנון הקיבוץ קובע מהן זכויות חבר שעזב את הקיבוץ בחייו, וגם מסדיר את זכויות העיזבון במקרה של פטירה.

התקנון קובע שהעיזבון יקבל את הסכומים להם היה זכאי החבר, אילו עזב את הקיבוץ לפני פטירתו. מדובר בזכויות כספיות בלבד, ולא בזכויות קנייניות בבית המגורים של החבר שנפטר, קבעה השופטת.

לפי החלטות הקיבוץ, יורש שהוא חבר קיבוץ ושאין לו דירת קבע אחרת בקיבוץ, יקבל "זכות מגורים" בדירה (אין זו זכות לקבל זכות חכירה בדירה).  כאשר היורש אינו חבר קיבוץ, יהיה זכאי, כאמור, לזכות כספית בלבד לפי החלטת איל בדבר "פדיון זכויות המגורים".  

סוף דבר, השופטת דחתה את התביעה, חייבה את היורש לשלם לקיבוץ 5,000 שקלים הוצאות משפט והוסיפה כי קיימת לו הזכות לתבוע פדיון כספי בגין זכות המגורים של המנוחה בבית המגורים ובעד מניותיה. . 

מעמדו של יורש דירה לשיוך | תמונה: באדיבות המצולמת