ומה היא הגישה הקיימת בארגון שלך, כלפי סיכונים עסקיים?

חקירות נאותות וחקירות עיסקיות

החוקר הפרטי הותיק קובי רווח, בעל חברת "מור-טל חקירות" המתמחה בביצוע חקירות כלכליות, חקירות נאותוּת וחקירות עסקיות נוספות, משתף במספר תובנות חשובות בתחום הסיכונים העסקיים.

כיום ובהשוואה לעבר, ישנה מגמה ברורה אשר הולכת ומתרחבת, להטמעת כלים של זהירות מונעת בטרם ביצוע עסקאות, בקרב ארגונים עסקיים כלכליים בישראל.

במסגרת גישה עסקית כזו, הארגון מאמץ לעצמו כדרך השגרה – סט פעולות מקדימות, בטרם ביצוע עסקה – כשהמכנה המשותף לכלל הפעולות הללו הינו השאיפה לקדם כמה שניתן רק עסקאות עם פוטנציאל עסקי גבוה – ורמת סיכון נמוכה.

זאת, במיוחד כשהמדובר הוא בסיכוני – יתר, אשר ניתן, לפעמים, באמצעות בעלי מקצוע מתאימים כגון רו"ח, עו"ד, חוקר פרטי וכיוצ"ב, לבררם מראש ולשקול בהתאם להם – הן את כדאיות העסקה והן )במידה והוחלט לקדמה בכל זאת( את הצעדים אשר יגנו על הארגון וימזערו את ההפסדים, כמה שניתן, במידה והסיכונים יתממשו.

מדובר בפעולות משפטיות, חשבונאיות וחקירתיות (מודיעין עסקי וחקירות לבדיקת יכולת כלכלית ונאותוּת עסקית), המבוצעות ע"י בעלי המקצוע המתאימים. לעתים, יהיה צורך בשילובם של כמה היבטים מקצועיים, כגון בדיקות נאותוּת עסקית, במסגרתן נדרשות, לעתים, הן בדיקות בהיבט החשבונאי (ע"י רו"ח, מבקר פנים) והן בדיקות בהיבט החקירתי של מודיעין עסקי(ע"י משרד חקירות פרטיות העוסק בחקירות כלכליות).

ניהול עסקאות מושכל

הצורך בניהול עסקאות מושכל וזהיר וקבלת מידע עסקי הכרחי אודות הצד השני, בטרם ביצוע העסקה, גובר ככל שהצד השני פחות מוכר לארגון, מהתקשרויות בעבר – מבחינת אמינותו והתנהלותו העסקית וכן איתנוּתו הכלכלית. זאת במיוחד, כשלאחרונה אנו עדים לעליה משמעותית בתופעה של רישום בעלי מניות ובעלי תפקידים בכירים אחרים בחברה – באופן פיקטיבי, על מנת להסתיר את זהות בעלי המניות והתפקידים הבכירים האחרים, מסיבות שונות ומגוונות, כגון: אנשים המצויים בחדלות פירעון, גורמים בעלי רקע של פעילות עבריינית ועוד. כמו כן, הצורך בניהול עסקי זהיר גובר גם ככל שהעסקה משמעותית יותר עבור הארגון, מבחינת השקעה כספית ומשאבים נוספים, לפי העניין.

שני גורמים אלה שצוינו – אי היכרות קודמת עם הצד השני לעסקה בהיבטים המתאימים וכן היותה של העסקה כרוכה בהשקעה כספית או משאבית גדולה מצד הארגון, עשויים פעמים רבות, כבר כשלעצמם, להגביר משמעותית את
הסיכון הגלום באותה עסקה.

בהתאם לכך, הדעת נותנת, כי תגבר גם הנחיצות בביצוע מספר צעדים מקדימים לאותן עסקאות, בהם חקירת יכולת כלכלית וכן לפי הצורך בדיקת נאותות עסקית מתאימה. בדיקות כאלה מבוצעות ע"י משרד חקירות מיומן ומנוסה.

כאמור, לעתים גם תוך שיתוף פעולה עם בעל מקצוע נוסף, בהתאם לצורך של הארגון ואופי העסקה. לשם הדוגמה, להלן מספר פרמטרים הנבדקים בדרך כלל במסגרת חקירת יכולת כלכלית וחקירת נאותות עסקית המבוצעות בשלב שלפני ביצוע עסקה משמעותית: בדיקת עברו העסקי של הצד השני לעסקה – בין אם מדובר בחברה עצמה ובין אם אודות האנשים אשר עומדים מאחוריה.

חקירת יכולת כלכלית

לעתים מדובר יהיה בחברה חדשה שנפתחה כ"דף חלק" וכממשיכת פעילותה של ישות משפטית אחרת, אשר צברה חובות או מוניטין עסקי שלילי; בדיקת תביעות משפטיות לרבות כספיות אשר הוגשו כנגד הצד השני לעסקה בבית משפט – לעתים מדובר יהיה באינדיקציה שלילית לצבירת חובות "שיטתית", או להתנהלות עסקית שלילית באופן עקבי;

בדיקת אינדיקציות ופרסומים שפורסמו אודות הצד השני לעסקה בעניין חשדות או הרשעות במעשים פליליים; בדיקת החלפת ישויות משפטיות מבלי שיהיה לכך הסבר הגיוני – קיום פעילות עסקית בכפוף לחברה אחת ובהמשך העברת הפעילות אל תוך חברה אחרת, ללא הסבר הגיוני ובמיוחד כשמדובר בהתנהלות חוזרת, לעתים יש בכך כדי להדליק נורות אדומות באשר לאפשרות כי מדובר ברישומים פיקטיביים, עם אלמנט של הסתרה כלשהי.

חקירת יכולת כלכלית של הצד השני לעסקה – לעתים נציגיו של הצד השני לעסקה הינם בעלי יכולות ניהול מו"מ עסקי ומיומנות שיחה ושכנוע גבוהות ביותר. למרות זאת, פעמים רבות בדיקות במסגרת חקירת יכולת ונאותוּת עסקית יראו כי קיים חשש ליכולתו של הצד השני לקיים את התחייבויותיו בפועל, היינו כלל ההתחייבויות הכספיות והאחרות אשר התחייב להן במסגרת ההתקשרות העסקית.

ראינו, אפוא, דוגמאות לבדיקות שכיחות המבוצעות במסגרת חקירת יכולת כלכלית ובדיקת נאותות עסקית – לפני ביצועה של עסקה בעלת אופי מסחרי )מיזוג, נטילת הלוואה או ביצוע עסקה בתשלומים, עסקה לקבלת שירות קבוע בין הארגון העסקי לבין ספק ועוד).

סיכונים עסקיים

הבדיקות מבוצעות בדרך כלל כעניין שגרתי במהלך העסקים הרגיל והן נקראות גם "חקירות פיקוח חיוביות" היות והן נעשות לקראת ביצועה של עסקה רצונית מצד הארגון הכלכלי. אך מה קורה במצב, בו בנקודת זמן כלשהי שלאחר ההתקשרות העסקית, הארגון מצוי בפני ה"תסריט" הפחות חיובי, שבו הצד השני אינו מקיים את התחייבויותיו הכספיות או האחרות
והעסקה נכשלת?

במקרים אלו ובהנחה שנסיונות אכיפת ההתחייבויות או התשלומים בדרך המלך לא צלחו, לרוב נשקלת האפשרות להגשת תביעה בבימ"ש או ביצוע התביעה ישירות בהוצל"פ במקרים המתאימים.

כמובן, שאין אנו מדברים על מקרים בהם החוזה אינו מגיע לכדי מימוש או ביצוע בשל מחלוקות אותנטיות בין הצדדים, למשל באשר לפרשנות החוזה, סעיפיו וכן אופן ביצועו )כשכל אחד מהצדדים סבור אחרת).

אלא שמדובר במקרים החמורים יותר, בהם סיכולה של העסקה מתבטא בהתחמקות מכוּונת ע"י הצד השני, אשר מתנער מביצוע התחייבויותיו שלו: תשלום כספי, אספקת סחורה, שירות וכדומה.

במצב דברים זה, ישנו מנעד רחב של התנהגויות
מהצד המפר – החל בגורמים אשר אינם עומדים בחובם עקב היקלעות לקשיים תזרימיים, כלכליים או אחרים, המשך בגורמים אשר "נעלמים" ואינם משתפים פעולה גם עם נסיונות הפנייה אליהם בדרכים המקובלות, כך שלא ניתן להשיגם וכלה במקרים של מעשי מרמה, אשר נעשים באופן מכוון ומראש, כך שמתברר שמלכתחילה מטרת העסקה מבחינתו של הצד השני היתה נסתרת ולא כנה.

כאן המקום להבחין, בין חקירות יכולת כלכלית ונאותות עסקית המבוצעות לפני ביצוע העסקה, עליהם פורט לעיל', לבין חקירות המבוצעות בשלב שבו העסקה כבר כשלה (או הוכשלה).

כאמור, בחקירות כלכליות הנעשות לפני ביצוע העסקה, ההתמקדות תהיה בשאלה האם מדובר בגורם בעל פרופיל עסקי חיובי, כאינדיקציה להיתכנות עמידתו בהתחייבויותיו וכדאיות ההתקשרות מולו.

חקירות יכולת כלכלית

לעומת זאת, בבדיקות המבוצעות לאחר שהתברר כי הצד השני אינו מקיים חיוביו בעסקה, ההתמקדות בחקירת היכולת הכלכלית תהיה בשאלה, האם לאחר קבלת פסק הדין הכספי לטובת הנושה, לחייב תהיה היכולת הכלכלית לשלם חובותיו, או שמא מצבו הכלכלי וכן בדיקה אודות נכסים ברי – פירעון אשר בבעלותו, מעידים מראש על פוטנציאל גבייה נמוך מאוד עד אפסי.

לממצאיה של חקירת יכולת כלכלית השלכות חשובות, ב- 2 היבטים: ההיבט האחד, כדאיות הגשת תביעה כספית בבימ"ש או בלשכת הוצל"פ, על כל ההוצאות הכרוכות בכך- אגרת בימ"ש, שכ"ט עו"ד וכיוצ"ב. ברור כי במידה שימצא שהחייב הינו מחוסר נכסים ברי פירעון, ביחס לחוב, הרי שבמקרים רבים הנושה ובא כוחו יעדיפו לכתחילה "לוותר" על הגשת התביעה.

ההיבט השני, הרלוונטי במידה והוחלט שכן להגיש תביעה כספית, הינו בירור אודות נכסיו, פעילותו העסקית המניבה וכד' של החייב, לצורך הגשת בקשות לעיקולים זמניים כבר עם הגשת התביעה ומבלי לאבד זמן יקר בו החייב יפעל להברחת רכושו, על מנת לסכל את מימוש פסק הדין בהמשך.

כאן המקום לציין, כי פעולות של הברחת נכסים, רישום חברה פיקטיבי על שם גורם מקורב, רישום נכסים אחרים של החייב שהינם ברי פירעון (רכבים, נכסי נדל"ן ועוד)- על שם מקורביו, מהוות רשימה חלקית בלבד של פעולות אשר מבוצעות לעתים רבות ע"י החייבים המתחמקים מתשלום חובותיהם באופן מכוון או שיטתי.

לסיכום, ביצוע חקירת נאותוּת עסקית וחקירת יכולת כלכלית, בטרם ביצוע עסקה וכן ביצוע חקירת יכולת כלכלית אודות חייב לאחר יצירתו של חוב בלתי משולם או כל הפרה חוזית מצדו, הינן שתי דרכים מרכזיות הנהוגות להתמודדות מראש
או בדיעבד )תלוי בסוג החקירה כאמור ובשלב בו מבוצעת) עם סיכונים עסקיים בעסקאות.

חברת "מור-טל חקירות" מבצעת מראשית דרכה, בדיקות עבור המגזר הקיבוצי – העסקי, לרבות חקירות יכולת כלכלית, חקירות לבדיקת נאותוּת עסקית וכן חקירות עסקיות עם דגשים מיוחדים, לפי הצורך והעניין.

טלפון סניף צפון: 04-8215050
טלפון סניף מרכז: 09-9555003

סיכונים עסקיים | תמונה: שאטרסטוק