יבול שיא
הרפת והחלב
אמנון שמוש

אמנון שמוש, מיזוג תרבויות באדם אחד 

2 דק' קריאה

שיתוף:

שבועיים לאחר שחגג את יום הולדתו ה-93 נפטר בשבוע שעבר הסופר אמנון שמוש מקיבוץ מעיין ברוך 

שמוש נולד ב-1929 בעיר חלב שבסוריה, ילד שמיני, בן זקונים. אביו נפטר כשהיה בן תשע והוא עלה לארץ יחד עם אמו ב-1938, כאן חיכו להם שניים מאחיו. חרף רצונה של המשפחה שימשיך וילמד הוא התגייס לפלמ"ח ב-1946 וקיבל הכשרה צבאית וחקלאית בכפר גלעדי. בהמשך היה ממייסדי קיבוץ מעיין ברוך, מתוך שאיפה לחיות חיים חלוציים. הוא יצא ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים והשתתף כחייל במלחמת העצמאות בירושלים הנצורה. 

בקיבוץ היה רועה צאן, שימש כמזכיר קיבוץ ובהמשך עסק בחינוך וניהל את בית הספר האזורי. הוא יצא לשליחויות, ביניהן מטעם תנועת "החלוץ" לאירופה ומטעם אונסקו לארצות אפריקה הדוברות צרפתית. 

שמוש החל בכתיבת סיפורים קצרים וסיפורים לילדים על חוויותיו כרועה צאן. את ספר המחקר "הכתר – סיפורו של כתר ארם צובא" (הוצאת מכון בן צבי, 1987) כתב משך ארבע שנים. ספרו הידוע ביותר "מישל עזרא ספרא ובניו" (הוצאת מסדה, 1978), מתאר את קורותיה של משפחת ספרא, משפחת סוחרים מכובדת שמקורה בחלב ואת יחסי האב עם בניו. הרומן עובד לסדרת טלוויזיה ששודרה בתחילת שנות ה-80. שמוש כתב על יהדות המזרח מתוך רצון לשלב ולמזג את התרבויות והשפות שעליהן גדל ולהאיר את תרבות המזרח על העומק והיופי שבה. משך חייו כתב ספרים רבים, בהם פרוזה, שירה וספרי מחקר. בין ספריו הידועים "אחותי כלה" (קובץ סיפורים בהוצאת מסדה, 1974). 

שמוש זכה שלוש פעמים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס נוצת הזהב על מפעל חיים בספרות מטעם אקו"ם, פרס נשיא המדינה לספרות, פרס משרד התרבות על שם אריק איינשטיין ובפרסים נוספים. 

כשהיה בן 80 איבד שמוש את ראייתו, אך המשיך לכתוב ספרים נוספים, האחרון יצא לאור ב-2018. 

היה נשוי לחנה עד למותה ב-2016. 

שמוש זכה לסיים את חייו בביתו, במיטתו, כשסביבו משפחה אוהבת ומטפלת וברקע מתנגנים השאנסונים הצרפתיים שאהב. בתו גליה מספרת ששבועיים לפני מותו חגג שמוש יום הולדת 93 "במסגרת משפחתית מצומצמת ועם חברות קרובות שנהגו לקרוא עבורו מספרים ועיתונות. ליום ההולדת הוזמן הזמר מרשל מרין ששר שאנסונים צרפתיים והוא מחא כפיים ולא רצה לתת לו ללכת". 

שמוש, אב לשלושה, סב לשישה נכדים וחמישה נינים, נטמן בקיבוצו מעיין ברוך. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אביו של יעקב (ינקו) צייזלר, בן מושב ניר ישראל, היה חקלאי פעיל מאוד, שטיפח רפת גדולה וגידל ירקות ופירות * ינקו בן השבעים מספר על הילדות והנעורים שלו ושל חבריו, בני המייסדים ניצולי השואה
8 דק' קריאה
אחרי שמערכת הרפואה כמעט "ויתרה" על אביעד אקדמאי מגבעת יערים, שנפצע בקרב בעזה ומצבו היה אנוש, יש להוריו אלון ונועה אקדמאי המון מה לספר * אחרי אינספור ניתוחים מורכבים אירע הנס ואביעד הצליח להתאושש
9 דק' קריאה
הלל למתנדבים בחקלאות במלחמת חרבות ברזל את אנשי ארץ ישראל היפה פגשתי במסיק זיתים באחד המושבים בדרום הארץ. אלו הם המתנדבים. היו ביניהם צעירים ומבוגרים, שהגיעו לבדם, עם בני/בנות זוג, עם ילדיהם, או עם
10 דק' קריאה
בית הקפה החדש 'החצר האחורית' במושב עין הבשור שבחבל אשכול הוא הוכחה שאפשר לשלב חקלאות ותיירות, ובעיקר להגשים חלום. כך לפחות כשמדובר בחדווה קבסה (48), שמאז השבעה באוק' החליטה לשנות כיוון מעט בענף החקלאות ולשלב בית קפה בתוך בית אריזה שברשותם במושב. "אנחנו
2 דק' קריאה
 במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, החקלאי דרור בלבן (43) ממושב מבקיעים מהר לחלץ את העובדים התאילנדים שלו למקום בטוח. בתוך כאוס המלחמה, כוחות צה"ל שהוזעקו לאזור זיהו בשגגה את דרור והעובדים שנסעו על טנדר לבן כמחבלים ופתחו עליהם באש תופת. עובד תאילנדי נפצע אנושות. דרור מלווה את העובד
3 דק' קריאה
מטע האבוקדו בקבוץ רבדים השייך לאגודה השיתופית צבר-קמה, הינו חלוץ בתחום האגרו-וולטאי, כאשר זהו הגידול המסחרי הראשון בו הותקנה מערכת סולארית לייצור אנרגיה הכנס הארצי לאגרו-סולארי היה מרשים מאוד, וכבר למחרת שמתי פעמי דרומה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן