כנס הנהגות המושבים 2022

מנהיגי המושבים ברחבי הארץ הצביעו ברגליים כאות תמיכה מקיר אל קיר במזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח. אחרי שלוש שנים ללא כנס, התקיים כנס הנהגות המושבים ה-9 במלון דניאל, בהשתתפות שיא של כ-500 ראשי ועדים ואגודות

כנס הנהגות המושבים 2022

אחרי שלוש שנים, מאז שבוטלו הכנסים בתקופת הקורונה, התקיים ביום חמישי כנס הנהגות המושבים ה-9 במלון דניאל, ים המלח. הכנס התקיים בהשתתפות שיא של למעלה מ-500 ראשי הנהגות המושבים, ראשי מועצות, וראשי ההנהגה החקלאית, כמו גם- ברכת נשיא המדינה.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, יו״ר ועדת הכלכלה, מיכאל ביטון, חברי הכנסת מהלובי החקלאי, בכירים מהממשלה ועוד. הכנס נפרש על פני שלושה ימים וכלל שלל נאומים, פאנלים בנושאי חקלאות והתיישבות ועוד. את הכנס הנחה איש הטלוויזיה, דני קושמרו.

בטקס הפתיחה של הכנס אמר מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח תוך שהוא פונה ישירות לשר החקלאות, עודד פורר, שבחר שלא להגיע לכנס: "יוקר המחיה במדינת ישראל אינו חונה אצלנו. לחקלאות לחקלאים ולצרכנים מגיע הרבה יותר, מגיעה לנו רפורמה שתיבנה בצורה מבוקרת עם תחנות יציאה, על מנת להבטיח את חוסנה של החקלאות הישראלית מחד, ומאידך תביא בסופו של דבר להורדת המחיר לצרכן – לא רפורמה שתעשיר את היבואנים והרשתות.

"אני פונה לשר החקלאות, עודד פורר, זכותך לחשוב אחרת מאתנו. יחד עם זאת, יש דבר אחד שלגביו אסור שתהיה מחלוקת, זה על כבודם ופרנסתם של החקלאים הישראלים העובדים מצאת החמה ועד שקיעתה. לצערי בחודשים האחרונים נפגע כבודם של אלפי מגדלי ההטלה, שיושבים על גבול הלבנון אל מול מוצבי החיזבאללה. ניהול המו"מ עם נציגי המגדלים היה לא מכובד ולא מכבד במהלך אישור התקנות.

"יש עתיד לענף ההטלה במשק המשפחתי צריך לייעל אותו, צריך לשדרג אותו, ולהשאירו מתוכנן ולא להעבירו להיות ריכוזי ותלותי בייבוא. אנו נמשיך להתעקש להשאיר את ענף ההטלה כעוגן כלכלי חקלאי במשק המשפחתי במושבים.

"חברים יקרים, בהחלט עשינו דרך בחודשים האחרונים במסגרת המו"מ. יחד עם זאת, המסמך האחרון שהתבקשנו לחתום עליו הוכנס למודל אובייקטיבי של פרופ' פינקלטשיין ודרכו הבנו את הפגיעה הקשה באזורים וענפים אסטרטגים למדינת ישראל. ולכן שיפרנו את המסמך בנקודות התורפה שלו והגשנו מסמך שנותן מענה ראוי גם לחקלאי וגם לצרכן הישראלי.  

"אדוני השר פננו להגיע להסכמות ולשתף פעולה גם בהטלה וגם בצומח, כל עוד הנר דולק ניתן לתקן, בעיקר את משבר האמון בין ההנהגה לבינך, אני קורא לך לבנות יחד אתנו עתיד טוב יותר לחקלאות הישראלית לצרכן הישראלי ולדורות הבאים."

יפרח פנה לשרת הפנים, איילת שקד לחדש אל הוראת השעה למבנים המוסבים במושבים ולייצר פתרון דיור מהיר ויעיל לאלפי משפחות עולים בתוך המושבים: "אני קורא לשרת הפנים לחדש את הוראת השעה של אריק שרון ז"ל, לגבי המבנים המוסבים במושבים שנולדה בשנת 1991 כתוצאה מהעלייה מברית המועצות לשעבר, ובכך לייצר פתרון דיור מהיר ויעיל לאלפי משפחות עולים בתוך המושבים, ולתרום את חלקנו במשימה הלאומית ציונית חשובה זו."

בטקס הפתיחה השתתפה יו״ר מפלגת העבודה, שרת התחבורה מרב מיכאלי שאמרה: "אני מאוד שמחה להיות כאן. מפלגת העבודה מתחדשת ואומרת במילים המפורשות ביותר שהיא חוזרת הביתה – לחזון הציוני של מדינת ישראל. החקלאות וכל המרחב הכפרי והמושבים תמיד היו הבית של מפלגת העבודה. בלי מימוש של החזון הציוני אין למדינת ישראל עתיד.

"יש כאלה שמטילים ספק ביכולת של החקלאים לספק את התצרוכת החקלאית שאזרחי ואזרחיות ישראל זקוקים לה. לנו אין ספק שהחקלאים יכולים לספק את האיכויות ואת הכמויות שזקוקים להם. אנחנו נאבקים ונאבקות על הרפורמה הזאת. יש מקום לשינויים ואנחנו הראשונים לרצות לשפר, אבל זה חייב לקרות ביחד תוך חיזוק החקלאים ולא החלשתם. כשאני רואה את החקלאים שבנו לולים מהפנסיה שלהם ומהכסף שחסכו וכיום מדינת ישראל רוצה לייבא ביצים, אז אני אומרת – לא נראה לי.

"אנחנו ממשיכות וממשיכים להתעקש שכל רפורמה תעשה בהסכמה עם הנהגת החקלאים. אנחנו רואות בחקלאות את אחד העקרונות המרכזיים של הציונות, יש לנו גאווה בחקלאות ואין לנו כוונה לוותר על החקלאים. הרפורמה תהיה רק בהסכמה. כל שינוי שאנחנו צריכים לעשות כדי להתמודד עם האתגרים שקיימים במרחב הכפרי ייעשה תוך כדי דיבור ומו״מ."

יו״ר התאחדות האיכרים ונשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי אמר: "אנחנו המדינה היחידה שלא מבינה מה זה ביטחון מזון. יש 8% ייבוא של פירות וירקות והתכניות של הממשלה זה להעביר אותנו ל-50% של ייבוא של פירות וירקות. הצו של הורדת המכסים הוא אקדח מלא בכדורים. אני מאמין ומוקיר את השדולה החקלאית על כל מה שעשו עד היום. כשעמית נבחר להיות מזכ״ל תנועת המושבים הוא הכניס רוח חדשה להנהגה החקלאית ואני מודה לך על כך."

שר הביטחון, בני גנץ אמר: "יש לדאוג ליישוב הארץ, לדאגה לביטחון מזון. ישראל חייבת להיות חזקה ושתהיה לה יכולת לשמור על ביטחון המזון. העולם עומד בפני אתגרים גדולים אבל גם ישראל עומדת בפני החלטות אסטרטגיות של יציבות האזור. הדרך היחידה היא להיות חזקים מבית. חשוב מאוד שנהיה מאוחדים בינינו. על האחדות הזאת בצידן של אי הסכמות בנוי כל החוסן הישראלי. אני וחברי סגן השר שוסטר מוכנים לבנות את יסודות הביטחון לעומקם של דברים. יש להבטיח שישובים מתפתחים בכל רחבי הארץ – מהגולן ועד הנגב. החקלאים מעבדים את השטחים שלהם עד התלם האחרון ומנסים למצוא פתרונות סמוך לאיו״ש.

"לביטחון יש מחיר אבל מהביטחון יש תמורה. להתיישבות ולחקלאות יש מחיר אבל גם יש תמורה וצריך לתת את המחיר הזה ולשמור על החקלאות. וזו המחויבות של כחול לבן ושל כל חברי הסיעה שלנו. אנחנו בעד הרפורמה בחקלאות אבל רק אם היא תהיה משותפת. נמשיך יחד עם שר החקלאות והאוצר לפעול לרפורמה אבל שתשמור על החקלאות עם הורדת מחירי המים, שיאפשר הוזלת עלויות של החקלאות. אני מבקש להודות לכם – המושבים והקיבוצים. אין אח ורע לכם בעולם. זה חוסן ישראלי ייחודי וחוזר ישראלי מאוד חשוב ומגיעה מאהבת המולדת והבנת המציאות הישראלית כפי שהיא, ככה נוודא שההתיישבות שלנו חזקה ויציבה."

סגן שר הביטחון, ח״כ אלון שוסטר, אמר: "באנו כדי לעשות טוב לחקלאות, לחדש, להתחדש ולא צריך להיבהל מהמילה רפורמה. אנחנו זקוקים לבצע שינוי מתמיכות עקיפות לתמיכות ישירות אבל ראויות. אנו נדאג לכך שעקרונות ההוגנות והמקצוענות יבואן לידי ביטוי. מלחמות יהין תמיד, אבל יש לעבוד על שותפויות קשה. על החקלאות נאבק."

שי חג׳ג׳ יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים: "בעקבות המלחמה במזרח אירופה גם מחירי הביצים יעלו, אך הצרכן לא ירגיש זאת, כיוון שמחיר הביצים מפוקח. הסרת מכסים על יבוא חקלאי תפגע בראש ובראשונה בביטחון המזון של תושבי מדינת ישראל. את המאבק בעליית המחירים ראוי שהממשלה תפנה לאפיקים אחרים שיסייעו בהורדת המחירים לצרכן בלי לפגוע פגיעה אנושה בחקלאות הישראלית."

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר: "אני מבקש לפנות לכלכלנים ולתקשורת הכלכלית ולהגיד: התקרנפתם. איך אתם מאפשרים לספר לציבור הישראלי שיוקר המחיה נובע מחקלאות. השתגעתם?

"תוספת גביית המסים שנבע מעליית מחיר הדלק בחודשיים האחרונים בלבד, היה הרבה הרבה יותר גבוה מכל החיסכון שינבע למשק בית בישראל, מן המודל שלכם לרפורמה. מה? אתם מוכנים לסכן את הגולן והגליל ואת עוטף עזה בכדי לאפשר חיסכון של 44 ש"ח למשק בית, לחודש? די להתקרנפות, תתחילו לדבר אמת."

"יש כלים פרלמנטריים לבטל את הרפורמה"

לאחר הברכות התקיים פאנל בהשתתפות חברי השדולה החקלאית בכנסת.

ח״כ רם שפע, יו"ר סיעת העבודה בכנסת וחבר השדולה החקלאית (העבודה), אמר בפאנל: "המאבקים שלנו הם לטובת ציבור שאכפת לו שיושב בגבולות של הארץ ויושב בגליל ובנגב. אנחנו רואים אתכם, אנשי החקלאות העובדת כל הזמן לנגד עינינו.

"אני מקווה שליברמן ופורר לא יגררו אותנו לשם ונוכל להגיע להסכמות. אבל אם לא, יש כלים פרלמנטריים לבטל את הרפורמה אם היא לא תהיה בהסכמה ואנחנו נפיל את הרפורמה בכנסת."

ח"כ יעל רון בן משה, יו"ר ועדה לפניות הציבור (כחול לבן): "מפלגת העבודה, יש עתיד, מרץ וגם האופוזיציה. אנחנו עסוקים במרחב הכפרי כל יום. בוועדת הכספים אנו פועלים ללא הרף בנושאים חקלאים – לקדם ולפעול למען החקלאות ונושאים חקלאיים."

רון בן משה דיברה על קרקעות המרחב הכפרי: "אנחנו רואים שהתכנון במועצות האזוריות. המושבים ובקיבוצים נתקל ברדיפה. לא מאפשרים לישובים להתרחב ומערימים קשיים. אם המדינה לא תיישב ותרחיב את היישובים, אותם הישובים יזדקנו."

ח"כ נירה שפק (יש עתיד): "אנחנו עובדים רבות בתחום החקלאות ופועלם למען חיזוק החקלאות והחקלאים."

ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): "מלחמות ששווה להילחם עבורם זה עבור החקלאות."

ח"כ אופיר סופר (ציונות הדתית): "יש לנו שיתוף פעולה הדוק למען החקלאות הישראלית. כמו שחשוב לדבר על העלייה מאוקראינה, ככה חשוב לדבר על החקלאות הישראלית. היא אבן היסוד. החקלאות נמצאת בפריפריה, בעוטף עזה ובגליל והיא זו ששומרת על השטחים הפתוחים."

סגן שר הביטחון, אלון שוסטר: "יש לנו בקואליציה השקפות שונות בנושאים דרמטיים. כלכלנים וגורמים מקצועיים אומרים לנו שאסור לקבל את הרפורמה כפי שהיא. זה יחריב את החקלאות."

שנישאר מאוחדים ונצופף שורות

לאחר הפנל בירך סגן שר הכלכלה, ח״כ יאיר גולן: "אני חש כבוד עצום לכם ועל כל מה שאתם עושים – אתם עושים ציונות כל בוקר. הרפורמה בחקלאות נדרשת כדי לחזק את החקלאות הישראלית וכדי שהיא תמשיך להיות חקלאות עולמית. יש לשבת יחדיו ולהגיע למצב שבו משפרים את התחרות תוך חיזוק החקלאות הישראלית המקומית ולמען הדורות הבאים.

"השאלה היא אם אנחנו רוצים לחסל לולים בצפון הארץ או לשדרג אותם ולחזק אותם. כל מי שעסק אי פעם ברפורמה יודע שרפורמה זה תהליך. זה לא 'זבנג וגמרנו', לכן צריך לעשות אותה נכון. אני מאמין שהמערכת תתעשת ותבין שאי אפשר לעשות רפורמה אלא בשילוב כוחות. הבעיה כאן היא פוליטית ושל כוח פוליטי ואנחנו נפתור את זה. המפתח של הצלחת הרפורמה תלוי בדבר אחד – שנישאר מאוחדים ונצופף שורות. אנחנו נדע להביא את החקלאות לחוף מבטחים, כדי שהחקלאי הישראלי יהיה גאה בעצמו ושיקבל גב מהמדינה. זה המעשה הלאומי והציוני הנכון. לא ניתן שרפורמה המזיקה לחקלאות הישראלית תעבור."

השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, התייחס לפשיעה החקלאית בארץ: "לחקלאים יש פגיעה חוזרת ונשנית, כי קיימות חברות ביטוח שלא מוכנות לבטח אותם. מדינת ישראל צריכה לתת פיתרון. הביטוי טרור חקלאי הוא אכן טרור. אנו עושים כיום פיילוט – שיטור מועצתי – שבו איש מג״ב ופקח של מועצה אזורית יפעלו יחד בתחומי המועצה ובעיקר כלפי הפשיעה החקלאית. אנחנו מתחילים בפיילוט בשש מועצות אזוריות. אני מתייחס לנושא הפשיעה החקלאית ברצינות רבה. גייסתי אדם במשרד לביטחון הפנים שהוא אחראי על נושא הפשיעה החקלאית."

על הרפורמה בחקלאות וסוגיית יוקר המחיה אמר השר בר-לב: "הדרך להגיע להישגים היא באמצעות הידברות עם הממשלה. החקלאות היא חלק מרכזי מתפיסת הביטחון של מדינת ישראל. אנחנו השותפים שלכם במאבק נגד הרפורמה בחקלאות."

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בכנס: "השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בכנס: "אנחנו בימים שבהם מתחדדת בעולם ובישראל התובנה שעלינו לתמוך בחקלאות המקומית, כי יש לה ערך סביבתי ולאומי וחשיבות לביטחון המזון שלנו. במקביל, עלינו לוודא שהעבודה הקשה של החקלאים לא מתבזבזת לשווא, ולדאוג שפירות וירקות ראויים למאכל – יאכלו ולא יושלכו.

"אני מחזקת אתכם שכל רפורמה בענף החקלאות צריכה להיעשות בהידברות, תוך שמירה על החקלאות ועל תנאים סביבתיים. אני בטוחה שיחד נוכל לייצר עתיד טוב יותר לכולנו."

עתיד החקלאות כחול לבן

ביומו השני של כנס הנהגות המושבים התקיים פאנל של הנהגת המגזר הכפרי בנושא "עתיד החקלאות כחול לבן".

מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום אבו וילן, אמר: "הלובי החקלאי בכנסת חזק. יש אפשרות לחבר כנסת בודד לבקש הצבעה נגד הצווים. אם הקואליציה והאופוזיציה יצביעו נגד אז הרפורמה נופלת."

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ: "אנחנו היינו לפני שר החקלאות ואנחנו נהיה גם הרבה אחריו. המציאות באוקראינה ורוסיה טופחת לשר האוצר והחקלאות בפנים. לנו, הלולנים, יש את הפתרון. שר החקלאות יוצר היסטריה מכוונת כדי להציג אותנו באופן שלילי. זו העת לחזק את החקלאות הישראלית ואת הפריפריה. לביטול התכנון בענף ההטלה יהיו השלכות חד משמעיות על יישוב מושבי הצפון על גבול לבנון."

יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר: "אנחנו מאוחדים בכל הנוגע למאבק ברפורמה בחקלאות. המשק הקיבוצי לא יסב את עצמו להטלה מענף הפטם. הרפורמה בענף ההטלה היא לשחוט את החקלאים, כאשר המשק המשפחתי הוא הראשון שייפגע."

מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מאיר יפרח: "משרדי האוצר והחקלאות פוגעים בחקלאים. אנחנו מגדלים היום גידולים ייעודים לרוסיה ולאוקראינה כגזר, צנוניות וסלרי. פנינו לשר החקלאות להסביר על מצב החקלאים שמייצרים שנפגעים קשות ולא קיבלנו שום מענה. התנהלות כזאת עוד לא ראיתי."

מנכ״ל ארגון מגדלי הפירות, ירון בלחסן: "באירופה התבצעה רפורמה במהלך עשור שלם עד לביצועה. כאן מעוניינת הממשלה בביצוע מיידי של ייבוא תוצרת חקלאית ללא מכס, שתגרום להצפת השווקים בפירות ייבוא הגדלים גם בישראל ובכך תביא לקריסה כלכלית של החקלאות."

מזכיר ארגון יצרני החלב, ליאור שמחה: "הכלכלה שלנו חשופה מידי לייבוא. אנחנו מייבאים אינפלציה. ענף החלב לשמחתי מיוצר בארץ. יש שאלה גדולה לאן הסיפור של רוסיה ואוקראינה הולך בנושא ענף החלב. אם זה ילך למצב מתמשך, אז המדינה תהיה חייבת להתערב ולהקטין את החשיפה ליבוא."

מנכ״ל אמב״ל, יונתן הירשפלד: "הפשיעה החקלאית סובלת מתת דיווח. היא מוערכת ב-1.2 מיליארד ש"ח בשנה. לחקלאים אין ביטוח שישמור עליהם ולכן הם לא מדווחים למשטרה. הפשיעה החקלאית תכרסם את החקלאות בישראל."

מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון: "אם אין תשתית ערכית, לא תהיה גם כלכלה. צריך לתת כוח לעשייה חברתית- ערכית וחקלאית."

את הפאנל הנחה יוני דמרי, מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים.

שומרים על הקרקע

בהמשך היום השני של הכנס התקיים פאנל ראשי המועצות, יחד עם שלומי הייזלר, ראש מטה הדיור, שאמר: "המגזר החקלאי הוא אחד העוגנים החשובים במדינת ישראל לביטחון המזון. זה כבוד גדול עבורי להיות כאן לעבוד איתכם בשיתוף פעולה. הממשלה קיבלה על עצמה את נושא פתיחת לוח 2. צריך לבדוק את האזורים בצפון בדרום ובמרכז. פתיחת לוח 2 ככל הנראה ייכנס להחלטת ממשלה. אני מקווה שבחודש -חודשיים הקרובים תהיה לנו תמונת מצב מדויקת יותר.

"לגבי ציפוף הערים – זה קשה לצופף ערים ולעשות התחדשות עירונית. ולכן פתרונות הותמ״ל הם קיים ואנחנו עושים את זה בהידברות ובשותפות. העוגן של המגזר החקלאי הוא העוגן של מדינת ישראל."

ראש המועצה האזורית דרום השרון, אושרת גוני גונן, שהנחתה את הפאנל, אמרה: "המלחמה של כולנו היא לשמור על השטחים החקלאיים והפתוחים. אנחנו לא מוכנים שהישוב החקלאי יתחסל בגלל הותמ״ל. יש חקלאות בשטחים הפתוחים שהם של כולנו, של כל מדינת ישראל. כל מי שנמצא כאן עושה ציונות."

ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי: "המועצה הצליחה לעצור ארבע שנים תכנית של הותמ״ל להעביר ליקנעם על השטח של מגידו-עין השופט. אני עושה מאמץ עליון ומאבק גדול מאוד לעצור בזה. מדובר כאן על 1,600 דונם שהעברתם הורסת את הקיום של המושבים כמושבים חקלאיים. זו מכת מוות לחקלאות במושבים האלו. העיר יקנעם-עלית יכולה להכפיל את האוכלוסיה שלה בתוך הגבולות שלה מבלי לצאת."

ראשת המועצה האזורית גזר, רותם ידלין: "אנחנו מאמינים במרחב הכפרי. זכות הקיום שלנו כמרחב חקלאי והשמירה על הערכים גורמת לנו לאחדות. אנחנו נבטיח שלמושב יהיו מספיק שטחים חקלאיים כדי לקיים חקלאות משמעותית והכל שיהיה בהסכמה עם השלטון האזורי. אם יהיה ותמ״ל, אנו נפעיל את השרים שנמצאים בקבינט בדיוק כדי שזה לא יצליח."

ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן: "אנחנו מקיימים חקלאות עד לקו הגבול. בשנים האחרונות אנו מרגישים שהמגזר הכפרי הוא לא מספיק חשוב. יש אווירה שאנחנו גזלנו מהמדינה את הקרקעות שלה. אנחנו לא אומרים לא לותמ״ל אלא תבדקו האם צריך והאם העיר מיצתה את כל היכולות שלה להתרחב. אחרי שנים רבות הצלחנו להקים יישוב חדש במדינה ישראל בן 500 משפחות. כיום הישוב לא עולה להחלטת ממשלה כי אני לא מסכים לותמ״ל. אני בטוח שנצליח להקים את הישוב הזה."

ראש המועצה האזורית מטה יהודה, ניב ויזל: "במטה יהודה אין ותמ״ל אלא יש ועדות גאוגרפיות. אנחנו המועצה היחידה במשימה: ישוב חדש שעוד שנה וחצי יאכלס בן 500 יחידות דיור, על קו התפר. אנחנו מתמודדים עם ועדות גבולות. אנחנו נאבקים על אלפי יחידות דיור מול ירושלים, בית שמש וכל הישובים באזור."

ראש המועצה האזורית חבל מודיעין, שמעון סוסן: "קיימים ראשי רשויות בבוקר שחושבים איך הם לוקחים לשכנים שלהם את השטחים החקלאיים שלהם. המועצה שלנו מונה 130 אלף דונם. אלעד היא מובלעת בתוך חבל מודיעין. שם המשחק הוא שיתוף פעולה ושיח. אבל יש ראשי רשויות שהם חמדנים ורוצים לקחת את מה שלא צריך. אנחנו שומרים על הקרקע ומאמינים בהסכמות."

ראשת המועצה האזורית עמק חפר, גלית שאול: "מדינה צריכה גם כפר וגם עיר. אנחנו שומרים על השטחים הפתוחים. יש תועלות בשמירה על השטחים הפתוחים בשביל כל מדינת ישראל."

ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, מאיר צור: "תנועת המושבים והתנועה הקיבוצית הם גופים שלא תלויים באף אחד וברגע האמת אפשר לבוא אליהם ולעשות את המאבקים שאנחנו כראשי מועצות מוגבלים לפעמים בהם."

נושא לא פחות חשוב ואולי החשוב ביותר הוא נושא דור ההמשך, בני הנוער שהם עתיד המושבים. בהקשר הזה אמרה עידית תדהר, מנהלת תנועת הנוער חטיבת "בני המושבים": "הדור של היום נולד למציאות של האייפונים. הדור של היום סקרן מאוד ושם את עצמו, את הפיתוח העצמי שלו והדור של היום שואף להשפיע על העולם.

"לנוער שלנו יש הרבה מה להביא. ב'בני המושבים' אנחנו מתמודדים בפעילות החינוכית עם עתיד המושב – שתהיה לנוער של היום את הזיקה לאדמה, את תחושת השייכות למושב, את המחויבות הציונית, היזמות ופיתוח ואת הגמישות המחשבתית. זו המשימה שלנו – לחזק את הנוער במושבים."

לא תהיה רפורמה בלי דיאלוג

היום השלישי של כנס ההנהגות המושבים (חמישי 10.3) נפתח בשיחה אחת על אחד של שני ראשי החץ המובילים את מחאת יוקר המחייה בישראל-  יו״ר ועדת הכלכלה, ח״כ מיכאל ביטון וכתבת הצרכנות של חדשות 12, מעיין פרתי.

להלן דבריו העיקריים של יו"ר ועדת הכלכלה: "האירוע של אוקראינה טראומטי לעולם, ומשפיע ועוד ישפיע רבות על ישראל ועל הכלכלה העולמית כולה. אצלנו בישראל הוא גם הביא שיעור חשוב בעבור כל מי שחשב להסתמך על ייבוא. זה שיעור משמעותי בצניעות של הכרזות דרמתיות, אבל בעיקר שיעור על חשיבות הביטחון התזונתי של ישראל בייצור וגידול עצמי. מדינת ישראל צריכה לשנות את הפרדיגמה לקראת הבאות. אנחנו מבינים מייבוא הביצים מאוקראינה שיש לשמור על מגדלי ההטלה. מוצרי הייבוא יתייקרו בין אם בגלל מחירי ההובלה ובין אם כי אנחנו מכירים שיש מי שגוזר פערי תיווך באמצע על גבם ועל שמם של החקלאים.

"בעולם היבוא יש בלוף. מדינת ישראל בתוכנית הכלכלית מוכנה לתת 1.2 מיליארד ש"ח הורדת מכסים אבל מצד שני עמדת האוצר על יבואנים שהם מונופול, מוציאים להם מכתבים שיירגעו ויורידו מחירים. זה בעייתי. בתחום המזון יש עשרה יצרנים ועוד בערך 7 יבואנים ששולטים על הצלחת שלנו ומרוויחות ללא בקרה וכן, גם רשתות השיווק מנצלות את כוחן עם מניפולציות במחירים לצרכן."

על היחס בין העיר לכפר אמר ביטון: "ההתיישבות בישראל בנויה מישובים עירוניים ומגזר כפרי שעובדים יחד עם התבונה לעבוד יחד. היכולת של המגזר הכפרי לשגשג תוך שותפויות עם המגזר העירוני. הייצור החקלאי הולך ופוחת והיבוא הולך ועולה. מדינת ישראל יכולה לגדל את החקלאות שלה בעצמה, יש נגב, יש ערבה, יש גליל וגולן ויש שמש טובה – ולכן יש לשמור על החקלאות.

"החקלאים צריכים לחזור ליתרון הגודל. לעבוד יחד, להתאחד כקבוצות חקלאיות ולבנות חברה משותפת של החקלאים שתמכור את הפרי והירק מהחקלאי לבית במכירה ישירה."

ביטון הוסיף ואמר: "לא תהיה רפורמה בחקלאות – לא בעולם הצומח ולא בענף ההטלה שהיא באחריות ישירה של ועדת הכלכלה – בלי דיאלוג עם הנהגת החקלאים, בלי לדאוג לתמיכה בפיתוח וצמיחת המשק הישראלי."

על מה שמחכה לנו אחרי פסח: "המחירים אחרי פסח הולכים לעלות ב-18-20 אחוז, יש כשל שוק וריכוזיות עצומה. להאשים את החקלאים זה לא פתרון וזה גם לא נכון. צריך לבחון את היבואנים ורשתות השיווק, צריך לבדוק מי באמת מרוויח פה. אנחנו נעבוד על זה בחוק ההסדרים הבא ונביא בשורות."

על הרפורמה בענף הביצים, אמר היו"ר: "מחיר הביצה הוא לא המחיר שמשפיע על עגלת הקניות של משפחה, ההשפעה היא כל כך שולית. הממשלה הובילה גישה של ביטול התכנון בענף ההטלה והביצים וגם רצתה לבטל את המחיר הקבוע של הביצה. אין כאן מהלך של חשיבה מעמיקה לצמיחה. יש כאן גישה של לייבא תמיד ולא בגלל מחסור עונתי קבוע (בפסח וסוכות) אלא מהלך חד משמעי של ביטול התכנון בענף והרס הענף."

עסקים משפחתיים

בפאנל בנושא עסקים משפחתיים בהנחיית עו"ד ומגשרת אפרת חקיקת, נפתח בהרצאה קצרה ומרחיבת ידע מד"ר נאוה מיכאל צברי על עסקים משפחתיים מאוניברסיטת ת"א. דר' צברי חוקרת עסקים משפחתיים, ומלמדת משפחות בעלות עסק, כיצד להתמודד עם אתגרי ניהול של עסקים ונכסים משפחתיים במסגרת קורס באוניברסיטת ת"א.

הקורס הזה הינו הראשון והוותיק בארץ, והמחזור הקרוב מתחיל מאי 22 בימי שני אחהצ בת"א למשך 7 מפגשים. נאוה עצמה הנה דור שלישי לעסק משפחתי, משפחת שטראוס, וגילתה במהלך לימודיה האקדמיים שעסקים משפחתיים, הם הצורה הנפוצה ביותר של עסקים בעולם. במרבית הכלכלות ברחבי העולם, כ-90% מכלל העסקים הקטנים והבינוניים וכ-40% מהעסקים הגדולים ביותר הם עסקים בבעלות משפחתית, ומספרים דומים גם בישראל.

המחקר של נאוה בוחן את הייחודיות והמאפיינים הטיפוסיים לעסקים משפחתיים. מהי המורכבות של עסקים משפחתיים, מהי תרבות הניהול של המשפחה ושל העסק, התרבות הארגונית האופיינית. מאחר ובמושבים כל העסקים הינם עסקים משפחתיים, אין קהל מדויק יותר מהמושבניקים לשמוע את דבריה של נאוה מהפורום הנכבד הזה.

בפאנל השתתפו עירית טרייסטר ממושב ביצרון, בת ה-77, שיחד עם בעלה חגי חלמו לפני שנים להחזיר את הג'מוסים לציון ולמרות שאמרו להם שאין סיכוי, הם הביאו בופלו לישראל. הם נסעו ללמוד באיטליה מהחקלאים, והקימו בביצרון את חוות הבופלו, רפת ומחלבה שמייצרת גבינות בופלו היחידה בארץ. לעירית 4 ילדים שעובדים או עבדו בעבר בעסק המשפחתי וכולם היום גרים באותה החצר.

אסף פישביין, בן 59, ממושב עין עירון הוא ה"צ'יף" של המושב שנים רבות, ומנהל בהתנדבות את ענייני המושב כיו"ר הוועד. אסף חקלאי בעל לולים ומטעי אנונה ופסיפלורה. בשנים האחרונות אסף מכניס אל העסק את בניו הצעירים, שבוחרים לקשור את חייהם בחקלאות. וזאת לאחר תהליך של חלוקת המשק והעסק המשפחתי בין אסף לבין אחיו שעבר בהצלחה ובשלום, בתהליך לא פשוט עם הרבה כבוד הדדי. שי, אחיו, הוא תיירן ומייצר ליקרים מהפסיפלורה שאסף מגדל.

וצעיר המשתתפים יוגב שריד, מגבעת ח"ן, בן 43, מנכ"ל של חברת "שיח מדיקל", מחלוצות הקנאביס הרפואי בישראל, חברה ציבורית שמראה הצלחות שהחלה כעסק משפחתי של חקלאים דור שלישי. אם שאלתם את עצמכם מה מקור השם שיח, אז בין היתר אלו ראשי התיבות של שמו של יוגב, אמו חנה ואחיו שי. בעשור האחרון משווקת החברה קנאביס רפואי לאלפי מטופלים מדי חודש, עם כל הרגולציה והסטנדרטים הגבוהים של משרד הבריאות. כיום בעסק מועסקים כ-120 עובדים, ובהנהלה מלבד אחיו ואמו עובד גם בן דודו אופיר ומגי, אשתו של יוגב.