חייבים לפעול בנחרצות לשינוי מגמת הנסיגה
המחסור בעובדים ברפת הולך ומתעצם בישראל, כמו בארצות העולם. זה נראה כמו הסוגייה האסטרטגית המרכזית, לפתחם של מנהלי הרפת והענף כולו.
חיוני ביותר להציב את הנושא בקדמת העדיפויות ולעסוק בו בנחישות ובהתמדה, כי הוא משפיע עד מאוד על עתידה של הרפת שלנו…
יוסי מלול – הרפת והחלב
לא קלה עבודתו של רפתן
לאחרונה הוזמנו מנהלי הרפתות בעמק המעניינות, למפגש אזורי בקיבוץ נווה אור, להתלבטות משותפת, כיצד לפעול בנושא העובדים ברפת, שהמחסור שלהם הולך וגדל. גם ברפתות רבות אחרות, בכל הארץ ומשני המגזרים, המצוקה גדולה ותחושה של חוסר אונים מתחלופת העובדים. חלק מהרפתות ירדו משלוש חליבות לשתיים, לחודשים אחדים, עד לגיוס עובדים.
כי…
לא קלה עבודתו של רפתן – כל יום, בכל ימות השנה, שעות ארוכות, סביבת עבודה לא נוחה, עבודה כובלת עם בעלי חיים, מחייבת התעדכנות מתמדת.
עבודה עם בעלי חיים ועם פרות, מחייבת יחס מיוחד – אהבה לבעלי חיים. הנושאים מרתקים ומעניינים ונדרשת מקצוענות גדלה והולכת – מדובר בעדר הארצי, מבין הטובים בעולם.
תקופת הקורונה החריפה את המחסור
השנתיים האחרונות העצימו מאוד את המחסור בעובדים ברפת. אנשי המקצוע מזהים את התופעה של צעירים, בני דור ה-X וה-Y, ילידי שנות ה-80 ומעלה שכבר אינם מוכנים להשלים עם העובדה שהם עובדים קשה ומביאים שכר בסביבות המינימום, בעוד שחבריהם עובדים בענפים אחרים ומשתכרים גבוה מאוד.
הם לא חוזרים לעבודה אחרי הסגרים ולעיתים קרובות, גם מפסיקים לעבוד ואף חוזרים להתגורר בבית ההורים. תקופת הקורונה גרמה להם להבין שהחיים קצרים והם לא רוצים לעבוד "מצאת החמה ועד צאת הנשמה" ולהביא שכר מינימום. המגמה החדשה של עבודה מהבית, קוסמת להם והם מעדיפים למצוא עבודה מהבית, מבלי לצאת לפקקים הגדולים בדרך…
מה המצב ברפת?
פניתי לחברתנו הכלכלנית רחל בורושק, שזה עשורים, מנתחת את סקרי הרפת שמתבצעים בכל שנתיים ומביאה נתונים, על מגוון נושאים ברפת ובכל התחומים. ביקשתי ממנה לעדכן את ההשוואות בנושאי עבודה ברפת ולתת לכולנו, סקירה של המצב כיום והמגמות לאורך העשורים האחרונים.
ההשוואה מרתקת מאוד והיא כמו סטירה בפרצופנו, על המגמה הכללית בנושאי עבודה ברפת.
שקופית 1. ימי העבודה לפרה ב-25 השנים האחרונות, על פי הסקרים
על אף הגידול בעדר, הירידה במספר ימי העבודה לפרה, שולית מאוד – ימי העבודה לפרה נשארו קצת מעל ל-8 ימי עבודה.
שקופית 2. התפלגות העבודה ברפת על פי סוג העובדים – חברים ושכירים
מספר ימי העבודה העצמיים, בקיבוץ ובמושב, ירדו מאוד ואילו כמות השכירים החיצוניים גדלה מאוד.
שקופית 3 – השוואת עלות העבודה באג' לליטר במחירי 2021
שקופית 4 – ריכוז ההתפתחות בענף החלב ובתחום העבודה על פני 25 שנה
המסקנות
הירידה בסך תשומת העבודה נמוכה מאוד, יחסית להגדלת היקף הייצור של יחידת הרפת הממוצעת:
- גידול של 200% בייצור החלב ו–155% במספר הפרות.
- ירידה של 4% בלבד בסך תשומת העבודה.
- הגדלת יחידות הייצור הביאה ליותר עבודה שכירה, שהחליפה את העבודה העצמית:
- ירידה של 62% בתשומת העבודה העצמית (כולל העובדים בשכר בקיבוצים המופרטים).
- עלייה של 242% בתשומת העבודה השכירה.
חובה עלינו להתמודד עם הנושא ולהציע פתרונות שיאפשרו מיתון התופעה ואף יצירת מתווה טיפוח הון אנושי ברפת ורעיונות מושכים לדור המשך בענף, מקרב בעלי הרפת.
הנושא בנפשו של הענף!
שכר העובדים ברפת
שוחחתי עם מנהלים ועובדים, על אודות השכר הרצוי והמצוי לעובדים בעבודת הרפת ויש מגוון גדול ברפתות שונות.
המשימה מונחת לפתחם של הנהלות הרפת לסוגיהן ובעיקר, בפני מנהל הרפת, שהאחריות הכוללת מוטלת עליו. המנהל הוא זה שאמור להילחם על זכויות העובדים בפני ההנהלות שמעליו.
להלן הצעה מאוד כללית, שנותנת סדרי גודל על היקף השכר הראוי והרצוי, ברפת קיבוצית ממוצעת ולא משותפת. חשוב לזכור שהעובדים הם הלב של הרפת והמנכ"ל, צריך להילחם בעבורם, לטובת הרפת וגם לטובת העובדים.
האמור בהצעה נכון לנשים ולגברים כאחד… והיא על אחריותי בלבד.. לכאורה…
- בממוצע עובדים ברפת כ-200 שעות
- שכר מינימום כיום, כ-31 ₪ לשעה ומתעדכן כל הזמן.
- רכז בריאות רצוי שיהיה גם מספר 2 – ברפת בודדת מומלץ לתגמל בכ-12,000 ₪ ברוטו.
- ממליץ לתת שכר גלובלי, ולא שכר לשעה, לכל מי שעובד בלי משמרות, חי את הרפת ומגיע אליה מתי שצריך.
- רפתן ותיק עם ניסיון – 55-40 לשעה.
- יונקיסט כ-45 ₪.
- חייל משוחרר – 40 ₪ לפחות, שתמיד יהיה מעל שכר המינימום.
- יותר ותיק ממשוחרר – 45
- עובד "קצפת" – כ-55
- מפעיל כלים שגם עוסק בתחזוקה – 50-45
- סופי שבוע ושבת + 150%
- פועל לא יהודי שעובד בשבת, זכאי למלוא התשלום הנוסף וגם ליום חופשי באמצע השבוע.
- הפרשות סוציאליות – על פי החוק ובכל החזיתות
- קרן השתלמות – לא על פי חוק, אך חשוב להרחיב את המעגל ולתת לרפתנים קבועים מעל גיל 30, שעובדים ויעבדו שנים ברפת.
- רכב – מי שגר במקום, אין חובה לתת לו רכב ואפשר לתגמל אותו בדרכים אחרות (השתתפות בדיור ועוד).
- כמובן שהשכר תלוי גם בוותק, במקצועיות העובד, בהשכלה, בידע והוא אינו כולל עבודה בסופי שבוע ובחגים.
צוות מסור ואיכותי הוא אינטרס של מנהל הרפת וגם של בעליה. כשמטפחים ומתגמלים את העובדים, הם מעריכים זאת מאוד ומשקיעים חזרה – התוצאות יבואו במהרה.
עיקרי ההמלצות לטיפוח ההון האנושי ברפת ובענף כולו
הוגשו בעבר (2009) על ידי צוות מיוחד שמונה על ידי שייקה דרורי ויעקב בכר ולא השתנו גם היום, כי לא נעשה הרבה בנושא – המצב אף החריף….
הצעות ברמה ענפית ולאומית
- חיזוק תדמית החקלאות והענף בציבוריות הישראלית – יש חשיבות רבה לפעילות ציבורית מתמדת, לחיזוק ולהשרשה של חשיבותם ותרומתם של החקלאות וענף הרפת, בקרב הציבור הכללי וגם פנימה לחברי הענף. מאמרים מפרגנים בעיתונות, פעילות שיווקית בענף החלב, כנסים ארציים, תערוכות, תחרויות, פרויקטים, קייטנות ועוד. עבודה מתמדת עם אנשי מקצוע בתחום יחסי הציבור של הענף.
שיווק חלב מתוצרת ישראל – 100% חלב ישראלי!
2. "רפת ירוקה" – הסברה, הדרכה וסיוע להוביל את הרפת להיות הראשונה בעולם גם בתחומים ירוקים: אנרגיה סולרית, חיסכון ומחזור מים, רווחת הפרה והעגלה, טיפוח לסביבה ירוקה, שימוש עצמי בזבל, טיפוח העובד ושמירה על זכויותיו.
3. הכשרת תלמידים לנושאי רפת – "רפתן צעיר". עידוד תלמידים בתיכון ובבתי הספר החקלאיים, לבצע עבודות גמר בנושאי רפת, פעילות יוצרת בחופשים, סיורים מודרכים ברפתות עילית.
4. רכישת השכלה על תיכונית – עידוד יזום ללימודים גבוהים בפקולטה לחקלאות ובמדרשת רופין. העידוד יהיה בכל הרמות, מהנהלת הרפת ועד הנהלת הענף. מועצת החלב תיתן מלגות בעלות משמעות, לסטודנטים ברופין ובפקולטה לחקלאות. הקורסים לרפתנים נסגרו וחשוב ביותר לתת תמיכה למוסדות, בזמנים שאין מספיק סטודנטים..
5. פיתוח והטמעת טכנולוגיות חוסכות עבודה – הנהגת הענף תפעל לרפורמה ב' להטמעת טכנולוגיות חוסכות עבודה ומאתגרות את הרפתן הצעיר: רובוט חליבה מעודכן, גורפי זבל, מקרבי אוכל אוטומטים, טכנולוגיות זיהוי ואיתור מחלות ועוד.
6. שיפור מיומנות הניהול בענף – פעולות הדרכה למנהלי הרפת בתחומי הניהול הכלליים, לשיפור יכולות ההובלה הכלכלית והאנושית של צוות הרפת.
7. עידוד בנים ממשיכים ברפת המשפחתית – העדפה מתקנת, במתן תוספות מכסה ועדיפות בניוד מכסות לבנים ממשיכים, בהתאם לכללים שייקבעו.
8. פורום דור המשך – הקמת פורום קבוע לדור ההמשך ברפת משני המגזרים ולהעלות בו נושאים מגוונים – מקצועיים וכלכליים וגם סוגיות מיוחדות.
9. הדרכה ומחקר – הנהלת הענף תפעל לקיומה של עתודה הולמת בהדרכה ובמחקר ממלכתיים, בעידוד צעירים ללמוד במוסדות השכלה גבוהה והכוונתם לתחומים אלה. יש לפעול שהמדינה תתן תמיכה ראויה במוסדות המחקר וההדרכה.
10. פרויקטים מגוונים בענף – מגוון אפשריות שתורמות רבות לגיבוש רוח הרפתן ומאחד את הכוחות גם לקראת מאבקים שקיימים כל העת. יום האישה, צעדת ירושלים, תחרות צילום, תחרות הרפת המטופחת ועוד יוזמות.
הרפת השיתופית
המנהל הוא גורם המרכזי לטיפוח הון אנושי ברפת!
1. שכר הוגן לעובדים – יש לפעול למתן שכר ראוי לכל עובד, שיפרנס את משפחתו לטווח ארוך ויקשור אותו לענף לשנים ארוכות.
2. תנאים סוציאליים – יש לבצע הפרשות ראויות ועל פי חוק, להבטחת עתידו של העובד – חופשה, הבראה, ביגוד, קרן הפנסיה, קרן השתלמות.
3. סביבת עבודה ראויה – טיפוח סביבתי ויצירת תנאי עבודה למניעת השחיקה של העובדים. הרפת היא בית לעובדים ברוב שעות היום וחיוני שתהיה מטופחת, נעימה, ירוקה ומרגיעה…
4. סמכות ואחריות – ככל האפשר, יקבע מנהל הרפת אחראים על תחומים מקצועיים וייתן להם גם סמכויות מתאימות – העצמת עובדים ומנהלי תחומים.
5. לימודים והשתלמויות – מנהל הרפת יפעל לשיפור מתמיד של יכולות העובדים, שליחתם להשתלמויות מקצועיות, קצרות כארוכות. המנהל יצא ללימודי ניהול, בדגש על ניהול ההון האנושי.
6. טיפוח "גאוות יחידה" – המנהל יפעל לטיפוח רוח הצוות על ידי פעולות גיבוש מגוונות, ליצירת מוטיבציה גבוהה ורצון העובדים לתרום מיכולותיהם.
7. ארוחת בוקר משותפת – הזדמנות להיפגש, לעדכן ולקבל משוב מהעובדים. גיבוש חשוב ותורם. חיוני שגם מנהל הרפת יהיה שותף למפגש הבוקר..
8. העדפת עובדים ישראליים – יש לפעול באופן יזום, לקליטת עובדים ישראליים, תגמולם וטיפוחם, באופן הולם.
. תקשורת עם העובדים – המנהל יקיים תקשורת שוטפת עם עובדיו, כולל שיחות חברתיות, משוב על עבודתם, פרגון וביקורת בונה.
הרפת המשפחתית
בעל הרפת הוא הגורם המרכזי בהישארות בניו ברפת
- עידוד בנים להמשיך ברפת – נכון שבשנים האחרונות יש מעט מכסות נוספות לחלוקה, אך חשוב ש"בן ממשיך ברפת" יהיה זכאי לתוספות מכסה מיוחדות וכן לעדיפות בתהליך ניוד המכסות, במקביל להתחייבויות של הצעיר לעבודה ברפת.
יש חשיבות ליצירת האפשרות שהורה ובנו יוכלו לפרנס שתי משפחות, ממכלול העיסוקים ברפת אחת.
2. עידוד בנים ללימודי רפת ולעבודה בה – בבתי הספר החקלאיים, במגמות מתאימות בתיכון, עבודה ברפת המשפחתית, השתלבות בתורנויות ברפת.
3. הקטנת העבודה הזרה – בצד תרומתה, העבודה הזרה גם "משחיתה" את הרפתן, העדפת העבודה של הרפתן ובני משפחתו.
4. שיתוף הבנים בעבודת הרפת – חיוני לשלב את הילדים בעבודת הרפת, כבר בגיל צעיר ולתת להם "להריח" את הזבל ולהתקרב אליו.
5. הכנסת טכנולוגיות חוסכות עבודה –יש לפעול להכנסת טכנולוגיות חדשות: רובוט חליבה בתוך מכון החליבה, גורף זבל, מקרב אוכל והכול בהתאם, לשיקולים כלכליים.
6. הכנסת מקורות תעסוקה נוספים – כדי להגדיל את פרנסת המשפחה, ראוי לפעול ליצירת מקורות הכנסה נוספים: עבודת בן הזוג מחוץ למשק, ענף פיטום, רפת תיירותית, אנרגיה סולרית, גידולי שדה.
7. אימוץ כלים מודרניים לניהול הרפת – מחשב, תכנת "נעה", מערכות חליבה ממוחשבות, פדומטרים, חברות בביקורת חלב וספר העדר,
8. כנסים וימי עיון והשתלמויות – השתתפות קבועה בפעילויות הכשרה מקצועית ושיפור ביצועים מתמיד.
לסיכום
טיפוח דור ההמשך ברפת חיוני מאוד להמשך קיומה ושגשוגה של הרפת הישראלית בשני המגזרים. מוצע לפעול באופן אקטיבי בכל רמות הענף: ברמה הלאומית (מועצת החלב, התאחדות, משרד החקלאות), ברמת השטח – מנהלי ובעלי הרפתות. רק פעולה יזומה ומתמשכת, תבטיח עתודה של דור צעיר לרפת ועובדים שמחים ותורמים.
מוצע שהנהלת הענף תמנה אדם שתפקידו, בין היתר, לעסוק במכלול נושאי ההון האנושי ויקדם את ההמלצות שמובאות על ידי הצוות.
אנחנו מסוגלים לבצע את המשימה החשובה!
