אומר ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, בראיון חגיגי לשבועות * שמחה מציין שנתיים בתפקיד המנכ"ל, במהלכן שמר על יציבות יצרני החלב במשק מתוכנן והחדיר חדשנות טכנולוגית לענף החלב * "גאה להיות חלק מהשליחות הציונית של רפתני ישראל"
לקראת חג השבועות שוחחתי עם ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב.
שמחה (45), נולד וגדל בקיבוץ נצר סרני, אב לארבעה ילדים. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במנהל עסקים, עם התמחות בהון-סיכון מהאוניברסיטה העברית. בהמשך עבד במשרדי פרסום בתל אביב וניהל תקציבי פרסום בהיקפים גדולים של החברות המובילות בישראל. לפני תשע שנים חזר לנצר סרני ונבחר ליו"ר הקיבוץ, תפקיד בו הגיע להישגים מרשימים. לדבריו, "ממגדלי השן בתל אביב חזרתי לכור מחצבתי, הקיבוץ, מתוך אהבה עזה לחיים הקיבוציים, שאין דומה להם בעולם. אין ולא יהיה כמו הקיבוץ".
בבחירות הקודמות לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית התמודד ליאור מול ניר מאיר, המזכ"ל המכהן. להפתעת רבים מאוד, הוכרעו לבסוף הבחירות לטובת מאיר לאחר קרב צמוד. מי שהרוויח בשנתיים האחרונות מכך היה משק החלב בישראל. לפני שנתיים מונה למנכ"ל התאחדות יצרני החלב, ומאז הספיק לחולל מהפיכה של ממש.
"הכנסנו המון חדשנות לענף, השקנו חממה טכנולוגית, אנחנו משקיעים לא מעט בסטארט-אפים בתחום הרפת ואנחנו מחזקים את הקשר עם הרפתנים ומנהלי הרפתות, לרבות חתירה לשילוב דור המשך במשקים. אנחנו בפירוש משדרגים את הענף ומתאימים אותו לרוח הקדמה", אומר ליאור.
בשבוע שעבר הוא הודיע כי יתמודד על מזכ"לות התנועה הקיבוצית בבחירות הקרובות, אולם בינתיים הוא לא נח ולו לרגע אחד לטובת ענף החלב בישראל. "זו זכות גדולה להיות חלק מיצרני החלב בישראל, שמה שמניע אותם באמת הן קודם כל אהבת האדמה ושליחות לאומית. אנשי עבודה ערכיים, שתמיד יישארו צנועים ופשוטים. בזכותם, בזכות עשייתם הציונית, ללא טיפת ציניות, מתקיימת אספקת שוטפת של חלב איכותי ומזין בישראל, בכל עת ותנאי".
לפני החג אף התארח שמחה בישיבת ממשלה חגיגית, בנוכחות ראש הממשלה, נפתלי בנט ושר החקלאות עודד פורר, שטעמו ממוצרי משקי החלב בישראל. שמחה מספר בסיפוק רב: "זכינו להערכה מרגשת מכל שרות ושרי הממשלה. הרגשתי במעמד זה כבוד עצום לייצג את כל רפתני ישראל המדהימים. נהיה גם בבית הנשיא ובכנסת, ונוסיף ונקיים ישיבת הנהלה חגיגית של ההתאחדות עם חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית".
איך אתה מסכם את השנתיים האחרונות?
"באתי לתפקיד עם הרבה מאוד תשוקה ועם הרבה מחויבות. הזמן טס, אין רגע דל בענף החלב. כשמנהלים ארגון גדול, שמשמעותי לכלכלה, לחברה, להתיישבות ולמרחב הכפרי, אנחנו כל הזמן חייבים להיות בתנועה קדימה, בתנופת עשייה. למול מגוון המשימות שלנו, המישור הפוליטי תופס נפח משמעותי בפעילותנו ואנחנו שם בכל הכוח והעוצמה. כל הדלתות פתוחות בפנינו בירושלים ואנו משקיעים מאמצים רבים לשמירה על המשך יציבות יצרני החלב והאופק התפעולי והכלכלי שלהם. לכן, אנו גם חותרים לשדרג את ההסכם שנחתם לפני מספר שנים ולהאריך את תוקפו. צריך לזכור בהקשר זה, כי מדינות רבות בעולם מתכנסות לחיזוק ביטחון המזון ועוצרות את הייצוא של מוצרים חקלאיים. למשל, ההחלטה האחרונה של מעצמה כמו הודו, שעצרה את ייצוא החיטה, או המדיניות מעודדת ייצור מקומי בארה"ב, באירופה ובסין. יש גם ברקע את המלחמה באוקראינה על השלכותיה העצומות. ברור, אם כן, שעלינו להציף את חשיבות חיזוק החקלאות, החקלאים והתוצרת הישראלית דווקא עכשיו, לטובת חיזוק ביטחון המזון בישראל. אוסיף ואומר, כי התוצרת המקומית היא הפתרון לחסום את ייבוא האינפלציה, שעומדת כיום על סדר היום הכלכלי-חברתי בישראל ובעולם".
שוחחתי עם רפתנים ורבים אמרו לי שיש מחסור בהון האנושי. איך מטפחים דור ההמשך? זה משהו שעסקת בו?
"בכל המשק חסרים עובדים, זה לא ייחודי רק לענף החלב. יש לנו כמה פתרונות, בהם הכשרת סטודנטים לחקלאות, מפגשי היכרות והעשרה עם צעירים ממגוון סקטורים ומהלכים נוספים, שתכליתם היא לטפח עתודה ניהולית ומקצועית חדשה במשקי החלב ברחבי ישראל. נעשה ככל יכולתנו על מנת להביא בשורה ממשית בשילוב דור חדש ערכי ומחויב, שימשיך למנף את ענף החלב המפואר. צריך לומר ביושר, שלא בכל דבר הצלחנו או נצליח, אבל גם לא נתייאש ונמשיך כל העת לקדם ולנסות".
נושא שמטריד רפתנים רבים: עליית מחירי התשומות. כולם ממתינים ליולי, המועד בו מחיר המטרה יתעדכן. מה אתה צופה שיקרה?
"מחירי התשומות מושפעים מההתייקרויות בעולם ולכן מחיר המטרה חייב להיות מותאם. בחודשים האחרונים אנחנו מובילים הידברות משותפת עם שר החקלאות ושר האוצר, אגף התקציבים, המחלבות והרשתות בכדי לקדם את הסוגיה. כולי תקווה שנוכל להגיע להסכמות רחבות, כך שבסופו של דבר המחירים המפוקחים אכן יותאמו לתקופת הפוסט קורונה, ברגישות ציבורית כמובן. לצורך כך, כל הגורמים הרלוונטיים צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ולהתגייס במשותף לפתרון הבעיה מתוך אחריות לאומית. אנחנו, יצרני החלב, תמיד עמדנו בחזית האחריות הלאומית והציפייה היא שכל השותפים בשרשרת הערך בענף החלב יצטרפו אלינו".
נכנסת לתפקיד באמצע הקורונה, בעצם תקופה מאוד מאתגרת לענף החלב.
"בתקופת הקורונה נאלצנו לייצר התאמות יומיומיות ולהגיב הכי מהר שאפשר. אני חושב שמשק החלב כמשק מתוכנן ומאורגן עמד במשימה הזאת בצורה מעוררת השראה. הצלחנו לספק את תצרוכת החלב וכשכל המשק היה בסגרים אנחנו היינו בעבודה ללא הפסקה. זו הגדולה של המשק המתוכנן, שפעם אחרי פעם מצליח לעמוד באתגרים הענקיים האלה וכולי תקווה שגם באתגרים בעתיד נוכל לעמוד כמשק מתוכנן ומאורגן. אדגיש ואומר: נכס החלב שקול לנכס לאומי וחקלאים מקומיים חזקים תמיד יבטיחו שלא יחסר מזון בישראל – לא בשעת משבר בריאותי, משברים מדיניים, חלילה מלחמות צבאיות ועד למלחמות סחר".
דיברת על הכנסת חדשנות לענף. אתה יכול לפרט?
"התפקיד שלנו הוא לספק לרפתן ארגז כלים טכנולוגיים רחב ביותר. ארגז זה טומן בחובו ערכים מוספים משמעותיים במישורי הניהול, התפעול והבקרה. רק לאחרונה, למשל, חנכנו עוד מערכת טכנולוגית חדשה, 'התבל הכלכלי', שהיא כמו מערכת קוקפיט במטוס – לוח שעונים במסגרתו כל רפתן יכול לראות את ההוצאות של הרפת בזמן אמת ולנהל אותה בהתאם בכדי לשפר את התוצאות. החדשנות והפתיחות המחשבתית אף הובילו אותנו להקים חממה טכנולוגית, 'מילקשייק', שבה אנו עובדים כיום על 14 סטארט אפים, שבחלקם הגענו כבר להסכמי עקרונות.
"אגב, רה"מ בנט מאוד התעניין בחדשנות בענף הרפת ובמערכות המתקדמות שלנו, בישיבת הממשלה החגיגית לקראת שבועות. הוא אפילו התלהב מהפיתוחים שלנו ואני חושב שזה מה שאנחנו צריכים להמשיך לעשות: לפתח, לפתח ולפתח.
"אחרי הכול ענף החלב הישראלי הוא מהמובילים והמתקדמים בעולם ואנו פועלים לבסס את מעמדנו כסטארט אפ ניישן בתחום החלב. ברמה האישית, זוהי בהחלט גאווה לעמוד בראש ארגון, שמחויב כל העת להוביל את החדשנות הטכנולוגית לתוך הרפת והענף כולו".
איך אתה חוגג את חג השבועות?
"אני חוגג את חג השבועות בקיבוץ, ביחד עם חברתי מירב מיכאלי שבאה לחגוג בנצר סרני. בכל טקסי השבועות חג החלב זה החג שלנו. אני מאחל לכל אנשי ענף החלב ולכל החברים בקיבוצים ובמושבים חג שבועות שמח ושנדע לשמור על מה שיש לנו. ליזום, לקדם, לפתח ובעיקר-בעיקר, להמשיך ולעבוד ביחד אחד עם השני, מתוך ערכי השותפות, הסולידריות והערבות ההדדית, בינינו כקהילה חקלאית-יצרנית וכלפי החברה הישראלית בכללותה".
