יבול שיא
הרפת והחלב
Capture 6

ספר חדש מציג איך לוויינים יאפשרו חקלאות מקיימת בצל משבר האקלים

2 דק' קריאה

שיתוף:

ביטחון מזון הוא אחד מערכי היסוד הבסיסיים ביותר לאוכלוסיית העולם.

ספרו החדש של פרופ' טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מציג כיצד ניתן בעזרת לוויינים וטכנולוגיות חדשניות לשמור על החקלאות מפני שינויי אקלים, לשם הבטחת אספקת מזון בסטנדרטיים מודרניים

חקלאות יעילה, המושתתת על קרקע פורייה ומקיימת למשך מאות שנים ויותר, היא תנאי הכרחי לאספקת מזון. עם זאת, תהליך ההתערבות המוגברת של האדם בקרקע הפכה לאיום סביבתי בקנה מידה עולמי ובעלת השלכות כלכליות המוערכות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה. בד בבד, נוכח משבר האקלים והשינויים הצפויים במשטרי הגשם וטמפרטורת הקרקע, האיום של סחיפת קרקע מאגנים חקלאיים גדל באופן משמעותי – עד כדי פגיעה ביכולת אספקת מזון בסטנדרטים מודרניים.

קרקעות מדולדלות גורמות להפחתת יבולים עקב ירידה ביכולת אגירת מים, אוורור לקוי, פעילות חיידקים מועטה ומבנה קרקע רופף. אלו יכולים לגרום להפחתת ספיגת פחמן, שיבושים באספקת חומרי מזון חיוניים לקרקע, זיהום של גופי מים בעודף נוטריינטים, הגנה מוגבלת מפני שיטפונות וצמצום התרומה האסטטית של נוף חקלאי. השלכות אלה רחבות ועמוקות ונוגעות לכל השירותים שמערכות אקולוגיות-חקלאיות מספקות לתועלת האדם ולרווחתו.

ספרו של פרופסור טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, A Geoinformatics Approach to" Water Erosion: Soil Loss and Beyond", מדגים כיצד ניתן להשתמש בגיאו-אינפורמטיקה ונתוני לוויינים ורחפנים כדי למדוד, לחזות ולווסת את המפגעים הסביבתיים העיקריים הללו. הספר מראה כיצד נעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כדי לכמת בזמן ובמרחב את השפעת סחיפת הקרקע לא רק על שכבת הקרקע, מינרלי הקרקע ואובדן הקרקע―אלא גם על אותם שירותים שמערכות אקולוגיות חקלאיות עשויות לספק לאדם, ובכך חידושו.

האלגוריתמים המתוארים בספרו של פרופ' סבוראי ממלאים תפקיד מרכזי בשינוי ניכר בפרדיגמת המחקר―ממחקר העוסק באובדן קרקע למחקר העוסק בבריאות הקרקע ובמארג התכונות הפיסיקליות, הכימיות והביולוגיות שלה. האלגוריתמים כוללים חילוץ של נתונים טופוגרפיים מחיישנים המותקנים על רחפנים ומיפוי שימושי קרקע מלוויינים חדשניים, חישובים מתקדמים של תכונות מערכות ניקוז, פיתוח מודלים מבוססי לוגיקה עמומה וחישובי סף טופוגרפיים מרחביים, כמו גם כלים חדשניים לכריית נתונים ולמידת מכונה לזיהוי אזורים בסיכון.

נוסף על כך, הספר מתאר גם שיטות גאו-סטטיסטיקה מתקדמות למיפוי מרחבי של בריאות קרקע ותכונותיה באגנים חקלאיים, שיטות שונות של מערכות מומחה ומערכות תומכות החלטה מרחביות לתכנון מתקני ניקוז ושימור קרקע על מנת להילחם בנזקים. הספר גם סוקר את היקפי הבעיה בעולם, את ההיסטוריה של סחיפת קרקע מאגנים חקלאיים, מימי הציידים לקטים ועד ימינו, ואת תפקידו של החקלאי ותפקידה של המדינה בהתמודדות עם סחיפת קרקע. 

פרופ' טל סבוראי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פירט על הספר ואמר: "קרקע היא התשתית הבסיסית לאספקת מזון בעולם מתמלא והיא נשמטת לנו מתחת לרגליים בגלל עיבוד חקלאי לא מושכל. שימוש מודרני בגאו-אינפורמטיקה ומדעי הנתונים מאפשר לנו לזהות אזורים בסיכון, לכמת את בריאות הקרקע ולפתח מערכות קבלת החלטות המאפשרות הגנה כמעט מוחלטת על הקרקע. בעת הזאת, בהחלט הבשילו התנאים לשימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר של המאה ה-21 להגנה על מקורות המזון שלנו".

ספרו של פרופ' סבוראי פורסם בהוצאה לאור Springer-Nature

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, עולם החקלאות לא נשאר מאחור. אחד מהחידושים המרתקים שמופיעים לאחרונה הוא השימוש במציאות רבודה (AR) לשיפור ניהול שטחים חקלאיים. פרויקט משותף בין חברת Ceres Imaging ואוניברסיטת קליפורניה, דייוויס,
< 1 דק' קריאה
יו"ר שולחן מגדלי המנגו במועצת הצמחים: "בשנת 2024 צרכו הישראלים כ-43 אלף טון מנגו, עלייה של כ-18% ביחס לשנת 2023" בכנס 'ענף המנגו' השנתי של מועצת הצמחים, מו"פ צפון-מיגל ושה"מ במשרד החקלאות בשנת 2024
4 דק' קריאה
במפגש חקלאי מקיף שנערך במרץ בחיספין, הציגו "מי גולן" והיחידה לחקלאות וחדשנות פתרונות מעשיים לקראת עונת ההשקיה המאתגרת שבפתח. הכנס, שמשך אליו מעל מאה חקלאים מרחבי הגולן, התמקד בהיערכות מיטבית למציאות המורכבת של מחסור
2 דק' קריאה
(פוסט שפורסם בפייסבוק) ב-11.4, עמרי מירן, אשר נחטף מביתו בנחל עוז לעיניי לישי, אשתו ושתי בנותיו רוני ועלמא – יציין יום הולדת שני בשבי. לאחרונה, משתלת חישתיל, יחד עם עוד עשרות מתנדבים, קיבוץ נחל
< 1 דק' קריאה
שיחה עם ברוך זמר, חקלאי ותיק מקדמת צבי, על גידולים חדשניים ואתגרי החקלאות בגולן קדמת צבי היא מושבה חקלאית שנוסדה בשנת 1981, ועברה לישוב קבע ב – 1985. עד אז ישבו המתיישבים במוצב הסורי
2 דק' קריאה
אילאיל הרץ מניר אליהו, מעצבת גרפית במקצועה, הפכה לחקלאית כאשר הקימה חממה הידרופונית כמיזם משפחתי, בו היא מגדלת בעזרת בני משפחתה חסה, עשבי טיבול ועלי מאכל אילאיל הרץ, בת 43, אמא לשלושה ילדים, בוגרת

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן