יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 08 23 130727

מה עניין שמיטה לעין דור

2 דק' קריאה

שיתוף:

השומר הצעיר והשומר החדש בחגיגה משותפת של בציר חברתי

בשבוע שעבר התקיימה בכרמים של קיבוץ עין דור חגיגה של בציר חברתי. משפחות של קיבוצניקים, דתיים, חרדים, אנשי השומר הצעיר, המזוהים עם השמאל, ואנשי השומר החדש, המזוהים עם הימין, רקדו, שרו ובעיקר- בצרו ענבים לטובת יין שיחולק לאוכלוסיות נזקקות. 

השמיטה בראייה חברתית 

יקב נטופה מחזיק בשותפות עם עין דור 120 דונם של כרם לטובת ייצור יין, שיתוף פעולה שהחל ב-2006 כשאנשי היישוב הקהילתי-דתי מצפה נטופה ביקשו לטעת כרם בשטחי הגד"ש של עין דור. השנה היא שנת שמיטה וביקב חברו לעמותת "שנת השבע". "עמותת שנת השבע מקדמת את נושא שנת השמיטה" מסביר יהב אלמי, מנכ"ל יקב נטופה. "מי שמממן את העמותה הם בעיקר אנשים דתיים והרעיון שעומד מאחורי שנת שמיטה הוא הנושא החברתי, המושתת על עקרון יהודי: אחת לשבע שנים, אתה עוצר את המרוץ בו אתה חי ומכיר בעובדה שיש אנשים שזכו לפחות ממך ומחכיר את התוצרת החקלאית שלך לטובת כולם".  

כ-40 אחוז מתוצרת היין שתופק השנה ביקב תתרם לאוכלוסיות מאותגרות, משפחות נזקקות, חיילים, בני ישיבות. שאר היין יחולק במחיר עלות. כך ייהנו כולם מהתוצרת החקלאית. מי שיקנה בקבוק יין (שנמכר בדרך כלל במחיר מדף של כ-90 שקלים) ישלם רק כ-30 שקלים (תחת תווית שונה), סכום המגלם רק את ייצור הפרי, ייצור היין והתקורות, "אנחנו פועלים תחת השגחה ואסור מבחינה הלכתית להרוויח על היין בשום צורה". היין לא יימכר ברשתות השיווק, כיוון שגם הן לא יכולות להרוויח מהמכירות.  

זה נעשה כדי שיהיה הכשר ליין? 

"יש לא מעט אפשרויות לייצר יין ולמכור במחירים רגילים גם בשנת שמיטה. נושא שנת השמיטה חשוב לאחד השותפים ביקב. הוא חלק מאלו המממנים את עמותת שנת השבע והוא עושה זאת מתוך אהבת הארץ ורצון טוב. דרך שנת השמיטה, באירועים כמו כאלה, במילים שלו – נגאל את עם ישראל ונביא לקירוב לבבות". 

מחוללים בכרמים 

אלמי מספר שנוצר קשר עם ארגון "השומר החדש" ויחד איתם ארגנו פסטיבל בציר של ארבעה ימים בכרם. "הזמנו משפחות וילדים לפעילות בכרם. יצירה, חידונים ובעיקר- בציר. סחטנו ענבים והכנו מיץ ענבים בשטח ומי שרצה לקח תירוש אמיתי, תירוש עם קדושת שביעית (שנת שמיטה). באו וחגגו יחד עם מוזיקה חיה, שירה בציבור וריקודי עם, קצת כמו אירועים של פעם. היו אנשים מקיבוץ עין דור, דתיים, חרדים, מהשומר החדש שנחשב לימין, והיה מחמם לב לראות את כולם חוגגים יחד. הצלחנו לדייק את חוסר הפערים – השומר הצעיר והשומר החדש אוהבים את ארץ ישראל כל אחד בדרכו, ולא הייתה שום אמירה שכופה משהו על מישהו. כמי שתפעל את האירוע, יזם ועשה, אין לי ספק שזה עוד שלב בדרך למטרה לאיחוד חילונים ודתיים מכל קשת גוונים". 

נוה סקלאי מעין דור, כורם ומנהל העבודה בארבע שנים האחרונות "קיבוצניק חילוני מהשומר הצעיר שאין לו קשר לדת" מודה ששיתוף הפעולה יכול להיראות מוזר. "יש הרבה מה ללמוד בנושא השמיטה. כמו לי, גם לחברים רבים אחרים, לא הייתה הבנה בנושא ויש וריאציות שונות על איך מטפלים בגידולים ומה עושים עם התוצרת. היה אירוע שנמשך ארבעה ימים והגיעו יחסית הרבה אנשים מהקיבוץ. היו שהרימו גבה כי היו הרבה חרדים ודתיים, היו כאלה שלא הרגישו בנוח ויש הרבה שבאו ונהנו. הייתה אווירה נעימה, לא עם אופי מאוד דתי ומי שהגיע ידע למה הוא בא. היו אנשים מהקיבוץ שהגיעו מספר פעמים, היו כאלה ששמעו מאחרים שזה נחמד והצטרפו ביום האחרון, היה ייצוג יפה. לא היה עניין של ימין ושמאל, היה 'עם ישראל', חילונים ודתיים מכל קצוות הקשת, אנשים שיודעים לקבל את האחר והיה מדהים לראות את זה. התרגשתי מהביחד, יש תקווה שאפשר להסתדר יחד".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"בדרך כלל אני כותבת על אחרים," אומרת עדינה בר-אל, כתבת העיתון, חברת מושב ניר-ישראל * "הפעם החלטתי לכתוב עלי, ויותר נכון – על כל בני הדור שלי, הדור שגדל עם המדינה החדשה, הדור שהוריו
8 דק' קריאה
בצל המלחמה, ובצל הביטולים במערכת החינוך לאור המצב הביטחוני והאיום האיראני, הצליחו בתנועה החדשה בשומר החדש לקיים את מפעלי פסח המסורתיים כשהשנה המסעות היו מרגשים במיוחד.החניכים והחניכות צעדו בעקבות הגיבורים והגיבורות, וערכו מפגן הזדהות
2 דק' קריאה
בעקבות ביקורו של המחנך הנודע יאנוש קורצ'אק באשדות יעקב הוא שלח לילדי בית הספר מיקרוסקופ, מפות וציוד לימודי יקר. הילדים החזירו בחוברת בה דמיינו כיצד יסתיים ספרו "המלך מתיא הראשון" בכתבה משולבים קטעים מכתבה
3 דק' קריאה
למה חשוב שהטילים האיראנים יהיו מדויקים ואיך זה קשור לסדרת המשטרה C.S.I לאס וגאס? הרפתקאות הדי בן עמר בלילה אביבי אחד שלא ישכח   בעשר בלילה ירדה חניה זוגתי-לחיים-ארוכים מחדרה וניצבה בפתח החדר שלי.  "עשרות
4 דק' קריאה
אנשי תנועות הנוער הציוניות, אשר רבים מהם הפכו לחברי קיבוצים, פעלו ב-1944 בבודפשט להצלת יהודים תוך סיכון חייהם. בני הדור השני, "שגרירי המחתרת", פועלים כדי שמפעלם של ההורים לא יישכח *תמונה ראשית: משה אלפן,
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן