יבול שיא
הרפת והחלב
בני גנץ בקיבוץ בארי

המחנה הממלכתי לא יאפשר לנתניהו חזרה לעמדות הכוח 

3 דק' קריאה

שיתוף:

עלינו לבנות מחנה ממלכתי חזק שיוכל להקים ממשלה רחבה ויציבה, לשמור על הביטחון ולקדם את השלום ביננו ומול שכנינו 

אהרון ידלין שהלך מאיתנו השנה, תושב קיבוץ חצרים שבנגב, שר החינוך לשעבר, היה אדם שלא הפסיק לתרום עד ימיו האחרונים לחברה הישראלית. בראיון עימו לפני עשור, אמר: "אני חושב שהקיבוץ הוא יצירה חברתית חשובה ביותר. גם מנקודת ראות יהודית-ישראלית. זאת צורת חיים שמגשימה ערכים בעלי תוקף נצחי. הרבה דברים משתנים – כלכלה, מדע, טכנולוגיה – אבל יש דבר אחד נצחי, והוא ערכים". 

בדבריו ביטא את המציאות הישראלית של שנת 2022 שעליה עלינו להיאבק. לשנות ולהתקדם בכלכלה, במדע, בטכנולוגיה וגם בביטחון – אך להמשיך ולשמור על בסיס הערכים שעליהם הוקמה מדינת ישראל, שאותה יצרו בין השאר דור המייסדים בקיבוץ, ושהמשמרת על המשך פיתוחה וקידומה מוטל על כתפינו ועל כתפיי ילדינו. ערכים של ציונות, של שמירה על הביטחון, ושל שוויון וסולידריות. 

מדינת ישראל נמצאת בימים אלו בצומת דרכים מכריעה ביטחונית, חברתית ופוליטית. 

בזירה הביטחונית, אנו ניצבים בפני חזיתות שלא הכרנו בעבר – מאיראן שהולכת ומתעצמת, מתקרבת להיות מדינת סף גרעינית, וחותרת להגמוניה אזורית. על גבולותינו מבקשות ישויות טרור להתעצם בחסות איראנית, ולהצטייד בנשק מדויק ומתקדם. ביהודה ושומרון, היציבות שידענו מתערערת וצומח דור שאינו מכיר את ישראל ואין לו תקווה מדינית. בדחיפה של רשתות חברתיות, הולכת ומתערערת המשילות, ואנחנו צפויים לאתגרים מורכבים שיאפשרו לנו להילחם בטרור, להמשיך ולהשאיר את רוב האוכלוסייה הפלסטינית מחוץ למעגל הלחימה, ולשמור על הלגיטימציה של מדינת ישראל בעולם. 

בזירה החברתית, הקיטוב בין השבטים בחברה הישראלית הולך וגדל, והיכולת של מדינת ישראל לשמור על המשילות שלה בכל חלקי הארץ ולחזק את הנגב והגליל פחותה בשל חוסר יציבות ממשלתית ותחושת ניכור הולכת וגוברת בין האזרחים. 

פוליטית, אנחנו חווים את אחד המשברים הגדולים שידעה מדינה בעולם המערבי, עם חמש מערכות בחירות ללא הכרעה. הממשלה האחרונה, שקידמה שינוי מבורך ואחדות, סימנה את הכיוון הנכון – אך הקצוות לא אפשרו לה להתקיים באופן הנכון. 

נדרשת ממשלת אחדות 

כדי שנוכל לאתגרים הביטחוניים והחברתיים, כדי שנשים סוף לקיטוב בין השבטים, כדי שנסיים את המשבר הפוליטי הגדול בתולדות מדינת ישראל נדרשת הקמה של ממשלת אחדות רחבה וממלכתית לארבע שנים. ממשלה שלא תישען על הקצוות, אך כן תמלא את צורכי כל אזרחיה ותשתף פעולה עם כולם – ערבים, חרדים, וכל מי שציוני. במילים אחרות – אנחנו צריכים ממשלת שינוי עם 71 ולא עם 61. זוהי אינה ברירת מחדל, אלא צורך לאומי בעת הזו. 

יש מי שרוצה להקים ממשלה קיצונית וגזענית – בנימין נתניהו. לצערי, בשנים האחרונות נתניהו חצה את גבולות הממלכתיות, והוא אינו פרטנר לשום ממשלה שתוכל לספק את צורכי החברה הישראלית. המחנה הממלכתי בראשותי לא תאפשר לו חזרה לעמדות הכוח – לא כראש ממשלה, לא כראש ממשלה חליפי, ולא בשום הקשר שייתן לו כוח פוליטי מסוכן. אם הוא יגיע ל-61 מנדטים, הוא יקים ממשלה עם בן גביר וסמוטריץ' בתפקידי מפתח, ויחד הם יחריבו את אותם הערכים הבסיסיים שצריכים להישמר, גם כשהכלכלה, המדע והטכנולוגיה מתקדמים. 

אפשרות אחרת היא שאחרי הבחירות האלו ניגרר לעוד ועוד מערכות בחירות. יש אולי מי שזו תוכנית העבודה שלהם. 

האפשרות השלישית היא שהמחנה הממלכתי יהיה חזק דיו, ויהפוך למפלגה שתחצה את שני הגושים ותרכיב ממשלה על בסיס העקרונות הממלכתיים הבסיסיים. זו תהיה ממשלה שתעמוד איתן מול האתגרים הביטחוניים, שתפתח את הכלכלה, שתאפשר יציבות ומשילות, שתחזק את הבריתות שלנו באזור. אני הוכחתי כבר שאני יודע להוביל את התהליכים האלו כשר ביטחון, וכעת כשהאתגרים המדיניים והביטחוניים העצומים האלו עומדים בפתחינו, מדינת ישראל צריכה ראש ממשלה שידע לתת ביטחון ויציבות. 

מחויבים להתיישבות העובדת 

ממשלה בהובלת המחנה הממלכתי תהיה מחויבת גם להתיישבות העובדת והקיבוצים – לא מתוך תפיסה פוליטית, אלא מתוך תפיסה ערכית. בדיוק כשם שפעלנו למען החקלאות עם הסדרת מנגנון הקליטה לאגודות שיתופיות בפריפריה ביישובים עם 500 בתי אב, בדיוק כפי שפעלנו כדי שברפורמה בחקלאות יהיו האיזונים הנדרשים שישמרו על החקלאות, בדיוק כפי שהרחבנו את מכסות דחיית השירות של בני ובנות שנת השירות והמכינות הקדם צבאיות, בדיוק כפי שקידמנו השקעות לבניית לולים, מעבר לתמיכה ישירה לענפי הצומח, הגדלת מכסות של עובדים זרים בענף הבקר ועוד. אנחנו עושים זאת, כדי לשמור על אותם הערכים שאסור שישתנו. 

המחנה הממלכתי מציבה ברשימתה שורה של מנהיגים שמחויבים להתיישבות העובדת ונושמים את ערכיה – שר החקלאות לשעבר אלון שוסטר, חברת הכנסת יעל רון ויתר חברי הרשימה, רואים בהתיישבות העובדת חלק בלתי נפרד מהציונות. כך גם אני. 

במושב בכפר אחים, היה אבי נחום ז"ל מתעורר לפנות בוקר, יוצא לחלוב את הפרות ברפת, חוזר להתקלח ולאכול, ויוצא לתל אביב לעבודתו במחלקה להתיישבות. השגרה הזו, השילוב הזה שבין העבודה החקלאית לקדמה, לציונות כפי שהיא צריכה להיות, היא חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם שלי. 

אנחנו עומדים בפני בחירות שעשויות לשנות את הערכים הבסיסיים של החברה הישראלית, לסכן את היחסים המדיניים שלנו, ולפגוע ביכולת לחתור לשלום עם שכנינו. מול ברית הקיצונים, עלינו לבנות מחנה ממלכתי חזק, שיוכל להקים ממשלה רחבה ויציבה, לשמור על הביטחון ולקדם את השלום ביננו ומול שכנינו.  

כדי שזה יקרה, עלינו לצאת ולהצביע ולשמור על הבית. לא לאפשר לקצוות להשתלט על השיח והמרחב הפוליטי. לדאוג שתוקם אחרי הבחירות ממשלה שיהיו בה פשרות, אך תתבסס על אותם הערכים הבסיסיים של הציונות שכולנו גדלנו עליהם והולכים לאורם. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: ניר זמיר, ראש המועצה בני שמעון וג'יי פי. סינג, שגריר הודו בישראל באירוע. צילום: דנה שמח אירוע משותף לציון ט״ו בשבט ויוזמת “Ek Ped Maa Ke Naam” ("עץ על שם כל אם"),
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: בכפר הצעירים והצעירות החדש בדברת. צילום: ענת חרמוני המועצה האזורית עמק יזרעאל חנכה השבוע את כפר הצעירים והצעירות לחינוך בדברת, לאחר תהליך שיפוץ וחידוש מקיף. הכפר מצטרף לכפר הצעירים והצעירות הפועל בגניגר,
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: כלניות ליד קיבוץ יד מרדכי. צילום: תיירות יד מרדכי במהלך פברואר תקיים המועצה האזורית חוף אשקלון פסטיבל חורף אזורי רחב היקף, שייפרס ברחבי יישובי המועצה ויציע עשרות אירועים, סיורים ופעילויות לקהל הרחב,
< 1 דק' קריאה
פעילות נרחבת במעורבות של כוחות ביטחון ומתנדבי עמק חפר התקיימה בדגש על יישובי גוש חי"ה, העוגן, עין החורש, בורגתה, חניאל וישובים נוספים. הפעילות התנהלה בשיתוף פעולה מלא בין כיתת הכוננות המועצתית, מתנדבי מג"ב, רב"שים יישובים, למעלה מ-60 מתנדבים מעמק חפר ודרום השרון, והתבצעה בתיאום הדוק
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: חגיגה של נטיעות בט"ו בשבט במושב שובה. צילום: חיבורים לחקלאות  בט"ו בשבט, יום ב' 2.2, התקיים במושב שובה שבעוטף עזה אירוע מיוחד ומרגש, "נטיעות לגיבורים". טקס נטיעות שמטרתו להצמיח שורשים באדמה שחוותה
< 1 דק' קריאה
היחס בין מספר החולים לרופאים אונקולוגיים בדרום עומד על אחד ל-547 – לעומת יחס נמוך משמעותית במרכז * 60% מהטיפולים התרופתיים ניתנים בארבעה בתי חולים בלבד, רובם בגוש דן * גם בצפון הארץ התשתיות
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!