יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מסך 2023 02 14 100215

תבניות נוף 

2 דק' קריאה

שיתוף:

שני אומנים שמתעמקים בחומרי גלם, הלל לוטקין ובצלאל ירדני, האחד בנייר והשני בעץ ובאמצעים טכנולוגיים, מייצרים גופי עבודה משמעותיים בתערוכה חדשה בגלריית שער העמקים

גלגל קדמי 

בצלאל ירדני נולד בקבוצת כנרת ב-1943 ומטבע הדברים נחשף בילדותו למכונות חקלאיות וציוד מכני. בשנות ה-20 לחייו עזב את הקיבוץ ובעשורים האחרונים מתגורר בנופית. לאורך חייו המקצועיים עסק ירדני בתפקידים שנתנו ביטוי לאהבתו את עבודת הכפיים וליכולותיו הטכניות הגבוהות בכל הקשור לתכנון מודלים ובנייתם. במסגרת עבודתו בחברות שונות (חיפה כימיקלים, אלביט, TENOVA) הגיע לארצות רבות ברחבי העולם, תרם מניסיונו ונתרם מהעולמות ההנדסיים בהם פעל.                                                      

לאחר היציאה לגמלאות ירדני, שכנער למד נגרות אצל המורה המיתולוגי חיים רוט בדגניה א, התחיל לעבוד בנגריה המקומית בשער העמקים ולהנאתו הוא עוסק בבניית מודלים מעץ, בעיקר של כלי רכב וכלי עבודה. את הפירוט הטכני לבניית המודלים הוא מקבל כתוכניות עבודה מודפסות, שנרכשות מחברות המתמחות בנושא, אתגר מחשבתי ותהליך יצירתי שמבקש פתרונות ואלתורים. העצים שמשמשים לייצור הדגמים מגיעים מרהיטים ישנים בהם הוא מפיח חיים חדשים.  

צילום מסך 2023 02 14 100020
בצלאל ירדני. נחשף בילדות למכונות חקלאיות צילום: עינת סיני פסטרנק

המהגר 

האומן הנוסף שמציג בגלריה הוא הלל לוטקין שנולד ביוהנסבורג ב-1941 ועבר לגור בדרבן, דרום אפריקה. בגיל 16 החל לימודי BA בתחום העיצוב מטעם ה-RCA בלונדון (Royal College of Art) ובשנת 1962 עלה לישראל, התגייס לצה"ל ובתום השירות הצטרף לקיבוץ הסוללים, בו הוא חי עד היום. לוטקין ניהל קרוב ל-40 שנה מפעל בבעלות הקיבוץ "לינרו שיטות תצוגה" המתמחה בעיצוב והפקת ביתנים לתערוכות מסחריות בארץ ובעולם, בהן לקחו חלק חברות ישראליות ובמסגרת עבודתו סייר במדינות רבות ברחבי תבל.  

במקביל פיתח לוטקין את עיסוקו האמנותי-פלסטי בטכניקות הקולז': חיתוך והדפס לינולאום והלומוגרפיה (שיטת צילום אנלוגית באמצעות מצלמות פילם ישנות בעזרתן אפשר לצלם מספר דימויים על פריים אחד, באמצעות מספר חשיפות לאובייקטים מצולמים) וכן פיתח את התחום המוזיקלי, והוא משתתף כמתופף בהרכבי ג'אז, שמהווים את עיקר עיסוקו בימים אלה.  

המהלך העיצובי שלוטקין מציג בגלריה משקף את הלך הרוח ואת גישתו ההרפתקנית כאומן המבקש לעצמו מסעות בהם הוא משוטט, מלקט, מחבר ומעצב עולמות חדשים שמביאים עימם את אלמנט ההפתעה והחוויה המעצימה. התייחסותו של לוטקין לנייר היא כחומר גלם בסיסי וראשוני, ממנו הוא בורא תכנים בלתי מוגבלים ודרכם הוא מבטא מפגשים על זמניים בין נקודות ציון בהיסטוריה של האנושות, של העם היהודי (כפי שמתועדים בשדה הארכיוני) ובין אוסף דימויים שאותם הוא מנציח במצלמתו. המציאות המודפסת על הנייר, הופכת גם היא לחומר גלם, אותו הוא מפרק ומרכיב מחדש, כפי שנהגו אומני הקוביזם והדאדא אשר חקרו לראשונה את המתח בין המאורגן והאקראי שמייצר שפה אסטטית חדשה (ג'יבריש), אותה שפה שמדבר הלל בעצמו דרך הקולאז'ים ודרך נגינת הג'אז המקדשת את האימפרוביזציה – ההתחלה והסוף ידועים מראש ומה שבאמצע מותנה בתהליך המתרחש בפועל. זוהי דרכו של המהגר המהלך בעולם, אוסף רמזים ומייצר חידות שהופכות את החיים לחוויה רב חושית מסקרנת.                                        

FRONT WHEEL, בצלאל ירדני 

"המהגר" הלל לוטקין 

גלריית שער העמקים, שער העמקים  

אוצרת: עינת סיני פסטרנק 

הגלריה פתוחה מדי שבת בשעות 13:00-11:00 או בתיאום מראש 

אורן 052-6088717 

התערוכה תנעל ב-21.2.2023 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ביום שני בשבוע הבא ה-9.9.2024 יתקיים הכנס השנתי של חברת "החקלאית". במעמד הכנס יהיה נוכח מר אורן לביא – מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון. אתם מוזמנים להגיע ולפגוש את הלקוחות, עובדי הענף, הרופאים המובילים
< 1 דק' קריאה
אתמול (יום ד') נערך כנס רפתנים של חברת "הרמן פרוג'קט" בקיבוץ סעד עם מעל ל-80 משתתפים. הקיבוץ אירח את הכנס, ולנו היה חשוב לערוך את האירוע, דווקא בעוטף, דווקא עכשיו. הכנס היה מוצלח מאוד
< 1 דק' קריאה
שלוש בוגרות בית הספר לעיצוב בחיפה הקדישו את פרויקט הגמר שלהן לקיבוץ. מיחסי אהבה שנאה לחינוך המשותף, דרך מבט מורכב של הטוב עם הרע ועד תכנון מחוץ לקופסא לקיבוצים שנפגעו בשבת השחורה  *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
הקו המפריד בין תהליכי העברה בין־דורית  האינטראקציה המיוחדת שאני מקיימת עם משפחות במושבים בענייני העברה בין־דורית, זיקקה אצלי כמה עקרונות שאני משוכנעת בכוח שלהם להשפיע על התהליכים המאתגרים. העקרונות האלה כל כך משמעותיים, שכשהם
4 דק' קריאה
דני גבאי, חבר מושב מרחביה, דור שלישי למייסדים, מספר על ההתיישבות בעמק יזרעאל, על תולדות המושב ועל משפחתו * הוא מציין בדבריו, שבמושב מרחביה היה רצף של התיישבות מאז 1911 ועד היום * רעייתו
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן