יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 03 07 101609

מלא אנרכיסטים. איזה פחד… 

3 דק' קריאה

שיתוף:

המפגינים מול המספרה שבה הייתה שרה, היו לא סתם אנרכיסטים * חוק החמץ, קווים לדמותו

המדינה בוערת ושרה מסתפרת 

"דמוקרטיה" צועקים עשרות אלפי המפגינים שמוחים מדי שבוע ברחבי הארץ נגד ההפיכה המשטרית, אבל למעשה הם מתכוונים לאנרכיה. אחרת, ראש הממשלה שלנו, שמקפיד שלא להוציא מפיו דבר שאיננו אמת, לא היה מכנה אותם אנרכיסטים. אנרכיסטים מכנים אותם גם השר לביטחון לאומי ושר המשפטים ושרת ההסברה ושר התקשורת ושר התפוצות, ואנשי תקשורת תומכי ההפיכה, ומי לא?   

השבוע, מאות האזרחים שהתאספו בכיכר המדינה בתל אביב והפגינו מול המספרה שבה הייתה שרה נתניהו, הועלו בדרגה. לא סתם אנרכיסטים – אנרכיסטים צמאי דם, טרוריסטים, משחרים לטרף. השר שלמה קרעי כינה אותם: "האנרכיסטים המטורללים, המשחרים לטרף סביב גברת נתניהו". גברת אילה בן גביר, אשתו של, מזועזעת עד עמקי נשמתה, אמרה לערוץ 7: "מאות אנרכיסטים צמאי דם צובאים על דלתות המספרה שבה שרה הסתפרה ומנסים לפגוע בה". שרה נתניהו אמרה שאירוע המספרה היה עלול להיגמר ברצח. כפסע היה בינה ובין מעשה לינץ' שהמפגינים היו ללא ספק מבצעים בה, אילו רק התאפשר להם. כמה טוב שמשטרת ישראל בכוחות מתוגברים, הצליחה לחלץ אותה בשלום מפגיעתם הרעה. יאיר נתניהו צייץ לאחר מעשה: "הם לא מפגינים, הם גם לא אנרכיסטים, הם טרוריסטים. גם אם זה ייקח זמן, בסוף הם יועמדו לדין על כל הפשעים שלהם". זה בוודאי לא ייקח יותר מדי זמן. תנו ליריב לוין להשלים את התכנית לריסוק מערכת המשפט וזה יקרה. 

אגב דם. רשמתי לפני שני מקרי דם שקשורים למחאה. דמם של אנרכיסטים כמובן. בתחילת פברואר הותקף בירושלים גיא עברון, אנרכיסט שהגיע להפגין בעיר עם רעייתו האנרכיסטית לאחר שבבוקר הם גייסו את בנם שכנראה יהיה אנרכיסט אחרי שישתחרר. בתום ההפגנה התפתח עימות מילולי בינו ובין עובר אורח, שתקף אותו. "הוא דפק לי בומבה בראש, שבר לי שיניים". תמונה שלו בפה פעור נוטף דם, עם שיניים שבורות, פורסמה בתקשורת. מקרה דם שני ארע בשבת, כאשר אוזנו של אחד המפגינים האנרכיסטים ברחוב קפלן, נפרדה מראשו לאחר מפגש עם רימון הלם שהשליך שוטר. הוא אמר: "חטפתי רימון הלם בכינון ישיר. אף אחד לא זרק אבנים על השוטרים. אף אחד לא קילל שוטרים". 

כל מוצאי שבת רעייתי ואני מגיעים למודיעין ומצטרפים להפגנת אנרכיסטים מול ביתו של שר המשפטים יריב לוין. אנחנו צועקים יחד עם כולם: "יריב! לוין! בושה למודיעין!", שרים "אין לי ארץ אחרת", ומעת לעת אני גם תוקע בזמבורה שחילקו המארגנים למתכנסים. בשבת האחרונה, כנראה בהשפעת רימוני ההלם בקפלן, היו הכי הרבה מפגינים. איך אנחנו שרים בפסח ההולך וקרב? וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ.  

בתחבולות יוכנס חמץ לבית החולים 

ואם כבר הזכרנו את פסח. חוק החמץ שאוסר הכנסת חמץ לבתי חולים במהלך חג הפסח, אושר בקריאה טרומית, ומגישי החוק עושים מאמץ להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני פרוץ החג. החוק מסמיך כידוע את מנהלי בתי החולים לקבוע שאסור להכניס חמץ בפסח לבית החולים, ואנשי ביטחון רשאים לבדוק בכליהם של הנכנסים, ולוודא שאין עמם מאכלים אסורים. הנחת העבודה היא שמנהלי בתי החולים יורו לקיים את ההנחיה הזו גם אם הם לא מסכימים איתה, על מנת לא להסתבך מול שר הבריאות המושעה זמנית עד שחוק דרעי 2 יחזיר אותו לתפקידו, ועם שר האוצר שהוא מתומכי החוק. מנהל מוסד שתלוי בתקציבי מדינה, לא יכול להרשות לעצמו הסתבכות מסוג זה. 

אז מה יקרה בפסח הקרוב בשערי בתי החולים? רוב המבקרים יישמעו להוראה ויימנעו מנשיאת חמץ בכליהם. המאבטחים ישאלו אם יש או אין חמץ וגם יציצו בתיקים, אבל לא ממש יתאמצו לבדוק. אם יימצא חמץ אצל מישהו, הוא ייזרק לפח או יישמר עד שהמבקר ייצא מבית החולים ויאסוף אותו. הבעיה יכולה להיות עם כאלה שלאות מחאה ירצו לעשות דווקא. הנה למשל  קטע שנכתב בפייסבוק, מופנה למגיש הצעת החוק, משה גפני: "למרות שאני באופן אישי שומרת חמץ בפסח, עוררת בי חשק עז לעשות בפסח הקרוב סיור בתי חולים בכל הארץ ולפורר בהם פירורי לחם, אני חושבת שאתחיל בבית חולים לניאדו (בית חולים בשליטת חרדים בנתניה). אה ודבר נוסף, החוף שאני נוהגת לבלות בו, שבו יש רחצה בהפרדה, בפעם הבאה שאסע לים אני אבקר שם ביום רחצת הגברים ואצלם לך את המבטים שלהם, כן של כל אלו שב'טעות' כל הזמן 'מתבלבלים'; ועוברים לחוף הרגיל המעורב. עד כה נמנעתי מזה אבל מעכשיו חופשי!!! לא יעזור לך כלום! איראן זה לא כאן". זה איננו הקטע היחידי בנוסח הזה שאפשר לפגוש ברשתות.  

סיפור חביב שהעלה לפייסבוק אדם בשם דני בר גיורא, לאחר האישור בטרומית: בפסח לפני שלוש שנים, בהדסה הר הצופים, מנעו ממנו להכניס סיר מרק עוף שהכינה רעייתו לטובת גיסתו שעברה שם ניתוח, בתואנה שאסור להכניס חמץ לבית החולים. למחרת, כשהגיע לביקור נוסף, הוא הבחין שמשפחה חרדית הורשתה להיכנס עם סירי אוכל ללא בעיה. המסר נקלט, הוא שם כיפה על ראשו וכך הצליח להביא את מרק העוף האסור ליעדו. "איש לא שאל אותי דבר וחצי דבר. כך יכולתי להביא מידי יום לחמותי אוכל ביתי מנחם ומבריא" . 

אין ספק, משה גפני ושו"ת עושים כל שלאל ידם על מנת להשניא את הדת ואת הדתיים על חלק גדול מהציבור. אפשר שבפסח הקרוב יתארגנו אנרכיסטים להיאסף מול הכניסה לבית חולים על מנת לאכול חמץ בפומבי? מה לגבי אפשרות להפעיל רמפ"ל (רחפן מפזר פירורי לחם)? 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאת: אריה וולף – מדריך מיכון חקלאי; נייד: 053-3953959; דוא"ל: [email protected] ניהול עשבייה ניהול עשבייה הוא אחד האתגרים המרכזיים בחקלאות המודרנית. במשך שנים התבסס התחום בעיקר על קוטלי עשבים כימיים, אך בשנים האחרונות גוברים
6 דק' קריאה
תקצירי הרצאות הנדסת שמרים ליצור פרומונים להדברה ביולוגית של עשים מזיקים יעל שילדרמן,1,2 גור פינס,1 מרטין קופייק2 ,ענת זאדה1 1המחלקה לאנטומולוגיה, מנהל המחקר החקלאי 2 בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס, אוניברסיטת תל
8 דק' קריאה
כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן