יבול שיא
הרפת והחלב
עץ תפוזים

כל סוף הוא התחלה חדשה

2 דק' קריאה

שיתוף:

עונה מאתגרת מסתיימת בימים אלו. שיא של יבולים בזן אור, שיא יבולים בלימון, עודפי תוצרת בתפוזים. השנה אנחנו "נהנים" מקדושת שביעית, זה אומר שהפרי פרח וחנט בשנת השמיטה, אבל הוא נקטף רק לאחר ששנת השמיטה נגמרת, על כן בענף ההדרים שנת השמיטה היא באיחור אופנתי של שנה.

מה זה אומר לגבינו? אולי תירוץ לא משכנע לשאלה מדוע יש חוסר ביקוש לתפוזים. מבחינת יבולים – השנה הייתה שנה ממוצעת, מבחינת מכירות – היתה צולעת ביותר. אז איפה שנת השמיטה פוגשת אותנו? החרדים הם 5-10 אחוזים בערך מכוח הקנייה של הצרכן הישראלי (תחושת בטן לצערי, אין נתון רשמי). את הפרי בקדושת שביעית החרדים לא קונים (תוצרת מקומית) אלא מייבאים פרי נוכרי. כמובן שאין יבוא של הדרים לארץ אז החרדים פשוט לא צורכים.

על כן פיתחתי תיאוריה בנושא זה – שכן, אם החרדים לא צורכים פרי מקדושת שביעית, אזי גם מפעלי המיץ לא סוחטים פרי נוכרי, כי אין לו ביקוש בנקודות המכירה; אז הלכתי לבדוק את הדוחות של מפעלי התעשיה. התברר שהתעשייה תסחוט פלוס מינוס כמו שנה שעברה. מזכיר ששנה שעברה הייתה עונת שיא ביבוליה.

 אז מה זה אומר בעצם?

זקני השבט אומרים שבכל שנת שמיטה העונה קשה, ושבעונה לאחר מכן הכול חוזר לקדמותו. הבעיה נכונה גם בלימון. יש עודפי היצע.

אני באמת מקווה ששנת השמיטה היא הסיבה לעונה המאתגרת, אחרת אנחנו צריכים לעשות בדק בית, להבין מה הביקוש והצריכה של 12 מיליון הנפשות שחיים בין הירדן לים, ולהתאים את יכולת היצור של ענף ההדרים. כמו כן, חייבים ביחד עם משרדי הבריאות, החקלאות וענפי הפירות והירקות – לדאוג לחנך את הדורות הצעירים לצריכה של פירות וירקות.

אשכולית ופומלו לייצוא

בשל עלויות השילוח הגבוהות לא יצאה "האונייה" למזרח הרחוק בתחילת העונה.

לרוב באונייה מוטענים כ-2,500 טון פומלית, 1,500 טון אשכולית אדומה ו-1,000 טון אשכולית לבנה. כל הזמן המשווקים שאלו את עצמם – האם האונייה הזו היא יותר כאב ראש מהכרח קיומי אמיתי.

כפי שכבר כתבתי – השנה לא הייתה אונייה. אז מה כן היה העונה בשוקי המזרח?

ירידה דרמטית ביצוא של כל הזנים הנ"ל, עודפי תוצרת של פומלית ונפילת השוק באירופה ובארה"ב – והמון פרי שנקטף היישר לגונדולה של התעשייה. לצערי, אי הוצאת האונייה הורגשה חזק מאוד, ואין ברירה – חייבים אותה על מנת שהזן פומלית ימשיך להתקיים במתכונת הקיימת.

פסילת ההדר האסיאתית

 המזיק המקולל שהתנחל בנוי של הקיבוצים/מושבים בצפון. למי שלא בעניינים – המזיק נוטר בכמעט כל יישובי עמק הירדן, גליל עליון, אצבע הגליל והגולן.

מועצת הצמחים מינתה פרויקטור לטיפול באירוע – אלעד זמיר מכפר יחזקאל.

נכון לעכשיו הוחלט על ידי הצוות המקצועי – השירותים להגנת הצומח, שה"מ, מועצת הצמחים וארגון המגדלים – שכל הפרדסנים, בסדר גודל של 16,700 דונם, יקבלו מספר טיפולים פרופילקטיים, בתקווה שהמזיק לא ירגיש בנוח בפרדס ואוכלוסייתו תעלם.

השירותים להגנת הצומח אחראים לטפל בשטחים האורבניים. ניצן רוטמן, אלעד זמיר ועמירם לוי שקד עובדים אל מול המגדלים ומוודאים שכל הטיפולים מתבצעים על הצד הטוב ביותר. אני מוריד את הכובע בפני הפרדסנים שנרתמים ולכל מי שיש לו יד בהשמדת המזיק. שיהיה ברור אנחנו עובדים על מנת להשמידו ולא כדי לחיות איתו.

פרדסנים יקרים, אני מאחל לכם אביב נעים ללא חמסין. והרבה עשייה חיובית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עינב קרנר מכפר אביב עיתונאית, כתבת הצרכנות והתעופה של גלי צה"ל ומופיעה לעיתים קרובות בערוצי הטלוויזיה * את לימודי העיתונות התחילה בגיל 37 עם משפחה וילדים – והגשימה מאווים כמוסים מילדות * למרות שרבים
9 דק' קריאה
ההרכב המוסיקלי "דאבל קאסט" המורכב מנגנים, תושבי גבול הצפון, היווה מזה למעלה משנה של מלחמה מתמשכת, הוכחה ניצחת לחוסן ותקומה. ההישרדות הפיזית של אחד מחברי הלהקה, דרך ההופעות למפונים ועד לחזון לשוב ולהפריח את
4 דק' קריאה
מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: "גם ב-7 באוקטובר וגם במחנות ההשמדה בשואה, גורלם של הנרצחים הוא נורת האזהרה שלנו. אנחנו פה להדגיש את התקומה של העם היהודי להרים ראש, להילחם על עתידנו ולומר –
3 דק' קריאה
התערוכה המרגשת "דיוקן בין דורי" נולדה ממפגשים בין תלמידי מגמת האומנות של התיכון האזורי עין גדי ובין ותיקי הקיבוץ, פרי יוזמתה של עדי פקט שזו שנת ההוראה הראשונה שלה  *תמונה ראשית: עדי פקט. "יצרתי
3 דק' קריאה
בספר המבוסס על חוויותיו כמפקד מוצב בתקופה בה החזיק צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון ובה גם הפציע ארגון "ארבע אימהות", מבקש יפתח גיא, בן כפר גלעדי, לחנך את הדור הצעיר להפוך את סימני הקריאה הנוקשים
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן