ברצוני להודות לך על הפרגון והאהבה שאתה מפגין כלפי החקלאים ונציגיהם ועל הערכתך הרבה להתיישבות בכל רחבי ישראל, ובפרט זו היושבת בגבולות בעוטף עזה, בערבה, בבקעה, ביישובי הצפון וברמת הגולן. החקלאים הם מגזר חיוני, יצרני וחרוץ, המספק לאוכלוסייה בישראל, 365 יום בשנה, שפע של ביצים, בשר, חלב, ירקות, פירות, דבש ועוד.
בשנים האחרונות שררה כלפי החקלאים במשרד החקלאות ובאוצר עוינות לא מוסברת, עד כדי שנאה, זלזול ובוז. על כך יעידו פעולותיהם באותה תקופה בנושאי ייקור המים, ייקור עלויות העובדים, יבוא פרוע שלא תרם דבר אבל סייע רבות לכיסיהם של היבואנים. במקביל נפגעו היצואנים, לא ראינו השקעות בחקלאות ולא חדשנות. שרדנו בזכות כל מה שנעשה במשך שנים רבות בעמל כפיהם של החקלאים, אשר משמרים הן את ביטחון הגבולות והן את ביטחון המזון, במוצרים איכותיים ובריאים שברוב הזמן גם זולים ולעתים אף ברווחים שהם מתחת לעלויות הייצור.
עם הגיעך למשרד, עם צוות הנהלת המשרד החדש, יש אווירה חיובית, בזכות גישתך לשמור על החקלאות והחקלאים ולנסות לתקן ולשפר היכן שאפשר. אנו מודים לך על שמירת המוסדות החקלאיים ובראשם מועצות הייצור והשירותים להגנת הצומח. אנחנו גם שמחים על הצעותיך בנושא המים המושבים, והלוואי שיהיה מי שיאזין לך.
אחד הדברים שאשמח להבהיר היא התיאוריה השגויה שפיתח שר החקלאות הקודם, על פיה הצריכה בשוק המקומי ירדה יחסית לגידול באוכלוסייה.
לפני שנים לא מעטות, במקרה של תוצרת עודפת, פונו העודפים, כך שחקלאים שלא קיבלו מחיר על תוצרתם, השמידו אותה וקיבלו עבור זאת פיצוי. עם השנים הגישה השתנתה, משרד האוצר ביטל את פינוי העודפים, ומאז המגדלים נזהרים מלגדל בעודף. היקף הגידול כיום תואם יותר את הכמויות הדרושות באמת לקהל הצרכנים. בנוסף, לפני עשרים שנה נשארו הפחת וסוג ב' של מוצרי הירקות אצל הצרכן הישראלי, והוא נפטר מהם לאחר הרכישה. לכן, בדיקה של התוצרת על המדפים לא יכולה לשקף את המצב ששרר בעבר ואשר שורר כיום. לדוגמה, רוב הירקות מגיעים כיום באריזה ולא בתפזורת לעומת שנים עברו, ואז למעשה כבר הורדו מהם הפחת וסוג ב' לפני הכנת האריזה בבית האריזה. כלומר הכמויות כביכול קטנו, אבל למעשה מערכים מודרניים ושיטות אריזה משוכללות חוסכים את הפחת עוד לפני שהגיע למדף. על כל אלה יש להוסיף את גידולי היצוא שהצטמצמו בשל אי כדאיות לייצא לצד הכנסת 200 אלף טונות יבוא, שיחד תורמים לעיוות התמונה של היקף הגידול בשוק המקומי.
בכנסים ובביקורים שלך באזורים השונים אתה מדבר על הפחתת גיל החקלאים הפעילים, וזהו דבר נכון, שצריך להתניע אותו כדי לממשו. נדרשים צעדים אופרטיביים לצורך זה. דרוש תקציב עבור שילוב שנתי של 250 חקלאים חדשים, אחד לכל מושב מדי שנה, כך שנגיע בארבע שנים ל-1,000 חקלאים צעירים חדשים. בניית משק חדש היא דבר יקר ביותר, המהווה סיכון קיומי קשה לחקלאי החדש. לכן, למטרה זאת נדרש תקציב שנתי של 500 מיליון שקל בשנה, למתן הלוואות ומענקים.
שמחתי מאוד על ההבנה שאין חקלאות ללא חקלאים ואין חקלאים ללא השקעות וללא תמיכה ישירה. לכן, יש לעשות הכול לביטול צו המכסים, צו שרק קבוצה קטנה של יבואנים נהנית ממנו ואין בו כל תועלת מלבד חשיפת החקלאים לסיכונים כלכליים משמעותיים. לפיכך, יש לקבוע תמיכה שנתית בשיעור של 750 מיליון שקל לגידולים המאוימים, וזהו המבחן של המדינה – רוצה שיעבדו חקלאות או רוצה שיאבדו אותה.
אני יודע שתעשה ככל יכולתך כדי להביא את החקלאים והחקלאות למעמדם הראוי, במדינה הנזקקת בקביעות לביטחון המזון. אנו מאחלים לך הצלחה, כי גם בכך תלוי המשך קיומנו העצמאי בארץ הזאת.
בברכה
מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות